אי שם בשנת 2006 נפגשו לשיחה שלושה אנשים – ג'ורג' ר.ר. מרטין, הסופר שחיבר את סדרת "שיר של אש ושל קרח", והתסריטאים דיוויד בניוף ודי. בי וייס. לימים הם הפכו ליוצרים של תוכנית אחת די מוכרת, "משחקי הכס" שמה.
האנשים שעושים את ווסטרוז:
בניוף את וייס ביקשו ממרטין לעבד את ספרי הפנטזיה שלו לסדרת טלוויזיה. השיחה נמשכה והפכה למפגש של חמש שעות. בסופו של דבר שאל אותם מרטין שאלה אחת מכרעת – מי לדעתם היא אמו של ג'ון סנואו? אחרי שהשיבו לו, הוא חייך. "הוא לא אמר עדיין כן או לא, אבל החיוך אמר הכול", סיפרו בריאיונות. "באותו רגע ידענו שעברנו את המבחן".
ג'ון סנואו, במובנים רבים, הוא הגלעין של הסיפור. עכשיו כולנו כבר יודעים מיהי האמא שלו – ולא פחות חשוב מכך, מיהו האבא האמיתי שלו – אבל כשהסדרה עלתה ב-2011 הוא היה בתחתית סולם המעמדות, הכבשה השחורה של בית סטארק. ממזר.
נד סטארק הביא איתו את ג'ון כשחזר לווינטרפל אחרי המרד הגדול שהוביל רוברט באראת'יאון. הוא אמר לאשתו קתלין שהוא בנו שנולד מאישה אחרת, וכך הוא גדל בביתם, כילד מדרג ב'. השם "שלג" (snow) הוא שם המשפחה של כל ממזר בצפון. למעשה, ג'ון הוא בנם של רייגר טרגריאן וליאנה סטארק (אחותו של נד), כלומר היורש החוקי האמיתי של כס הברזל – אבל אף אחד לא ידע את זה מלבד נד, ששמר על הסוד של אחותו כדי להגן על ג'ון. זו הייתה הבקשה האחרונה של ליאנה, שמתה לאחר הלידה. שמו האמיתי של ג'ון, אגב, הוא אאיגון טרגריאן - קצת פחות מתגלגל על הלשון.
ג'ון אהב את אחיו לבית סטארק והם אהבו אותו, אבל תמיד נחשב לממזר, בעיקר בעיני קייטלין שסלדה ממנו. "לא יכולתי להסתכל עליו", היא סיפרה בחרטה באחת הסצנות, "לא הצלחתי לאהוב אותו".
בפרק הראשון של הסדרה נתקלו נד ובניו בזאבת בלהות מתה, ולידה גורים קטנים. נד רצה להרוג אותם מכיוון שלא יוכלו לשרוד, אבל ג'ון ביקש להציל אותם: "יש פה חמישה גורים, אחד לכל ילד סטארק". את עצמו הוא לא מחשיב כבן סטארק, אבל לבסוף התגלה עוד גור אחד לבן, נפרד משאר הגורים, שהפך להיות הזאב שלו. הסצנה הזו הבהירה מההתחלה מיהו ג'ון: אדם רחום, בעל לב, שמרגיש שאינו חלק מהמשפחה שלו. הזאבים שהציל ליוו אותו ואת אחיו בתלאות שעברו לאחר מכן.
בתור ילד לא רצוי הוא בחר לצאת לחומה ולהצטרף למשמר הלילה. גם שם הוא לא היה כל כך פופולרי, אבל כישורי הלחימה שרכש בבית סטארק שימשו אותו היטב. שם גם פגש לראשונה את מי שהפך לחברו הטוב, סם טארלי.
