בגיל 21, אחרי עשור של קריירה מצליחה ככוכבת סדרת הטלוויזיה הכי מדוברת בעולם, עשתה מייזי ויליאמס את הצעד המתבקש ביותר: היא הכריזה שהיא רוצה לפרוש ממשחק. את ההכרזה ליווה אקט קיצוני במונחים של דור האינסטוש - צביעת שערה לוורוד. הנימוק: "אני לא רוצה שיציעו לי תפקידי משחק".
עתה יושבת ויליאמס, שעבור רוב האנושות מוכרת יותר כאריה סטארק מ"משחקי הכס", ליד סופי טרנר, חברתה הטובה ביותר ואחותה סאנסה בסדרה, ועל פניה הבעת פנים כה ממורמרת, שמעלה את החשד שהרגע הוצע לה התפקיד הכי גדול בהוליווד. "במהלך עשר השנים האחרונות למדתי שאני אדם רגיש מאוד", היא ממוללת קווצת שיער חומה שניצלה מהגל הוורוד. "תופעות הלוואי שמגיעות עם קריירה של משחק לא מתאימות לי. זה מקצוע בודד מאוד. את מצלמת סרט במשך שישה שבועות בלוקיישן שאת לא מכירה עם אנשים זרים, מסיימת את הצילומים - ועדיין לא מכירה אף אחד. אולי אני צעירה מדי בשביל כל זה".
בדברי הימים של הוליווד, לכוכבות־ילדות נשמר מקום של כבוד, בדרך כלל באגף הסגור. נדמה כי אין דרך טובה להתבגר בהוליווד וגם אם כוכבת צעירה מרוויחה ים של כסף, היא תבזבז אותו אחר כך במכוני גמילה ובניסיון לברוא את הקאמבק המיוחל. אבל מייזי ויליאמס וסופי טרנר עדיין לא נמצאות שם. הראש שלהן אומנם נמצא בהוליווד, אבל הלב מדמם ברגעים אלה ממש בלונדון, כשהן מתחשבנות עם המלחמה שעברו בעשור האחרון. הפעם, לשם שינוי, לא מדובר במלחמת בני משפחת סטארק עם בית לאניסטר, אלא במלחמת העצמאות של שתי השחקניות הצעירות.
+ynet מכין אתכם לעונה החדשה של משחקי הכס:
"התבגרנו מול מצלמות, בסדרת הטלוויזיה המצליחה בעולם. כל אחד חושב שזה היה הדבר הכי זוהר וכל אחד טועה", אומרת טרנר. "הרי כל נערה שונאת לראות את עצמה גדלה ומתבגרת, כי את משמינה והגוף שלך עובר שינויים רבים. עכשיו, תאר לך איך זה מרגיש להתבגר מול מצלמות ולנגד עיניהם של מיליוני צופים בכל העולם. זה לא היה להיט גדול".
ויליאמס מהנהנת בראשה במרץ. "אריה, הדמות שלי, היא טום־בוי. בעונות הראשונות התלבושות שלי היו עמוסות חומרים קשיחים, שניסו להשטיח את החזה שלי כדי שאיראה כמו בן. אחרי עונה או שתיים, אפשר היה לראות את החזה שלי גם מבעד לתלבושות. אז החליטו להוסיף לתלבושת שלי כרס, כדי שהפרופורציות בין החזה ושאר חלקי הגוף יהיו תואמות ואיראה שטוחה. הייתי בת 15 וכל מה שרציתי היה שיהיה לי חבר. אבל איזה נער ירצה אותי, כשאני נראית כך? אין ספק שזו הייתה חוויה ביזארית - להתבגר על סט הסדרה הכי גדולה בעולם".
אם יש זוג אחיות בעולם שנאלצו לעבור דברים קשים יותר מהאחיות סטארק, עדיף שלא נכיר אותן. קשה להעלות על הדעת צמד טלוויזיוני מעורר הערצה ומשמעותי יותר מהאחיות סטארק, שויליאמס וטרנר גילמו בעשור האחרון, על פני שבע עונות. נדמה כי את "משחקי הכס" אין צורך להציג: זו לא רק הסדרה המדוברת בעולם, אלא גם אחת ההפקות העשירות והיקרות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה. תקציב העונה האחרונה, שתימתח על פני שישה פרקים בני 80־90 דקות כל אחד, חצה את גבול ה־200 מיליון דולר. הסדרה, המשודרת באופן חוקי או פיראטי בקרוב ל־100 מדינות, גרפה כל פרס אפשרי בתעשייה, 47 מתוכם הם פרסי אמי.
