מעל לזמן: שבן, אמדורסקי וקראוס עושים החלונות הגבוהים

אחד הקונצזנוסים הוותיקים במוזיקה הישראלית הוא שהחלונות הגבוהים, הטריו של אריק איינשטיין, ג'וזי כץ ושמוליק קראוס, היה אחד ההרכבים המופלאים שידענו. הוא אומנם הוציא אך ורק תקליט אחד, אבל חתיכת תקליט נהדר, יסכימו כולם: אלבום שהפיק בני אמדורסקי וכלל קלאסיקות פופ על-זמניות דוגמת "אינך יכולה", "אהבה ראשונה", "כל השבוע לך", "הבובה זהבה", "יחזקאל", "זמר נוגה" ושירים אחרים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. או באנגלית - אול קילר נו פילר, יצירה נהדרת שהייתה נאמנה לרוח הזמנים (האלבום יצא בימי דור הפרחים, הביטלס וההיפים של שנות השישים). 

זהו אלבום בלתי נשכח של הרכב קצר ימים אך רב השפעה, יצירה שמורגשת עד היום והותירה חותם על היוצרים הגדולים במוזיקה הישראלית הנוכחית, כמו למשל אסף אמדורסקי ושלומי שבן, שרקחו לרגל חג פורים הקרב מופע מחווה, שיתקיים ב-28 בפברואר בזאפה הרצליה. מדובר בערב שמשחזר את הצליל והתקופה בהופעת קאברים שכולה הומאז' ללהקה ההיא ולאנשים שהרכיבו אותה, כולל שירים מקריירות הסולו של איינשטיין, כץ וקראוס. אל השניים תחבור המוזיקאית יעל קראוס, אחייניתו של כותב השירים המרכזי בשלישייה, ששבה לישראל אחרי מספר שנים בארצות הברית. המחווה נלקחה צעד אחד קדימה בשחזור של עטיפת האלבום, ובו האימג' האייקוני של כץ, אז בת זוגו של קראוס, נשענת עליו, כשהוא מצידו מסביר לאיינשטיין את רזי העישון.

שבן, אמדורסקי וקראוס משחזרים את עטיפת האלבום האייקונית(צילום מקור: אלונה איינשטיין, צילום מחודש: מיכאל טופיול)

"כל שיר באלבום של החלונות הגבוהים הוא מאסטרפיס שקשה לגעת בו", אומר אמדורסקי, "אני גאה להיות הבן של מי שהפיק את האלבום". "אסף ואני ביצענו בעבר כמה קטעים של החלונות הגבוהים, כשמעצבת האופנה דורית בר אור השיקה קולקציה וביקשה שנבצע בה מספר שירים", מספר שבן. "אני לא זוכר הרבה מההופעה ההיא כיוון שהבן שלי נולד יום או יומיים לפני. הגעתי מבית החולים עם הצמיד על היד, זימרתי וחזרתי. אני זוכר שהיה כיף - זה כן, ושאמרנו שצריך לחזור על זה ועדיף בפורים".

למה פורים?

"הרעיון הוא 'להתחפש' לחלונות הגבוהים. במובן המוזיקלי, הכוונה. בדרך כלל כשמבצעים גרסת כיסוי לקלאסיקה הרצון הטבעי הוא לחפש פן אחר, להביא מעצמך אל תוך השיר ולגלות בו חדש. הרעיון שלנו הוא כמעט הפוך. אנחנו מתייחסים לשירים האלה כאל טקסטים, או פרטיטורות אפילו. מנסים לשחזר אותם עד לפרטים הדקים ביותר כדי למצוא בעצמנו משהו חדש. קצת כמו התמונה שנהנינו כל כך לשחזר - כך גם במוזיקה. הקסם בשניהם מאוד דומה לטעמי. מצד אחד משהו מאוד משוחרר ומצד שני כל כך אסתטי ובסופו של דבר אייקוני. אני מאוד נהנה לעבוד עם אסף ויעל על הפרויקט הקטן הזה, גם בגלל המוזיקאים הנפלאים שהם וגם בגלל ששניהם גדלו ונשמו את האלבום הזה. אבא של אסף הפיק, דוד של יעל שר, ואתה מרגיש שזה זורם להם במערכת הדם. ההורים שלי רכשו את האלבום, שזה גם חשוב".

"החלונות הגבוהים" - יחזקאל

קראוס מאשרת את דבריו של שבן. "גדלתי על המוזיקה של החלונות הגבוהים", אומרת מי שמכירה היטב את אחד מחברי ההרכב המקורי. "אני לא בטוחה אם זה בגלל ששמוליק הוא דוד שלי או בגלל שזה היה התקליט הכי טוב בבית, מהיחידים שכולם אהבו ותמיד שמחו לשמוע. הייתי מכורה לשירים ומהופנטת מקולה של ג׳וזי, שעד היום עושה לי חם בכל הגוף ומרגיש לי כמו בית. למדתי לשיר אותה, כל ניואנס אחד לאחד, והייתי חולמת שזאת אני ששרה את השירים. הייתי מתחפשת ומציגה בפני כל מי שרק הסכים להיות לי לקהל. מאז עברו לא מעט שנים, הופעות, אלבומים, סגנונות, הרכבים".

אלבום הפופ הטוב המוזיקה הישראלית? החלונות הגבוהים (צילום: אורן אגמון)

"בינתיים שמוליק, אבא שלי ואחותם, דודה רבקה, הלכו לעולמם", ממשיכה קראוס. "שום דבר כבר לא כמו שהיה חוץ מאותה ילדה קטנה שעדיין נלהבת לשיר את

 השירים של החלונות הגבוהים ושעכשיו הולכת להגשים חלום ישן. כשאסף אמדורסקי התקשר לשאול אותי אם אני רוצה לעשות הופעה של החלונות הגבוהים איתו ועם שלומי שבן, עניתי לו שאני מוכנה להופעה הזאת מהיום שאני זוכרת את עצמי. והינה זה קורה, ומרוב התרגשות לשיר 'החלונות הגבוהים' כמעט ולא הספקתי לפנות מקום בגוף להתרגשות מהעבודה עם אסף ושלומי. רק כשהגענו לבמה יחד, לבצע שיר אחד בערב לזכרו של בני אמדורסקי, פתאום זה הכה בי".