זה רק עוד יום: קמתם בבוקר, דידיתם לשירותים, צחצחתם שיניים, גנבתם קפה, הלכתם לעבודה, חזרתם, אכלתם, פתחתם טלוויזיה, נרדמתם מול ריאליטי זול כשאתם מריירים על עצמכם, עברתם למיטה, נרדמתם, קמתם בבוקר.
לפני שתמותו מצמא במדבר הצחיח של השגרה, בואו רגע נשחק קצת עם העלילה שהיא חייכם: בוקר - קמתם. שירותים, קפה, עבודה, אוכל, טלוויזיה, מיטה, קפצתם בין גגות בתים, עפתם מעל הרים ונופים מטורפים, שכבתם עם האקס, עשיתם סקס סוער עם השכנה, רצתם מרתון, התגברתם על הפוביה מג'וקים, הבאתם שלום עולמי, הפכתם לאלופי העולם בכדור נוצה במשקל כבד. שוב בוקר. קמתם.
עכשיו תגידו: למה ככה? סתם לנפנף לנו בפרצוף עם כל הריגושים שלעולם לא נוכל לחוות, עם כל מה שאף פעם לא נהיה? אז זהו, שכל החוויות הללו נמצאות ממש בהישג מוחכם. קוראים לזה חלום צלול, חלום שבו אתם מודעים לחלוטין לכך שאתם חולמים, יכולים להחליט בעצמכם מה יתרחש בו, ולחוש את החוויה בעוצמה רבה, ממש על גבול הממשות. מפתיע עד כמה האפשרות לחלום צלול היא כה נגישה וזמינה, ועם זאת עד כמה רובנו לא מתורגלים בה ולא מודעים לכוח העל הבסיסי הזה. אבל יש כאלה שעבורם חלימה צלולה היא דרך חיים.
"בדיוק התעוררתי, נוכל לדבר עוד מעט?", ענתה בת-חן צרפתי (33), מנהלת פורום חלומות צלולים באתר תפוז, לשיחת הטלפון הראשונה ממני, ב-12 בצהריים. כי למה להתעורר כשכל הדברים המופלאים ביותר קורים לך דווקא בזמן השינה? צרפתי חולמת-צלול מדופלמת, לעתים היא חולמת גם חלום צלול אחד או שניים בשבוע: "כל הרעיונות הטובים באים מחלומות. יש שם עולם דמיון עשיר ונהדר", היא אומרת. "בחלומות צלולים אני מנסה לחקור דברים. פעם הצמחתי לחתולה שלי כנפיים וגרמתי לה לעוף; פעם שמעתי מנגינה בחלום. קמתי, הצלחתי להלחין אותה והקלטתי אותה. בפעם אחרת יצרתי מפה שלמה של אזור. הייתי באיזה מקום בחלום צלול ואמרתי לעצמי שאני רוצה לצייר את כל המקום הזה, אני הולכת לעבור חדר חדר במבנה ולראות מה יש בתוכו. אחר כך, כשקמתי, ציירתי אותו; הייתה תקופה שניסיתי לעוף והיה לי משבר תעופה, ומצאתי בחלום מורה לתעופה".
גם נילי ברגידה, פסיכותרפיסטית גופנית, חולמת צלול כבר שנים ועוסקת בחקר הנושא: "כשהייתי בת 15 נתקלתי בכתבה על חלומות צלולים בירחון מדעי. בהיותי ילדה סקרנית וחולמנית, לקחתי את זה כמשימה, ובמשך חודש שלם תרגלתי בדיקות מציאות במהלך הערות (הרחבה בנושא בהמשך – א.ו). יום אחד מצאתי את עצמי על בניין גבוה, והדבר הראשון שרציתי לעשות זה לעוף. פשוט זינקתי מהבניין ועפתי למטה, ושם חיכה לי נוף מטורף של הרים ונהרות, נוף שעד היום אני יכולה לראות אותו בדמיון שלי, וילך איתי עד הסוף, כמו גם התחושה של המסוגלות, שאני יכולה לעשות הכל".