הפורנוגרפיה של הרוע, שבאה לידי ביטוי גם ברצח שיטתי של דמויות רבות ובהתזת ראשים לשם הכיף, מעולם לא נראתה פוטוגנית יותר. ה"הוליווד ריפורטר" וה"רולינג סטון" כללו את "משחקי הכס" ברשימת הסדרות הטובות ביותר בהיסטוריה. כמו "שיר על אש וקרח", סדרת הספרים של ג'ורג' ר. ר. מרטין שעליה היא מבוססת, "משחקי הכס" פירנסה מאות פורומים של מעריצים משוגעים לדבר, שמהשנייה הראשונה מעלים תיאוריות מסועפות ומחפשים רמזים מתחת לכל מילה או הבעת פנים כדי להבין איך הסדרה תסתיים ומי יישב על כס הברזל.
אבל עלילת העונה השמינית, שתשודר בארץ החל מ־15.4 בצמוד לשידור בארה"ב (ב־HOT, yes וסלקום tv) נשמרת בסודיות מוחלטת. כל ניסיון לחלץ פירורים מטרנר ומויליאמס נתקל בהסכם הסודיות שהשתיים חתומות עליו, כמו שאר שחקני הסדרה. ויליאמס אפילו הצליחה למתוח את צופי הטלוויזיה בארה"ב, כשסיפרה בראיון לתוכנית של ג'ימי פאלון כי אריה תמות בפרק השני של העונה החדשה - ואז התברר כי מדובר במתיחה של 1 באפריל.
"או מיי גאד", קוראת טרנר. "כשקיבלתי את התסריט של העונה האחרונה, דיפדפתי במהירות כדי להגיע לחלק שלי. אחרי שקראתי, יצאתי להליכה ארוכה, לא יכולתי לעכל שזה קורה. סאנסה משתמשת בניסיון הנורא שהיה לה ורותמת אותו כדי להיות חזקה, במקום להרגיש מבוהלת. הסוף של סאנסה הוא חמוץ־מתוק".
למרות ההסתייגות שלהן מהחוויה, שתיהן יודעות שסיומה הוא רגע מכונן. "קראתי את התסריט של העונה האחרונה בטלפון, לא יכולתי לחכות שאגיע למחשב", אומרת ויליאמס. "הלב שלי קצת נצבט: גדלתי והתבגרתי בסדרה, ועכשיו מגיע הסוף". "אין ספק שיש בסיום ממד גדול של עצב", מוסיפה טרנר. "'משחקי הכס' הייתה רשת ביטחון בחיי, שבראה לי קריירה מדהימה ודמות שנתפרה למידותיי. יש בי תחושת שחרור גדולה וחופש, אבל גם חשש שלא אמצא פרויקטים חדשים ומעניינים".
מתיחת 1 באפריל של ויליאמס
שתי השחקניות גדלו על הסט. ויליאמס לוהקה לסדרה כשהייתה נערת בת 11 מבית עמוס בעיות בבריסטול. אביה נטש את אמה ושלושה אחים ואחיות גדולים ממנה, אירוע שלא רק הותיר בה את חותמו, אלא גם העניק לה ארשת רצינית ובוגרת בהרבה מסך שנותיה. ל'רולינג סטון' סיפרה כי בשנות ילדותה הבית היה "שטוף עוינות", בלי לפרט, וציינה כי שאבה "מהרבה רגשות מאוד אמיתיים" כדי לגלם את אריה מלאת הזעם. בגיל 16, כשהיה לה מספיק כסף, עזבה את הבית - לא בגלל שרצתה להשאיר את משפחתה מאחור, אלא כדי שיהיה לה ספייס, אחרי שחלקה חדר עם שתי אחיותיה. האודישן ל"משחקי הכס" היה האודישן השלישי שעשתה בימי חייה. היא בכלל רצתה להיות רקדנית בלט.
