ניסים סרוסי: "חבר'ה, אל תעשו סמים"
אפילו בימי "אשליות" ניסים סרוסי (70) לא הרגיש כזו אהבה כמו היום כשהוא הולך ברחוב. "מבחינת רדיו לא קיבלתי כלום. אבל התגברתי על זה עם ההופעות", הוא אומר בריאיון לרגל שיר משותף שהקליט עם בתו, ומספר מה שלום היחסים עם ירון לונדון
ניסים סרוסי אומנם חי בצרפת, אבל עדיין מתמוגג מאהבת הרחוב הישראלי: "אני נהנה מזה שאנשים באים אליי ומבקשים חתימה לבת או לבן", הוא מספר בריאיון לאולפן ynet, לרגל פרויקט מוזיקלי חדש בשם "תווים השניים" בו הוא שר יחד עם בתו. "אומרים לי 'תשמע, אתה מזכיר לי את הילדות שלי, אתה עושה לנו טוב ואתה הזמר שלנו'. אני מקבל מחמאות, איך אומרים, חינם, בלי כסף, אבל כל כך חשובות. היום אני רואה אהבה אמיתית".
עוד הופעות באולפן:
גיא ויהל: "נשפוט בריאליטי אם ישלמו לנו הרבה כסף"
סטפן: "כשאני עירום אני כמו כל בנאדם אחר"
אמיר דדון: "הבת שלי שואלת למה אני לא שר שירים שמחים"
איך אתה מסביר את זה? בימי "אשליות", כשהיית באמת כוכב, לא חיבקו אותך ברמה הזאת.
"לצערי, מבחינת רדיו לא קיבלתי כלום. לא רק כלום, אלא שתמיד אמרו: 'אם אני שומע דברים של סרוסי זה תת רמה, זה לא עברית' וכו'. זה כואב. אבל התגברתי על זה בצד ההופעות. כשהופעתי האולמות היו מלאים. אנשים באו להתחבק, להתנשק, יש אנשים היום בני שבעים-שמונים שהיו באים לדיסקוטקים והם לא שוכחים את זה. ההערצה שלי הייתה לא טכנית אלא אמיתית. הקהל החליט מה שהרדיו לא רצה".
אבל נראה שהרדיו משמיע אותך היום כי הוא חייב בעצם, הקהל הכריח אותו להשמיע.
"היום הרדיו משמיע, הוא לא זוכר שהייתה אפליה לניסים סרוסי. בשבילו 'אשליות', 'איני יכול', השירים האלה צריכים להישמע. תשמע, ברשת ג', ואני לא רוצה להגיד עוד תחנות, משמיעים את השיר כמעט כל יום. מה טוב. אני נהנה מזה".
לא נהיית מיליונר מהשיר הזה עם כל כך הרבה השמעות?
"בארץ לא נהיים מיליונרים משיר כמו באנגליה או בארצות הברית אבל חייתי מזה".
היו שנים שזה פרנס אותך?
"היו מועדונים והופעות וזה, תשמע, ממו"לות, מאקו"ם וזה - אף פעם לא הייתי עשיר. כי השמעות מבחינת מספר לא היו הרבה. אני מכיר זמרים, בלי להגיד שמות, שהושמעו בשנה אחת מה שאותי לא השמיעו בעשרים שנה".
מה ההבדל ביניכם?
"אולי השם, המוצא. הסגנון הזה בארץ לא התקבל בהתחלה. בשבילם זה היה סגנון אולי צרפתי, אולי איטלקי, אולי מאנגליה".
אף שעברו כבר יותר מ-30 שנה, אי אפשר לראיין את סרוסי בלי להזכיר את הריאיון מ-1975, כשהתארח אצל ירון לונדון, וזה ציטט משיריו במה שהתפרש אז בעיני רבים כלעג והתנשאות. "אני חשבתי שבאתי לשיר", סרוסי מספר על אותו מפגש עם לונדון, "ואז הוא קורא שתי שורות מהשיר בלעג. 'מה זאת אומרת? זה מילים זה?' בסגנון הזה. אמרתי לו תשמע, שיר, בכל שפה, צריך לדבר לעם, צריך לדבר לבן אדם, צריך לספר סיפור. זה הסיפור שלי".
יש לך עדיין בטן מלאה על זה? כי התארחת אצלו בתוכנית לפני כמה שנים.
"זה כבר עבר, היינו בכמה תכניות ביחד. הוא דרך אגב מצטער, הוא לא ראה את זה כך. הוא גם ביקש סליחה. יותר מזה מה אני יכול לבקש? האמת, זה עבר".
כאמור, כעת סרוסי מגיע לארץ לרגל פרויקט חדש בשם "תווים השניים". בפרויקט, אותו יזם אבי רובינשטיין שגם כתב את כל מילות השירים - זמרים ותיקים הקליטו דואטים חדשים עם ילדיהם, סרוסי שר בו יחד עם בתו אודרי, ומלבד זאת השתתפו בפרויקט גם שולה חן, דקלון, אופירה גלוסקא ומיכל טל. "אני בעצמי הופתעתי מאיכות השירה של הבת שלי", הוא מודה. "היא שרה בבית אומנם, אבל תשמע, עכשיו היא לומדת בירושלים, רפואה, רפואת ילדים בעיקר. היא מתה על ילדים. היא שרה איתי וכולנו הופתענו לטובה מהקול. מאיכות הקול ומהדיוק של הקול גם. תשמע, היא לא נפלה רחוק מהעץ".
אז היא תהפוך להיות זמרת?
"לא, אני לא חושב. שתשיר כן".
עדיף לה שתישאר דוקטור, הכנסה בטוחה.
"כן כן. שתישאר דוקטור".
ניסים, שאלה לסיום, איזה חלום עדיין לא הגשמת?
"תשמע, להמשיך לשיר עד מאה ועשרים. כי אם אני מפסיק לשיר, זה קצת להפסיק לחיות בשבילי. הקול הזה, ברוך השם, ישמור לי אותו אלוהים. אבל לא לשכוח - עד היום, אני טועם קצת אלכוהול בשביל הגרון. אבל אני לא שותה אלכוהול, לא מעשן סיגריות, לא נוגע בסמים, לא כבדים ולא קלים ולא כל מיני דברים. חבר'ה, אני אומר לצעירים ולזמרים, תצאו מזה. תהיו נקיים. תאכלו טוב, תשתו כוס יין, אבל אל תיכנסו לאלכוהול הכבד. זו הייתה הדרך שלי. החבר'ה הצעירים - אל תכנסו לא לסמים, לא לאלכוהול ואפילו לא לסיגריות".
בימוי: רובי שביט לוי | צילום: אלי סגל ורן דיקשטיין | הפקה טכנית: עידן ארבל | סאונד: אילן למדן | הפקה ראשית: רז גרוס | איפור: קורל בר ציון בנימינוב | עריכת וידאו: בן שכטר
