לאמיליה קלארק יש צחוק גדול, שעושה עכשיו את דרכו אל מחוץ לסוויטה של מלון לונדוני יקר מדי, מתפשט הלאה ומאיים להוריד את ערך הנדל"ן בסביבה. מקרוב, לבושה בשמלת קוקטייל מהודרת בשעת צהריים מוקדמת, היא נראית כמו בתו (היפה) של השכן. אחרי שהדי הצחוק שוככים - היא נועצת בי את עיניה, תוך שהיא מקנה לי את התחושה שהעולם התרוקן מיושביו ונותרנו בו רק שנינו (ואשת יחסי הציבור שלה) ומספרת על היום ההוא, ששינה את חייה לעד.
+ynet מכין אתכם לעונה החדשה של משחקי הכס:
“קראו לי לאודישן בחדר קטנטן בסוהו, במרכז לונדון. ידעתי רק שמדובר בסדרה עלילתית עם קווים של מדע בדיוני. הייתי צעירה תפרנית ומובטלת, שסיימה לפני דקה את לימודי המשחק. קלולסית לחלוטין. אחרי שעברתי את האודישן בלונדון, הודיעו לי שאני צריכה לטוס לאודישן נוסף. החלטתי לתת את כל כולי כדי להגיע לשם מוכנה ומפוקסת, ולהימנע ממשקאות מוגזים, בעיקר קולה, וכל מה שיש בו סוכר. בבוקר האודישן אמרתי לעצמי: די, נגמרה הדיאטה. אז שתיתי, פחית ועוד פחית ועוד אחת. הגעתי לאודיטוריום שבו התקיים האודישן. דיוויד ודן, הבמאים של הסדרה, רצו אותי לתפקיד חאליסי, אבל הייתה עוד שחקנית שהתחרתה מולי על התפקיד. אני עולה לבמה, מולי יושבים מיליון מפיקים. עשיתי את האודישן בצורה הכי טובה שהייתי יכולה. אחרי שהם אמרו לי: 'היית נהדרת', שאלתי אם הם רוצים שאעשה עוד משהו. אחד המפיקים, שלימים נודע בחוש ההומור שלו, זרק לי, בצחוק: 'את יכולה לרקוד?' ואני, מפוצצת בסוכר, לא חשבתי פעמיים - התחלתי לרקוד את ריקוד הברווזים והמשכתי בריקוד הרובוט. אתה קולט? שחקנית מתחילה, בלי טיפת ניסיון, עומדת מול המפיקים הגדולים ביותר בהוליווד ועושה מעצמה צחוק. למזלי, האודישן היה טוב והתקבלתי. מה הלקח שהפקתי? בלי דיאטות הימנעות מסוכר".
הדיאטה היחידה שקלארק זקוקה לה היום, היא דיאטת תפקידים. אחרי שמונה עונות כחאליסי, הלוא היא דאינריז טארגאריין, אם הדרקונים ‑ כוכבת אחת מסדרות הטלוויזיה האייקוניות בכל הזמנים, "משחקי הכס" ‑ היא הפכה לאחת השחקניות המבוקשות בעולם. ב־14 באפריל היא תעבור בעוד נקודת ציון משמעותית בקריירה: עת תעלה לשידור העונה השמינית והאחרונה של "משחקי הכס" (שתשודר בישראל ב־HOT, ב-yes ובסלקום tv, במקביל לשידור בארה”ב).
עונת הפינאלה תהיה קצרה מהרגיל, עם שישה פרקים בלבד, ותתבסס על שני פרקים מקוריים ב"שיר של אש ושל קרח", של ג'ורג' ר.ר. מרטין, השלד הספרותי שעליו מבוססת הסדרה. כל אחד מהפרקים הללו, נבנה כמו סרט עלילתי של ממש, בן 80-90 דקות. הצילומים היו ארוכים ומפרכים בהתאם: הם נמשכו תשעה חודשים, בחמישה לוקיישנים שונים - לפעמים במקביל.