ג'ון נבחר להיות המלווה של מפקד המשמר, לורד מורמונט. אחרי שהציל את חייו מפני מתקפה של זומבי גם קיבל ממורמונט את החרב שלו – שעשויה מפלדה ולריאנית. הוא יצא איתו אל מעבר לחומה, שם נתקלו בפראים שלבסוף גברו על ג'ון ולקחו אותו בשבי. סנואו מעולם לא היה אסטרטג מזהיר, אבל הוא הצליח לשכנע את מנהיג הפראים מאנס ריידר שברצונו להצטרף אל "האנשים החופשיים". למעשה הוא שימש מרגל עבור משמר החומה.
בימיו כסוכן מוסד, ג'ון התאהב לראשונה באישה שהפילה אותו בשבי – ייגריט. הוא גם הבין שהפראים הם בסך הכול אנשים שמבקשים לחיות, ופשוט "נולדו בצד הלא נכון של החומה", כפי שהגדירה זאת ייגריט. זה הפך את המשימה שלו לקשה הרבה יותר, אבל לבסוף הוא נטש אותה וחזר לחומה כדי להזהיר את חבריו מפני מאנס וכוחותיו, שביקשו להילחם בהם ולעבור לצד השני של החומה. ייגריט הזועמת ירתה בו חיצים, אבל לא הייתה מסוגלת להרוג אותו באמת - בדיוק כפי שהוא לא היה מסוגל להרוג אותה.
ג'ון וייגריט - הסוף
בסוף הגיעו הפראים של מאנס לחומה עם כל כוחותיהם, והיו להם המון כאלה. היו להם גם ממותות וענקים, למי ששכח. ג'ון הוביל את הכוחות והצליח להחזיק מעמד מול הפראים עד שלבסוף הגיע למקום הצבא של סטאניס באראת'יאון, שהציל אותם. עוד לפני כן, ייגריט נהרגה ומתה בזרועותיו – לא לפני שאמרה לו בפעם האחרונה את המשפט החביב עליה, "אתה לא יודע כלום, ג'ון סנואו".
אחרי כל הדרמה הזו הפך ג'ון למפקד משמר הלילה החדש. צעיר, ממזר – אבל לוחם נועז שקיבל הכרה מלאה בכוחותיו. החגיגות לא נמשכו זמן רב: ג'ון החליט להשכין שלום עם הפראים ולשלב איתם כוחות מפני שכבר הבין שהם לא האויב האמיתי, אלא המתים שנמצאים מעבר לחומה. הוא יצא להארדהום, מושבה של פראים, ושם פגש לראשונה בכוחם האמיתי והמצמית של אותם מתים.
למקום הגיע צבא מהלכים לבנים ואיתם כל הזומבים שלהם, שנלחמו בג'ון ובפראים. באותו קרב הוא גילה שהם אומנם חזקים להפליא, אבל בהחלט ניתן להרוג אותם אם יש לך חרב מפלדה ולריאנית. עוד דבר שהוא גילה בסיומו של אותו קרב הוא את מלך הלילה – מנהיג המהלכים הלבנים, שמסוגל להקים את המתים ולהפוך אותם לחיילים שלו. ג'ון ואנשיו הצליחו להימלט מהמקום, אבל זה היה השלב שבו הוא הבין עד כמה האויב הזה חזק.
ואז הוא חזר לחומה ופגש את האויב שבפנים – לוחמי המשמר שראו בו בוגד בגלל הסיוע לפראים, ובזה אחר זה נעצו בו חרב. כך הסתיימה לה העונה השישית, עם מותו של ג'ון בשלג, והעולם געש. תאוריות על גורלו הסעירו את הרשת ואפילו נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה שאל את אחד מבמאי הסדרה על כך. "הוא יותר מת ממת", הייתה התשובה. גם קית' הרינגטון שמגלם את סנואו אכזב את כל המעריצים כשאמר שאכן סיים את דרכו בסדרה.
אבל הם שיקרו. בניגוד לכה רבים שהלכו לפניו, ג'ון חזר, ובגדול. מליסנדרה, "האישה האדומה", הגיעה לחומה, ובעזרת כישוף השיבה אותו לחיים.
