המשורר עלי אלון הלך לעולמו

המשורר והעיתונאי עלי אלון, שכתב בשם העט א. עלי, הלך לעולמו הלילה (א') בגיל 82. הלווייתו תתקיים מחר ב-15:30 בקיבוץ עין שמר.

אלון פרסם כ-20 ספרי שירה ופרוזה, ספרי מדרשים ומאמרים, בהם: "אלה תולדות יעקב", "בדרך לארץ המובטחת", "מדרש הקרפדים", "רשימת כשל", "לב צעצוע", "סיטרא-אחרא - השטן כותב את התנ"ך" ו"קהלת של צרצרים - מדרש". ספרו "איתקה" הוא אוטוביוגרפיה לפי האודיסיאה, המסכם את תולדות חייו בקיבוץ עין שמר וחיי הקיבוץ בכלל.

עלי אלון(צילום: ד"ר מיכאל פרסיקו)

אלון נודע בשל השקפת עולמו ההומנית ושאיפתו לשלום. מלחמת העצמאות, ובעקבותיה הריסת הכפרים הערביים ודחיקת תושביהם להרים שממזרח לעין שמר, גרמו לו לצאת בחריפות כנגד מה שראה כעוול וקיפוח.

את שירותו הצבאי החל אלון בגדוד 13 של חטיבת גולני. הוא השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. בשנת 1969 החל בלימודי יהדות, ולמד בבית המדרש שהקים יריב בן אהרון ב"מדרשה" באורנים. הוא השתתף בעריכת "מחברת שדמות" וכן כתב יחד עם בן אהרון מסכתות של מקורות על ביאליק, ברנר, אלתרמן קפקא ועוד.

אלון כיהן כמזכיר הקיבוץ, רכז ועדת התרבות, עורך עלון הקיבוץ והעיתון המקומי וכן כרועה הצאן של הקיבוץ. הוא היה פעיל במסגרת התנועה הקיבוצית ובין השאר שימש עורכו של "השבוע בקבה"א" - השבועון של קיבוצי השומר הצעיר. במסגרת תפקידיו, ובמיוחד כרועה צאן, התוודע עלי לחיי הערבים בארץ והִרבה להיפגש איתם עוד משחר ילדותו.

מהמשפחה מסרו כי אלון הלך לעולמו בביתו שבעין שמר, אותו כינה "טבור העולם", והוסיפו: "ספריו ושיריו ימשיכו ללוות אותנו לעד". הוא השאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ו-13 נכדים.