מי שלא יכול לדמיין את חייו בלי הסדרה המכוננת, לא צריך להזיל דמעה: כראוי למעמדה, “משחקי הכס" צפויה ללדת כמה סדרות-בת, ספין-אופים ומחלבות רייטינג שימקסמו עד תום כל חרב. רשת HBO כבר הזמינה סדרת המשך, שהפיילוט שלה מצטלם כעת, שעלילתו מתרחשת, על פי הדיווחים, אלפי שנים לפני עלילת הסדרה המקורית.
הצלחת הענק של "משחקי הכס" הפכה את העונה האחרונה לסודית יותר מסיסמת הכניסה לאתר הגרעין בצפון-קוריאה. בטריילר פוזרו מספר רמזים כלליים - מפת שדה הקרב שקופאת ביחד עם סמל הזאב של משפחת סטארק וסמל הדרקון של משפחת טארגאריין, בעוד אריה הזהב, הסמל של בית לאניסטר, עולה באש. האש והקרח נפגשים, ברמז לבאות.
טריילר לעונה האחרונה של "משחקי הכס"
דאינריז טארגאריין צמחה והתפתחה אולי יותר מכל דמות אחרת בסדרה. משִׁפחה כנועה היא הפכה למלכת הדרקונים העולה מן האפר, “הבלתי נשרפת”. אחת הסצנות האייקוניות בעונה השישית, מתרחשת כשדאינריז מצליחה להשיג שליטה בערי המפרץ הודות לשלושת דרקוניה. היא מציתה את מקדש הדות'ראקי ויוצאת משם עירומה. הדות'ראקים על צבאם הכולל רבבות פרשים ‑ נופלים כעפר לרגליה. בעונה השביעית היא כבר יוצאת למסע הכתרה למלכת שבע הממלכות. היא נפגשת עם ג'ון סנואו שמשכנע אותה להתגייס לעזרתו כדי להילחם בווייט-ווקרס. הם כמובן מתאהבים והוא נשבע לה אמונים, כי מי יכול לסרב לה? אבל אז מתחילה הפלישה הגדולה.
האם תצליח דאינריז להגן על נתיניה?
“אני מעריצה את דאינריז", אומרת קלארק. "היא לא מתנצלת על מי שהיא ואין לה שום צורך לתת הסברים לאף אחד. היא משתמשת בכל השיעורים שלמדה בחייה ושועטת קדימה במהירות, בלי לדפוק חשבון. זה משחרר מאוד לשחק דמות כזו, במיוחד לאור העובדה שאני לא אוחזת בתכונות הללו בחיים. אני אוהבת גם את העובדה שהיא התפתחה מעונה לעונה: הפכה חזקה יותר והתעצבה כדי להתמודד עם המשימות שלה”.
שינוי כזה בדמות הוא חלומה של כל שחקנית.
“אין ספק שזה הפך את התפקיד לנהדר עבורי, אבל גם חיבר את הצופים לדמות. אי-אפשר להבין את דאינריז בלי לראות אותה נמכרת לעבדות, נקנית על ידי אדם אחר, עוברת התעללות. היא חיה בסביבה מאוד ברוטלית בצעירותה, בלי שהיה לה קול משלה והייתה עסוקה בבריחה מתמדת. ואז, מתחתית הסולם היא הופכת למלכה”.
כמה יש בדאינריז ממך?
“בתחילת הצילומים רק נכנסתי לנעליה והלכתי בתוכן. בהדרגה, החלטתי לצקת לדמות שלה גם צדדים רכים - אנושיות, רגישות, פגיעות. בהדרגה, היחסים שלי איתה הפכו לדו שיח. יש לה היום גם תכונות ממני, שלא היו שם בעונה הראשונה”.
איזו תכונה היית מאמצת ממנה לחייך?
"אולי את היכולת לרכוב על דרקונים", היא פורצת בצחוק.
האם השינוי שעבר עליה הוא גם תוצר של השינוי העולמי ביחס לנשים, פועל יוצא של תנועת MeToo?
“אל תשכח שמדובר בסדרה שהדמויות הנשיות שלה תמיד היו חזקות. המלכה סרסיי עוצמתית וגם יתר הנשים בסדרה לא לובשות מלמלות ופרחים, כך שתמיד היה שם מטען פמיניסטי. הכותבים גם ידעו שזו הולכת להיות סדרה ארוכה, ופיתחו את הדמויות לאורך העונות, העצימו אותן והפכו אותן למורכבות. האלימות המינית הייתה אמנם ברקע כל הזמן, אבל עם הכוח שכל אחת מהן קיבלה - הן היו פחות ופחות מוכנות לספוג. אמנם תנועת MeToo קמה באותם ימים, אבל אני לא בטוחה שיש קורלציה בין מה שהתרחש על המסך ומה שהתרחש מחוצה לו”.
