מראיין: יואב בירנברג
אז: עדיין "האח הצעיר של מאיר ואורנה", בן 24 שמוציא אלבום בכורה, ו"בכל רגע שקצת קשה עדיין רוצה לאמא". האקס של אפרת בן-צור - השחקנית שגם שיתפה איתו פעולה ב"שמתי לי פודרה". הביקורת המלווה מהמרת ש"יגיע רחוק".
היום: אחרי תהליך של חזרה בתשובה, מתהדר בכיפה שחורה, זקן וציציות. נשוי ואב לחמישה, מעביר שיעורים בישיבות. עדיין יוצר מוזיקה ומופיע, אבל מסרב לשיר חלק משירי הפרידה מאותו אלבום ראשון.
מתוך הראיון:
את רוב הדברים יצרת בעקבות פרידות.
"גם התקליט נוצר בעקבות פרידה מחברה. רובו הוא, בעצם, מילים רעות עליה. אחרי הפרידה האכזרית מהחברה הראשונה הייתי עם דפנה רכטר. הפרידה ממנה הובילה אותי לכתוב מחזה שבסוף לא יצא".
אתה לא ממש מסתדר עם פרידות, גם כאלה שאתה יוזם.
"זה כל כך אכזרי, כל כך לא פייר. אתה מרגיש קטן וחלש. זה קצת כמו יחסי אבות ובנים. סוג של כעס שהוא מאוד לא אובייקטיבי. אתה רק יושב ובוער מבפנים ורוצה לפוצץ את כולם. מתכנן נקמות, אפילו אונס. זה מזכיר לי את ההרגשה שהיו שולחים אותי לחדר כשהייתי קטן. הייתי יושב ומגמגם בעצבים. מתכנן נקמות אכזריות. בלילה הנקמות הן מאוד גבריות ומרשימות. ביום ממש לא".
למדת עם הזמן משהו על אהבה?
"פעם, ככל שרצו אותי יותר, רציתי פחות. עכשיו, ככל שהיא רוצה אותי יותר, אני רוצה יותר. קודם הייתי מאבד את העניין בנשים אחרי המימוש. האהבה מביאה איתה סוג של פוריות".
פעם אמרת שאיך שהיית מגיע לפגישה עם בחורה היית מדבר איתה כל הלילה על קפקא.
"היום אני מצליח להיות יותר ענייני, למרות שעדיין אין לי אומץ לגשת ולקחת ישר, אלא רק לזיין את המוח. בזמן האחרון אני מבין על עצמי שאין לי את הקטע של זיוני לילה. אחר כך, שגומרים, אין רגש, אין כלום. זה נראה חנוך לויני הקטע הזה. כשאתה גומר העולם נראה לך כל כך עשיר ומהמם, ופום, אחרי זה החיים פתאום כל כך ריקים".
היו לך מחשבות אחרות בנושא?
"פעם, בפנטזיות שלי, כשבאתי לתל-אביב, חשבתי שאני עושה תקליט והולך ומזדיין עם כל מי שאני פוגש, ושכולן ירצו אותי רק בגלל שאני מפורסם. היום אני יודע שאני לא כזה. אני לא בנוי לקחת איזה גוף ולגהור עליו".
מראיין: אמיר קמינר
אז: נערה בת 16 וחצי, דוגמנית בנסיקה שעדיין מנסה לתמרן בין בגרויות לצילומים בחו"ל. עוד לפני שערוריית ההתחמקות מצה"ל. גרה עם ההורים בהוד-השרון ואוהבת לרכוב על סוסים. התראיינה לקראת מינויה לנערת "מילקי" החדשה.
היום: סופר-מודל בינלאומית עם עבר ב"ספורטס אילוסטרייטד" ו"ויקטוריה'ס סיקרט", תואר "האישה הסקסית ביותר בעולם", אקסית של לאונרדו דיקפריו, וגם אשת עסקים עם כתב אישום באופק על התחמקות ממסים ואחת מצוות המנחים של האירוויזיון בתל-אביב.
מתוך הראיון:
אין לך קטע מרדני ומתייסר, כיאה לגיל ההתבגרות?
"לא. מה פתאום. אני נהנית מכל רגע, לוקחת את הטוב ואין לי במה למרוד. אני ביחסים מאוד טובים עם הוריי, שלא מציבים לי גבולות ומאפשרים לי הכל: למשל, כשלא מתחשק לי ללכת לבית ספר. יש לי חופש פעולה ואני מחליטה לפי רצוני".
את מבלה עם בני גילך או עם הדוגמניות והסלבריטאים התל-אביבים?
"אני לא אוהבת את המקומות התל-אביביים ולא מתחברת למסיבות של דוגמנים ודוגמניות. הם לא באים למסיבות ליהנות אלא לראות ולהיראות. אני לא אומרת שזה לא בסדר, זה יכול להיות גם כיפי פעם בכמה זמן, אבל אתה נכנס לבועה ועוטה מסכה ולא יכול להתנהג כרגיל".
"חשוב לי להיות טבעית ואחרי הצילומים בתל-אביב אני מעדיפה לחזור לדשא ולכלבים. לצערי, אני לא מסוגלת ללכת למקומות שבני גילי מבלים בהם, כי מציקים לי - פתאום מתקהל סביבי מעגל של אנשים שרוצים לראות איך בר רפאלי רוקדת ועם מי היא נמצאת, ומי החברים שלה, ואיך היא נראית במציאות. וזה מאוד לא נוח. לכן אני מעדיפה ללכת לבתי קפה ולמסעדות בהרצליה פיתוח ובתל-אביב."
מה את עושה בכסף שאת מרוויחה?
"אתה מאמין לי שאני לא יודעת כמה אני מרוויחה וזה גם לא מעניין אותי."
וכאן אמא ציפי ממהרת לדווח שיש חברה הרשומה על שמה של הילדה, "בר רפאלי בע"מ", ושיש רואה חשבון המטפל בעסקים שלה, וכרטיס אשראי שהיא לא משתמשת בו בכלל.
השלב הבא אמור להיות קריירה בינלאומית. בר: "עד שאסיים את התיכון, אני נוסעת רק בחופשים. לכן כבר פיספסתי תצוגות וצילומים כי נאלצתי לחזור לארץ בגלל מבחנים. אני רשומה בסוכנות במילאנו ובסוכנות בפריז, ובין היתר הצטלמתי לסרט פרסומת של "דים", הלבשה תחתונה לצעירות (היא נבחרה מתוך אלפי מועמדות.( את הסרטון צילם דריוס, הצלם של "אוויטה" ו"החוף".' דריוס אמר לאמא שלי שאני דומה ללאונרדו דיקפריו. אמרתי לו: "שמעתי שאתה אומר שאני דומה לבחור", אז הוא אמר: "את מזכירה את ליאונרדו, וזה לא אומר שאת דומה לבחור, הוא פשוט קצת נשי'".
מראיין: בועז כהן
אז: נערה בת 19 שמספרת בפתיחות איך ברחה מהבית בלילות כדי לשיר ומרדה בהורים הקשוחים שלה, וכבר הספיקה להוציא חמישה אלבומים ולהופיע גם בצרפת ובירדן (תחת השם - "סירית, הזמרת מהכרמל", שלא יידעו שהיא יהודייה. איפה היה אז חיים אתגר?)
היום: אין באמת צורך להציג, אבל אם להתעקש, אחת הזמרות המצליחות בישראל שכבר לא צריכה להתגנב דרך החלון כדי לשיר, וגם אמא לנויה שבעיקר שומרת בקנאות על פרטיותה.
מתוך הראיון:
"לא הייתי ילדה מסכנה, לא היה חסר לי כלום, אבל בנושא המוזיקה, ההורים שלי עשו לי את המוות. הם היו מעדיפים שבגיל 19 אהיה נשואה עם ילדים, או שלפחות אעבוד במקצוע אחר. אצל רוב האנשים בעדה הקווקזית, להיות זמרת שמופיעה בלילות, זה אולי רק קצת יותר טוב מלהיות זונה. זו תפיסת עולם כזאת, פרימיטיבית. נורא הטריד את ההורים מה יגידו השכנים. מה יגידו על זה שבא איזה גבר, ואני נוסעת איתו. זה בכלל לא עניין אותם שהגבר הוא האמרגן שלי ואני נוסעת לעשות את האמנות שלי, להופיע מול אנשים שרוצים לשמוע אותי שרה. כל הזמן דיברו איתי על הכבוד ועל הבושה ועל זה שאני 'הולכת עם מישהו‘, ואני - בכלל לא היה לי גבר עד היום".
