אבא, סיפור: עידו רוזנבלום הכניס את בנו לספר
את השאלות שבנו בן הארבע לא מפסיק לשאול, עידו רוזנבלום החליט להפוך לספר ילדים. הסיפור שמאחוריו די מפתיע, אבל מה שבאמת מפליא את איש הטלוויזיה הוותיק הוא המבט הקסום על העולם - דרך עיניו של ילד. "לפני השינה יוצא מהם פלא בלתי נשלט. כל הורה מכיר את זה". מעכשיו, אמרו גם סופר
כשהטלוויזיה מחתנת שני אנשים שלא הכירו כלל ומאפשרת להם לצלול מיד לשגרה זוגית - אפשר רק להסכים שהעולם שאנחנו חיים בו הוא די מוזר. גם ילדים קטנים שמים לכך לב, אבל בשונה מהמבוגרים, שנכנעים לחוקי החברה ומשלימים עם הלא-מפוענח - הקטנטנים מרשים לעצמם להרהר בקול רם על כל מה שכבר שכחנו שאינו מובן מאליו.
כשהוא לא מלווה זוגות הרחק מהחופה בתוכנית "חתונה ממבט ראשון", עידו רוזנבלום מתעמת עם העניין הזה באופן יומיומי - בתור אב לשני ילדים (ושלישי בדרך). את הפוטנציאל הגדול שגלום בשאלות שרק ילדים שואלים על העולם, הוא מימש לאחרונה בספר ילדים - "ממה מכינים שלולית?" שמו. "אספתי את כל השאלות של יונתן הבן שלי, ובסופו של דבר זה איכשהו הפך לספר", הוא מספר על יצירתו הטרייה, שמלווה שאלות שונות של בנו בן הארבע גם בציורים של חברו, המאייר יובל רוביצ'ק.
את הטייטל החדש, רוזנבלום רכש די בהפתעה. "בהתחלה המחשבה הייתה לאסוף את השאלות בשביל מתנה לבית", הוא מסביר. "ביקשתי מיובל שיעזור עם איורים, הלכתי והדפסתי את זה בחנות שעושה ספרים בהזמנה פרטית וזה יצא מקסים". במהרה המתנה גם יצאה מתחומי הבית. "זה נגע בכל מי שראה את זה ואנשים עודדו אותי להוציא את זה בתור ספר. הכל התרחש ממש במקרה. הלכתי להוצאה וגם שם אהבו את זה ופתאום גיליתי שזה אמיתי".
כך קרם דפים וכריכה ספר שכולו סימני שאלה, שמכיל בין השאר את השאלות "למה הירח ביישן?", "ממה עשויות אמהות?" ו"למה אנחנו עוצמים עיניים כשאנחנו הולכים לישון". מה שמלהיב את רוזנבלום הוא לא הרעיון שהדברים מופיעים בספר, אלא גילוי המשמעות העמוקה של המבט הילדי הזה על העולם. "מדהים לראות את הכוח של הדבר הפשוט הזה - שאלות של ילד, כמה כוח יש לזה על כל בן-אדם. היה משמח לגלות שזה אמיתי, שיש לזה מקום ושזה עושה משהו לאנשים".
נדמה שזה לא גילוי ממש חדש עבורו. לדבריו, התקופה הזו בחיי בנו מטיחה בו עוד ועוד שאלות. "אלוהים אדירים, הבית שלנו מלא בשאלות - לטוב ולרע. זה רע כי לפעמים זה פשוט יותר מדי". ובכל זאת, רוזנבלום מסביר שלא מדובר בשאלות שקשה מדי לענות עליהן, כמו "איך באים ילדים לעולם?" שכנראה לנצח תגרום להורים להתפתל בחוסר נחת. "יונתן בן ארבע אז הוא עוד לא ממש מבין את הדברים. הוא יכול לשאול על השואה, אבל זה רק כי הוא שמע את המילה באיזה מקום. השאלות שלו יותר פשוטות, בסיסיות, על איך עובד העולם. בגיל הזה אתה כל הזמן חצי מבין וחצי לא מבין, מנסה להחזיק את העולם בכף היד אבל הוא כל הזמן בורח. במהלך היום הם סופגים הכל ולפני השינה יוצא פלא שהם לא ממש שולטים עליו, של כל מיני תהיות וחיבורים בין דברים שונים. כל הורה מכיר את זה - מה שמדהים הוא השיחה שמתפתחת על הדבר. זה שיחות על העולם. שאלות שפותחות את הראש בשביל שנינו".
ואכן, נדמה שמדובר בחוויה מכוננת בשביל השניים - במיוחד לאור העובדה שכל עניין ספרי הילדים לא היה מוכר לרוזנבלום מילדותו שלו. "אני לא הייתי חכם כמו הבן שלי", הוא משתף. "הייתי כל היום בחוץ, ילד יפואי שרץ ומשחק כדורסל. לא הייתי קורא ספרים".
עכשיו כשהוא אבא, רוזנבלום ממש מכור לעניין. "אני מקריא להם ספרים כל לילה לפני השינה, לרוב שלושה או ארבעה. יש הרבה ספרים שהם אוהבים, הרבה קלאסיקות, למשל 'יהלום בשלג', 'המתנה הכי טובה בעולם' ו'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים'. כשהספרים טובים זו חוויה כל כך גדולה. זה מדהים עבור הילדים".
