פארוק חיוור, סורייה בוכה: הדרמה מאחורי הקלעים של מופע "הכלה מאיסטנבול"
"כולם יודעים שיש בעיה, רק הקהל עוד לא יודע", אמר איש ההפקה הטורקית בדאגה כשזמרת החימום כבר עמדה על הבמה. אבל כוכבי הסדרה שמסעירה את ישראל נשארו סגורים בחדרים ולא רצו לצאת. כתבת ynet עבדה כמלצרית במופע הכי מדובר בארץ, ושרדה כדי לספר על ההיסטריה מאחורי הקלעים ועל ההופעה שכמעט לא התקיימה
דברים שראיתי כאן - לא ראיתם ולא ידעתם שם. בזה אפשר אולי לסכם את השהות בת שלוש השעות שלי כמלצרית מאחורי הקלעים של המופע של כוכבי "הכלה מאיסטנבול".
כולם ידעו שהם אמורים לשיר יחד - אוזדג'אן דניז, הלא הוא פארוק ההורס, ואסלי אנבר - סורייה היפה והחזקה, שהתגלתה בהמשך הערב כניגוד לדמותה שבסדרה; כולם גם ידעו שדניז קיבל סך של כמיליון דולר תמורת הופעתו ואנבר קצת פחות, וגם שמזה שמונה שנים הוא לא שר. מה שלא ידעו יתר העיתונאים, 11 ו-אלף נשים ו(קומץ) גברים שמילאו את היכל מנורה במוצ"ש, הוא שההופעה כמעט לא יצאה לפועל מרוב ההיסטריה והחשש שאחזו בשניים רגעים לפני תחילתה.
הכל החל בסביבות 17:30 אחר הצהריים, עת הגיעו השניים ופמלייתם למקום לצורך חזרה לקראת המופע. "אוזדג'אן ראה את גודל האולם וממש החוויר", סיפר אחד מאנשי ההפקה הטורקית. "הוא לא חשב ולא ידע שזה כזה אולם גדול. הוא אמר לנו שהוא לא יודע איך יהיה מסוגל להופיע".
"הכלה מאיסטנבול" בישראל: פארוק שבר למעריצות את הלב
אביבית בר זוהר: "ברגע שאמרתי את המילה 'ישראל' פארוק ברח"
הגעתי אל מאחורי הקלעים של המופע על תקן מלצרית של חברת הקייטרינג פלפל בבעלותו של טל חובש, כמו גם על תקן מכורה לסדרה. כך, בזמן שאנשי תקשורת אחרים ורוכשי הכרטיסים הכינו את החליפות ושמלות הנשף, אני עליתי על מדים שחורים וכובע, כפפות וסינר. אולם הקייטרינג הקטן כבר היה מסודר עם ארבעה שולחנות וכסאות, והמטעמים חיכו: מגבינות משובחות ועד טורטיות ממולאות, ומרציפנים עם הכיתוב "הכלה מאיסטנבול".
למקום הורשו להיכנס כ-25 איש, שניים מהם המאבטחים האישיים של דניז ואנבר. כל אחד מהם הופקד על דלת חדרם של הכוכבים, ששימש אותם עד רגע עלייתם לבמה. השמירה היתה קפדנית במיוחד. ב-19:30 החלה ההמולה. "אף אחד לא מצלם", הודיע אחד המאבטחים הטורקים. לאחר כמה דקות טיפסו במדרגות האולם דניז ואנבר כשהם מחויכים וממהרים. דניז הלך בעקבות אנבר לחדרה, אבל ברגע אחד אחזו אנשי ההפקה הטורקית בידו והעמידו אותו על טעותו, הפנו אותו לחדרו שבקצה המסדרון. כעשר דקות לפני הגעתם כבר הונחו בחדריהם, לבקשתם, מגשי פירות, מני מתוקים ומיץ. המאבטחים סרקו שוב שוב את החדרים לוודא שאף אחד לא מסתתר בין הקירות. השניים נבלעו בתוך החדרים ולא יצאו מהם. "אפשר להכין לו קפה חזק"? שאלתי את שומר הראש של דניז. "בלי סוכר אבל עם חלב חם". "להביא את הקפה לחדר שלו?" פניתי אליו מלאת תקווה, "ממש לא, רק אני", השיב בנוקשות.
בחוץ המתח החל לגאות והטונים עלו. "אם השטיח שצמוד לבמה לא יהיה נקי לגמרי, הם לא יופיעו", איים בצעקות אחד מאנשי ההפקה הישראלית. "הם ביקשו חטיפים. קחי את החטיפים וסדרי על צלחת", מורה לי אחת מנשות ההפקה. עוד שעה עוברת, וזמרת הליווי מוכנה לעלייה לבמה. "אולי היא תשיר רק שני שירים ולא שלושה"? שואלת אשת צוות. "כבר 21:30, הקהל חם, הוא רוצה את פארוק וסורייה ולא אותה". "בשום אופן", היא נענית, "סיכמנו איתה ונעמוד בסיכום".