בתחילת הדרך, כלומר בגיל שמונה וקצת, חדד כבר ידעה שמה שהיא רוצה לעשות בחיים זה לשיר. "הופעתי בסתר", היא נזכרת. "ללא ידיעת ההורים שלי. לא ידעתי איך לספר להם ולא היו לי כוחות נפשיים להתמודד עם התגובה שלהם, אז העדפתי לחיות חיים כפולים. הייתי כאילו הולכת לישון, וכשהיו מכבים את האור הייתי קמה מהמיטה, מתלבשת ובורחת דרך החלון להופעות. הייתי חוזרת אחרי ההופעה, גם כן דרך החלון, ונופלת למיטה. ההורים לא הבחינו בכלום, חוץ מזה שהייתי גמורה מעייפות בבוקר, ובקושי יכולתי לקום לבית הספר".
ומתי התגלה הסוד?
"הייתי בת עשר כשאיזו שכנה באה לאמא שלי ואמרה לה, "איזה קול יש לילדה שלך׳, א-י-ז-ה ק-ו-ל, ואמא התפלאה; "איך את יודעת?" והשכנה ענתה: 'מה זאת אומרת, אתמול במועדון ראינו אותה והיא מהממת'. אמא שלי הייתה בטוחה שהשכנה טועה, אבל בכל זאת שאלה אותי. לא יכולתי לשקר לאבא ואמא שלי, קיוויתי שהם יבינו, אבל לא. התגובה הייתה קשה ביותר".
מראיין: יואב בירנברג
אז: בן 28, מגיש התוכנית "בידור הערב", "לא מרגיש צורך להתנצל על זה שאני שטחי", ומככב בעצמו במדורי הרכילות. עדיין מוצג כבן של ציפי פינס.
היום: השם שלו הוא כבר שנים מילה נרדפת לאופן סיקור בידור ותרבות בישראל. הוא עצמו רחוק ממדורי הרכילות, ולא חושף דבר על חייו האישיים, למרות שחשבון האינסטגרם שלו מספק הצצה מעניינת. ציפי פינס כבר מוצגת כאמא שלו.
מתוך הראיון:
חשבת פעם על קריירה אחרת?
"אולי יכולתי להיות שחקן. הדבר היחיד שאני מצטער היום הוא שאני לא עושה מספיק עם הקטע המצחיק שלי. אני צריך הרבה חיזוקים כדי לעמוד מול אנשים, כי אני יותר מדי ביקורתי. אנשים שפחות מודעים לעצמם מוציאים מעצמם תוצאות הרבה יותר טובות, כי הם לא חושבים איך זה נראה ומה יגידו. ראיתי שחקנים, ואם אתה לא השחקן הכי טוב במדינה, אתה מאוד מסכן. להיות שחקן בינוני זה נורא עצוב. אני לא חושב שאני השחקן הכי טוב. בארץ אתה גם לא יכול לעשות את הבוחטה שלך בתפקיד חד־פעמי ואחר כך לנוח. אלברט כהן הולך ועושה חלטורות כדי לחיות, וזה לא נראה לי".
שמו של פינס הצעיר נקשר, רומנטית, בלא מעט שמות. רובם זכו להבלטה במדורים הידועים. "בסיפור עם לימור גולדשטיין, במשך חודש וחצי הייתה עלינו כל שבוע ידיעה ב'סתמי' (מדור הרכילות של המקומון ’תל אביב'). היה כתוב בצורה נסטית: 'גיא פינס, חצי סלבריטאי בזכות אמא שלו'. הצחיק אותי שבכל פעם שאני מתנשק עם לימור, זה כתוב בעיתון. כולה הסתובבנו יחד איזה חודש.