אותה תחושת מסוגלות נחלמת היא מכרה זהב טיפולי. הזדמנות להתעמת עם הפחדים האפלים ביותר שלנו, להתגבר על חסמים. לעמוד באמצע חדר מלא נחשים ולהתיידד איתם, להתייצב פנים אל פנים מול פחד הגבהים, ואפילו לפתור קונפליקטים רגשיים, כמו למשל לומר לאדם קרוב מילים ששמרנו בבטן. "לפעמים חלום כזה שמתעוררים ממנו מאוד משפיע אחר כך על חיי הערות", אומרת ברגידה. "התחושה שאיתה יצאתי מהחלום – של כוח, אומץ, היא משהו שנכנס לתוך הגוף ומלווה אותי אחר כך. צריך להבין שחלום צלול הוא המציאות המדומיינת (Virtual Reality) המושלמת. בתוך חלום צלול, הגוף והחושים שלנו מרגישים בדיוק כמו בערות, כי עבור המוח שלנו, לחלום על פעולה מסוימת ולבצע אותה בערות - זה אותו הדבר, המוח מפעיל אותם מרכזים. הדוגמה הכי טובה היא סקס. מצאו שהרוב המוחלט של הממצאים הפיזיולוגים שיש בעוררות מינית קורים באופן זהה בין אם אדם חולם על זה ובין אם עושה את זה במציאות".
זה אומר שאפשר להגיע לפורקן מיני דרך חלום?
"נכון. אורגזמה שחווים בתוך חלום קורית במוח ולא באיברי המין, לכן אפשר לחוות אורגזמות בתוך חלום צלול. ולמעשה בכל החושים שלנו – אפשר להריח, למשש טקסטורות, לטעום אוכל".
קרה שזימנת חלום צלול בנושא ספציפי?
"כשיש נושא שאני מתמודדת איתו בחיים אני מתכווננת לחלום עליו חלום צלול, לנסות לקבל את התשובות וגם את התובנה ברמה הגופנית. אם למשל אני צריכה לעמוד מול קהל לפני הרצאה גדולה, אני אנסה לחלום את הסיטואציה הזאת. ואז אני אמצא את עצמי בחלום עומדת מול קהל ואראה מה קורה לי בגוף כשאני עומדת מולו. אני ארגיש את הפחד ואנסה לעשות איתו שלום ולהאמין שזה בסדר. פשוט לעשות עם זה עבודה. אחר כך, כשעמדתי מול קהל גדול, החרדה פשוט פחתה. גם כשהייתי בהיריון השתמשתי בזה. אפשר ממש לעשות שם תרפיה עצמית".
התמודדות כזו עם פחד דרך החלום היא רק קצה הקרחון של סיפורים שנשמעים כמעט בדיוניים, אבל עמדו במבחן המציאות, על ריפוי של בעיות גופניות באמצעות החלום הצלול: "למשל, למישהי הייתה בעיה בברך שליוותה אותה הרבה מאוד זמן, רופאים ניסו לעזור לה ולא הצליחו. בסוף היא החליטה לחלום חלום צלול, הצליחה, הגיעה למודעות בזמן החלום ונזכרה שהיא רוצה לטפל בברך. בחלומה היא הכניסה את היד לברך והתחילה להוציא ממנה דברים משונים: מסמר, בורג, פטיש, כל מיני ג'אנק שמצאה שם. ברגע שהיא גמרה לעשות את פעולת ניקוי הברך, התעוררה מהחלום, ותוך כמה ימים הברך נרפאה באמת. בדיוק כמו שדמיון מודרך עובד - ברגע שאנחנו עושים את זה בחלום האפקט הופך להיות כל כך חזק עד שזה פועל במציאות". נו, בסוף יתברר שהתרופה לקריסת מערכת הבריאות טמונה בפתיחת אגף נוסף בין אורטופדיה לפנימית. "רופא למחלקת חלומות ב'", יכריזו שם.
"יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות עם חלום צלול כדי למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שלנו", מוסיפה ברגידה. "נגיד לראות יצירות אמנות ולקבל מהן השראה ליצירה אמיתית. אפילו ספורטאים משתמשים בטכניקה הזו כדי לשפר ביצועים. לדוגמה מישהו שרוצה לעבוד על חבטת הטניס שלו חולם שהוא מתאמן בטניס שוב ושוב, מביא את המאמן מספר אחת לחלום שלו ומתאמן איתו, מכיוון שכאמור, עבור המוח שלנו פעולה בחלום ובמציאות היא אותו דבר, אז הקשרים במוח מתחזקים מול החבטה הנכונה".
בזמן שאנחנו בעולם המערבי עוד ישנו, היה זה בודהה שלפני כ-2500 שנה ביקש ממאמיניו: לכו לישון במודעות. הנזירים הבודהיסטים נעזרים בחלימה צלולה כדי לחתור להארה המיוחלת. "הם מאמינים שברגע שאתה רואה שהחלום הוא אשליה, הקרנה של המוח שלך - אתה מבין שגם כל מה שאתה רואה במציאות מסביבך הוא אשליה ממנה אפשר להתעורר", מספרת ברגידה.
היה זה רק בשנות ה-70 כששני החוקרים קית' הרן וסטפן לברג, ביצעו את המחקר הראשון בנושא חלומות צלולים והוכיחו את התופעה. השניים ביקשו מאנשים המתורגלים בחלימה צלולה להיכנס למעבדת שינה, ומראש קבעו איתם שברגע שיתחילו לחלום חלום צלול יסמנו עם העיניים ימינה ושמאלה – זאת משום שהעיניים לא מפסיקות לעבוד גם בשינה. כך, בפעם הראשונה נוצרה תקשורת בין אדם שישן וחולם לאדם ער. המחקר גילה על קיומו של מרכז נוסף באונה הקדמית במוח שעובד גם כשאנו ערים, ובעת החלום הצלול - מלבד האזורים שפועלים במהלך שינה - מוזרם אליו דם בקצב מוגבר. "לכן קראו למצב הזה של חלימה צלולה מצב היברידי – שמכיל מרכיבים של שינה וגם של ערות", מסבירה ברגידה. "בעת חלום צלול נדלק ניצוץ של מודעות, והאדם יכול לעשות מה שתכנן לעשות, לזכור איך קוראים לו, לזכור את העבר שלו, בעצם כל המודעות שלנו נוכחת בתוך עולם החלום, שהוא עולם שאינו מוגבל על ידי שום דבר – לא על ידי חוקי הטבע ולא בחוקי המוסר. ממש לונה פארק".
המרחב בו מתקיים החלום הצלול כל כך מזמין, עד שמתבקש לתהות: האם עבור אנשים המתרגלים חלומות צלולים באופן קבוע, היומיום לא מחוויר? הרי כולנו מכירים את הכיווץ בלב הנלווה להתעוררות מחלום שהיינו מעדיפים להיתקע בו לנצח. הדלת הזו לעולם מקביל של חלומות צלולים, חדים בממשותם, אליה וקוץ בה: לעד נצטרך להתעורר מהם אל המציאות. מדובר בהבנה כמעט טרגית. אך לא לפי ברגידה: "בעיניי היומיום רק מתעצם", היא אומרת. "אפשר להפוך כל דבר לאובססיה והתמכרות – גם לקנות נעליים יכולה להיות אובססיה לא בריאה, גם אוכל. לא הייתי ממליצה לכל אחד לעסוק בחלימה צלולה. אנשים שלוקחים את זה למקום הזה באמת לא נהנים מהיתרונות של חלימה צלולה ויכולים להגיע למצב שהם מתבלבלים בין מציאות לחלום".
למי לא היית מציעה לחלום צלול?
"אנשים שבוחן המציאות שלהם הוא לקוי, שלא בטוחים מה מציאות ומה חלום, הם לא אנשים שטוב בשבילם לחלום צלול. אנשים עם סכיזופרניה, או כאלה שנמצאים בדיכאון מז'ורי וקשה להם להתמודד עם האתגרים שנמצאים בחייהם. אבל על פי רוב בנאדם שהרגליים שלו על הקרקע, אין שום סיבה שלא ייהנה מחלימה צלולה".
