ילדות מורדות וחיות מכוערות: המלצות על ספרי ילדים
ספר המנציח 100 נשים משפיעות – שמעולם לא נזקקו לנסיך שיציל אותן, היומן של הסדרה המצליחה "גרוויטי פולס", תרגום חדש ל"הרוח בערבי הנחל", חבורה של חיות סוואנה מכוערות וההרפתקה החדשה שיצר התסריטאי של "אלישע". לקראת שבוע הספר - המלצות על ספרי ילדים ונוער
חגיגת הספרים הגדולה של השנה, שבוע הספר העברי שחל רשמית מ-6 ועד 16 ביוני – אך בפועל נחגג בחנויות הספרים על פני חודש או יותר, כבר כאן. אומנם הסערה הנוכחית בעולם הספרות סובבת סביב ביטולו הסופי של חוק הספרים ולא סביב ספר חדש ומרגש, אבל זו עדיין ההזדמנות הטובה ביותר לצייד ולחדש את מדפי הספרים שלכם ושל הילדים. הנה כמה המלצות לספרים שיצאו לאחרונה.
"יומן 3" / גרוויטי פולס
מי שמחזיק בבית ילדים בגיל הנכון ודאי פלט אנחת תדהמה בלב או בקול רם למראה השם בכותרת, ומי שאין לו ילדים שכבר בוחרים את תכני הטלוויזיה שלהם בעצמם ודאי אינו יודע על מה המהומה. "גרוויטי פולס" – סדרת הטלוויזיה המצוירת של דיסני היא כנראה הדבר הכי גדול לילדים על המסך הקטן. סיפורם של דיפר ומייבל פיינס התאומים, שמגיעים אל ביתו של הדוד סטאן בעיירה גרוויטי פולס שבאורגון לחופשת קיץ אך נשארים לנצח. סטאן מנהל חנות הזויה שהיא מלכודת תיירים, והשניים מוצאים עצמם בהרפתקאות שונות ומשונות עם זומבים ושאר יצורים.
במהלך הסדרה דיפר מוצא יומן שהופך למדריך שלו לעיירה המסתורית. היומן המסקרן יוצא עכשיו לאור בעברית (הוצאת ידיעות ספרים) בשני חלקים נפרדים, לאחר שהפך לרב מכר של "הניו-יורק טיימס", וגם כאן הוא כובש את רשימות רבי המכר ויוצא במהדורה אחת אחר השנייה. אז מה יש שם? מידע על יצורים מוזרים, צפנים, פתרונות למצבים יוצאי דופן ושלל עצות שימושיות לכאורה. בקיצור, המון כיף מוזר וחווייתי – כיאה לסדרה המוזרה בעצמה, שלמרבה ההפתעה מהנה גם עבור מבוגרים – מעין גילטי פלז'ר או תוכנית סופר משפחתית.
"סיפורים לפני שינה לילדות מורדות" / פרנצ'סקה קאוולו ואלנה פאווילי
100 נשים זוכות למיני-ביוגרפיות בספר של קאוולו ופאווילי שתורגם לאחרונה לעברית (הוצאת כתר וכנפיים), אך יצא לאור לפני כשנה אחרי פרויקט מימון המונים מרשים במיוחד שגייס מיליון דולר. אף שכל ביוגרפיה נפתחת כמעין אגדה רחוקה, הנשים שבספר כולן בשר ודם, היו לפחות (למרבה הצער מרבית הסיפורים נגמרים במוות), והן מגיעות מרחבי העולם. אפריקניות, אסיאתיות, אירופאיות ולא מעט אמריקניות – מלכות, פוליטיקאיות, סופרג'יסטיות, סופרות, אומניות וספורטאיות - הכול מכול. לא מעט ביקורת כבר הספיקה להיכתב על הבחירות של הכותבות ועל הנשים שנכנסו לקובץ ואלו שלא (ואולי יגיעו לקבצים הבאים – ספר שני בסדרה כבר יצא באנגלית והבא בתור בעבודה). אך השאיפה לתחום את כל הנשים המשפיעות (או בכלל את ההיסטוריה הפמיניסטית/נשית) במספר מאה, הוא דבר לא ריאלי - לשמחתנו. אך המאמץ ליצר עבור הילדות והילדים שלנו נרטיב אחר, שבו אגדה לא מספרת על נסיכה עשירה אלא על אישה שפעלה למען הגשמה עצמית והצליחה לממש חלום או לשנות חיים של אחרים, היא לא מבורכת אלא הכרחית.
