"הישרדות VIP": קרב החתולות של שבט טאנאו
הדו קרב בין שקד וג'וזי היה רק הסחה מהקרב האמיתי שהתרחש ברקע, בין ליהיא גרינר ולונא מנסור. סמדר שילוני לא מעודדת קט פייטס, אבל מודה שהגיע הזמן לקצת עניין במשחק הזה
בוקר טוב תופינים רחומי-לב שכמוכם. "הישרדות VIP" עדיין כורעת תחת השפעת הכח העצום שקיבלה ליהיא גרינר, ואם חשבתם שהאירועים בדרום היו עצובים וקורעי לב, אתמול (ב') נאלצנו להתפלש במנת אסקפיזם הפוכה. זה היה מופע הנהי והבכי של ג'וזי, החל מהלהיט "לא נסלח ולא נשכח" ועד הבקשה המוזרה שלו מלונא שתעשה לו המתת חסד עם כדור חול (אחי, אם אתה רוצה להיכנע ולפרוש מהמשימה פשוט תשחרר את החבל, אין צורך בהצדקה תסריטאית למהלך). משהו לימי הביניים הלא ברורים האלה של בין יום השואה ויום הזיכרון, כשברדיו מחפשים סיבה להמשיך עם השוונג ולהשמיע שירים עצובים.
בהתחשב בחומר האנושי שמרכיב את העונה הזאת ציפיתי שכל השורדים שאינם ג'וזי או שקד פשוט יפספסו בכוונה את הזריקות שלהם כדי לא לנקוט חלילה עמדה ולהצטייר כמו אנשים בזויים שמעוניינים לשחק בהישרדות, טפו. למרבה ההפתעה כמה מהם ממש הצהירו את מי הם מנסים להפיל (והתנצלו, כן? לא צריך להגזים). זה לא שינה הרבה מבחינה אסטרטגית כי שקד וג'וזי ממילא עבדו באותה השקובית, אכלו מאותו מסטינג ואכלסו את אותה הברית, כך שהמהלך הזה לא בדיוק חילק את השבט המאוחד לשניים, אבל לפחות קיבלנו איזה בדל של נכונות אשכרה להביע עמדה במשחק, בימים שבהם הבעת עמדה היא סיבה מוצדקת להעמיד מישהו אל הקיר.
הן אמנם התפקדו לבריתות מנוגדות אבל לונא יכולה בקלות לצרף אליה את שמחה-אותך-לג'ובאני-שאתה-לא-שומר-עלי-גואטה ויחד הן יכולות לייסד את הברית שיושבת ומתמרמרת על כמה ליהיא היא כלבה ואיך חייבים לנקום ולהדיח אותה. שתיהן הגיעו למשחק עם השילוב הקטלני של חשיבות עצמית חסרת הומור ואחיזת האמסטף שלא מאפשרת להן להרפות ממשהו אפילו אם אסטרטגית זה אומר שהן ישלמו על זה מחיר בהמשך. בשרשרת המזון הן שניות רק לטיפוסים כמו אסף ואירה, שאלוהים יודע שהם משתלבים במשחק הזה כמו כוס סטארבקס על הבר בווינטרפל. מה שהופך ודאי מפרק לפרק היא העובדה שהכח העצום של ליהיא הכניס אותה ואת נעמה לצרות והן לא היו נוגעות בו במקל אם היו יודעות מלכתחילה במה מדובר, ואני מקווה שהן לא ישלמו על זה בפרקים הבאים.
עוד בהישרדות VIP:
מכיוון שג'וזי הפך למושבע הראשון בעונה הזאת הוא יוכל להמשיך לבכות גם במועצות השבט הקרובות. מי שכנראה יעמוד על הר נבו ויביט מרחוק בארץ המושבעים המובטחת הוא מישל, הענק טוב הלב, שהגיע למשחק עם מסר חיובי כלשהו על עזרה לחלש והוכרע על ידי מחסור בפרוביוטיקה. ובכן, מישל, קארמה איז סטיל א ביץ', גם אם היא מגיעה קצת באיחור. אחרי שהכשיל את השבט שלו פעמיים מישל משלם את המחיר ועוזב את הבניין שנייה לפני האיחוד, אפילו בלי לקבל הזדמנות לשאת נאום או להדליק משואה. אני מקווה שבווילת המודחים הוא ימצא קרקע נוחה לאלטרואיזם שלו ויגן על זכותם המוסרית והקולינרית של כל המודחים לגשת למקרר ולהכין לעצמם משהו לאכול בכל רגע נתון.
בפרקים הבאים: אולי ג'ובא יעוף אבל סביר להניח שלא. אילליקה!