"אני גם לא מנסה להישמע ניים-דרופר, אבל בכל פעם שהייתי מסתובב עם מישהי, הייתה על זה ידיעה בעיתון. כשהתנשקתי עם גאולה אבן, כתבו. אני לא מתייפייף לומר שאני הרוס מהחדירה לפרטיות, אבל אף פעם, לעומת זאת, לא הרמתי טלפון כדי להגיד שיכתבו עליי. לא מזמן כתבו שגיא פינס עצר ליד בית 'מעריב' ואסף בלונדינית עם מיני. נו, באמת, מי שכתב את זה הוא מטומטם או שעשה את זה בכוונה. זאת הייתה רותי, החברה שלי" (היום אשתו, לשניים שלושה ילדים).
בוא נהיה דודתיים לרגע. חתונה תהיה?
"היא עוד קטנה, ואני עוד ילדותי מדי, אבל בינתיים יש לנו חתולים, סינדי ונעמי, על שם דוגמניות העל".
פינס חושב גם הרחק-הרחק, ומבקש להשאיר משהו מעבר למורשת התקשורתית. "אני מקנא באהוד מנור כזה. אתה פותח רדיו, והסיכוי שתשמע שיר של אהוד מנור הוא גדול. זה די מרשים, שהבנאדם משאיר אחריו משהו שהוא באמת חלק מהתרבות. כשאתה מתעסק בתקשורת, אתה רק נוגע בדברים. שיר טוב נשאר לתמיד, וזה די מעורר קנאה".
מראיין: יואב בירנברג
אז: משוחררת טרייה מצה"ל, מוכרת בזכות הטייטל "מלכת היופי בדימוס", עושה את צעדיה הגדולים הראשונים בעולם הדוגמנות וחולמת על קריירה בטלוויזיה. מדברת בפתיחות על בן הזוג המבוגר ממנה, ירון ורסאנו. התראיינה לרגל קמפיין ל"פולגת".
היום: כנראה שהיא אחת הישראליות המוכרות בעולם. וונדר וומן הצליחה לשבור מחסומים בינלאומיים ולהגיע להישגים חסרי תקדים לישראלים בהוליווד. מתראיינת בעיקר לכלי תקשורת אמריקאיים, ועדיין מתחזקת זוגיות יציבה עם ורסאנו, פלוס שתי בנות.
מתוך הראיון:
"המטרה שלי היא באמת להתפתח ולצמוח, שזה אומר דוגמנות, ואולי אפילו להיכנס לפלטפורמה של הטלוויזיה. אני הרבה יותר מתחברת למקום של הנחייה והגשה, ולמקומות שאני יכולה להביא את עצמי, את האנרגיה שלי ואת האג'נדה שלי. להגיד לך שאני יודעת עכשיו בדיוק מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה? ממש לא, אבל אני יודעת שמעניין אותי להישאר בפלטפורמה של התקשורת.
מה בדיוק?
אני מאוד רואה את עצמי ממנחה בערוץ הילדים ועד שדרנית בערוץ הספורט. אמא שלי מורה לחינוך גופני, ההורים שלי היו ספורטאים בצעירותם, ואנחנו משפחה שמעריצה את מכבי תל־אביב בכדורסל.
מה האג'נדה שלך?
האג'נדה שלי זה אני, להגיד מה שאני חושבת על כל מיני דברים מסוימים ולהביא את כל כולי.
גדות מטורפת לא רק על ילדים, אלא גם על החבר שלה ירון ורסאנו, יזם נדל"ן בן 31 יליד הולנד, שחולק איתה דירה תל-אביבית בנווה-צדק. לא, הוא לא קצת גדול עליה. "תמיד אהבתי גברים בשלים, שיודעים מה הם רוצים מעצמם ולא סתם ילדים. זה היה מפגש קוסמי. חברים משותפים גררו אותי ואותו בלי כוונה לפסטיבל במדבר בפסח. פסטיבל צ'אקרות, אנרגיות ואהבה אהבה אהבה. מהרגע שנפגשנו, דיברנו משמונה בערב עד עשר בבוקר למחרת, בלי הפסק. לו לא היה מושג מי אני ולי לא היה מושג מי הוא. בסוף, כשעלתה השמש, התנשקנו. מאותו יום אנחנו בלתי ניתנים להפרדה".
ולשאלת בטי רוקאויי: מה הקווים האדומים שלך בדוגמנות?
"לא מאמינה. גם בהלבשה תחתונה אני לא עושה חוטיני ושקופים. גם בים אני לא הולכת עם חוטיני".
