את עברי לידר לא צריך באמת להציג - 25 שנה אחרי שהתפוצץ בעולם המוזיקה הישראלית, הוא הגיע לתוכנית של רנין בולוס ואבי שושן ב-ynet radio לקראת המופע החגיגי בהיכל התרבות, ביצע כמה מלהיטיו וסיפר על ההתחלה הכמעט מקרית של הקריירה שלו בגיל 23. האזינו לתוכנית
"תחילת הדרך הייתה מוזרה, כמעט מקרית. רציתי ללמוד מוזיקה לקולנוע, התקבלתי ל-UCLA וזה היה מאוד יקר, אז לא נסעתי, נשארתי לעבוד כדי ללכת ללמוד. בזמן הזה הקלטתי שירים ושלחתי לחברות תקליטים סתם. ואז אודי הניס התקשר אליי ואמר שהסקיצה ששלחתי מעניינת".
לידר אומנם התחיל לעבוד על אלבום וויתר על הנסיעה לארצות הברית, אבל מצא את עצמו בסיבוב הופעות עם להקת בת שבע ביפן כשהסינגל הראשון שלו יצא וחרך את הרדיו בארץ. "אמרו לי ששומעים אותו ברדיו ואמרתי, 'אוקי, מהמם'. חזרתי לארץ, ורציתי לשמוע אותו. כשיוצא לך שיר לרדיו, עד שאתה לא שומע אותו, מבחינתך זה כשל נוראי".
אתה זוכר את הנקודה שהתפוצצת?
"הייתה נקודה כזו? אצלנו הפולנים אין נקודה כזו. זה אף פעם לא קרה, זה כל רגע ייגמר. צריך לשים תמיד הכול בפרופורציה".
אבל את הרומן שלו עם עולם המוזיקה ובמיוחד עם הפסנתר לידר התחיל שנים לפני כן בגיל חמש. "אמא שלי ניצולת שואה ויש שם איזה סיפור מאוד יפה שלא ניכנס אליו עכשיו, על איך הפסנתר הציל את חייה", לידר מספר ומוסיף, "גם אם לא באופן ישיר, בתת-מודע המשפחתי התחלתי לנגן פסנתר בגלל זה. כשהייתי ילד בן חמש, אהבתי את הפסנתר. היה לי הסכם עם אמא שלי, אם אני מתאמן שעה על הפסנתר אני יכול ללכת לשחק כדורגל עם חברים בחוץ וההסכם הזה עבד".
על רקע הממשלה החדשה והשיח על זכויות קהילת הלהט"ב, לידר שיתף את בולוס ושושן בתחושות ובפחדים שלו מההשפעות על הקהילה. כשנשאל אם הוא חושב שיש סיבה לדאוג, ענה: "אני מקווה שלא. מצד שני, אני מרגיש שיש מה לדאוג כשאנחנו חיים בחברה שיש אנשים שיכולים להגיד דברים מסוימים שהם לא לגיטימיים. לקרוא לאנשים - ולא משנה אם להט"ב או כל אחד אחר בחברה שלנו - 'בהמה', 'מצעד הבהמות' זה כל כך מכוער באופן בסיסי ואנושי. אנחנו יכולים לדבר על זכויות, למרות שזה נשמע לי הזוי", אומר לידר ומוסיף, "אתה מתאר לעצמך סיטואציה שאני ובן זוגי מגיעים לחדר מיון והרופא יגיד אני לא מעוניין לטפל בכם כי אתם שני בנים עם ילד?".
דווקא נקודת האור מבחינת לידר הוא יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה שמשתייך לקהילה. "שמח שהוא שם. שמח על ההישג. הוא במקום שהוא שם את עצמו. אני חושב שהנוכחות שלו חשובה".
אתה חושש שסמוטריץ' כשר אוצר יכול לפסול תקציבים לקהילה הגאה?
"אני מאוד מקווה שלא. אבל אני חושב שהוא יכול לעשות את זה. זה הפחד. במקביל אני חושב שכל אחד מאיתנו, אנחנו בני אדם, כל אחד יכול להתפתח וללמוד על האחר - בגלל זה הזמנתי אלינו הביתה את סמוטריץ' ובן גביר לארוחת שישי לפגוש את אלבי".
את אבי מעוז לא תזמין?
"גם אבי מעוז מוזמן לארוחת שישי והוא יכול להישאר לישון. בטח לא ירצה לחזור הביתה בשבת, יש לנו חדר אורחים".
אתה מאמין שהוא יישאר לישון בבית של גברים?
"אני מקווה שכן. תקוותי היא שאנשים שמכירים אחד את השני ורואים את הבן אדם מאחורי הסיסמה משנים את דעתם. אני מאוד מאמין בזה, משם הגיעה ההזמנה גם - ממקום של דיאלוג".
"אני חושב על הילד שלי, על הערכים שיקבל" מוסיף לידר, "אנחנו ציבור רחב, האנשים האלה ינהיגו אותנו ויקבעו הרבה מאוד דברים שישפיעו על החיים של הילד שלי. גם המילים שהם אומרים, המילים משפיעות על החינוך שלו, ועל המקום של מה מותר ומה אסור לומר. למילים יש הרבה כוח".
עברי לידר יחגוג 25 שנות קריירה בהיכל התרבות ב-14 בינואר. האזינו לפרק.
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים