אודיה רש: "אני רוצה להראות לאנשים עד כמה ישראל יפה"
היא נולדה בחיפה ובתור ילדה עברה עם משפחתה לארצות הברית, שם החלה לקטוף תפקידים לצד הכוכבים הכי גדולים בהוליווד. כיום אודיה רש כבר בת 20, גרה לבד בלוס אנג'לס, משתתפת בלהיט "ליידי בירד" ומלאת מחמאות לצבא ("אנשים באמריקה לא מבינים שזה לא רק קרבי") ולגל גדות: "לא פגשתי אותה עדיין, אבל אני יודעת שאם ניפגש ישר נתחיל לדבר בעברית"
לפני שש שנים החלו לצוץ דיווחים בתקשורת המקומית על ילדה מסתורית מחיפה שזוכה לככב על המסך מעבר לים. תחילה השתתפה בפרקים בסדרות "חוק וסדר" ו"תרגיע", והם סללו לה את הדרך לסרט ההוליוודי הראשון שלה, "החיים המוזרים של טימותי גרין" (2012) לצד ג'ניפר גרנר. מיד התברר כי התגלית הצעירה, ששמה אודיה רש, עברה עם משפחתה לארצות הברית בגיל תשע, ולא נתנה להיותה מהגרת במדינה גדולה וזרה להפריע לה לחלום על קריירת משחק.
כיום רש (20) כבר לא ילדה צעירה ומאחוריה שלל תפקידים בהפקות הוליוודיות גדולות כמו "המעניק" (2014) לצד מריל סטריפ, והעיבוד לספרי האימה לנוער, "צמרמורת" (2015) עם ג'ק בלאק. אף ששני הסרטים לא נחשבים לבלוקבאסטרים ובפילמוגרפיה שלה אפשר גם למצוא כמה סרטים עלומים למדי, משמח לגלות שרש ממשיכה לתת עבודה. אתמול (ו') למשל, עלתה לאקרנים בארה"ב הקומדיה Dear Dictator בכיכובה, על נערה זועמת שמתחברת לדיקטטור (מייקל קיין) מהאיים הקאריביים. לא ברור אם הסרט יוקרן בארץ או לא, אבל מי שחפץ לצפות ברש יכול לעשות זאת בסרטה המוערך של גרטה גרוויג, "ליידי בירד", שרץ בימים אלה באקרנים וזכה לחמש מועמדויות בטקס האוסקר האחרון, ובו היא משתתפת בתפקיד משני.
"שכחתי בכלל שעשיתי אותו", היא אומרת בריאיון ל-ynet כשנשאלת האם הופתעה מהצלחתו. "לא חושבים על הדברים האלה, רוב ה-imdb שלי מלא בסרטים שנעלמו לאנשהו ולא יודעים איפה הם", היא צוחקת ומוסיפה, "אבל זה בסדר לקחת סיכון בסרטי אינדי, כי אם הסרט מצליח אז יראו אותו ואם הוא לא טוב אף אחד לא יראה אותו בכל מקרה".
הריאיון בינינו מתקיים בטלפון, ורש בוחרת לענות בעברית מדירתה בלוס אנג'לס. מלבד המבטא האמריקני, השפה בהחלט מתגלגלת על לשונה. "אני זוכרת שגרטה אמרה לי שהוא התקבל לפסטיבל טורונטו ולטלורייד ואמרתי לעצמי, 'אה יופי, הוא הולך לפסטיבלים', אבל לא ציפיתי למשהו גדול יותר. כשהוא יצא לאקרנים הוא קיבל ציון מצוין באתר 'עגבניות רקובות' ויחסית לסרט אינדי הוא עשה הרבה כסף".
"ליידי בירד" מגולל את סיפורה של נערה צעירה מסקרמנטו (סירשה רונאן) שמכנה את עצמה ליידי בירד ומתמודדת עם תלאות ההתבגרות בפרברים באמריקה - מהבלבול שבאהבה הראשונה, הלחץ בלימודים ועד למבוכה מהמצב הכלכלי של הוריה. רש מגלמת את ג'נה, הנערה המקובלת שבטוחה בעצמה, זאת שמקצרת בהתרסה את החצאיות שלה בבית הספר הקתולי שבו השתיים לומדות. היא גם עשירה ויש לה חבר, ובמילים אחרות, בערך כל הדברים שליידי בירד הייתה רוצה להיות. זהו תפקיד שונה בנוף התפקידים של רש, בוגר יותר, אפשר לומר סקסי יותר.
"זה קצת מוזר להיות יותר סקסית, אבל מאחר שאישה ביימה את הסרט הרגשתי מאוד נוח. הדמות שלי היא ילדה עשירה וקצת סנובית, אבל גרטה לא הפכה אותי לאוביקט מיני. עוד לא עבדתי עם מישהו שהרגשתי שמחפיץ אותי, אז הרגשתי מאוד נוח בתפקיד", היא אומרת.
ההתבגרות של רש לא הייתה דומה להתבגרות של ג'נה. היא למדה בתיכון בניו ג'רזי ולדבריה מעולם לא הייתה מלכת הכיתה. "הייתי יותר הדמות של סירשה, היו לי הרבה חברים טובים מכל מיני מקומות אבל אף פעם לא הייתה המלכה". היא הייתה השחקנית היחידה בתיכון שלה והצלחותיה לא הרשימו את חבריה לכיתה, "הם לא ראו את הסרטים שעשיתי, כל הזמן שאלו אותי מתי אעשה משהו עם וין דיזל. אבל זה היה נהדר בשבילי שלאף אחד לא היה אכפת".
