"ילדותי": מהממת, ולא רק בזכות ג'ים קארי
היא יותר מלנכולית ממצחיקה, מלאה בדיאלוגים מבריקים ובעיקר - בתאוות חיים עזה. הדרמה הקומית "ילדותי" מוכיחה שמחיבור של שני גאונים כמו ג'ים קארי ומישל גונדרי יכולים לצאת רק דברים טובים
עם מישל גונדרי הגאון על כס הבימוי וג'ים קארי כטאלנט המרכזי שסביבו היא בנויה, חסר היה לדרמה הקומית החדשה "ילדותי" שלא תהיה משהו מיוחד. ומה אתם יודעים? אחרי צפייה בארבעת פרקיה הראשונים, אני שמח לבשר לכם שהיא אכן משהו מיוחד.
משהו מיוחד מאוד.
ברמה הבסיסית, לא מדובר במשהו סופר מהפכני, אלא בעוד דרמה קומית של שואוטיים העוסקת במשפחה מטורללת/לא מתפקדת (זה הפורטה של הרשת, שאחראית ל"העשב של השכן" ו"חסרי בושה"). קארי מגלם את ג'ף פיקלס - כוכב ילדים אהוב סטייל מיסטר רוג'רס, שכבר 30 שנה נוטע מסרים חיוביים בלב צופיו הצעירים והמעריצים. אביו סב (פרנק לנג'לה) הוא מפיק התוכנית, ואחותו דירדרי (קתרין קינר) היא הבובנאית הראשית של התוכנית.
אבל החיים אינם רק שירים וחיוכים. אחרי טראומה גדולה שחווה - מות בנו בן ה־12 בתאונת דרכים - חייו של ג'ף מתפרקים סביבו. אשתו (ג'ודי גריר), הרואה את עצמה אחראית למות בנה, עזבה אותו ומנהלת קשר עם גבר אחר (ג'סטין קירק מ"העשב של השכן") בנו הנותר (קול אלן), תאומו של הבן המת, חווה כמובן קשיים משלו, ובז לאביו העדין; סב הערמומי, המודאג ממצבו הנפשי המעורער של ג'ף, מתחיל לחשוב על אופציות להמשך התוכנית שלאו דווקא יכללו את בנו, הכוכב שלה, ובתוך כל זה, ג'ף ממשיך לנסות להחזיק את עצמו בחתיכה אחת.
למרות החומרים המעט מוכרים - "גברים לבנים במשבר" הוא כבר ז'אנר בפני עצמו בטלוויזיה האמריקאית - "ילדותי" (שנוצרה על ידי דייב הולסטין ובוימה על ידי עוד במאים מלבד גונדרי, אם כי אלה נאמנים לחזונו וסגנונו) נהנית מהמגע הייחודי של גונדרי, שנמצא פה במוד צנוע וממושמע יחסית לעצמו, ועדיין מצליח להעמיד פה ושם סצנות מהממות לגמרי, כמעט מתפקעות מרוב מקוריות ויצירתיות, והרבה פחות גחמתיות מאשר בפרויקטים היותר אידיוסינקרטיים שלו. כמו שהוכיח בשיתוף הפעולה הקולנועי שלו עם קארי, "שמש נצחית בראש צלול" המופתי, השעשועים הצורניים שלו הם כלי שבו הוא משתמש כדי לחבר אותנו אל עולמו הפנימי של גיבורו - איש שמח, חם, אופטימי, נדיב, טוב לב ועדין נפש, שנאלץ למצוא בעצמו את הכוחות להכיל את האבל הבלתי נתפס שפרץ לתוך חייו, בלי לוותר על אמונתו בטוב הבסיסי של האנושות, בלי לוותר על הנתינה האינסופית שמעניקה לו משמעות.
קארי, מצדו, מונע מהגיבור הזה מלהפוך לטרחני או קלישאתי מדי, ומפעיל את השטיקים הקבועים שלו - כמו הפרצוף האלסטי - במשורה. זה שבשנים האחרונות הפרסונה הציבורית של קארי עצמו עברה מהבדחן הפרוע לכוכב המעורער שנמצא בסוג של משבר קיומי פומבי - ובכן, זה רק מעמיק את דמותו של ג'ף פיקלס ומעניק לה תוקף ואמינות. "ילדותי" היא סדרה שמודעת בכל העת לכאב של גיבוריה, לייאושם ולתקוותם. יש בה רגעים של כאב בלתי נסבל לצד רגעים של אושר גדול, גם אם חולף. היא יותר מלנכולית ממצחיקה, מלאה עד גדותיה בדיאלוגים מבריקים, ובעיקר - מפעמת בה תאוות חיים עזה, גם כשהיא מגיעה עם גיבוריה לתהום. אני חושב שהיא מהממת, ולא יכול לחכות לעוד ממנה.
רביעי, 22:00, yes EDGE, ומ-1.9 ב- yes VOD
הביקורת פורסמה במגזין "פנאי פלוס"
לפנייה לכתב/ת 