באופן טבעי, אחרי הרצח ג'ון כבר לא היה מעוניין לפקד על המשמר הלילה ותכנן לעזוב, ואז הגיעה למקום סאנסה סטארק. אחותו (לכאורה) נמלטה מבעלה הסדיסט רמזי בולטון, וביקשה מג'ון לשוב עימה לווינטרפל כדי לכבוש אותה. כך קיבלנו את אחת הסצנות המוצלחות ביותר בסדרה – "קרב הממזרים". ג'ון נגד רמזי, הטוב נגד הרע, הלוחם הגיבור נגד האסטרטג הערמומי. במהלך הקרב עוצר הנשימה הזה היה ברור שהצבא של רמזי עומד לנצח, אבל ברגע האחרון, בזכות סאנסה ובאדיבות לורד בייליש, הגיע תגבור וסוף-סוף הטובים ניצחו.
וכך החל קרב הממזרים
ג'ון הוכרז למלך הצפון. גם הפעם הוא לא ביקש לעצמו את התואר, אנשי הצפון בחרו בו, ומכיוון שנבחר הוא עשה את כל מה שביכולתו כדי להתכוננן למלחמה הקשה יותר – זאת שתגיע מצפון. הוא זומן לפגוש את דאינריז טרגריאן, שהגיעה לממלכה והשתקעה בדרגונסטון, וביקש לגייס אותה למלחמה במתים. בכל זאת, יש לה דרקונים. היא מצידה הסכימה, אבל דרשה בתמורה שיכיר בה כמלכה, או כמו שהיא קראה לזה: "תכרע ברך לפניי".
במפגש ביניהם מיד עפו ניצוצות, מבלי לדעת כמובן שהם בכלל קרובי משפחה (למי שהתבלבל: דאינריז היא אחותו הקטנה של אביו האמיתי של ג'ון, ובמילים אחרות – הדודה שלו). עם או בלי קשר לזה, הוא הסכים להכיר בה כמלכה, והיא אישרה לו לכרות זכוכית דרקון שמרבצים שלה, כמה נוח, נמצאים מתחת לדרגונסטון - ושבאמצעותה אפשר להרוג מהלכים לבנים וגם זומבים. אז יש תקווה.
אבל כדי להילחם במתים לא מספיקים אש וקרח ואפילו לא זכוכית דרקון, יש צורך גם במוח. דאינריז וג'ון החליטו לבקש מהמלכה סרסיי לאניסטר להכריז על שביתת נשק לטובת המאמץ הכללי. כדי לשכנע אותה שהמתים הם, ובכן, חיים יצא ג'ון למשימה: להביא לה דגימה חיה מעבר לחומה. יחד עם כוח שכלל כמה דמויות מרחבי העלילה כמו "הכלב", ג'ורה, תורמונד ובריק דונדאריון, הוא חצה שוב את חומה. זו הייתה משימת התאבדות די טיפשית, וג'ון והחברים שלו הוקפו במהרה בזומבים, אבל בסוף הגיעה החברה החדשה דאינריז וחילצה אותו משם בעזרת אש דרקונים. הרווח של המשימה הזו לא היה גדול – הם אומנם הצליחו להביא איתם זומבי, אבל איבדו את אחד הדרקונים. מלך הלילה ירה בו חץ, הפיל אותו ואז הפך אותו לאחד משלו. בהמשך זה לא יהיה נעים.
ג'ון סיים את העונה הקודמת כשהוא בדרכו חזרה לווינטרפל, אחרי שהתאהב בדאינריז ושכב איתה. לאורך כל הסדרה הוא הפגין אומץ נדיר מצד אחד, ותמימות וחוסר תחכום מצד שני. המוצא שלו הופך אותו למלך החוקי של ווסטרוז, ותיאוריות שונות על "משחקי הכס" טוענות שהוא "הנסיך שהובטח", מי שלפי הנבואה יציל את בני האדם מהחושך, אבל שוב ושוב ראינו שהוא תמיד מגיע למצב שבו הוא עצמו זקוק להצלה. מה שבטוח, הוא גיבור ראוי להערכה.