וכשחקנית, הרגשת בשינוי גם בתעשיית הבידור?
“התעשייה החזיקה אותנו, הנשים, בנפרד לאורך זמן רב, כדי שנתחרה אחת בשנייה. לא איפשרו לנו לשבת באותו חדר, לדבר ולגלות שגם הקולגות שלנו עוברות חוויה דומה לשלנו. היום יש אחוות נשים בהוליווד, שלא הייתה קיימת לפני כן. לא מזמן צילמתי סרט עם אמה תומפסון, שהפכה למנטורית שלי. אין כבר סדרה או סרט בלי דמות של אישה חזקה. אני יושבת בישיבות הפקה שנאמר בהן: 'אנחנו חייבים למצוא מפיקה או במאית' - וזה נהדר. אני מרגישה שבהוליווד מתייחסים היום לכישורים שלנו, גם מעבר לעניין המגדרי".
אפרופו העצמת נשים, אי-אפשר להתעלם מה"השחקן הנוסף" בסדרה: העירום. היה לא מעט ממנו. איך זה מסתדר עם פמיניזם?
“העירום של דאינריז לא היה באמת העניין, אלא חלק מהסיפור שלה, כמי שהייתה בעבר שפחה שחוותה התעללות. אבל אחרי העונה הראשונה, העירום הפסיק להגדיר אותה. גם העובדה שהיא מתפשטת לא הופכת אותה לכנועה או הופכת את הסצנה לסנסציונית. הרבה דברים התרחשו מאז עם דאינריז, והיו מעבר לכל העירום. אגב, הסיפור שלה מסמל גם הרבה נשים אחרות: אנחנו לא מזנקות מהרחם של אמא שלנו ואומרות: 'היי, אני כאן ואני הולכת לנפץ את תקרת הזכוכית'. נשים רבות עברו התעללות ומשם הן החלו לברוא את עצמן מחדש ולכן מזדהות עם דאינריז".
גם קלארק יכולה להזדהות עם דאינריז. היא נאלצה להתמודד, כמו שחשפה לאחרונה במפתיע, עם מפרצת במוח שהתגלתה אחרי צילומי העונה הראשונה, שיקום וניתוח נוסף. וכל זאת, תוך מעטה סודיות.
“כשכל חלומות הילדות שלי התגשמו, כמעט איבדתי את חיי”, חשפה במאמר שהתפרסם בחודש שעבר ב”ניו יורקר”. הכל התחיל ב-2011, בכאב ראש חזק. “הייתי כל כך עייפה, שבקושי הצלחתי לנעול את נעלי ההתעמלות שלי. הרגשתי כאילו מישהו לוחץ לי על המוח. ניסיתי להתעלם מהכאב, ללא הצלחה. הקאתי בלי הכרה. הכאב החמיר ובשלב מסוים ידעתי שמשהו לא טוב קורה לי במוח”. היא ניסתה להניע את אצבעותיה במהלך האפיזודה המפחידה, שהתרחשה בחדר ההלבשה של מכון הכושר שלה, בצפון לונדון. “ניסיתי להיזכר בשורות מתוך ‘משחקי הכס’”, סיפרה. אישה שהייתה בסמוך הזעיקה עזרה. קלארק פונתה לבית החולים, שם נקבע כי היא סבלה מדימום מוחי ומקרע עורקי. היא הובהלה לניתוח. “הכאב היה בלתי נסבל”, כתבה. “היה לי צינור בגרון, הייתי מיובשת וסבלתי מבחילה”.
קלארק חששה באותו שלב שתאבד את הזיכרון שלה ולא תוכל לשוב ולשנן טקסטים. “נתקפתי חרדה. ברגעיי הגרועים ביותר רציתי שינתקו אותי מהחשמל. ביקשתי מהצוות שייתן לי למות”.
