רינגו סטאר: "רק לאחרונה גיליתי שהוחרמנו בישראל"
סר רינגו סטאר, המתופף המיתולוגי של הביטלס, מגיע לארץ לראשונה בגיל 78. בריאיון ל-ynet הוא מסרב לערב בין פוליטיקה למוזיקה, מודה שפול מקרטני הוא עדיין הבסיסט הכי טוב שיש, ומכריז: "אמשיך להופיע כל עוד אני יכול להחזיק את המקלות"
21 שנים אחרי שפול מקרטני קיבל תואר אבירות מהמלכה, גם רינגו סטאר, חברו לאגף שורדי הביטלס, זכה בכבוד. זה קרה במרץ האחרון, יצר הד תקשורתי גדול ותפס אותו לגמרי בהפתעה. מסתבר שגם בגיל 78, כשאתה לנצח חלק מההרכב שנקרא בעבר "בית הלורדים" - עוד אפשר להיתקל בהפתעות.
אז איך אני אמור לקרוא לך עכשיו? אנשים כבר הפנימו את עניין הסר?
"תגיד את זה פעם אחת רק ונגמור עם זה".
"זה היה נהדר, למען האמת. די מלהיב." הוא מספר בשיחת טלפון ממקום מושבו הנוכחי בלוס אנג'לס. "הייתי בשוק. בעיקר כי לא ציפיתי לזה בכלל. זה היה מאוד מרגש, ובסך הכל זה היה יום נפלא".
עוד בערוץ המוזיקה:
החדש של ארקטיק מאנקיז: ההברקה שלא ציפינו לה
הדרך של נטע ברזילי לזכייה באירוויזיון
השאלה המתבקשת היא אם גם הפעם עישנת בשירותים של הארמון.
"לא, אנחנו לא עושים דברים כאלה יותר (צוחק)".
אז אתה מודה שזה קרה באמת?
"לא, למעשה זו הייתה אגדה. ואולי... בעצם, זה תלוי את מי מאיתנו אתה שואל. ג'ון אמר שזה היה אמיתי, אבל אני כבר המון זמן אומר שנמאס לי לדבר על זה".
הביטלס בשיאם
נו, לך תפתיע חבר בביטלס. כי רינגו סטאר, שנולד כריצ'ארד סטארקי, ראה וחווה כבר הכל. הוא פגש את המלכה, היה בלהקה עם שניים מהכותבים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה, נפגש עם אלביס פרסלי, נכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול כיחיד וכחלק מההרכב, הצטרף לביטלס אחרי כולם, פרש מהביטלס לפני כולם (רק כדי לחזור שוב), ולבסוף כמו שלושת האחרים – פרץ בקריירת סולו והוציא עד היום 19 אלבומים. כחלק מסיבוב ההופעות האירופאי שלו Give More Love, יגיע בפעם הראשונה בתולדותיו גם לישראל ויופיע ב-23 וב-24 ביוני בהיכל "מנורה מבטחים" בתל אביב.
אולי הדרך היחידה להפתיע מוזיקאי בן 78 - חבר בקבוצה אקסקלוסיבית ואגדית שמנתה ארבעה אנשים (ורק חצי מחבריה עוד בחיים) היא לספר לו על הפעם ההיא ב-1965 כשלהקת האם שלו כמעט והגיעה לישראל. אלמלא נחשדה כגורם המדרדר בני נוער, מהסוג שג'סטין ביבר היה חולם להיות היום. סיפור שכבר הפך לפולקלור ישראלי, אך סטאר שמע עליו רק לאחרונה.
"אני חושב שהוחרמתי על ידי שר ה-משהו שלכם מתישהו בשנות השישים", הוא אומר, כשהוא ניצב מול השאלה "למה לקח לך כל כך הרבה זמן?". "גיליתי את זה רק השבוע, כי דיברתי עם כמה אנשים מישראל. אגב, לא רק בישראל החליטו שאנחנו משחיתים את הנוער. היו מספר מדינות שטענו זאת על הביטלס. אבל בזמנו היינו בסך הכל ארבעה בחורים. נהנינו להגיע למקומות ולעשות מוזיקה נהדרת. פשוט היינו להקה שאוהבת לנגן".
זה לא קצת מצחיק אותך היום, לאור מעמדכם והאופן בו מוזיקת הפופ השתנתה?
"לא הבנו אותם אז ואני עדיין לא מבין אותם. תצטרך לדבר איתם על זה ולשאול מה הם חושבים. אבל אני לא חושב שהימים האלה עדיין פה".
כבר המון זמן שלא. ועדיין לקח לך הרבה זמן להגיע - פול הופיע כאן לפני עשר שנים.
