השחקנית אמילי מיד ("הנותרים") שמחה מאוד כשנבחרה לגלם את דמותה של לורי היצאנית, בעונה השנייה של "הצמד" ב־HBO. מיד (30) התרגשה לעבוד עם הבמאי הנודע דיוויד סיימון ("הסמויה") והשחקנית הנפלאה מגי ג'ילנהול ("הגננת"), בסדרה שעוסקת בתחילת דרכה של תעשיית הפורנו, בשנות ה־70, בניו־יורק וחושפת את מנגנוני האלימות והניצול שעומדים בבסיסה. אי־אפשר להגיד שהיא הופתעה מכך שהדמות שלה תככב בסצנות מין
אך רגע לפני צילומי סצנת מציצה (של תותב!) היא נתקפה חששות. זה כבר בא לה רע. כשחקנית שמשתתפת בסצנות סקס מגיל 16, אפשר היה לצפות ממנה להתרגל, להשתחרר, להתייחס לפן הטכני של העניין, אבל גם בשבילה זה היה קצת יותר מדי.
לפי פרסומים במגזין "רולינג סטון", היא פנתה באותו רגע לאולפני HBO וביקשה שמישהו יתמוך בה ויגן עליה בצילומי סצנות הסקס. האולפנים הלכו לקראתה ושכרו את שירותיה של אלישיה רודיס, "במאית אינטימיות" מובילה, שחקנית בעברה שעבדה עד אז בעיקר בקולנוע העצמאי ובתיאטרון.
רודיס הקימה עמותה ללא מטרות רווח בשם IDI) Intimacy Directors) במטרה לשנות את הנורמות ואת צורת ההתנהגות בסטים שבהם מצלמים סצנות סקס או כשאלה מתנהלות על במת התיאטרון. העמותה, שפועלת תחת הסיסמה "יוצרים מקום בטוח לעבודה תחת סיכון", מכשירה במאי אינטימיות חדשים, תפקיד שקיים כבר 15 שנה, בעיקר בתיאטראות, אך מעטים היו מודעים לקיומו ומעטים עוד יותר התמחו בו. "חִשבו על להבה", הסבירה רודיס לצוות שעבד עם מיד. "התפקיד שלי הוא לוודא שיהיה ניצוץ, אבל למנוע ממנו לשרוף את היער".
4 צפייה בגלריה
אלישיה רודיס. ''התפקיד שלי הוא לוודא שהניצוץ לא ישרוף את היער''
(צילום: Theik smith Photography)
כדי להקל על מיד בסצנת התותב, דאגה לה רודיס למגן מרופד לברכיים וחומר סיכוך בטעמים. היא יידעה את הבמאי בנוגע לחששותיה של השחקנית, שהתמונות האלה ירדפו אותה בהמשך הקריירה שלה, פיקחה על צילום הסצנה דרך המוניטור והייתה זמינה לכל שאלה או בקשה. בסצנות אחרות היא הגישה לשחקנים סוכריות מנטה ומגבונים לחים בין טייקים, כיוונה את התנועות שלהם וביימה את סצנות הסקס בדומה לעבודתו של במאי פעלולים. היא הייתה אמונה על התיווך בין השחקנים לבמאי, לתאורנים, למלבישים ולמאפרים - במטרה שכולם יגיעו לסצנת המין בהסכמה. בתום הצילומים הודיעו ב־HBO שישכרו במאי אינטימיות לכל הפקה עתידית.
כצפוי, לא כולם התלהבו. רודיס סיפרה באחד הראיונות כי חלק מהשחקנים חששו שברגע שהיא תיכנס לתמונה היא תוציא החוצה את כל מה שסקסי בסצנות הסקס. בסופו של דבר הם התבדו: "הסברתי לצוות ש'אם תודיעו לפעלולן מאיזה גובה הוא צריך לקפוץ, יהיה לו קל יותר לבצע את המשימה שלו'".
