ביקורת סרט - "הטורף": בואו נעצור את זה כאן
עוד שני סרטים מתוכננים לסדרת "הטורף", שהחלה ב-1990 ואותחלה מחדש עם הסרט השלישי שיצא כעת. אולם כשליו הרבים ובראשם התירוצים לאקשן בלתי סביר, שנראה כמו אוסף רעיונות שנזרקו על הדף - מעלים יותר מכל את התחושה שמישהו צריך ללחוץ על הריסטארט שוב
היצור המכונה "הטורף" הוא אחת המפלצות המוצלחות בתולדות הקולנוע. לפחות בתיאוריה. הסרט הראשון בו הופיעה הדמות ("הטורף" מ-1987) בוים על ידי ג'ון מקטירנן והפגיש בין החייזר והאייקון השרירני שוורצנגר שהיה בשיא כוחו. במשולש של מפלצת-במאי-כוכב נוצר אחד מסרטי האקשן הייצוגיים של העשור.
אחת הדמויות בסרט המקורי הייתה של לוחם קומנדו בשם ריק הוקינס, שמתפקד כאובייקט ראשון לשחיטה. לא הייתה סיבה מיוחדת לציין דמות זו אלמלא גולמה על ידי תסריטאי מתחיל בשם שיין בלאק, שעסק במקביל בשיוף פאנצ'ים בתסריט (של צמד האחים ג'ים וג'ון תומס). באותה שנה הוא יעשה את הפריצה הגדולה שלו כתסריטאי של "נשק קטלני", ובתשע השנים הבאות יהפוך בזכות תסריטים לסרטים כמו "נשק קטלני 2" (1989) ו"כוננות מתמדת" (1991), לאחד הבולטים בתעשייה. השילוב בין אלימות ובדיחות מתחכמות של הדמויות השפיע באופן מהותי על סרטי האקשן בשנות ה-90.
הקריירה של בלאק נתקעה באמצע שנות ה-90. עשר שנים מאוחר יותר הוא חזר כבמאי-תסריטאי למותחן הבילוש הקומי "קיס קיס באנג באנג" (2005) עם רוברט דאוני ג'וניור. שמונה שנים מאוחר יותר דאוני ג'וניור סידר לבלאק את תפקיד הבמאי ב"איירון מן 3", ושלוש שנים אחר כך בלאק כתב וביים את "בלשים בע"מ" (2016) - באדי מובי בלש-קומי משעשע עם ראסל קרואו וריאן גוסלינג. החזרה של בלאק לסדרת "הטורף" אמורה הייתה להיות שילוב מוצלח של קריצה למתבגרי שנות ה-80 עם טכנולוגיה של המאה ה-21. הכוונה ניכרת אך הביצוע ירוד במיוחד.
הלוחם המרכזי הוא קווין מק'קנה (בויד הולברוק), צלף לשעבר של יחידות מיוחדות שהפך לשכיר חרב. בתחילת הסרט הצוות שלו פועל בג'ונגל מקסיקני כשחללית של חייזר מתרסקת לידם. הוא היחיד ששורד את המפגש. באופן מאוד הגיוני הוא מחליט לשלוח בדואר, לבית של פרודתו אמילי (איבון סטרהובסקי), חלק מהטכנולוגיה החייזרית – קסדת טורף, ומכשיר הבקרה והשליטה המולבש על הזרוע. לאן עוד אפשר לשלוח טכנולוגיה לא מוכרת בעלת יכולת הרס מוכחת?
הבן רורי (ג'ייקוב טרמבלי), שאמור לקבל את המשלוח, הוא ילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי. אין אפיון מדייק של הבעיה, אבל מה שבטוח הוא שיש לו יכולות שכליות חריגות שעוד ישמשו אותו בהבנת אופן התפעול של הטכנולוגיה החייזרית. מה שיפה בדמויות עם תסמונות מודולריות שאפשר להשתמש בחלק מהמאפיינים חלק מהזמן בהתאם לצרכי העלילה. כשג'ייקוב צריך להיות קורבן של התעללות ילדים, האוטיזם שלו אמור לעורר אמפתיה. כאשר זה עלול להפוך לאלמנט המסרבל את האקשן – אפשר להתעלם מכך.
כיוון שאי אפשר לשקשק אקשן אייטיז בלי נקבה מצודדת, יש גם מדענית בשם ד"ר קייסט בראקט, המתמחה בביולוגיה אבולוציונית ולגמרי במקרה נראית כמו השחקנית-דוגמנית אוליביה מאן. היא מובאת למרכז סודי המנוהל על ידי איש הממשלה "הרע" וויל טאגר (סטרלינג ק. בראון) בכדי לתת את חוות דעתה על החייזר החי שמוחזק שם. בהמשך היא תגלה מיומנות מפתיעה בתפעול כלי נשק, וביכולת לקפוץ מגובה רב אל גג של אוטובוס נוסע. בתור מדענית יש לה גם הבחנות מרתקות בנוסח הרעיון ש"אוטיזם הוא השלב הבא באבולוציה האנושית".
לאתר הסודי שבו מוחזק החייזר מגיע, מסיבות לא ברורות, אוטובוס עצירים צבאי ועליו שלל אסירים מופרעים וצבעוניים. לכל אחד מהם יש את ההיבט הפרוע האחד באישיותו – החייל שירה במפקד שלו (טרוונטה רודס), טייס המסוק שנדפק לו המוח בתאונה (אוגוסטו אגילרה), לוחם עם הפרעה פוסט טראומטית ותסמונת טורט (תומס ג'יין), בדחן מופרע (קיגן-מייקל קיי) וכך הלאה. חבורת מלוכלכים עם פה מלוכלך שאמורה להיות הצוות שאותו יוביל קווין בניסיון להשתלט על הטורף.
אוסף של דמויות קלושות המובל על ידי שחקן נטול כריזמה הוא לא דרך טובה לנהל סרט כמו "הטורף". חיילים רגילים של הצבא האמריקני ששייכים לצד "הרע", מחוסלים לא מעט. זו הזדמנות טובה לרגעי הומור שחור א-לה-בלאק, אלא שהדמויות הפרועות אמורות להפגין גיוון רב יותר ולעורר מידה של עניין; בהיותן אוסף של מניירות, גורלן לא באמת חשוב.
מה שבעייתי עוד יותר הוא הביצוע של תכלית קיומו של הסרט – האקשן. ה"מודעות עצמית" אמורה לתרץ את חוסר הסבירות הכולל. מדוע דמויות נמצאות במקומות מסוימים, כיצד הן משיגות דברים כמו אופנועים או מסוק בדיוק כשצריך? הכל נראה כמו אוסף של רעיונות שנזרק על דף. כן, כולל כלבים חייזרים המלווים את אחת המפלצות החייזריות. אולי היה תסריט סביר אבל צילומי ההשלמה, הלחצים השונים מהאולפן, העריכה הלא אפקטיבית – כולם גבו מחיר ניכר ממה שהסרט יכול היה להיות.
אמורה להיות בסרט סוג של עלילה לגבי החייזרים. יש סוג של מאבק בין חייזרים ואופן פעולה שלהם, שאמור להתגלות במהלך הסרט. כל זה אמור להוביל, בהתאם לתכנון של המפיקים, לעוד שני סרטים בסדרה. כמקובל בניסיונות אחרים לבנות "יקום" של דמויות (שאינם גיבורי-העל של מארוול), המחשבה על סרטי ההמשך היא בעוכריו של הסרט הראשון, ומכשילה את כל הפרויקט כבר בשלב א'. נראה שהגיע הרגע לאתחול נוסף של הטורף.