.png "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות")
בתוך הספרות הקאנונית לילדים, גם זו שאנו מתייחסים אלא כמופת ופאר, יש לא מעט מסרים שוביניסטיים, סדר פטריארכאלי נוקשה ורעות חולות אחרות שהן פועל יוצא של כתיבה בסביבה שכזו ולאו דווקא כוונה מוצהרת. על כן הספר חדש שבו כל כפולה מציגה את הסיפור והכפולה הצמודה לה היא תמונה באיור משתנה וציטוט – הוא עוד אבן בדרך לבניית נרטיב חלופי ושוויוני. וזו בדיוק האנציקלופדיה הקטנה שתרצו להקריא ממנה כדי לטעת מחשבות מהפכניות.
"הרוח בערבי הנחל" / קנת גרהם
אין צורך למצמץ, ברור שלא מדובר בספר חדש, אלא ביצירת מופת ולא רק, אם בכלל, לילדים. אך הספר הקלאסי זוכה לתרגום חדש (הוצאת מחברות לספרות) של עטרה אופק שמנגיש אותו לילדים, חושף מבין השורות את השנינות שחבויה בהן ושומר על הניגון שהעניקו לו תרגומים שונים לאורך השנים. סיפורם של חולד, עכבר המים, גירית וקרפד על גדות נהר התמזה מופיע שוב, וגם אם שמותיהם שונו לחפרפר, נברן וסמור (הקרפד נשאר קרפד – כראוי) – הסיפור נותר בעינו, אך שויף, השיל רמיזות מקומיות מדי, והפך נגיש.
אופק היא בתו של אוריאל אופק, שגם הוא תרגם בעבר את הספר, והיא משפצת (כפי שתרגמה גם את "אליס בארץ הפלאות" עבור סדרת הרפתקה) את התרגום של אביה, ועל כך מעיד הקרדיט שניתן לאב ובתו גם יחד. בין שתקריאו אותו לילדיכם בגילאי הגן, או שילדי בית הספר יקראו אותו בעצמם, (וגם אתם יכולים ליהנות ממנו בעצמכם), הקונפליקטים הבסיסיים הנוגעים לניגודיות בחיים – קדמה מול טבע, חברות ונאמנות ועוד – רלוונטיים היום כפי שהיו לפני מאה שנים, ומהנים עד מאוד.
"מסעדה בקצה הקוטב" / נורית זרחי
שלושה אחים פינגווינים העונים לשמות האקזוטיים עמוס, הנס ומקס, מחליטים להקים מסעדה ובתפריט שלהם הם מגישים מנה אחת בלבד – פינגבינה. הקונספט של מסעדת הבוטיק לא עובד כמתוכנן ולאחר המתנה ממושכת של כמה שנים, האורחים היחידים שמגיעים למסעדה לא מרוצים מהתבשיל יוצא הדופן, ועוזבים כעוסים את המסעדה. אחרי המתנה של כמה שנים נוספות, שלושת האחים מחליטים לאכול את התבשיל המהביל בעצמם וראו איזה פלא, משלחת אורחים נוספת מגיעה למסעדה מתאהבת בתבשיל והופכת את המסעדה למינימום זוכת כוכב מישלן.
אם הסיפור נשמע לכם מוכר זה משום שמדובר בספר (הוצאת מודן) שכתבה נורית זרחי, לפני 26 שנה, בשנת 1992. אז הוא יצא כספר המיועד לראשית קריאה, אך זרחי, הסופרת והמשוררת המוערכת שמאחוריה עשרות ספרים, לקחה את הסיפור, שינתה והקלילה אותו, והפכה אותו למעין קומיקס, ששפתו מקפצת ואיוריו (עליהם אחראית ענת ורשבסקי) מבדרים. הסיפור המוזר לפרקים מצליח לשבות את לב קוראיו, הרבה יותר משצפוי בתחילה. ובסופו של דבר המסר - קבלו את עצמכם וכולם יקבלו אתכם, בליווי דמויות הפינגווינים ותבנית הקומיקס, עובדים נהדר יחד ומתאימים גם לגילאים צעירים מאוד.
"אנשים נגעו בירח" / אורית גידלי
ממה עשויים זיכרונות? האם אפשר למכור אותם? כיצד הם משתנים כשמעניקים אותם לאחר? ולאן הולכים אותם זיכרונות שאנחנו מתאמצים להיפטר מהם? בספרה החדש של אורית גידלי (הוצאת כנרת-זמורה-ביתן) העולם הוא אפור, הזיכרונות זהובים, ומי שסוחר בהם הוא האלטע-זיכרונות. איש המסתובב בעגלת זיכרונות עם בנו הקטן ומבקש לרכוש זיכרונות מאנשים בדרך. כשהוא פוגש אדם זקן הוא מצליח לקנות ממנו בפרוטות זיכרון יקר ערך. ולאחר שהזקן מבין את גודל טעותו הוא רודף אחריו ומחליף זיכרון אישי בזיכרון כלל עולמי – זיכרון אהבה נושנה בזיכרון הנחיתה על הירח.
