שתף קטע נבחר

 

ג'וליאן מור לא מפחדת להזדקן: "צריך לזרוק את הנרטיב הזה"

היא נושקת ל-60 אבל מסרבת להתרגש מהגיל שלה. "אנשים מדברים על דברים כמו להיעלם, אבל אני לא בלתי נראית - זה לא הנרטיב שלנו", אומרת ג'וליאן מור בריאיון ל-ynet לרגל סרטה החדש "גלוריה בל", העוסק בגרושה שנהנית מהחיים. צפו

 

ג'וליאן מור בריאיון ל-ynet

ג'וליאן מור בריאיון ל-ynet

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ג'וליאן מור תמיד ידעה לבחור תפקידים מצוינים. היא החלה לשחק בקולנוע בשנות ה-90 והשתתפה בעשרות סרטים שזכו מיד לתו תקן איכותי. "תמונות קצרות", "לילות בוגי", "מגנוליה", "השעות", "הרחק מגן עדן", כולם הפכו בסופו של דבר לאבני דרך בקולנוע האמריקני. לפני ארבע שנים היא גם זכתה סוף סוף באוסקר המיוחל עם סרטה "עדיין אליס".

 

מור היא אחת השחקניות הפעילות בהוליווד, בכל שנה יוצאים לפחות שני סרטים בהשתתפותה (לזכותה ייאמר שגם שוברי הקופות שהיא עושה ראויים - כמו "משחקי הרעב" או "קינגסמן" למשל). עתה יוצא סרטה החדש, "גלוריה בל", עיבוד לסרטו של סבסטיאן לליו הצ'יליאני משנת 2014, שבמפתיע ביים גם את הגרסה האמריקנית. הסרט עוקב אחר גלוריה, גרושה בת 58 (גילה האמיתי של מור) שנהנית מהחיים וחוגגת את הרווקות שלה. היא פוגשת ברווק מסתורי בגילומו של ג'ון טרטורו ואז הכול משתנה - לא בהכרח לטובה.

 

נשים כמו גלוריה לא זוכות להיות גיבורות של סרטים בדרך כלל, במיוחד לא בגיל הזה, ומור מודעת לכך. "זה מה שכל כך משכנע בסרט. סבסטיאן לליו מסוגל לעשות דרמטיזציה לאישה רגילה", היא אומרת בריאיון ל-ynet וממשיכה, "אוקי היא לא רגילה, למען האמת היא יוצאת דופן מפני שהיא כל כך מעורבת בחייה - אבל הדרמה של חיים רגילים היא מה שלא רגיל".  

 

בשנים האחרונות נראה שאת נוטה יותר לסיפורים אמיתיים עם אנשים אמיתיים.

"לגמרי, אני אוהבת לראות את זה. זה מה שאני רוצה לראות בקולנוע. אני מוצאת את עצמי מאוד מתרגשת מזה". 

מתוך
מתוך "גלוריה בל"
 

נשים נאבקות היום לגבי התבגרות והתגובה של החברה לזה. את מרגישה את זה בהוליווד?

"אני לא מרגישה ככה, ואני חושבת שחשוב שנזרוק את הנרטיב הזה כי אני לא חושבת שהוא שלנו. אנשים מדברים על הדברים האלו כמו 'להיעלם' אבל אני רואה אותך ואת רואה אותי אז אנחנו לא בלתי נראות. אם את חושבת על עצמך כאובייקט אז כן - את יכולה להרגיש בלתי נראית כי לא רואים אותך. אבל אם את אדם פעיל אז את לעולם לא תהיה בלתי נראית כי זו הדרך שלך לתקשר עם העולם. וזה מה שמעניין בגלוריה, כל האינטרקציות שיש לה, כולן מנקודת המבט שלה. היא לא בלתי נראית, היא פעילה אקטיבית בעולם".

 

זה הסרט ה-75 שלך בערך, מספר מדהים.

"אני יודעת, אבל חלק מהם היו ממש קטנים".

 

ואת עדיין יושבת פה עם חיוך.  

"אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה ואני מרגישה בת מזל שאיכשהו היה לי עניין בתור נערה צעירה והצלחתי לתרגם אותו לעבודה שהפכה בסופו של דבר לקריירה. אני חושבת שזה מה שאני מנסה לתקשר לאנשים - אלו החיים שלכם, איך אתם הולכים לחיות אותם?"

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים