דונלד גלובר: "למי אכפת מהמעריצים המבוגרים של מלחמת הכוכבים?"
דונלד גלובר הוא לא רק קולו של דור, אלא בעיקר של צבע. אחרי שכבש את המסך עם הסדרה "אטלנטה" ושבר את האינטרנט עם קליפ ביקורתי במיוחד, הוא מצטרף ל"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים". בריאיון נוקב ל-ynet הוא יוצא נגד המעריצים הכבדים של הסרטים ("אתם כבר לא בני 15"), מסרב להתרגש מליהוק מיעוטים בקולנוע ואפילו פוגע בקודש הקודשים של דיסני: "הם יהיו בהלם"
מאז הטרילוגיה הראשונה השתלבו ביקום של "מלחמת הכוכבים" כמה דמויות מובילות של שחורים, כמו מאסטר ווינדו (סמואל ל. ג'קסון) שהופיע בפריקוולים, ופין (ג'ון בויגה) שמכבב בטרילוגיה החדשה. והנה, עתה, ב"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" חוזרת גם דמותו של לאנדו - הפעם בגילומו של דונלד גלובר, מהנציגים הבולטים של המגזר השחור בתרבות של ימינו. אחרי הופעתו המבריקה בסדרה "אטלנטה", עליה חתום גם כיוצר, והופעתו תחת הכינוי צ'יילדיש גמבינו בקליפ This Is America שמסעיר את העולם כולו, קשה להצביע על שחקן שמצליח לבטא באופן מורכב ורגיש כל כך את הציבור שלו. אולם ככל שמדובר בגילומו של לאנדו ב"סולו", השינויים שעברו על החברה האמריקנית בארבעת העשורים האחרונים לא ניכרים בדמותו. והנוכל השרמנטי חייכני, ערמומי ושובה לב גם בגרסה הצעירה שלו.
"בתור ילד אני זוכר שראיתי אותו וחשבתי - הוא הבחור השחור והוא אחלה. זה מה שהפך את הדמות הזאת למגניבה בעיני", מספר גלובר בריאיון ל-ynet שהתקיים לאחר הקרנת "סולו" בפסטיבל קאן, "אומנם תמיד הרגשתי כאילו אין לו ממש אישיות, אבל בעצם הוא בחור די רע. יש לו את הצד שלו, ואין אף אחד כמוהו. ואז אמרתי לעצמי, 'יופי. הוא לא שם כדי לגרום לי להרגיש טוב כאפרו-אמריקני, אלא בגלל שהסיפור עובד בשבילו'. אני פשוט אהבתי את לאנדו וניסיתי להפוך אותו לנורמלי. לא מדובר באיזה ניצחון עבורי. זה לא שבאתי ואמרתי, 'אני רוצה לגלם את הבחור השחור'. לא, פשוט רציתי לגלם את לאנדו. לאנדו הוא השיט".
התייעצת עם בילי די וויליאמס על עיצוב הדמות מחדש ברוח התקופה שבה אנחנו חיים?
"היו לי הרבה רעיונות לגבי הדמות ועשיתי את התחקיר שלי, ואז שוחחתי עם בילי די והוא נתן לי עצה מצוינת: 'לאנדו הוא הרבה דברים, פשוט תהיה צ'ארמינג'. זה מאוד עזר לי להשלים עם הדמות, כי לא הייתי צריך לחשוב יותר מדי על ההשלכות שלה. ניסיתי פשוט להיות מישהו שאנשים מרגישים נעים בסביבתו, ושהוא זורם. זה הלב של הדמות של לאנדו".
אם בעבר נזקקו אזרחיה השחורים של ארצות הברית לסרטי בלאקספלויטיישן כדי לנכס לעצמם מקום בתעשיית הקולנוע, הרי שהיום דומה כי הוליווד אימצה לעצמה פק"ל בפוליטיקת הייצוגים החדשה. אין כמעט בנמצא היום שובר קופות הוליווידי עתיר תקציב שאין בו נוכחות כלשהי לשחקן אפרו-אמריקני או אסיאתי. זה בולט מאוד בלהיטי גיבורי-על, וגם ביקום של "מלחמת הכוכבים" ובמיוחד בטרילוגיה החדשה מבית דיסני. למרות שכביכול מדובר בתמורה חיובית בשאלת הייצוג, גלובר סבור שמה שחשוב זה הגיוון המחשבתי, לא הנוכחות הפיזית של שחקנים כאלה או אחרים. "הדעה האישית שלי היא שאם אתה עובד על רעיון מיוחד זה ידבר לכולם. ברור שלאנשים קל יותר להזדהות עם אנשים שנראים כמוהם - המדע כבר הוכיח את זה - אבל זה פשוט קל יותר, ולא בהכרח טוב יותר עבורם. קדמה לא מגיעה מהמקום הזה", מסביר השחקן.