טרנר באה מרקע הפוך לגמרי: ילדות פריבילגית משהו מנורת'המפטון, בית ספר פרטי, קריירת משחק שהחלה בגיל שלוש בתיאטרון מקומי. מטום־בוי שמעריצה את ג'סטין ביבר הפכה לאחת השחקניות היפות בעולם. בגיל 12 וחצי לוהקה ל"משחקי הכס" ומיד הפכה לחברה הכי טובה של ויליאמס. "כולנו הגענו לסדרה חסרי ניסיון, אבל ההבדל היה שהשחקנים האחרים היו מבוגרים מאיתנו ואנחנו היינו נערות צעירות", אומרת ויליאמס. "קיבלנו שיעור מצוין: שתינו נהגנו לשבת ולהביט בשחקנים מבוגרים וללמוד מהם. אני זוכרת שכמה מהם אמרו לי שאני בת מזל, שטבילת האש שלי בעולם המשחק היא מחבקת וחמה, כי בדרך כלל זה לא כך. אחד השחקנים אמר לי, 'את תשחקי בעתיד בסדרה שבה אחד המפיקים יגיד לך שאת שמנה מדי ואת תצטרכי לא לקחת את זה ללב'. סופי ואני התחברנו מיד. לא הייתה קנאה או משהו שיפריד בינינו".
על מה בכל זאת רבתן?
"רבנו פעמיים לאורך כל השנים. אחת המריבות החלה כשסופי אמרה ש'כוח משיכה' הוא סרט רע והתחלנו להתווכח".
טרנר: "אפילו לא צפיתי בסרט. אמרתי את זה רק בשביל הוויכוח. סתם רציתי לעצבן את מייזי. אחרי המריבה התחלנו לצחוק. בכלל, היינו הסיוט של הבמאים עם הצחוקים".
ויליאמס: "הם היו מעדיפים שנריב. לאורך כל הצילומים היינו עם הבעת פנים רצינית, כל כך רצינית, שאם הפה שלך קצת מתעקל והמצלמה עלייך, הם צועקים 'קאט' וצריך לצלם מחדש את הסצנה. הם לא אהבו שצחקנו כל הזמן".
טרנר: "היה במאי אחד, מאט, שלא אהב לעבוד איתנו. הוא אמר שיש לנו יותר מדי מרץ. התעלמנו. היה לנו כיף, זה מה שחשוב, לא?"
למה לא תתגעגעו?
ויליאמס: "או, מלא דברים. הבוץ, מכונת השלג המעצבנת והגשם בצילומי החוץ. והחום הנורא בצילומי האולפן".
טרנר: "לא אתגעגע לשמלה הארוכה והכבדה שלבשתי, שנאלצתי ללכת בתוכה יום שלם בבוץ. כל פעם שהלכתי לשירותים, הייתי מרימה את השמלה והבוץ היה מטפטף לי על הרגליים".
ויליאמס: "ועל הטוסיק".
טרנר: "ומכונת השלג, עם השלג שמטפטף לך לתוך הגרון. איכס".
ויליאמס: "חברים שלנו לא תמיד מבינים את זה. הם חושבים שאני סתם מקטרת".
נשארו לכן בכלל חברים מהתקופה הפרה־היסטורית, של לפני הסדרה?
ויליאמס: "בטח. אני בכלל מנסה להקיף את עצמי בחברים שלא מסתכלים עליי כעל כוכבת טלוויזיה, אז רוב החברים שלי הם צעירים רגילים. אני לא מתחברת עם אנשים שמסתנוורים מפרסום. החברויות האלה הופכות מהר מאוד למשעממות ואת אף פעם לא מקבלת מהם תשובות אמיתיות. יש מלא אנשים שלא צופים בסדרה - איתם אני רוצה להתחבר".
טרנר: "אף אחד מחבריי לא צופה בסדרה, זה לא מעניין אותם. אני אפילו לא מנסה לשכנע אותם לצפות".
ויליאמס: "בשביל מה לשכנע? אנשים באים ומתנצלים בפניי שהם לא צופים בסדרה, אבל אני אומרת להם, 'תודה רבה, זה נהדר. עכשיו אנחנו יכולים לנהל שיחה אמיתית'. אני מנהלת מערכת יחסים נורמלית לחלוטין גם עם האחים והאחיות שלי. הם לא עושים לי הנחת סלב בגלל שאני מפורסמת. אנחנו רבים כשצריך".
