חוזר לשורשים: נדב אבקסיס עושה את מרוקו
נדב אבקסיס, בן למשפחה של תשעה ילדים מחצור הגלילית, נדד לכפר "סידיר חאל" שלמרגלות הרי האטלס, בעקבות חיי הוריו שעלו לישראל. בדרך הוא פקד את קבר הצדיק חנניה הכהן ז"ל לבקש ברכה לאימו, וגם הגיע לתובנה או שתיים על קליטת עולי מרוקו. הכתבה המלאה - בגיליון יום העצמאות של "ידיעות אחרונות"
דקה אחרי שיצאנו משדה התעופה של מרקש, גורם איסלאמי ניסה לחטוף את נדב אבקסיס ואותי. לא חמאס, לא חיזבאללה, לא דאעש ולא צבי יחזקאלי – סתם נהג מונית מקומי שניסה לעשות עלינו מכה. הלומי טיסה עלינו למונית והנהג התחיל לנסוע בלי שסגרנו מחיר. אחרי 10 מטרים והצעת מחיר גבוהה פי 10 מהמחיר למקומיים, ביקשנו באנגלית לעצור את המונית, והוא סרב. ביקשנו בצורה תקיפה יותר והוא הגביר מהירות. פתחנו דלת אבל לא היה אכפת לו שנקפוץ.
זה המקום להוסיף עובדה חשובה: מרגע שעלה הרעיון לטוס למרקש, אבקסיס הסביר לי שאין לו מושג במרוקאית. אם יתאמץ אולי יזכור כמה מילים מהילדות, אבל הוא לא מבין ולא מדבר, מקסימום יודע להקשיב. אלא שכאן קרה לנו נס - מהלחץ והעצבים על הנהג, כנראה שהמוח שלו זינק בזמן. וכמו גייזר שבקע ממעיין ילדותו, אבקסיס פרץ בצעקות על הנהג במרוקאית עם מבטא מקומי, תוך כדי שהוא מציין – "אנא שלוח'!", כלומר, הוא לא איזה תייר מאנגליה, הוא מפה, שלוח', מרוקאי מהכפרים. אם הייתי מספר שהנהג עצר בצד והשניים התחבקו זה היה יכול להיות סוף יפה, אבל האמת היא שהנהג לא שם על המרוקאית של אבקסיס, שאולי נשמע מקומי אבל מריח כמו תייר. בסוף הוא בכל זאת הסכים לרדת בחצי מחיר. מצד שני, באותו חצי מחיר הוא החזיר לאבקסיס את השפה ששמע בבית הוריו וכנראה זרמה לו עמוק עמוק בדם.
לפנייה לכתב/ת 