למזלה, קלארק החלימה ושוחררה מבית החולים בתום חודש ימים. היא שבה היישר לסט של העונה השנייה של “משחקי הכס”. “על הסט הייתי בסדר, אך התמוטטתי בחדר מדי יום. העונה השנייה הייתה העונה הגרועה ביותר שלי. חשבתי שאני עומדת למות מדי יום”.
מאוחר יותר נאלצה לעבור ניתוח נוסף. אחרת הזהירו רופאיה ‑ לא תשרוד. הניתוח עבר בהצלחה אך ההחלמה הייתה קשה. “עם צינורות מחוברים למוח”, וכן עם החשש שמישהו יגלה על מצבה. היום, היא כותבת החלימה לגמרי. “אני ברת מזל שהגעתי לכאן, לסוף של ‘משחקי הכס’ וזכיתי לראות איך הסיפור מסתיים”.
הכל התחיל לפני 32 שנים, בברקשייר, מחוז מפונפן סמוך לבירה הבריטית, שם נולדה קלארק, למשפחה חמה ואוהבת. אביה הוא מתכנת קול בתיאטראות בווסט-אנד, שם גם נבטה בה התשוקה למשחק. היא למדה בבית הספר לדרמה של "סנט מרטינס", אחד המוסדות היוקרתיים בבריטניה לאמנויות, ולא הספיקה ממש לרעוב ללחם, כיוון ש"משחקי הכס" היה אחד התפקידים הראשונים שלה, אם לא לוקחים בחשבון שתי פרסומות, הצגת פרינג', הופעת אורח באופרת סבון ותפקיד בסרט סטודנטים דל תקציב.
מקרוב, קלארק מתגלה כבחורה נעימה. היא מדברת מהר, עושה חיקויים, צוחקת ומציבה שתי רגליים איתנות על הקרקע. “אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר לך כמה השתנה בי בעשור האחרון", היא מגלה. “עשר שנים הן פרק זמן משמעותי עבור כל אחד, על אחת כמה וכמה עבור מישהי כמוני, שהפכה לשחקנית מזוהה עם סדרה כה אהובה. לפני עשר שנים הייתי צעירה תמימה ומבוהלת. לא היה לי מושג בכלל איך עובדת התעשייה. יום אחד למשל חברה סיפרה לי שיש לי עמוד באתר IMDB (האנציקלופדיה המקוונת של תעשיית הבידור - י.ח.). ואני שאלתי אותה: 'זה טוב או רע?' הגעתי לסט של 'משחקי הכס' בלי טיפת ניסיון".
רגעים בלתי נשכחים?
"היו לא מעט רגעים בסדרה שחייבו אותי לצאת מאזור הנוחות. רכבתי על דרקונים, דיברתי בשפה דמיונית מול 300 אנשים בצילומים, הלכתי באש - עבדתי הרבה כדי להגיע לטופ שלי כשחקנית. רק עכשיו אני מתחילה לעכל הכל".
ועכשיו את אחת השחקניות הכי מפורסמות בעולם.
“אני לא חושבת שזה נכון", היא פורצת בצחוק והדרקונים ממהרים להסתתר. “אני אדם ממוצע, החיים שלי נורמליים להחריד כשמדי פעם יש נגיעה של 'היי, אני מזהה אותך'. יש סיטואציות שבהן מגיח מולי צלם ואני לא מבינה מאיפה הוא יצא. אבל בעיקרון, אני מאמינה שאפשר להיות מפורסמת גם בלי לעורר המון תשומת לב. אל תשכח שלאורך העונות הראשונות של הסדרה לא הייתי מוכרת מאוד ברחוב. ב’משחקי הכס’ אני מופיעה עם תחפושות ופאה, כך שלא תמיד זיהו אותי. אבל גם היום, כשמזהים אותי, אני לא עושה מזה עניין גדול. לא תראה אותי מסתובבת ברחוב מוקפת בשישה שומרי ראש".
מתי הבנת ש"משחקי הכס" זה להיט היסטרי עולמי?