"אני לא עושה בוקינג לטור שלי, לא אני קובע לאן מגיעים. גם לא יצאתי לטור במשך המון זמן. אבל כשבאו אליי ועדכנו אותי שיוצאים למסע הופעות באירופה, אמרו לי שאני טס לספרד, צרפת, דנמרק, וגם ישראל הייתה שם, אז שמחתי. היא פשוט חלק מסיבוב ההופעות".
ובכל זאת מדובר ביעד הכי נפיץ בסיבוב ההופעות שלך. היית מצפה שיתנפלו עלייך, במיוחד לאור העובדה שבכל תמונה שלך בשנים האחרונות אתה מרים שתי אצבעות, כמחוות שלום.
"אני לא אדם פוליטי. אני מנגן למען שלום ואהבה, אני מקדם אותם. אנחנו באים, עושים את מה שאנחנו עושים הכי טוב כלהקה, מנגנים את השירים שאתם אוהבים, כולם בלהקה מנגנים את הלהיטים, וכמובן שגם אני. אתם תשמעו With A Little Help from My Friends למשל. אנחנו מקדמים אהבה ולא רק בישראל. זו אותה הופעה שיראו גם בצרפת, דנמרק או רוסיה. אני עושה את זה עוד מעט 30 שנה, זה מה שאני מקדם".
אז אתה מהאסכולה שלא מערבבת מוזיקה ופוליטיקה.
"זה לא בריא, אבל אתה לא יכול להימנע מזה לפעמים, אתה יודע? העולם מסתובב. מוזיקה לוקחת אנשים לאן שהיא לוקחת אותם. במקרה שלי, אני פשוט חושב שמוזיקה היא מוזיקה. אני פשוט מגיע למקום ומופיע. זה מה שאני עושה".
העובדה שרינגו מתעקש לשמור על ניטרליות אינה מפתיעה. בעיני רבים, הוא תמיד נחשד כמוזיקאי בר מזל שמצא את עצמו בחבורת יוצרים נדירה, החתומה על כמה מהשירים והיצירות האייקוניות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית. החלוקה, למי שלא היה על הכוכב הזה עד עתה או זקוק לרענון, הייתה ברורה: ג'ון לנון היה מורד וליריקן מוכשר, פול מקרטני הביא את המלודיות המתקתקות, וג'ורג' האריסון את הצד הרוחניקי. ורינגו? ובכן הוא נחשב לצלע ההיתולית של הלהקה.
מתוך הסרט Help!
במובן מסוים הוא אפילו התיישב מרצון על משבצת האתנחתא הקומית, ודגמן אישיות קלילה ומטופשת בסרטים A Hard Day's Night ו-Help. המפגש בין הרביעייה המופלאה ובין מסך הקולנוע אומנם לא יצר קלאסיקות אוסקר לפנתיאון הפילמוגרפיה המוזיקלית, אבל בהחלט מלמד אותנו דבר או שניים על המיתוג של חברי הלהקה עוד לפני שמלאני סי הייתה ה"ספורטיבית" וויקטוריה הייתה "פוש".
חרף העובדה שכשהצטרף ללהקה ב-1962 רינגו נחשב למפורסם שבחברי הלהקה, הוא זכה פעמים רבות ליחס מבטל. הבחור עם האף הגדול ששר את Octopus's Garden, Yellow Submarine ו-Don't Pass Me By. כולם קליטים, כיפיים וחביבים, אבל איך נאמר? לא בדיוק זכו לתהודה ולמנות הניתוחים הטקסטואלים שנפלו בחלקם של A Day in the Life, Glass Onion או Revolution 9. וישנה הבדיחה המוכרת (שרבים תופסים כאמת אף שלא התרחשה במציאות), בה אמר פעם ג'ון לנון, כשנשאל אם הוא חושב שרינגו הוא המתופף הכי טוב בעולם, ש"הוא אפילו לא המתופף הכי טוב בביטלס".
ואחרי כל זה הוא עדיין נותר הצלע שקישרה בין כולם. גם אחרי שכבר לא היה הגורם המפשר בנקודות המתח ובוויכוחים האינסופיים שהביאו לסופו של ההרכב; ושנים אחרי שאיבד את עצמו לסמים ולאלכוהול (הוא אפילו השתכר בדרך למוסד גמילה, וב-1976 גילח את הראש והגבות אחרי התמוטטות נפשית שחווה במונקו) - הוא דאג לשמור על קשר חברי עם כולם. גם עם ג'ורג', שניהל רומן עם אשתו הראשונה. הוא היה חבר הלהקה היחיד שמיהר לעלות על טיסה לניו יורק עם רעייתו ברברה בדצמבר 1980, כששמע על ההתנקשות בחייו של לנון, והתייצב לצד אלמנתו יוקו אונו. וכשהוא עצמו נכנס להיכל התהילה, פול מקרטני היה שם והציג אותו. אתנחתא קומית? אולי, אבל ניכר שכשר With A Little Help from My Friends הוא באמת התכוון לכך.