עיתוני הוליווד שיבחו את ההחלטה של HBO והאולפנים, מצדם, אימצו בחום את הפונקציה החדשה, שנותנת מענה מושלם לתנועת MeToo# ומכסתחת את אנשי התעשייה. רודיס מודה שמאז שהתעורר גל המחאה ושינה את הסטנדרטים בתעשייה, היא עסוקה מאוד. "אף אחד מאיתנו לא שמח מכך שהנושא הזה זוכה לכזה דגש כיום, אבל אנחנו שמחים להיות חלק מהפתרון. יצירת אמנות יכולה לעורר אי־נוחות וזה בסדר, אני שם כדי לוודא שכולם מרגישים בטוחים".
אחת הישראליות הראשונות שעוסקות בתחום בימוי אינטמיות היא יערית דור, בוגרת תואר ראשון במחול ותואר שני בבימוי תיאטרון, שפועלת בבריטניה בשנים האחרונות והיא אחת ממייסדות סניף IDI שם. דור עשתה לעצמה שם גם ככוריאוגרפית ובמאית קרבות במה ותנועה וברוב המקרים שוכרים את שירותיה במגוון התפקידים. "התפקיד שלי הוא להיות שם כדי לוודא שהשחקנים מרגישים נוח ושההפקה פועלת על פי הנהלים".
תני דוגמאות.
"אני מוודאה שאנשי ההפקה מדברים אל השחקנים באופן הולם, ואם באמצע סצנה אינטימית יש לבמאי הערות, עליו לכסות את השחקנים ולהפריד ביניהם. אלו מהלכים מתבקשים, אך מכיוון שבמאים צריכים לעמוד בלוחות זמנים לחוצים ולוודא שיש להם מספיק חומר ויזואלי, הראש שלהם פעמים רבות נמצא במקום אחר וזה בהחלט מובן".
קרה שעצרת את הצילומים?
"כן, כשאחד השחקנים נסחף לאלתור הסצנה. צריך להבין שהכוריאוגרפיה האינטימית היא כמו הסכם שכולל הנחיות לאן הידיים הולכות, באיזה קצב, איפה השפתיים של שחקן א' והשפתיים של שחקן ב' נצמדות ושלא תיכנס לשון. ברגע שאני רואה שההסכם העדין מופר - אני עוצרת הכול. זה דומה לבימוי קרבות, אם אחד השחקנים יעשה פתאום תנועה לא צפויה בחרב, ההסכם יופר וזה יהיה מסוכן. בסצנות אינטימיות צריך להיות אפילו יותר רגישים, כי אף אחד לא באמת יודע על טראומות עבר שהשחקנים סוחבים איתם והם עלולים לגלות אותן רק בשעה שאחד מהם יחטוף התקף חרדה".
גם אלה שלא חווים את הקושי על הסט, עלולים שנים אחרי כן לסבול מפוסט־טראומה. לפני שלוש שנים הודה הבמאי הנודע ברנרדו ברטולוצ'י שסצנת האונס המפורסמת (עם החמאה) ב"הטנגו האחרון בפריז" תוכננה עם מרלון ברנדו כמה שעות לפני הצילום, אך את השחקנית הצעירה, מריה שניידר, הם לא טרחו לעדכן. בריאיון שנתן ברטולוצ'י שנתיים לאחר מותה של שניידר, הוא אמר: "מריה המסכנה, עשיתי לה עוול כשלא עדכנתי אותה מה עומד לקרות, כי רציתי שתגיב כאישה ולא כשחקנית. לא רציתי שהיא תשחק מושפלת, רציתי שהיא תחווה את ההשפלה על בשרה, אך בעקבות זה היא שנאה אותי ואת מרלון כל חייה".
אכן, בריאיון שהעניקה שניידר ל"דיילי מייל" בשנת 2007 היא אמרה: "בזמן צילומי הסצנה, גם אם מה שמרלון עשה לא היה אמיתי, בכיתי בדמעות אמיתיות. הרגשתי מושפלת ולמען האמת הרגשתי קצת כאילו נאנסתי על ידי ברנדו וברטולוצ'י".