מה עם קריירה בחו"ל?
"יש לי אופציות לחו"ל. אני רוצה להצליח. נקודה. אבל לעזוב את הארץ באופן טוטאלי, אני בחיים לא אעזוב. כבר הייתי שם וראיתי איך זה בלי הארץ. אני יותר מדי קשורה למשפחה שלי, לחברים ולחברות שלי, כך שלעזוב באופן מוחלט, אני לא מוכנה. ישראל יש רק אחת, ופה הבית שלי" .
מראיין: יואב בירנברג
אז: בן 37, כבר לא עם פורטיס אבל עם חובות לבנק, בדיוק חימם את אביב גפן בהופעה בפסטיבל ערד ולא בטוח שהוא יכול להגיע לקהל רחב כמו שלמה ארצי. נפרד מאשתו ואם שני ילדיו ועבר לגור עם בת הזוג החדשה - יעל אבקסיס.
היום: נסיך הרוק הישראלי הוא כבר מזמן המלך, שכבר לא צריך לחלטר במסיבות סיום של בתי ספר כדי להתפרנס. אבל תמיד יוכל להופיע במסיבות הסיום של בנו (הרביעי) שנולד לפני פחות משנה. סרבן ראיונות ידוע.
מתוך הראיון:
"כשאני מסתכל אחורה ואומר, יא אללה, אני עוד מעט בן 40, ומה יש לי חוץ ממגבר ושתי גיטרות, אז אני טיפה לחוץ", הוא אומר. "אני לא אדם עם שאיפות חומריות, אבל מטריד אותי שאין לי בית. מפחיד אותי להגיע לזיקנה בלי ביטחון מינימלי.
"רוב המוזיקאים בארץ הם במצבי. אני כל הזמן במרדף אחרי השקל. מרדף מאוד מתסכל. כשאני רוצה לעצור ולהיכנס לעבודה על תקליט חדש, אני פשוט לא יכול. אני חייב להמשיך להופיע באיזו קומבינה שלא תהיה. בתי ספר. דברים כאלה. דווקא היה לי מזל שהשנה הופעתי בכמה מסיבות סיום של בתי ספר. מעבר לזה אין איפה להופיע״.
ומזה חיים?
"השתתפתי לפני כמה זמן כדוגמן בפרסומת של "קרוקר". באופן מאוד מוזר זה היה הסכום הכי גדול שהרווחתי בחיים שלי. הבנק שלי כבר עצר לי הכל. התחיל להחזיר לי צ'קים, היה לי צו עיקול של הביטוח הלאומי. חובות כאלה. פשוט, מהשמיים נפלה עליי האפשרות הזאת. אני לא אוהב את כל הקטע של כולבויניקיות, זה מאוד פוגע בריכוז, אבל מה לעשות.
לפני שנה החלטתי לעצור הכל, ולעשות מוזיקה כמו שאני רוצה. אז לא הופעתי, ישבתי חצי שנה בבית עם רע מוכיח וכתבתי חומר. אני אוהב את התוצאה, אבל נהיה לי מזה גם חור כזה גדול בבנק, משהו כמו 20 אלף שקל, שעד היום אני לא יכול לסגור".
"אף פעם לא הייתי פרפר", הוא אומר, "לא הייתי אחד שמחליף חברה כל חודש. בטח לא כל יום. זיונים זה דבר טוב, למרות שלא השקעתי בקטע הזה אנרגיה. גם לא הרגשתי שאני צריך. או שאני עם בחורה או שאני לבד. אני עדיין חושב שהעומק יותר חשוב ביחסים.
"מדי כמה שנים אני מחליט להיכנס לשוק הבשר, ואחרי פעם אחת אני מבין שזה לא בשבילי. המוניטין שלי כסמל מין לא נבנה מזה שאני איזה בליין גדול. כשאנשים עומדים על במה ונראים בסדר, זה איכשהו נוצר. אני לא רוצה להשתחצן, אבל אני מתאר לעצמי שאם הייתי רוצה, הייתי מצליח. יש לי חברים בליינים ואני מדבר איתם, וזו לא בעיה גדולה היום ללכת לסיבובי פאבים כאלה, אם יש לך קצת ביטחון עצמי וכוח משיכה כלפי נשים".