אתה עדיין שומר על קשר עם פול? כמה קרובים הייתם אחרי שהלהקה התפרקה?
"אם אנחנו נמצאים באותה העיר, אנחנו נפגשים המון. מעבר לכך, יש לנו את כל יתר החיים שלנו עכשיו. אני ניגנתי בחלק מהאלבומים שלו, הוא ניגן בשלי. זה לא כאילו אנחנו לא עובדים ביחד עוד. זה פשוט שאנחנו לא עושים מזה עניין גדול. זה כמו משפחה. לפעמים אנחנו כועסים אחד על השני, אבל אז זה עובר. אחים רבים לפעמים, אבל כשאנחנו מסתכלים אחד על השני, אנחנו שני האנשים היחידים ביקום שחוו את הדבר הזה שאתם מכירים כביטלס. המון אנשים כותבים על החוויות שלנו, אבל הם אף פעם לא מצליחים לקלוע בדיוק. אני תמיד מביט בפול עם המון אהבה והערכה. מבחינתי, הוא עדיין הבסיסט הכי טוב שיש בנמצא".
הוצאת כמעט 20 אלבומים מאז שהביטלס התפרקו, עברת לא מעט. היה איזשהו שלב שבו זה תסכל אותך שממשיכים לדבר איתך כל כך הרבה על הלהקה? זה הפך לנטל?
"לא, אני לא חושב שברחנו משום דבר. ג'ון הוציא אלבומי סולו וכמוהו גם פול, ג'ורג' ואני. פול ואני עדיין עושים אלבומים נהדרים. אני לא חושב שזה משוגע כמו שהיית רוצה לחשוב שזה. זה היה נהדר, אבל זה לא היה מטורף או מעיק".
ועדיין, 50 שנה אחרי שהתפרקתם אנחנו עדיין מדברים עליכם. ניסית להסביר את זה לעצמך פעם?
"להיות נגן באנסמבל המוזיקאים הזה היה הדבר הכי חשוב. הקשבנו אחד לשני והגבנו זה לזה בדומה מאוד לאופן בו הרכב ג'אז עושה זאת. זה דורש ערעור של האגו והבנה שאתה חלק ממשהו גדול יותר, ממשהו שלם, כדי להרכיב להקה גדולה כמו הביטלס. יצרנו מוזיקה, מילים, זו הייתה האמת הפשוטה. אף שבסך הכל היה מדובר על פיצוץ שארך שש שנים, חמישה עשורים אחרי - ילדים שמעולם לא פגשו את פול או אותי עדיין מאזינים לנו. הם מאוד בעניין של המוזיקה שלנו. ההישג שאני הכי גאה בו הוא המוזיקה שלנו, לא התספורות - זה מה שיישאר אחרינו".
המוזיקה והפולקלור, אתה מתכוון. אוסף אגדות וסיפורים שלא ברור אם קרו במציאות או לא.
"אתה מתכוון כמו הסיפור על פול, למשל? אני חושב שזו הייתה האגדה הכי גדולה שסיפרו עלינו, ואף פעם לא הצלחנו למעשה להוכיח אותה כשקרית. כי גם אם הצטלמנו ביחד, אנשים אמרו שזה לא הפול האמיתי אלא כפיל".
וגם קצת שיחקתם על זה ושיתפתם פעולה עם הסיפור.
"נהנינו מהחיים שלנו ועשינו מוזיקה טובה מכדי להיכנס לכל זה. כי על כל תקליט שעשינו למישהו היה משהו להגיד. כולם חשבו ששרנו ואמרנו דברים שלא באמת שרנו".
אני תוהה מה עוד יש לך להוכיח. אתה בן 78, למה אתה צריך את כל סיבוב ההופעות הזה? אתה עוד נהנה להופיע?
"נגינה היא הכל. לכן אני יוצא לסיבובי הופעות, לכן אני עושה אלבומים. לכן אני מנגן עם הרבה מהאנשים שמבקשים ממני. אני פשוט אוהב להופיע, ואני במקצוע ובמעמד שאני פשוט יכול לנגן כמה שאני יכול. כל עוד אני יכול להחזיק את המקלות! הכל מסתכם בזה. יש לי אולפן הקלטות בבית ואנשים פשוט קופצים לבקר. הכל מאוד רגוע. אין שום קיר זכוכית. בחדר השינה שלנו יש שתי מערכות תופים ומגבר, ובסלון יש מחשב וכלים אחרים. אז זה לא המקום הכי טכני אבל אנחנו משיגים סאונד טוב. אני מקליט אלבומים בחדר האורחים בביתי בגלל שאני רוצה לנגן ולהסתלבט עם הכלבים. ועם ברברה גם".
