לאהוב, לבכות, לשיר: מאחורי השירים של הטלנובלות הישראליות

 

"אחרי שכבר הלחנתי את 'לגעת באושר' וראו שהוא מאוד הצליח, מפיקי 'לחיי האהבה' ביקשו שאנסה שוב להלחין שיר שיעשה את העבודה', מספר גבריאלוב, ולא ידע איזה להיט הוא עומד לייצר הפעם. "לא ידעתי מה יהיה גורלו, אבל שיר טוב שמושמע מדי ערב בטלוויזיה במשך הרבה זמן בסדרה מאוד אהובה, סביר להניח שיהפוך למוכר ואהוב". הפעם בחר מיקי להיכנס גם לנעלי המבצע, ולצורך הזווית הנשית בשיר (שהרי מדובר בשיר אהבה שפונה לאישה) פנה ליפעת תעשה.

 

"לפני כן גרתי חמש שנים בארצות הברית, ותמיד התייחסתי לצופים בטלנובלות כנשים משועממות", מספרת תעשה, שחזרה לארץ והוציאה תקליט זמן קצר בטרם עלתה "לחיי האהבה" לאוויר. "לראות טלנובלה היה אוי ואבוי מבחינתי. אז פנה אליי סולו יורמן, שהיה בזמנו המנהל של מיקי גבריאלוב, ואמר שמיקי רוצה אותי לפרויקט שלו. אני מאוד אוהבת את מיקי וישר קפצתי על ההזדמנות לעבוד איתו. אבל כל עניין הטלנובלה לא התחבר לי עם הז'אנר שלי, כי הוצאתי תקליט רוק. קבענו פגישה כדי לשמוע את הכימיה הקולית בינינו והקלטנו את השיר אפילו שחשבתי שהוא מאוד מתקתק".

 

 

רק באירוע הפרמיירה של הסדרה גילתה תעשה שכמה חודשים לפני כן היא עשתה אודישן לתפקיד בסדרה ("רע מאוד", לדבריה. ככה זה כששוכחים את הטקסט). אומנם לתהילת העולם המשחקית היא לא זכתה, אבל לנצח תחקק בזיכרון הקולקטיבי כקול הנשי שליווה את הסדרה.

 

"הייתי בהלם שכל כך אוהבים אותו. אני חושבת שגם מיקי", היא אומרת. "זה היה מצחיק שהופעה שלו הייתה מתחילה ובאיזשהו שלב אנשים היו צועקים לו 'לחיי האהבה!'. הבן אדם הזה כתב שירים גדולים בתרבות הישראלית, ופתאום אנשים מחכים ל'לחיי האהבה'. אבל זה היה בגלל ההצלחה של הסדרה".

 

את מבצעת או ביצעת אותו בהופעות שלך?

" לצערי לא. בהתחלה זה היה לי קצת מוזר, כי זה שיר שונה ממה שעשיתי אז ואפילו חשבתי לעצמי 'רק שלא יקלקל לי'. אבל זה הכל שטויות, חשבתי דברים כאלה כי הייתי ילדה אז".

 

בסדרה עצמה, אגב, היא צפתה בעקבות לחצים חיצוניים."בהתחלה לא צפיתי בה. כי זה היה בהוט או משהו ולא היה לי את הערוץ ששידר אותה", היא מספרת. "ואז פתאום אנשים ניגשו אלי והתחילו לדבר איתי עליה, אז בגלל לחץ חברתי הבנתי שאני חייבת להיות מעודכנת, להגיב ולסנגר על החשקנים שם. אז כן, בסוף צפיתי יחד עם כל המשפחה שלי".

 

הלא-רציניים

ואז העסק העלה הילוך. אחרי "משחק החיים" הזכורה לטובה (וד"ש לריקי גל, שביצעה את שיר הפתיחה) ב-2005 הגיעה "טלנובלה בע"מ" ושינתה את כללי המשחק. בניגוד לקודמותיה, שנותרו נאמנות לז'אנר, היא הייתה רוויית הומור ברנז'אי ופנים טלוויזיוני – כמצופה מטלנובלה אודות טלנובלה. היא לא לקחה את עצמה ברצינות, שילבה שלל עלילות מרכז ומשנה ומבלי להגזים – היוותה מופת לכתיבה טלוויזיונית. וככזו, את פניה הקדים שיר נושא שבישר שלב חדש באבולוציה של הז'אנר. לא עוד שירים רומנטיים בניחוח נרות ריחניים - אלא מסיבה.

 

"טלנובלה בע"מ" - הנרי

 

"הרעיון היה לייצר תרבות חדשה, בעצם המצאנו איזשהו ז'אנר ישראלי", אומר מפיק הסדרה יוני פארן. "ראינו איזושהי מחויבות לצופים שלנו לא להיות ברורים מדי, צפויים או בנאליים. וזה נכון לגבי הסדרה וגם לגבי שיר הנושא שלה. אז חיפשנו 'להביא יציאה'. פנינו לכל מיני אמנים 'קלאסיים', אבל מתוך רצון להעיז יותר, וזה אמר להתפתח ממקומות שמרנים אל מקומות נועזים, והלכנו על הרעיון של קלאבינג".

