סיפור שמתחיל בבגידה: הסרט על חייהם של אלמגור ואגמון
בסרט "שאלות אישיות", בני הזוג גילה אלמגור ויעקב אגמון מנהלים שיחה אישית ברוח התוכנית המיתולוגית שלו ברדיו. התוצאה נוגעת ללב
כבר 49 שנים שאגמון משדר את תוכנית הראיונות שלו, "שאלות אישיות", בה הוא מארח בכל תוכנית אדם אחר לשיחה אישית על החיים. השנה הגיעה התוכנית לכותרות בנסיבות קצת פחות נעימות - ירון דקל, מפקד גלי צה"ל לשעבר, הציע לאגמון לגמור את זה יפה עם משדר חגיגי לרגל השנה ה-50 של התוכנית, ולפנות את המשבצת. משפחת אגמון נזדעקה בטענה שדקל מנסה לנשל את אגמון מהתוכנית שלו, ואיך זה ייתכן שבמדינה מתוקנת מפטרים אדם בן 88.
עם או בלי מחשבה על יחסי הציבור של התוכנית, אגמון ואשתו, גילה אלמגור, התכנסו לשיחה אישית ופומבית על חייהם ברוח התוכנית, ביוזמתה של הבמאית עדי ארבל. הדוקו "שאלות אישיות – גילה אלמגור עם יעקב אגמון", ששודר אתמול (א', 21:00, בערוץ 8 של HOT) כולל גם תוספות של חומרי ארכיון נאים של אגמון ואלמגור בצעירותם.
לא בטוח שהשיחה הזאת של אלמגור ואגמון הצדיקה סרט. היא נארזה כעירוב משונה של מונולוג גלוי לב אבל לא ספונטני של אלמגור עם סקירה מקצועית של הקריירות שלה ושל אגמון, והשתרבבו אליה לא מעט קלישאות. בנוסף, למרות שהיא הוגדרה כריאיון הדדי, אלמגור סיפקה 80 אחוז מהמלל. אלא שהשיחה הזאת, יותר משהיא חושפת פרטים אינטימיים על חייהם של אלמגור ואגמון, היא בעיקר מלמדת על האינטראקציה ביניהם, על איזה תפקיד לוקח כל אחד מהם במערכת היחסים.
אולי אלו עשר השנים שמפרידות ביניהם, ברור שהוא מסמל עבורה דמות אב ושהיא מתייחסת אליו כאל מי שהושיע אותה, שבלעדיו היא מאמינה שהיא אבודה. הרגעים הנוגעים ללב הם לא אלה שבהם אלמגור מספרת על המצוקות שהיא חוותה אלא דווקא אלה שמתרחשים תוך כדי הריאיון ומשקפים את מערך הכוחות הנוכחי ביניהם, זה שמן הסתם התקבע לפני יותר מ-50 שנה. יושבים להם שני נכסי צאן ברזל מהאליטה של התרבות הישראלית, היא מנסה לסחוט ממנו מחמאה והוא מחזיר לה ב"לחיות איתך לא היה דבר קל"; היא מתרפקת על האהבה שלהם בתחילת הדרך והוא אומר לה "נראית לא רע באותה תקופה וזה מצא חן בעיני"; היא מתבטלת בפניו ומקנאה בכל מי שיושב אצלו באולפן, הוא מעודד אותה להחמיא לו. קצת נצבט לי הלב, אני מודה.