“אני חושבת שרק בנסיעות לחו"ל, כשמצאתי את עצמי מדברת עם מישהו שהכיר את הסדרה. בהתחלה עוד קפצתי ממקומי בהתרגשות: 'איך אתה מכיר את הסדרה?' ואז הבנתי שהכל נהיה גלובלי וגדול. באותה נשימה, עד היום אני לא לחלוטין מבינה עד הסוף את ההצלחה של הסדרה. אני חושבת שהכל עוד קרוב מדי מכדי שאוכל להעריך את התרומה הגדולה שלה לתרבות. הייתי ילדה כשהצטרפתי ל’משחקי הכס’. עברו כמה עונות עד שהבנתי איך דברים פועלים ומה התפקיד שלי בתוך המכונה האדירה".
המכונה הזאת, היא אחת ההפקות הטלוויזיוניות הגדולות ביותר אי פעם. למעלה מאלף אנשים עובדים במפעל, שמצטלם בלוקיישנים סודיים ומרוחקים: צפון אירלנד, קרואטיה, סקוטלנד, ספרד ומרוקו. העונה החדשה היא התגלמות חלומו של כל יוצר טלוויזיוני: רשת HBO העניקה צ'ק פתוח ליוצרי הסדרה, התקציב הכולל עמד על 100 מיליון דולר, כשעלות כל פרק נאמדת בסכום דמיוני של 15 מיליון דולר.
גם לשחקנים אין צורך לדאוג. על פי ה”וראייטי”, בעונה השביעית השתכרה קלארק ‑ יחד עם ארבעת כוכבי הסדרה האחרים: קית הרינגטון (ג’ון סנואו), פיטר דינקלג’ (טריון לאניסטר), לנה הידי (סרסיי) וניקולאי קוסטר־ולדאו (ג’יימי לניסטר) ‑ חצי מיליון דולר לפרק. אבל ה"דיילי אקספרס" הבריטי דיווח ששכרם של חמשת המופלאים גבוה בהרבה, הודות לבונוסים שהם מקבלים על סינדיקציה המונית של הסדרה ‑ "משחקי הכס" משודרת ב-170 מדינות ברחבי העולם. רק בארה”ב צופים בכל פרק של 23 מיליון צופים - לא כולל צפייה מאוחרת והורדות בלתי חוקיות. בעונה השמינית הם צפויים להשתכר סכום מטורף של 2.5 מיליון דולר לפרק, אחרי בונוסים.
קלארק, בהתאם, מתגוררת היום בשכונת המפסטד בלונדון, מקום מושבם של עשירי הממלכה הבריטית, בשכנות לכריס מרטין, סטינג ורינגו סטאר. לפני שלוש שנים רכשה את הבית המתבקש בלוס-אנג'לס, בסכום של 4.6 מיליון דולר, כלומר שכר עבודה עבור שני פרקים. “קניתי כמה נכסים, להבטיח את עתידי", היא חותמת בלקוניות את הנושא.
מי שעשוי ליהנות מכל הטוב הזה הוא הבמאי צ'רלי מקדואל, החבר החדש והסודי שלה. מערכת היחסים של השניים, שנמצאת בחיתוליה, קיבלה חיזוק בחשבונות האינסטגרם של בני הזוג. אחרי וויקאנד יומולדת משמח במיוחד, העלתה קלארק תמונה של הצל שלה, מחובק על ידי צל גברי נוסף (לכאורה) וכתבה: “זה היה יום הולדת שלא אשכח עוד זמן רב". במקביל, העלה מקדואל את אותה תמונה וכתב "יום הולדת שמח, א'”.
אבל אם את חיי האהבה היא שומרת בערפל, את הסכם הסודיות שהיא חתומה עליו היא נוצרת בכספת. ניסיון בן יממה שלמה לחלץ מקלארק או משאר שחקני "משחקי הכס" פירורים מעלילת העונה החדשה, או לשונות של אש מהדרקונים - נתקלו בביצורי החומה של אבירי הלילה. “הייתי שמחה לומר לך מה קרה, אבל אני חתומה על הסכם סודיות. מה גם שהמעריצים יהרגו אותי", היא הורגת את השיחה ברכות.
בואי נדבר על העונה הקודמת. בסופה, ג'ון סנואו ודאינריז התאחדו סוף-סוף. ואז הם מגלים שהיא דודה שלו. חששת מהתגובות?