אורית גידלי היא קודם כל משוררת והטקסט הזה הוא שירה, כל כך הרבה רבדים רוחשים תחתיו ושאלות עולות בעקבותיו – גם כאלה שהילדים שואלים וגם כאלה שהם יודעים לענות עליהן טוב יותר מאיתנו. על הקשר בין האלטע קשה היום והאטום לבנו, שסולד מהתנהגותו ומוקסם מזיכרון הזקן. על מהי אהבה ומהי ידידות. האם זיכרון הוא סיפור שאפשר לתת, או רגש שהיפרדות ממנו היא כמו להיפרד מאיבר גוף. וכן הלאה. את הספר איירה תמי בצלאלי ביד עדינה ורגישה שקוראת את השירה ומבינה אותה. כל ילד בכל גיל יבין וייקח דבר אחר מהספר הזה.
"הופה הענק" ו"חמישה מכוערים" / ג'וליה דונלדסון
קשה להאמין שיש מדף ספרים לילדים בבית כלשהו שאינו מכיל ולו ספר אחד של ג'וליה דונלדסון. הסופרת הבריטית תחגוג השנה 70 סתווים, ומאחוריה מאות ספרים, רובם ככולם לילדים בגילאים שונים. המוכרים שבהם הם "טרופותי", "לקוף יש בעיה" ו"טרמפ על מטאטא", אבל רבים אחרים כבר תורגמו לעברית ובחודשיים האחרונים נוספו עוד שניים (בהוצאת כנרת) לרשימה ההולכת ומתארכת.
הראשון הוא "הופה הענק", סיפור מצחיק על מעשה קונדס של צפרדע קטן, שמטיל את אימתו על חיות היער כשהוא מתחזה ליצור מפחיד הצועק מתוך מערה. הארנב, החתול, הדוב והפיל כולם מפחדים ממנו, אך מי שמעמיד את הקטן על מקומו הוא אימו האסרטיבית – לקול צחוקם של חבריו. השני הוא "חמישה מכוערים" המספר על חמש חיות סוואנה מכוערות ומגעילות שהופכות לחבורה המאוחדת סביב נידויין מהחברה – אך בסופו של דבר מבינות שהן יפות ואהובות בזכות צאצאיהן.
מה שהופך את ספריה של דונלדסון למוצלחים הוא השפה הקלילה והשנונה שנכתבת בגובה העיניים, הדמויות שובות הלב – לרוב מדובר בחיות שונות, והאיורים המצוינים, שעליהם אמונים מאיירים שונים. בספריה תמיד קיים מסר כלשהו, מרביתם די סטנדרטיים – קבלה עצמית, חברות, משפחה ועוד, אך לפעמים הספרים נוגעים לנושאים שמעסיקים את הילדים בעצמם ולכן החיבור מיידי - כמו ימי הולדת, משחק או דמיון. חלק מהספרים מתאימים לפעוטות ואחרים מיועדים לילדים צעירים.
"הלילה הכי ארוך בשנה" / אלעד חן
אתם אולי לא מכירים את השם אלעד חן, אבל הילדים שלכם ראו את שמו מתנוסס על מסך הטלוויזיה שלהם פעמים רבות. חן חתום על לא מעט סדרות לילדים, בהן "אלישע" ו"כפולה", וגם כאלה למבוגרים כמו "אורים ותומים" ו"נויורק". לצד התסריטים חן הוא גם סופר – הספרים שלו מזכירים לא פעם תבניות של תוכניות טלוויזיה, ואת השנינות וההומור שהוא מביא למסך, הוא יודע ליישם גם על הדף.
ספרו החדש לנוער (הוצאת ידיעות ספרים) מיועד בעיקר לתלמידי בית ספר יסודי. הוא מספר על סהר, תלמיד כיתה ו' שהמורה לטבע מתנכל לו, ועל נוגה, הילדה המושלמת שהחבר שלה הוא הבריון של השכבה. שניהם מוצאים את עצמם בהרפתקה שתחילתה ביום הארוך ביותר בשנה – וחשוב יותר, יום לפני המבחן האימתני בטבע. ההרפתקה השמימית שלהם, אם תרצו, מתרחשת בין הכוכבים, והמשימה שלהם היא להחזיר את היום לשמיים שהלילה השתלט עליהם ולדאוג שהטבע יחזור למסלולו.