כמו בחיים, גם התפקידים שלהן על המסך גדלו והתפתחו עם השנים, והן הפכו לשתיים מן הדמויות המרכזיות יותר בסדרה. סאנסה החלה את חייה בסדרה כנערה מפונקת שמאוהבת במנעמי החצר. אלא שאז החיים טופחים על פניה והיא מועברת מגבר לגבר - בהם כמה מהדמויות הסדיסטיות ביותר בסדרה, כמו ג'ופרי ורמזי בולטון. הדברים שנאלצה לעבור על המסך, ובמיוחד סצנת אונס גרפית, אף עוררו תרעומת וביקורת עזה שטרנר עצמה דחתה. רק בעונה האחרונה החלה סאנסה לגלות סימני כוח ותושייה והפכה מדמות כנועה לדמות מובילה.
אצל אריה השינוי מתחולל בשלב מוקדם הרבה יותר. הילדה הקטנה שנמלטה על נפשה הפכה ללוחמת קטלנית, זועמת וצמאה לנקמה. היא מתגלגלת בין ידיים שונות שמבקשות להרוויח על חשבונה, אבל מצליחה להתנער כל פעם מחדש, תוך שהיא לומדת מיומנויות שהופכות את הילדה המתוקה והמרדנית למתנקשת הטובה בממלכה. בעונה האחרונה, התהליך שהיא עשויה לעבור הוא הפוך מזה של אחותה: עליה להתחבר מחדש לאנושיות הפגיעה שלה, שנדחקה עמוק פנימה תחת הררי קשיחות וכעס.
שתיהן זכו בתפקיד ייחודי לשחקניות־נערות: לא תפקיד של מתבגרת בעייתית בסיטקום סמי־מצחיק, אלא תפקיד מלא שיניים ודם. הרבה דם. אבל עתה, עם הגיען לגיל המופלג של 21 ו־23, מרחף סימן שאלה גדול מעל הקריירה שלהן. השתיים לא ממתינות עד שיעלו הכתוביות בתום הפרק האחרון של הסדרה - הן כבר יצאו למלחמת העצמאות הפרטית שלהן.
בקרוב הן יושלכו למים העמוקים והקרים של הוליווד. כל אחת מהן אומנם מביאה עימה רזומה ובו נכתב בפונט ענק "משחקי הכס", אבל בהוליווד לא משתגעים על ליהוק של שחקניות המזוהות עם סדרה מסוימת, מתוך חשש שהקהל יזהה אותן עם הדמויות הקודמות שגילמו. לכך יש להוסיף את הנטייה של בוגרי סדרות גדולות לבלות את שארית הקריירה בסדרות יומיות עם רייטינג נמוך יותר מטיריון לאניסטר. וזה עוד לפני שדיברנו על תפקידים נשיים בהוליווד.
"כן, מזל אדיר נפל בחלקי, להיות בסדרה הכי טובה, עם הכותבים הכי טובים וקאסט מהחלומות. את הופכת למפונקת", אומרת ויליאמס. "ואז את מקבלת תסריטים, ומגיעה לסט של פרויקט חדש רק כדי לגלות שזה לא גדול ומפואר כמו 'משחקי הכס'. לקבל תפקיד ראשון בסדרה גדולה, של דמות נשית שעושה כבוד לנשים, לצד דמויות נוספות אחרות שמעצימות נשים, זו מתנה שקשה למצוא בחוץ. אומנם התעשייה הפכה מקום טוב יותר לנשים מאשר בעבר, אבל היא עדיין לא מאוד ידידותית לבנות צעירות, בגילי 15־22. קשה למצוא תפקידים משמעותיים לשחקניות בגילים הללו. אין הרבה סרסיי או חאליסי".
גוונדלין כריסטי, שמשחקת את בריאן, אמרה שהיא רוצה לביים. מה אתן תעשו?
טרנר: "אם את לא יכולה למצוא את תפקיד חייך, תכתבי אותו. האמת היא שיום אחרי הצילומים הסוכנת שלי התקשרה ושאלה אותי מה ארצה לעשות. הכרזתי בו במקום על חופשה בת תשעה חודשים, ומאז אני נהנית. אני פאקינג בת 23, אני רוצה לחפש לעצמי תחביבים".