“כשחקנית, פחות אכפת לי אם הדרקונים יהיו אמיתיים או לא, אלא איך אני מתרגמת את העלילה, כך שתהיה נכונה עבור הדמות. גם בקווי העלילה הפחות קונבנציונליים, אני מנסה להיצמד לאמת של הדמות שלי".
היה רגע שבו פתחת תסריט והיית קצת בשוק?
“כל עונה הייתה הלם עבורי. הרי דאינריז החלה את הסדרה כשאנשים מסביב מדריכים אותה, עד שלמדה להתעלם מהקולות סביב, החלה להקשיב לעצמה ויצרה את המסלול שלה. היא עסוקה בעיניי בעיקר בדילמה המוסרית של כוח ומה היא עושה איתו, איך היא מנהלת ומכילה את הכוח שגילתה בתוכה. נושא הכוח הוא תמה גדולה וחשובה מאוד, בעיניי".
לפחות ספרי אם שמחת על האופן שבו הדמות שלך סיימה את הסדרה.
“קשה לי לומר אם שמחתי או לא, מבלי להסגיר מה קרה שם. בכל עונה הסדרה גדלה יותר ויותר, לא רק מבחינת כמות הצופים, אלא עם האפקטים המיוחדים והדרישות מאיתנו, השחקנים. העונה הקרובה תהיה שיא של זמן, משחק ואנרגיה. והסוף של דאינריז? הוא טוב. או-מיי-גאד, כל כך טוב", היא פורצת בצחוק גדול נוסף, ובארמון בקינגהאם הסמוך המשמר עובר לדום.
היא זוכרת היטב את הרגע שבו קיבלה את התסריט של העונה השמינית והאחרונה. “סיימתי לצלם את הסרט 'סולו: סיפור מלחמת הכוכבים' והיו לי ארבעה ימי חופש עד שאשוב ללונדון. ביליתי אותם בתקווה שלא ישלחו לי את התסריט ויהרסו לי את כל החופש. ואז, מיד כשנחתי בלונדון, שלחו לי את התסריט. קראתי אותו, את כל העונה, בנשימה עצורה. סיימתי, הנחתי את התסריט, לקחתי את המפתחות ויצאתי להסתובב ברחוב. הלכתי והלכתי, בלי לדעת לאן. לא דיברתי עם אף אחד. המחשבות על העלילה לא הפסיקו להתרוצץ לי בראש. כעבור שלוש שעות, איכשהו, מצאתי את עצמי חזרה בבית. עד היום אני לא זוכרת איפה בדיוק הסתובבתי. באותו שבוע פגשתי חברים ובני משפחה וכל הזמן היו לי שאלות על קצה הלשון. רציתי לשאול אותם 'מה אתם חושבים על' - עצרתי, כי ידעתי שאסור לי לספר שום דבר על התסריט - וסיימתי את המשפט בפרט רנדומלי, לא קשור. כולם סביבי לא הבינו מה קרה לי ולמה אני שואלת שאלות מוזרות. אני כבר לא יכולה לחכות שזה כבר יצא החוצה, כי שמרתי הכל בבטן תשעה חודשים, כמו תינוק. אני חושבת שהצופים ישתגעו כשהם יראו את העונה האחרונה. גם אני אוכל לשוב ולהיות האדם הנורמלי שאני - החברים והמשפחה שלי סוף-סוף יבינו למה אמיליה הייתה כל כך מוזרה".
גם הצילומים של עונת הסיום בטח לא היו קלים.
“הצילומים לחלוטין דפקו לי את הראש. בכל פעם חשבתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שנצלם את הסצנה הזו, או הפעם האחרונה שנצלם בלוקיישן המיוחד הזה. כל דבר היה אמוציונלי ברמות אחרות ובתוך כל סערת הרגשות - הייתי אמורה לעשות את העבודה שלי".
ההקלה כבר הגיעה?
“עדיין לא. הכל קרוב מדי מכדי שאחוש הקלה. עשר השנים האחרונות היו רצופות עבודה קשה. מערכת היחסים שהייתה לי עם דאינריז היא מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לי בחיים. במבט לאחור, אני חושבת שמצאנו את הרגע הטוב והנכון ביותר לסיים את הסדרה, כי אף אחד לא רוצה לסיים כשלצופים יש תחושת מיאוס. אני מרגישה בעיקר - והנה מגיעה מילה שאני שונאת במיוחד - אסירת תודה על הכל. ייקח לי עוד זמן רב לעכל את מה שקרה כאן".
