גמר "המירוץ למיליון": מסתבר שאפשר לדחוף הכל לפרק אחד
זאת היתה העונה בה "רשת" מתחה הכי רחוק את סף היכולות של הרצים עם משימות קשות, על גבול המתעללות, ובמקביל את גבולות הנאמנות של הצופים. מזל שפרק הגמר נבנה כמו שצריך. טור ביקורת אחרון לעונה
מול הראיון הראשון שנתן אהוד אולמרט מאז שהשתחרר מהכלא, בואכה הביוגרפיה החדשה שלו, אוולין וטוהר, באמת אחד הליהוקים הטובים שהיו פה, לקחו את המקום הראשון במירוץ למיליון. תודה לדניאל ואליהו שכבר לא יצליחו לעבור ליד המזלג של מעלה אדומים בלי לסנן איזו קללה ולא תודה להפקה שאדי התקציב שלה אפשרו לה לשכור רכבים שמשם כנראה נגררו ישירות לגריטה, אחרי ששבקו בדרך וכמעט הטו את התוצאה.
זאת היתה העונה בה רשת מתחה הכי רחוק את סף היכולות של הרצים עם משימות קשות, על גבול המתעללות, ובמקביל את גבולות הנאמנות של הצופים.
העונה, שעלתה לשידור בשליש האחרון של אוקטובר 2017 והסתיימה הערב, כללה את הלהיטים "הדחה כל ארבעה פרקים", "פרקי תוכן שיווקי" והשיא "זוג חוזר למירוץ בגלגל הצלה". בתוך כך, כמו שאומרים בחדשות, התחילה והסתיימה העונה ה- 30 של המירוץ למיליון האמריקני. היא נמשכה חודש וחצי. בינג' שיכסה לכם בקושי סופ"ש אחד. אם מצמצתם פספסתם אותה. וממולה רשת שמסרבת לשחרר את התרנגולת ודורשת ממנה להטיל עוד ועוד ביצי זהב עד שהתרנגולת עצמה כבר מתחננת שיאזקו אותה באגף 10.
באופן אירוני את שירת הברבור שלה זימרה העונה הזאת בפרק הגמר שלהוציא את כורח הפרסומות הבלתי נמנע, נבנה כמו שפרק צריך להיבנות, עם ארבע משימות מושקעות יחסית ונקודת גמר. מסתבר שאפשר לדחוף הכל לפרק אחד, חבל שזה היה הפרק האחרון. שלושה זוגות שונים לחלוטין הגיעו לגמר, כל אחד מהם עבר דרך שונה מבחינת הצופים, ובצופים אני מתכוונת לאני. אצל טוהר ואוולין היו זוג אהוב מהרגע הראשון, רגב והלן היו דגם מוזר של אנדרדוגים שהתחילו טוב אבל איבדו את האהדה שלי שלא באשמתם ברגע שהוחזרו למשחק אחרי שהודחו. דניאל ואליהו היו זוג חמוד ומאוזן שלקח לו זמן להתנחל בלבבות אבל בסוף זה קרה, ואני חושבת שרובנו למדנו לחבב את הגבריות הבריאה והפראנג'ית שלהם.
מול טוהר שהחזיק את אוולין מעל המים בחלק לא קטן מהמשימות והלן שהניעה ודחפה את רגב קדימה לא פעם, דניאל ואליהו היו זוג שהיו לו את הסיכויים הרבים ביותר לנצח את הגמר הזה. אבל שתי טעויות טקטיות קריטיות עלו להם במקום הראשון. האחת בחלוקת התפקידים במשימה הראשונה, כשהיה נדמה שכל זרעי הצ'יה שבעולם לא מאפשרים לאליהו להרים את דניאל (עד שחוקי הפיזיקה התכופפו מעט ודבר מדהים קרה – כשדניאל התכדרר אליהו הצליח להרים אותו), ובפעם השניה כשחלפו על פני הפניה לאוניברסיטה העברית כשהובילו בדקות ספורות, אם להאמין לעריכה.
ניצחון של פייבוריטים בריאליטי תמיד מלווה בסוג של סיפוק נעים. בכל פעם מחדש מפתיע אותי היחס ההפוך בין המתח, הציפיה והשמחה כשזה קורה לבין איבוד העניין ביום למחרת במקרה הטוב, אם זה לא קרה חמש דקות אחרי. אחרי הכל אלה לא אנשים שאני מכירה, קיבלתי אותם אחרי שעברו דרך עשרות שעות, מקלדות והקלקות של עורכים, ובכל זאת הצלחתי לפתח חיבה אמיתית לתוצרים של פורמט שכל תכליתו היא לשמש צלחת פטרי למקבצי פרסומות. כמעט בדיוני כשחושבים על זה. ותחת הידיעה המפוכחת הזאת אני רוצה לשלוח את אהבתי ותודתי לטוהר ואוולין, שלמרות כל האתגרים שמערכת היחסים שלנו היתה צריכה לדלג מעליהם הצליחו לגרום לי לאהוב אותם אהבת אמת. קחו את הכסף, תאכלו הרבה סושי, תטיילו בעולם ואם תרצו עוד, מבחינתי דלתו של כל ריאליטי פתוחה בפניכם מעכשיו והלאה. חיבוק גדול.