 

למשימה גויס המפיק הנרי (אלי מזרחי), אז עוד מוזיקאי צעיר שזכה לתהודה טרייה באירופה, ויחד עם פארן כתב את מילות השיר "על המסך שלי", ששרה שותפתו, הזמרת ניקה. כך נולד אחד מלהיטי הטלנובלות הגדולים לא מעט בזכות שורת הפתיחה הזכירה במיוחד "בואו לראות אותי מתה בין שמונה לתשע, ולא יקרה לי כלום". כי הרי בטלנובלה, הסוף של הפרק הקודם הוא ההתחלה של הבא בתור והתפתחות משמעותית בעלילה – אין.

 

"הסבירו לי שזו סדרה על מן גיבורה כזו שחיה חיים מאוד דרמטיים שעולים על כל דמיון", מספר הנרי. "אז לפי תסריט כתוב וחומרים מצולמים שראיתי אחר כך חשבתי על הסיפור של הגיבורה. הטקסט יצא באמת לא טיפוסי לטלנובלה. פתאום יצא שיר שקצת צוחק על הז'אנר ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. בזמנו הייתי מופיע עם מיקה ופתאום ראינו שהשיר ממש מטריף אנשים בהופעות. הבנתי שנהיה עניין סביבו כשבשעה מסוימת הייתי שומע אותו מטלוויזיות בכל הבתים ברחוב שלי. היום כל אחד צופה בסדרה שלו בזמן שלו, אז זה עוד היה קצת שונה. אני לא מבצע את השיר הזה בהופעות, הפעם האחרונה שעשיתי את זה הייתה לפני 7 או 8 שנים. אבל ללא ספק הוא סידר לי הצעות, עבודות ופרויקטים בקולנוע ובטלוויזיה עד היום".

 

האלופים

אותו צוות נקרא גם לטובת שיר הנושא של "האלופה", טלנובלת הכדורגל המתוחכמת עם יהודה לוי, עפר שכטר, עדי הימלבלוי וורד פלדמן. הנרי כתב גם לה את שיר הנושא עם השם המתבקש - "האלופה". "שמחתי שפנו אליי שוב", הוא אומר. "בגלל שזו סדרה על כדורגל, הקלטתי מן שיר אוהדים כזה, שאתה לא יודע אם שרים אותו לבחורה או לקבוצה. הסקיצה נשארה בקולי, כמו שהיא הוקלטה במקור. יוני פארן ממש אהב אותה, אבל רצה משהו גרנדיוזי יותר אז הבאתי את קלייר מקנאג'י מהאופרה הישראלית, זמרת אופרה מקצועית. "ישבתי ביחד עם הנרי בסטודיו וממש בנינו את השיר אחד לאחד ביחד", אומר פארן.

 

 

איכשהו, במסגרת "האלופה" נולד גם שיר תת-נושא שהפך ללהיט לא צפוי. חדי הזיכרון וחסרי החיים שביניכם יזכרו ודאי את סיפור אהבתם האסורה של סער פדידה ומיטל אוגינסיאן. עלילה מרכזית שכמעט ודרשה ייצוג מוזיקלי משלה. "אמרתי לדרור נובלמן 'כתוב לי עכשיו שיר ליהודה לוי, כי זה יהיה פגז", אומר פארן. "אף אחד לא חשב שזה יהפוך לכזה שיר היסטרי. צחקו עלי כשאמרתי שיהודה לוי ישיר בסדרה". 

 

 

 "היה צורך סיפורי בשיר, כי הייתה עלילה בה סער מנסה לרמות את מיטל", מספר נובלמן שכתב גם את "האלופה" וגם את "טלנובלה בע"מ. "בשלב זה מיטל לא יודעת שסער כבר גילה את הזהות האמיתית שלה. אז הוא מעמיד פנים שמצא שיר שכתב פעם. היות וסער לא יודע לכתוב שירים הוא פונה ל׳משורר׳ של הכוח ירושלים - השוער טוקו - שהוא גם השחקן, הכי אהבל בקבוצה שיכתוב לו מילים לשיר כזה. ולכן כתבתי שיר עם מילים די אהבליות, כזה שטוקו היה עשוי לכתוב. 'אני ואת עד סוף העולם ואירופה בגדול'. מה זה אומר בדיוק? אלוהים יודע. סער מקליט את השיר ועושה למיטל מניפולציה רגשית".

 

התוצאה הפכה להיט לא צפוי, ואפילו הזמר איתי לוי הקליט אותו כשיר משלו באלבומו האחרון "זמן שכתבתי את השיר לא ניחשתי ולו לשבריר שנייה שהוא עומד להפוך לכזה להיט גדול", אומר נובלמן. "אני נותן פה את כל הקרדיט להנרי, שהצליח לעשות את הבלתי יאומן, וליהודה לוי שהכריזמה והכישרון שלו יצרו את הקסם. זה שיר שנכתב באמת במהירות ההקלדה שלו, לא הקדשתי לו שום מחשבה. היה אמור להיות בדיחה ותו לא, והפתיע את כולם. אם הייתי יודע שיצליח ככה הייתי כותב עוד בית".