"באופן אישי אני חושב שגיוון מאולץ הוא רעיון רע, כי הוא לא מבטא גיוון בחשיבה. בכנות, לעולם לא הייתי רוצה לצפות בגרסת "הפנתר שחור" של הבמאי טים ברטון. לא הייתי רוצה שיכריחו אותו לעשות סרט כזה. ריאן קוגלר נועד לעשות את הסרט הזה, כי הוא באמת השתוקק לכך. להיראות כמו מישהו? זה רק גופני. זה לא משנה בסופו של דבר את החשיבה. בכנות, לא אכפת לי אם יש גרסה של 'מלך האריות' עם דמות של טרנס, כמו שיש גרסת טרנס של 'אותלו'. זה מגניב, וזה מעניין בפני עצמו".
"זו בטח דעה לא מאוד פופולרית בקרב המעריצים, אבל למי אכפת מה חושבים המבוגרים?", מצהיר גלובר, "ברצינות, אנשים תמיד אומרים שזה לא טוב כמו הטרילוגיה המקורית. אבל אתם לא בני 15 יותר. זה לא חדש לכם. אתם בעצם כועסים על ההזדקנות שלכם. זה לא מה שצריך לשנות לנו, היוצרים. מה שיותר משנה זה אם בני השמונה או בני העשר ילכו לראות את הסרט. אנחנו צריכים להגיד משהו שחשוב להם. הסרט מדבר על גיוון, על להיות תמים, על להתבגר. יש פה כמה נקודות מבט ואני לא חושב שזה נכון לנסות לעדן את זה עבור המעריצים. ברור שיש כוונה לרצות גם אותם, אבל צריך לחשוב גם על הזמן שעבר. אני מרגיש שב'מלחמת הכוכבים' אין מספיק דברים שיכולים לדבר לכולם. אפשר ליצור מותחן פוליטי שיתרחש ביקום הזה אבל אז רוב הילדים יגידו שהם לא מבינים את זה".
"הפנתר השחור" הוכיח שאפשר לשלב תוכן למבוגרים גם בשוברי קופות מצליחים, ועל כן זה לא מפתיע שגלובר מוזכר כמועמד מוביל להצטרף לסרט ההמשך. "זה נכון ש'הפנתר השחור' היה להיט שדיבר למבוגרים, אבל זה מאוד קשה", אומר גלובר, "'הפנתר השחור' נעשה כפי שנעשה כי זו הייתה הדרך היחידה לעשות זאת מבחינת ריאן קוגלר. דיברתי איתו על כך. הוא מכיר את השפה, והיה לו גם עניין מיוחד בנושאים של הסרט, וכך גם לקהלים גדולים: השיח בין אפריקאים לאמריקאים לגבי ההתפתחויות במציאות; האם אנחנו יכולים לסלוח לעצמנו והאם אנחנו יכולים לסלוח לאחרים? ואיך אנחנו מרגישים מנותקים למרות הקשר בינינו? כולם מרגישים כך וזה משקף ממש את השיח הציבורי. אבל אי אפשר להגיע להסכם עם הצופים ולהגיד להם נראה אם תבחינו במסר, או יותר גרוע – להבהיר להם שהם עומדים ללמוד משהו".
כמובן שכשמדובר בקליפ הפרובוקטיבי This Is America שהגה גלובר ושסחף את העולם כולו, יש ניסיון ברור להעביר מסר חתרני בנוגע לארצות הברית של דונלד טראמפ והיחס לשחורים במדינה. מתוך השוואה מופרכת לכאורה בין שתי היצירות להן שותף גלובר – כלאנדו קלריסיאן וכצ'יילדיש גמבינו – מצליח השחקן לזהות ערך מוסף גם ב"מלחמת הכוכבים". אם תתאמצו, אולי תצליחו להבחין בהם בין אבחת לייזר לחיבוק עם צ'ובאקה. "שני המקרים הם אירועים גלובליים שמדברים להרבה מאוד אנשים", אומר גלובר, "אני אוהב את 'מלחמת הכוכבים' כי יש בסרטים עשירים ועניים ולא מתעלמים מכך. יש מודעות לכך שאם אתה רוצה משהו גדול, משהו מחורבן חייב להתקיים במקביל. אנחנו צריכים להכיר בכך ולנסות לתקן את זה. ואני חושב שיש מהעיקרון הזה גם ב-This Is America. אני מאוד שמח על התגובות, וזה תמיד נהדר להיות חלק מהדיון הציבורי. זה מעולה להיות מסוגל לגעת באנשים".