מלבד המצב החברתי שלה בתיכון - ניתן להבחין בעוד דימיון בין חייה של רש לליידי בירד, בדמות אימה של הגיבורה שמעורבת בחייה של ביתה ומנסה לנווט אותם כרצונה. בריאיונות עבר עם רש, בלטה דמותו של אביה שלמה, כאב שמעורב בקריירה של בתו ומפקח עליה, אולם כיום לא כך הדבר. "היום אבא שלי כבר לא ממש עושה את זה. כשהייתי צעירה הוא היה בא איתי לסטים והייתי צריכה אותו, ועכשיו הוא עושה יותר את הדברים שלו. לפני שנה עברתי לגור לבד וההורים שלי נותנים לי המון ספייס, הם יודעים שאני מאוד עצמאית".
את מרגישה שפספסת משהו מהילדות שלך?
"לא. גדלתי בבית נורמלי והיו לי מלא אחים, הלכתי לתיכון רגיל. עשיתי הרבה דברים שאנשים עושים בגילי, חוץ מאוניברסיטה. אבל יש לי חברות ששם עכשיו והן לא מרוצות כי הן יודעות מה הן רוצות לעשות. נראה לי שבגלל שאני יודעת מה אני רוצה לעשות זה פחות חשוב לי".
רש לא מגבילה את עצמה לתפקידים בהפקות גדולות או קטנות, אבל בהחלט מדברת על ההבדל. "בסרט אינדי יש פחות זמן, אבל למדתי שאם אתה עובד מסודר כמו גרטה זה דווקא יתרון. לפעמים בסרטי אינדי עובדים יותר טוב מבסטים הוליוודים גדולים, כי ההפקות הגדולות לא חושבות על הזמן".
איך הייתה האווירה על הסט?
"זה היה אחד הסרטים הכי כיפיים שעשיתי. גרטה הייתה מקסימה, היא פנתה לכל מי שעבד על הסט, לא רק לשחקנים. אני חושבת שהיא אחד מהאנשים הכי נחמדים שפגשתי".
יוצא לך לך לצפות בקולנוע ישראלי?
"כן, יצא לי. 'אפס ביחסי אנוש' הוא אחד מהסרטים האהובים עליי, ראיתי אותו פעמיים".
חשבת פעם להתגייס לצבא בארץ?
"איך שהגעתי לאמריקה אמרתי לאבא שלי שאני רוצה לחזור לישראל בגיל 18 כדי להתגייס. אבל אז הקריירה שלי התחילה בגיל צעיר. אני כן רוצה לעשות משהו, אני רוצה לעזור למדינה".
רש לא חוששת להאדיר את צה"ל, ומחזיקה לגביו בדעות מאוד חיובית, וכנראה קצת תמימות. "אני חושבת שזה נפלא שאנשים הולכים לצבא בגיל 18, כי פה ישר אחרי התיכון אתה צריך לדעת מה אתה רוצה לעשות. הצבא בארץ נותן לך זמן להבין מי אתה. אנשים באמריקה לא מבינים שזה לא רק קרבי. זה גם לא משנה מאיפה אתה מגיע, אם אתה עני או עשיר, כולם מתגייסים לאותו מקום ואתה מרגיש שווה, זה נותן לך נקודת מבט אחרת על החיים. אין דבר כזה בארצות הברית".
את מדברת הרבה עם השחקנים שלצידך על ישראל?
"כן, אני אומרת לכולם שאני מפה. סירשה רונאן אמרה לי שישראלים הם האנשים האהובים עליה ושהיא מאוד רוצה לבוא לכאן, נראה לי שהיה לה מעצב שיער ישראלי".
אי אפשר לדבר על הצלחה ישראלית מעבר לים מבלי לדבר על הוונדר וומן שלנו, הלוא היא גל גדות. השתיים טרם נפגשו אבל רש כבר יודעת מה יקרה כשהיא תפגוש אותה. "ידעתי שהיא הייתה במסיבה של "Vanity Fair" לרגל האוסקר, אבל לא ראיתי אותה. אני יודעת שאם אראה אותה ישר אדבר איתה בעברית. היא כל כך יפה וחזקה ויש לה נוכחות, היא מושלמת לתפקיד 'וונדר וומן'".
היום כולם עושים סרטי גיבורי-על, היית רוצה גם?
"אני אישית מעדיפה קומדיות, אבל אני לא רוצה להגיד לא, זה תלוי בתסריט. זה לא החלום הגדול שלי".
מה בעצם החלום שלך?
"לביים. כבר ביימתי סרט קצר ואת הסרט הבא שלי אני רוצה לעשות בתל אביב. אני רוצה להראות לאנשים כמה ישראל יפה כי אני חושבת שהרבה אנשים, אם הם לא מלומדים, לא יודעים מספיק עליה. ויש פה גם סיפורים ממש מעניינים, כי זו מדינה צעירה אז רוב האנשים עברו דברים קשים כדי להגיע לכאן".
