מפרברי ניו ג'רזי ועד היכל התהילה: סיפור ההצלחה המתמשך של להקת בון ג'ובי

בשיתוף LIVE NATION ISRAEL

לא נראה שיש מישהו שלא שמע עליהם מעולם, כבר 36 שנים שלהקת בון ג'ובי ממשיכה לבעוט ובשנה שעברה אף נכנסה לראשונה להיכל התהילה של הרוקנרול, יש שיאמרו באיחור מאוד לא אופנתי. אז מה סוד הקסם של הלהקה הזאת, שמצליחה למלא אצטדיונים עד אפס מקום גם כמעט 40 שנה אחרי היווסדה? קשה לומר, אבל הנה מה שהביא אותה עד הלום:

הכבוד הגדול: בון ג'ובי בהיכל התהילה של הרוקנרול(צילום: Theo Wargo/Gettyimages IL)

פרולוג

השנה היא שנת 1962. זו השנה שבה בניו יורק החלה לפעול לראשונה רכבת אוטמטית, צרפת ואלג'יריה חותמות על הסכם שלום, שידור הטלוויזיה הלוויני הראשון בעולם מתקיים, המתופף פיט בסט מפוטר מהלהקה האנונימית "ביטלס" ובמקומו מגוייס רינגו סטאר, ובית המשפט העליון דוחה את ערעורו של אדולף אייכמן על עונש המוות שנגזר עליו. בעיירה קטנה בניו ג'רזי מגיח לעולם ג'ון פרנסיס בונג'יובי ג'וניור להוריו קרול וג'ון, מעצב שיער במקצועו- והנה אולי אפילו מבלי שביקשנו, ההסבר לתסרוקת האלמותית. הכל בגנים.

כבר מגיל צעיר היה משוכנע בון ג'ובי הקטן שהוא יהיה כוכב רוק. את שעות הפנאי הוא בילה בהסתובבות בין מועדונים מקומיים. מאוחר יותר, כבר בגיל 16, גם התחיל לנגן בהם. את דיוויד ברייאן, קלידן הלהקה, הכיר בון ג'ובי בתיכון, בדיוק כמו בסרט אמריקאי. החיבור המוזיקלי- מיותר לציין, היה מיידי.

ב-1980 הקליט בון ג'ובי את הסינגל הראשון שלו, Runaway בסטודיו של בן דודו בניו יורק, שם התחיל לעבוד כשסיים את לימודיו. בדיוק כמו בסיפורים, הסינגל נשלח ללא מעט חברות תקליטים ו"נקבר" בבית הקברות המוזיקלי שלהם. אז, למרבה מזל, תחנת רדיו מקומית הניחה ידה על ההקלטה והחלה לשדר אותה. ההצלחה של הסינגל גרמה לבון ג'ובי להבין שהוא צריך לשתף פעולה עם אנשים נוספים על מנת למנף את הסיטואציה. בראיין היה שיחת הטלפון הראשונה ומאחר שהוא כבר למד בבית הספר ג'וליארד, פנה מיד לבסיסט אלק ג'ון סאץ', למתופף טיקו טורס ולאחר מכן אף לנגן הגיטרה ריצ'י סמבורה, שנבחן באותה התקופה גם ללהקת קיס.

להקת בון ג'ובי החדשה החלה להופיע במועדונים מקומיים, לעיתים כלהקת חימום בלבד, עד שבאחת ההופעות נכח בחור בשם דרק שולמן, שהבין מהר מאוד את הפוטנציאל הגלום בחבר'ה הצעירים ומיהר להחתימם בחברת "מרקורי רקודס". יש האומרים אגב, ששולמן היה זה שהציע לשנות את השם בונג'יובי לבון ג'ובי, וכך הוחלט לקרוא ללהקה באופן קבוע.

בון ג'ובי - מתוך ההופעה האחרונה בישראל והם בדרך לכאן שוב(צילום: ירון ברנר)

שנת 1984 הייתה השנה בה יצא אלבומם הראשון של הלהקה, "בון ג'ובי" שמו, והפך מהר מאוד לאלבום זהב בזכות הבלדות והלחנים הנכונים. שנה לאחר מכן יצא "7800 פרנהייט" שאמנם קיבל תשומת לב ראויה מהמעריצים, אך פחות מהמבקרים.