בינתיים, יש מי שמעבר לקו הטלפון מביטה על אצבעות כף ידה, פורשת ומצמידה אותן. צרפתי, החולמת המהוקצעת, מסבירה על תרגיל בדיקת המציאות המועדף עליה - זה שמסייע לה כחולמת צלולה להבדיל בין חלום למציאות, וכך לדעת לזהות חלום צלול כשתיקלע אליו. "בחלום, אם אפרוש ואסגור את האצבעות, לא יהיו לי חמש אצבעות, אלא יותר או פחות אצבעות מאשר במציאות. הנה עכשיו אני עושה את זה כדי לבדוק שאנחנו לא בחלום כי יהיה קצת מצחיק לעשות איתך ריאיון כשאנחנו בחלום".
באמת יש לך ספק?
"אני אגיד לך מה, כשאנשים רוצים לחלום חלומות צלולים הם צריכים להגיע למצב שעכשיו הם מאמינים שיכול להיות שהם בחלום. אם הם לא יעשו את הסוויץ' במוח, יכול להיות שלא יצליחו לחלום צלול. כי החלום כל כך מנסה לשכנע אותך שזו מציאות, כל כך אמין ואמיתי, שהוא עובד לך על המוח. אז הדרך היחידה לשבור את זה ולפתח מודעות לחלום בזמן שהוא קורה, היא להאמין שגם במציאות הרגילה יכול להיות שאגלה שזה חלום. להטיל ספק".
גם ברגידה מתייחסת לאותו ספק: "כשאני רואה משהו מוזר בחלום צלול, מתעורר הספק – רגע, אני בחלום או ערה? אבל בשביל להכניס את זה למערכת, שאהיה רגילה לשאול את השאלה הזאת, צריך לתרגל במציאות, לתת תשומת לב לחלומות. זה אומר שגם כשאני הולכת ברחוב אני שמה לב לדברים, כי אני רוצה להיות באותו מצב גם בחלום – לשים לב לדברים מוזרים – שתמיד אסתובב עם ספק ששואל 'רגע, זה חלום או מציאות?'".
לכן טכניקת בדיקות המציאות חשובה למי שרוצה לתרגל את מיומנות זיהוי החלום הצלול: "לספור אצבעות – כי בערות תמיד יהיו לי חמש אצבעות ובחלום לא; לקרוא טקסט, כי בחלום אם קוראים טקסט ומסיטים את המבט – הטקסט לא יישאר אותו דבר", ממליצה ברגידה. "אם אני עושה בדיקת מציאות תמיד כשיש ספק, אני לא אתבלבל אף פעם".
ושאלת השאלות: איך חולמים חלומות צלולים?
ברגידה: "התנאי הבסיסי לחלום צלול הוא לזכור שני חלומות בלילה, אחרת יכול להיות שתחלום צלול ולא תזכור. ואיך זוכרים? זה פשוט עניין של תשומת לב, להתכוונן לזה. לתעד חלומות – כשקמים בבוקר מיד לרשום את החלום; להישאר באותה תנוחה בה התעוררתם; לכתוב מה שזוכרים, אפילו בדל אחד של אינפורמציה. על נייר, בהקלטה או בטלפון. וכמובן לתרגל בדיקות מציאות. יש המון טכניקות".
צרפתי: "תנסי לשחזר כל מה שעשית מרגע שקמת בבוקר. את מצליחה? אם כן - את לא בחלום".
כחלק מהטרנד, התפתחו לאורך השנים מיני עזרים שאמורים לסייע בהגעה לחלום צלול. מסכות לעיניים שמזהות כשאנחנו נמצאים בשלב ה-REM, שלב החלומות, ובאותו רגע מאירות לעיניים כדי שהאדם יזהה ויבין שהוא חולם; תוספי תזונה כמו B6 או גלנטמין או אפילו אפליקציות. "אבל שום דבר לא מחליף את יומן החלומות", מדגישה ברגידה.
אין קרקעית לצלילה הזאת, שכולה מודעות נחלמת, ואפשר לדבר עוד רבות על התפקידים של חלום צלול - למשל בטיפול בפוסט טראומה, או כדרך מצוינת לכתוב בעצמנו סוף אחר לסיוטים שלנו. בסופו של דבר, בכל לילה יש לנו הזדמנות להיות כל-יכולים, לייצר לעצמנו מציאות חלופית, עם חוקים משלה וצורה אחרת. בסך הכל צריך לעצום עיניים.
פורסם לראשונה: 14:49, 14.03.19