ויליאמס: "לחץ גדול מופעל עליי, גם מאנשים שלא מתכוונים להלחיץ, אבל בכל זאת עושים את זה. הלחץ מתגבר כשעולה השאלה מה אעשה בהמשך. לפני כמה שנים, אנשים באו ואמרו לי, 'את תסיימי את משחקי הכס בגיל 21 ויהיו לך המון אפשרויות'. לא הקדשתי לכך הרבה מחשבה, עד החודשים האחרונים שבהם התחלתי לחפש פרויקטים יצירתיים. עכשיו אותם אנשים שואלים אותי אם אצליח לשחק שוב בסדרה כל כך מצליחה ואני עונה שאעשה דברים נהדרים בחיי, אבל הכול שאלה של איזו סקאלה אתה משתמש כדי למדוד אותם. אחד הדברים שאני צריכה ללמוד עכשיו הוא לא לתת לקולות בחוץ להשפיע על ההחלטות שלי. הסוכן שלי אמר לי, 'בואי נפתח דיון על מה את רוצה לעשות'. השבתי לו, 'בכנות? אני רק רוצה חופש'".
מי ייתן לך חופש עכשיו? את בפיק.
ויליאמס: "לא מזמן התארחתי באוניברסיטה ודיברתי עם סטודנטים, כולם בני גילי. חוויה מצחיקה, כאילו, מה אני יכולה לספר לכם, שאתם לא יודעים? אמרתי להם שכולנו הולכים לסיים בקרוב - הם את הלימודים ואני את הסדרה. הם שאלו אותי מה אני הולכת לעשות ואמרתי להם, 'אין לי מושג, בדיוק כמוכם'. זה בסדר לא לדעת. אני לא רואה טעם להיות שחקנית מפורסמת אבל אומללה. אין עבודה שמצדיקה אומללות".
טרנר: "בשלב מסוים בטח ארצה לקחת הפסקה. יש לי דחף אדיר להיות שוטרת. אני רוצה לראות מה עוד יש לעולם להציע לי. אחד הדברים הנכונים עבור שחקנית הוא להתנסות בחוויות אחרות, שיאפשרו לה לחזור למשחק עם ניסיון. ילדים־שחקנים משתגעים ומאבדים את השפיות - הם לא מצליחים להביא ניסיון למשחק והחיים שלהם לא נורמליים. אני רוצה לחיות חיים נורמליים. לפחות לזמן מה".
ובכן, נורמליים כמו מערכת הבחירות בישראל. טרנר ניצלה את ארבעת החודשים הפנויים היחידים שהיו לה בין צילומי "משחקי הכס" כדי לככב בסרטים הוליוודיים מפוצצים. היא טיפסה מ"משחקי הכס" היישר אל תפקיד ראשי של גיבורת־על ב"אקס מן", שם היא מגלמת את פניקס, מוטציה עם כוחות טלפתיים ואחת מחמשת החברים המייסדים של קבוצת אקס־מן. בקנה נמצאות גם הצעות לקומדיות רומנטיות רבות ובהוליווד מהמרים שטרנר יכולה להפוך לשחקנית המצליחה בעולם. גם החיים האישיים שלה, עם כל הכבוד לחברי הילדות "האמיתיים", מעורבבים בתעשייה: לפני כשנתיים היא התארסה לזמר והשחקן ג'ו ג'ונאס מהאחים ג'ונאס - עוד כוכב שמצא תהילה בגיל צעיר. היא מתגוררת בלונדון ובלוס־אנג'לס לסירוגין, כמצופה מכוכבת גלובלית. בריאיון ל"רולינג סטון" סיפרה בנונשלנטיות ובלי להרחיב מדי שהיא ביסקסואלית. "כולם מתנסים, זה חלק מההתבגרות", אמרה. "אני אוהבת נשמה, לא מגדר".
ויליאמס קיבלה החלטה מעניינת יותר בקריירה. היא פנתה לתפקידים מאתגרים יותר בפרויקטים עצמאיים, כמו הסרטים "מארי שלי" ו"ספר האהבה", וכיכבה בתפקיד אורח בסדרה "דוקטור הו". לפני שנה השיקה את המיזם דייזי, אתר מדיה חברתית המחבר בין צעירים קריאטיביים מתחומים שונים. בתקופה זו של חייה, היא מתגוררת בשכונת שורדיץ' האולטרה־אופנתית בלונדון, עם היפסטרים שאוהבים את הקפה שלהם עם חלב שקדים וקצף יומרנות.