16 הנגנים ושלוש זמרות הליווי כבר על הבמה, והזמרת הישראלית נועה רון, שהפכה תופעת רשת כששרה שירים מתוך הסדרה בטורקית מושלמת, מחממת את הקהל. ואז החלה הדרמה האמיתית. דניז ואנבר עדיין סגורים בחדריהם ואין סימן שהם עומדים לצאת. צלמי צוות ההפקה מניחים את המצלמות מידיהם על הרצפה. "הוא לא רוצה לצאת", חלק איתי את המידע אחד מאנשי ההפקה הטורקית. "הוא מבוהל ממש", הוסיף. "אני רק מקווה שתהיה היום הופעה".
עד כדי כך?
"ממש. הוא פשוט לא ערוך לכזאת כמות של אנשים. ועוד אחרי שלא שר שמונה שנים. אני לא יודע מה יהיה. תראי איך כולם פה עצבניים. כולם יודעים שיש בעיה, רק הקהל עוד לא יודע".
למקום מגיעים עדן בן זקן, אביבית בר זוהר ונטלי דדון, כשעל ראשה כובע גדול, למנוע זיהוי. שומר הראש מרשה להם לבסוף להיכנס לשניות בודדות לחדרים. לעומתו אנבר לא מאפשרת כניסה, רק מציצה מחדרה. לשניות אחדות רואים מעט הנוכחים את החיוך של האישה היפה בשמלה השחורה, ושוב ומיד נסגרת הדלת מאחוריה. "סורייה לא מוכנה לצאת", איש הצוות מספק מידע. "היא חיוורת, בוכה ומבקשת מים, ואמרה שלא תוכל לשיר היום". המנהלת האישית שלה יוצאת מהחדר חיוורת אף היא. היא לא מדברת, רק עושה פרצוף אומלל וברור שהצוות בחרדה מוחלטת. "אמרתי לך", אומר איש ההפקה. "אני חושש ששניהם לא יעלו לבמה".
ב-22:00 הטונים עולים עוד יותר. "כנסו פנימה", דוחף את אנשי הקייטרינג שומר הראש של דניז וסוגר בגסות את דלת הזכוכית. "ובלי מצלמות. אחרת אני מחרים לכם את המכשירים". בשניות הבאות, כמו בסרט פעולה, נראה פארוק חוצה את המסדרון, חיוור ולא מחוייך, הולך בעקבות המאבטחים. הוא בדרך לבמה. סורייה עדיין מסוגרת בחדרה עם המנהלת האישית שחזרה לחדר. שאגות הקהל ממלאות את המקום. שני מאפרים נקראים לחדרה לתקן איפור. למחוק את הדמעות. היא תצא"?, נשאל המאבטח הצמוד לחדרה. "לא יודע", הוא משיב.
"סורייה כל היום הייתה בלחץ", מסביר אחד מאנשי ההפקה. "היא יצאה לטייל ביפו עם משקפיים וכובע גדול. אחרי חצי שעה זיהו אותה והיא נכנסה להיסטריה קטנה, וחזרה מיד למלון עם המלוות הישראליות שלה. פארוק היה כל היום בחדר שלו. שניהם היו בלחץ, אבל כשהגיעו לכאן וראו את גודל האולם כמעט התעלפו. נראה שדניז התגבר, אנבר לא בטוח".
ב-22:15 אני פושטת את הסינר ומסירה את הכפפות. באולם פארוק שר. הקהל אחוז טירוף. סורייה עדיין בחדרה. כשעה קלה לאחר מכן מגיע רגע השיא: היא עולה לבמה, ברקע מתנגן השיר המוכר מהסדרה, "Kanatlarim Var Ruhumda". היא מחייכת, אוזדג'אן אוחז בידה ומסתובב איתה סביב ההיכל, אבל קולה לא נשמע. "אמרתי לך", אומר איש ההפקה, "היא פשוט מפוחדת". ואכן, את השיר המוכר שרו זמרות הליווי של אוזדג'אן, ורגע לאחר שהשיר הסתיים בירכה אנבר את הקהל באנגלית וירדה מהבמה.
"מה יהיה מחר?", אני שואלת בסוף בחשש מה. "תבואי", הוא מציע, "אולי עד מחר הם יירגעו. אולי מחר היא תתגבר. אני לא בטוח".