עכשיו, כשאת אומרת להתראות לדאינריז, איזו עצה היית מעניקה לה?
“שאלה קשה. הייתי אומרת לה שתתמודד עם כל יום ביומו. הייתי גם מייעצת לה שתהפוך דרקון בעצמה, כדי שתוכל להילחם בדרקונים שמאיימים עליה".
רגע אחרי שתרד מהדרקון בפעם האחרון, כבר צפויה קלארק לפרוט את הז'יטונים. בשנים האחרונות היא כבר ביצעה צעדים בכיוון: כיכבה במחזמר "ארוחת בוקר בטיפאני'ז" בברודווי, בסרט "שליחות קטלנית: ג'נסיס" לצד ארנולד שוורצנגר ובתפקיד לואיז קלארק בסרט "ללכת בדרכך", על בסיס רב-המכר העולמי של ג'וג'ו מויס. בניגוד אולי לחלק מהקולגות שלה, נראה שקלארק תצליח להזניק את קריירת המשחק שלה גם מחוץ לחיקו החמים של הכס.
אבל היא הראשונה להודות בחששות. "האמת? אשקר אם אומר לך שלא הקדשתי שעות רבות של מחשבות על עתידי. מה שעות? את כל השנים האחרונות הקדשתי למחשבה על היום שאחרי. הרי היה ברור שהסדרה תגיע לסיומה וכולנו נישאר בלי עבודה. אני עסוקה בימים אלה בניסיונות למצוא דרכים למסמר את שתי הרגליים שלי לקרקע, להבין שיש חיים מחוץ לדמות של דאינריז. התעשייה הזו היא הפכפכה ואני צריכה למצוא את הדברים שיעשו אותי שמחה, נרגשת ומסופקת. יש רשימת מטרות שאני רוצה לממש בשנים הקרובות. לא מכבר סיימתי לצלם את הקומדיה 'חג המולד האחרון' ומאוד נהניתי לשחק בתפקיד קומי. אני מפתחת כמה פרויקטים כמפיקה. אני רוצה גם לכתוב, אבל אין לי עדיין את הביטחון לעשות את זה".
מה הרגע הכי ביזארי שמעריץ סיפק לך?
“הייתי רוצה לספר על מעריץ שהתחפש לדרקון, אבל לצערי, מעריצים אינם כאלה. הם פשוט בוהים בי, מחייכים או מבקשים סלפי - וכך זה נגמר. אני קוראת מכאן לכל המעריצים שלי, גם בישראל: בפעם הבאה שאתם רואים אותי, תעשו משהו מוזר".
גברים מתחילים איתך?
"כשגבר מזהה שחקנית מהטלוויזיה ‑ הפרסום שלה הוא הגורם הראשון שהוא מתייחס אליו. אני לא חושבת שמישהו אי פעם התחיל איתי, אמיליה".
די, נו.
“אני רצינית. התחילו איתי גברים בעבר, אבל אף אחד מהם לא עשה את זה בגלל שהוא זיהה אותי מהסדרה".
פגשת מישהו שלא מכיר את "משחקי הכס"?
“המון! פגשתי בחורים ששואלים מה אני עושה וכשאני מספרת הם אומרים, 'אה, כן, אחי/אבא שלי/חברים שלי צופים בסדרה אבל אני לא'. שוקינג. זה ממש לא מתקבל על הדעת".
בואי נסיים באודישן ההוא, שבו רקדת. יצא לך לחשוב מה היה קורה אם לא היית מקבלת את התפקיד?
“אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי. חיי השתנו בזכות התוכנית ואין לי מושג מה היה קורה אילולא קיבלתי את התפקיד. הייתי בטח שחקנית מובטלת, כמו אלפי שחקניות אחרות בלונדון. אני מתחברת מאוד לנושאים של אמונה וגורל - ומאמינה שאם אהיה פתוחה ככל האפשר, החלומות יבואו אליי - ויתגשמו".
פורסם לראשונה: 08:23, 05.04.19