בחלוקה ביניהן ויליאמס היא הכאילו־חתרנית וטרנר היא היפה שמעמידה פנים שהיא לא מתייחסת למראה החיצוני שלה. הן מופיעות לריאיון בהתאמה: טרנר לבושה בשמלת וינטאג' מרהיבה מהאייטיז ועליה ז'קט עם כריות כתפיים ענקיות וגזרה גיאומטרית, ויליאמס לבושה בחליפת מכנסיים עטורת פסים והבעת פנים של מי שמעדיפה להיות עכשיו כלת ג'יהאד בסוריה מאשר לשבת מול עיתונאי חקרן מדי. הקילומטרז' המקצועי שלהן אומנם ארוך, אבל אותות הגיל בכל זאת עושים את שלהן והן מתקשות לשמור על עקביות. ויליאמס, למשל, אמרה בעבר שבעונות הראשונות של "משחקי הכס", אמה אסרה עליה לראות את הסדרה בגלל סצנות העירום. עתה היא מכחישה. "בטוח שיקרת לעיתונאים", אומרת טרנר לויליאמס וצוחקת. ויליאמס שומרת על הבעת פנים קפואה.
טרנר, מצידה, שהכריזה על אירוסיה לג'ונאס בפני עשרה מיליון עוקביה באינסטגרם, מטנפת עכשיו על המדיום. "אני שונאת מדיה חברתית", היא אומרת. "שונאת שזה הופך להיות חיים של אנשים, או הדרך שלפיה אנשים מודדים את עצמם. זה מזיק לבריאות שלך".
אז למה את שם?
"אני משתמשת באינסטגרם כדי לשתף דברים שאני מלאת תשוקה לגביהם. ויש לי גם סעיף בחוזה של 'משחקי הכס', שאני חייבת שיהיה לי חשבון אינסטגרם פעיל".
אבל הכרזת על אירוסייך באינסטגרם. זה בטח לא היה בחוזה.
"כן, רציתי שההכרזה תיעשה בתנאים שלי, בלי שכלי תקשורת יעוותו את דבריי".
ויליאמס: "הכול נהיה מוגזם, לכל אדם יש דעה עלייך. אנשים שמו אותי בקופסה, שאם אני מפרסמת משהו במדיה החברתית שלא מתאים לקופסה הזאת, הם מתעצבנים. אני שונאת את זה, מדיה חברתית לא מייצגת את החיים".
אתן מגגלות את השמות שלכן לראות מה כתוב?
ויליאמס: "אני לא מסתכלת ולא קוראת על עצמי כלום, זה רק מוציא אותי מדעתי. למה שאקרא שקרים, שלא משנים דבר בחיי? בשלב מוקדם של הקריירה הבנתי שכל מה שכותבים מזיק לי, הופך אותי לאדם מריר, שמטיל ספק בכל דבר. הפכתי לחשדנית - מנסה לחשוב מי מהחברים שלי הדליף משהו. זה דפק לי את הראש, אז הפסקתי לקרוא".
טרנר: "מה לא כתבו עליי? פעם 'מקור' סיפר לאחד הצהובונים שאני בהיריון, כי הייתי במסיבה וחגגתי אבל לא שתיתי אלכוהול. והקטע שדווקא שתיתי מלא במסיבה הזאת. ואז כותבים שאני בהיריון, שעור הפנים שלי זוהר ושיש לי בליטה קטנה בבטן, 'שהיא כבר לא כל כך קטנה', כדברי הצהובון. רציתי לענות לכתב, 'אתה מדבר על ארוחת הצהריים שלי, היא הייתה טעימה לאללה'".
נשמע קשה. מה למדתן על עצמכן מכל ההרפתקה הזאת שמסתיימת עכשיו?
טרנר: "כשחקנית, למדתי הכול בסדרה. זה היה בית הספר לדרמה הכי טוב שיכולתי לייחל לו. כאדם, למדתי שאני יכולה לדחוף את עצמי להרגיש כל רגש, כי בכל סצנה את לומדת לפתח מנעד אדיר של רגשות ולדחוף את עצמך יותר רחוק".
ויליאמס: "הייתי שחקנית הרבה יותר טובה כילדה מאשר היום".
טרנר: "כן, המקצוע הזה לא בשבילך. את באמת צריכה לפרוש".