סדרה אפרורית על אחים שרצחו את הוריהם
מקצועית ויעילה ככל שתהיה, "חוק וסדר - פשע אמיתי: האחים מננדז" - שעוסקת במשפט של שני הבנים שרצחו את הוריהם, לא מביאה שום דבר חדש
ברמת הדרישות הבסיסיות מדוקודרמת "פשע אמיתי" - הבחירה להתמקד בתיק משפטי אמיתי, מפורסם וצהוב ככל האפשר, תיאור דרמטי של הליך ההפללה והמשפט שבא אחריו וקורט נדיב של האלמנט הסנסציוני שמושך אותנו לכאלה מלכתחילה - "חוק וסדר - פשע אמיתי: האחים מננדז" (שתעלה ב-HOT) לגמרי עושה את העבודה. מעבר לזה, חוויית הצפייה שמציעה הסדרה החדשה במפעלותיו הבלתי נגמרים של המפיק דיק וולף, אבי זיכיון "חוק וסדר", עושה בדיוק את מה שעושות כל שאר סדרות הזיכיון - היא מגישה לצופיה דרמת מתח משפטית מהוקצעת ואפקטיבית, אפילו ממכרת מבחינת מי שנוטה חיבה לכאלה.
אבל במקביל, "האחים מננדז" גם לוקה באותן בעיות שאפיינו את קודמותיה, למרות רצונה להתבדל מהן ולהיות "סדרת אירוע" – כפי שמסגירות ההתמקדות העונתית בפרשה אחת בלבד, היותה של פרשה זו מבוססת-מציאות והעובדה שהיא מונה רק 8 פרקים. העיקרית מהבעיות האלו היא ש"מננדז" פשוט אפרורית מכדי לעשות חסד אמיתי עם הסיפור המוכר שהיא מבקשת לגולל שוב, זה המתאר את משפטם של האחים לייל ואריק הרננדז (המגולמים פה ע"י מיילס גסטון וילנובה וגאס הלפר), צמד האחים מבברלי הילס שרצחו ביריות את הוריהם ב-1989. מקצועית ויעילה ככל שתהיה, הג'וסיות הכפייתית של סדרה כמו "אמריקה נגד או.ג'יי סימפסון" פשוט חסרה פה.
וזה לא הדבר היחיד שחסר פה. לפחות לחלק מהיעדר המוג'ו הכללי של "האחים מננדז" אחראית העובדה שחסרים פה טאלנטים מגנטיים מהסוג שאפיין את "סימפסון", להוציא את אידי פאלקו ("הסופרנוס") הנהדרת המגלמת פה את לסלי אברמסון, הפרקליטה הסוערת שייצגה את האחים מננדז. פשוט אין פה את שאר הרוח היצירתי של ראיין מרפי, יוצרה של "או.ג'יי"; אין פה שאר רוח יצירתי בכלל, למעשה. תקתקנית ומלוטשת ויעילה ככל שתהיה "האחים מננדז", היצירתיות הזו היא בדיוק מה שצריכה הייתה כדי להפיח עניין מחודש בפרשייה הנושנה שבחרה להעלות מן האוב. אירוע, זה לא.
הכתבה פורסמה במגזין "פנאי פלוס"
לפנייה לכתב/ת 