זה לא ממש שינה את העובדה שלהקת בון ג'ובי המשיכה לפרוח, לצבור קהל מעריצים נאמן ולבנות מערך של מסע הופעות ראשון. באותם שנים היו אלה להקת קיס, הסקורפיונס וג'ודאס פריסט שטיילו ברחבי ארה''ב גם הם. אין ספק, מקום טוב באמצע.

האלבום השלישי של הלהקה, Slippery when wet, אם דאגתם, הפך מהר מאוד - תוך שישה שבועות בלבד - לאלבום זהב ופלטינה. הוא נמכר בכ-14 מליון עותקים, מה שהעלה אותו לליגה של Thriller של מייקל ג'קסון.

never say goodbye מתוך האלבום המצליח Slippery when wet

זה בדיוק האלבום האגב, שמכיל את הלהיטים Livin’ on a prayer, You give love a bad name, ו- Wanted dead or alive. והנה עוד משהו שלא בטוח שידעתם, סיבוב ההופעות של הלהקה באותם ימים נתקל בקשיים מאחר שהצלילים הגבוהים גרמו נזק לקולו של בון ג'ובי, שנדרש למאמן קולי שיעזור לו להצליח לצלוח את מסע ההופעות בשלום. מאז, הלהקה נמנעת מלכתוב שירים העושים שימוש בצלילים גבוהים.

מחכים להם כבר שיבואו לכאן(צילום: ירון ברנר)

קריירת הסולו של בון ג'ובי

השנה היא 1989, רגע אחרי שזכו בפרס למפעל חיים בטקס פרסי ה-MTV על אף ש"חיו" שש שנים בלבד, להקת בון ג'ובי מחליטה לקחת פסק זמן ובון ג'ובי רוצה להתמקד בקריירת סולו. הוא מתחתן עם דורת'יה הארלי, מופיע בפעם הראשונה בסרט קולנוע Young guns ll, עליו זכה בגלובוס הזהב, לא על התפקיד, כי אם על השיר הטוב ביותר- Blaze of glory.

פסק הזמן הזה לא לקח זמן רב, שנתיים בנפרד הספיקו לנפשות הפועלות ובשנת 1992 חל איחוד מרגש, שהיה אחראי לאלבום החמישי של הלהקה: Keep The Faith. מאז המשיכו האלבומים לראות אור בקצב מסחרר, עד Burning Bridges שיצא בשנת 2015, האלבום הראשון בלי סמבורה שהחליט לעזוב. בסוף שנת 2017, אחרי 130 מליון תקליטים שנמכרו ברחבי העולם, להקת בון ג'ובי נבחרה להכנס להיכל התהילה של הרוקנרול.

אפילוג

ערב טקס הקבלה להיכל היה מרגש מאוד עבור הלהקה, שזכתה להתאחד בפעם הראשונה עם חברי ההרכב שפרשו במשך השנים, אלכס ג'ון סאץ' וסאמבורה כמובן. נאום התודה של בון ג'ובי נע בין "תודה לכם" לבין "לכו תזדיינו" על כך שלקח כל כך הרבה זמן להכנס להיכל. בון ג'ובי המשיך, פנה לחברי הלהקה שלו והמשיך "אני מודה לכוכבים על הזמן שביליתי איתכם. הלילה, האנשים שהסכימו לעשות לי טובה בזמנו עומד לפניכם, על מנת שאוכל להפוך את המציאות הזאת לחלום". סאמבורה הוסיף ואמר שאם היה צריך לכתוב ספר על תקופתו בלהקה, הוא היה קורא לו "הכיף הכי גדול שהיה לי".

אין ספק שהלהקה חוותה וסיפקה למעריציה אינספור רגעים מרגשים וחד פעמיים. עצם העובדה שכמעט 40 שנה לתוך פעילותה, עדיין תוכלו למצוא בחורות צורחות משל היו בנות 16 (כמו גם כותבת הכתבה כמובן) וגם כמה בחורים עם ריאות מפותחות, מבהירה אולי יותר מכול שמדובר בלהקה של פעם בדור. או אולי של כמה דורות.

מגיע להם(צילום: Theo Wargo/Gettyimages IL)

ב-25 ביולי, 2019 תופיע להקת בון ג'ובי בפארק הירקון בתל אביב, במסגרת סיבוב ההופעות שלהם "THIS HOUSE IS NOT FOR SALE"

בשיתוף LIVE NATION ISRAEL