בדומה לשחקנים רבים ב"משחקי הכס", גם קית' הרינגטון היה אנונימי כמעט לחלוטין כשלוהק אליה. השחקן שמגלם את ג'ון אומנם שיחק בתיאטרון בלונדון, אבל מחוץ לווסט אנד אף אחד לא הכיר את שמו.
הוא התחיל את הסדרה עם פנים נעריות והתבגר על המסך במהירות, הרבה בזכות השיער והזקן שהפכו מזוהים איתו. "כל הזמן שואלים אותי שאלות שנוגעות לשיער - ואני חייב להודות שזה קצת מעצבן אותי", סיפר בעבר בריאיון ל-ynet. "אני מעדיף לחשוב על עצמי כמי שיש לו מה להציע מעבר לזקן ושיער, אבל בעצם, אולי אני רק תספורת".
הפרסום בסדרה הביא איתו תפקידים נוספים, חלקם כשחקן משנה וחלקם כשחקן ראשי בהפקות יקרות. בין היתר כיכב בסרטים "פומפיי" ו-The Death & Life of John F. Donovan ובמיני-סדרה הבריטית "אבק שריפה" - שבה גילם את רוברט קטסבי, שניסה להתנקש בחיי המלך ג'יימס ב-1605. הרינגטון, שגם היה אחד ממפיקי הסדרה, הוא צאצא של אותו קטסבי.
במקביל התפקיד שלו ב"משחקי הכס" הלך וגדל, והוא הפך לאחת הדמויות הבולטות והמזוהות ביותר עימה. הדמות שלו תמיד נותרה בצד הקר של ווסטרוז, ולכן הוא תמיד הצטלם בלוקיישנים הקרים של הסדרה – איסלנד ואירלנד. "הפרווה הזו שוקלת טונות, ותמיד הייתי תקוע בבוץ במשך חודשים", סיפר לאחרונה בתוכנית של סטיבן קולבר. מחוץ לווסטרוז הוא דווקא קיבל לוק קליל יותר - כשהשתתף בקמפיינים של ג'ימי צ'ו ודולצ'ה וגבאנה.
יחסית לשחקן שהפך לכוכב בגיל צעיר, הרינגטון בן ה-32 מקפיד לשמור על שקט יחסי. הוא לא מתבלט ברשתות החברתיות כמו חבריו לקאסט אמיליה קלארק, מייסי וויליאמס, סופי טרנר ואחרים, ומלבד תקרית אחת שבה השתכר וסולק מפאב בניו יורק, הוא שומר על תדמית נקייה כראוי לג'ון האביר וגם פעיל בארגוני צדקה.
אבל חיי האהבה שלו בכל זאת הביאו אותו למדורי הרכילות: הרינגטון ורוז לזלי, השחקנית שגילמה את ייגריט, הפכו לזוג. בתחילה הוא הכחיש, אבל ב-2016 השניים כבר חשפו את הזוגיות. "אם אתה כבר נמשך למישהי, ואז היא מגלמת את האהובה שלך, קל מאוד להתאהב", סיפר על כך בריאיון.
בניגוד לסוף העגום של סיפור האהבה בין ג'ון לייגריט, הרינגטון ולזלי דווקא נשארו יחד גם אחרי שהיא עזבה את הסדרה (והפכה לכוכבת של סדרה אחרת – "הטובות לקרב"). ב-2017 השניים התארסו ואפילו הודיעו על כך רשמית במודעה ב"טיימס" הלונדוני, ובקיץ 2018 הם התחתנו ברגע אמיתי של אש וקרח, בתוספת הרבה חברים מ"משחקי הכס" – כולל זו שמגלמת את אם הדרקונים אהובתו.
ומהן התוכניות של הרינגטון לעתיד, אחרי שתסתיים המלחמה הגדולה במתים? "החופשה שאחרי 'משחקי הכס'", אמר בחיוך לאחרונה.