בעקבות הווידוי של ברטולוצ'י, הוציאה גילה אלמגור לאור את הזוועות שחוותה בצילומי הסרט "מלכת הכביש" בבימוי מנחם גולן, וסיפרה שסצנת האונס הקבוצתי לא תואמה איתה ושבעקבותיה סבלה מפוסט־טראומה. במשך חודשים, כך סיפרה, הייתה מקרצפת את גופה במברשות קשות עד זוב דם במקלחת: "הוא נתן להם דרור לעשות בי מה שהדמיון הברוטלי שלהם גורר אותם", אמרה למראיינת חן ליברמן. אריה מוסקונה ששיחק לצדה בסצנה אישר את הדברים וסיפר לרפי רשף: "מנחם אמר: 'חבר'ה, היא לא יודעת, אתם עכשיו תופסים אותה, משליכים אותה לרצפה, קורעים ממנה את הבגדים ואונסים אותה. תעשו מה שאתם רוצים, אל תעשו לה חשבון'".
דברים אומנם השתנו מאז ימי ברטולוצ'י וברנדו, אבל גם בהוליווד של ימינו סצנות אינטימיות מותירות אחריהן תחושות קשות. השחקנית והקומיקאית שרה סילברמן חוותה סצנת מין כתקיפה מינית וסיפרה למנחה הרדיו האמריקאי הווארד סטרן, שרגע לפני צילום סצנה אינטימית, היא הסתובבה על הסט וחיפשה לשווא משהו שיחצוץ בינה ובין הפרטנר: "ואז זה קרה. כאב לי ללכת. ציפיתי שמישהו יחשוב על זה לפני ויגן עליי באיזושהי צורה. הוא היה עירום, לבד מכיסוי דק, והרגשתי את הזקפה שלו. הוא אפילו לא היה שחקן אמיתי, הוא היה ניצב שדפק אותי וזיין לי את הצורה בסצנה. אומנם לבשתי תחתונים אבל אי־אפשר לראות את זה. הרגשתי מחוללת, אישה חזקה כמוני שדבר כזה קורה לה. אני לא קוראת לזה אונס, אבל זו הייתה נורת אזהרה".
גם לינה דנהאם, יוצרת וכוכבת "בנות", סיפרה על חוויות שליליות בצילומי הסדרה שכתבה בעצמה: "הייתי שוכבת שם, נחבטת על ידי גוף גברי עירום וחושבת לעצמי: 'אני מתה לעוף מהמיטה הזאת. מהסצנה הזאת. מהחיים האלה. מי אשם בזה?' ואז אני נזכרת שאני הבוס. זו סצנה שאני כתבתי. אני מביימת, ואני הקורבן המיני של עצמי".
דקוטה ג'ונסון, שכיכבה בטרילוגיה "50 גוונים", תיארה את צילומי סצנות הסקס כסיוט: "אין אווירת תשוקה או עונג כשמצלמים סצנת סקס. פשוט חם לך, לא בקטע מיני לוהט - את פשוט מזיעה ומרגישה לא בנוח. במקרה שלי, הידיים והרגליים שלי היו כפותות וכיסו לי את העיניים, הכו בי בכלי ביזארי וזה היה די מתיש רגשית. בהתחלה אמרתי לעצמי שזה הדבר הנורא בעולם ובהמשך אמרתי 'בסדר, בואו נגמור עם זה'".
עבור גברים נראה שמדובר בחוויות קצת שונות. "תמיד אתה שואל את עצמך: זה בסדר? וזה בסדר? בין הסצנות מתנהגים כאילו שום דבר לא קרה וזה הרגע שבו אתה עומד למבחן כשחקן", סיפר על כך אשטון קוצ'ר. מייקל דגלאס אמר כי "החלק הכי קשה בסצנות סקס הוא שלכולם יש ביקורת עליהן", ויו גרנט אפילו נהנה: "תמיד נהניתי בסצנות סקס, למרות שאני לא אמור. התשובה הקלאסית על הנושא היא: 'זה בכלל לא סקסי עם כל אנשי הצוות שעומדים מסביבך', אבל זה תמיד מגרה אותי בטירוף".
