זו הייתה ההשקה הטלוויזיונית הגרנדיוזית ביותר בהיסטוריית השידורים של ישראל, אי־אפשר להגזים. 10 בפברואר, יבנה, הריאליטי "2025" עולה לאוויר בקשת, בהשקעת עתק שלא נראתה כאן. אבל כבר בימים הראשונים זה נראה כמו בעיה רצינית בלוח השידורים של חברת הטלוויזיה החזקה בישראל. אחרי הגמר, ב־17 באפריל, התברר שאת "2025" יזכרו כאכזבה עצומה במיוחד. גם כאן אי אפשר להגזים.
לפני הכול צריך לומר לזכותה של קשת, שהחברה גילתה בפרויקט אומץ רב ותעוזה. גופים גדולים כמוה חייבים לעשות גם ניסיונות יקרים כאלה, לאתגר את עצמם ואת הקהל שלהם. בחברה גם מפעילים גוף בינלאומי חזק והעיניים הופנו לשוק שמעבר לים, בתקווה לפתח ולמכור פורמט ישראלי מקורי. מחשבה הגיונית: לקשת יש ניסיון מצוין עם פיתוח ריאליטי כמו "הכוכב הבא" שנמכר בהצלחה, וגם עם סדרות רבות שנמכרו לשוק הבינלאומי, לרבות "חטופים" שהפכה ל"הומלנד" או "להיות איתה" שרק השבוע התבשרנו כי תעלה ברשת ABC האמריקאית, וככה מרוויחים היום. הקרקע לעליית מדרגה, לכיוון ריאליטי שיאפיל על "האח הגדול" הוותיק, הייתה מוכנה. אבל התוצאה הייתה רחוקה מזה. הפורמט שפיתח יורם זק לצד ארז טל במשך יותר משנתיים, צלל הרחק מהציפיות.
עכשיו, חודש אחרי ירידתה מהאוויר, בקשת שוברים את הראש איך ייראה העתיד של ה"עיר" החדשנית שניסו לבנות. התשובה, במילה אחת: מסובך. גורמים בהפקה מספרים כי יורם זק רוצה עונה שנייה, כמובן אחרי שיפורים. ואילו ארז טל סבור שהמותג מת, ושכדאי להקצות את התשתיות שנבנו ביבנה לריאליטי אחר או לתוכניות אחרות כלשהן. אבי ניר, מנכ"ל קשת, מודע להבדלי הגישות בין השניים וכמובן שהוא זה שקובע. להשקפתו, כך מספרים בחברה, תהיה עונה שנייה. "אבי הוא האחרון לוותר בדברים כאלה", אומר גורם בתעשייה, "תראה איך הוא נלחם על תוכנית הבוקר של ניב רסקין. כולם זוכרים באיזה רייטינג התחילה ואיך הפסידה בקביעות לרשת, וכולם רואים שעכשיו היא כמעט תמיד מנצחת את אברי גלעד והילה קורח. הוא ממש לא מעוניין להרים כאן ידיים, להפך. אבל אני כמעט משוכנע שזה לא יקרה תחת השם '2025'".
"ארז טל מאוד חד לגבי חיסול הפורמט", אומרת אחת המעורבות בהפקה, "הוא היה מגיע מאוד מבואס לתוכניות, אבל לזכותו ייאמר שנתן את המאה אחוז שלו, וידע שההצגה חייבת להימשך. צריך לכבד כאן גם את יורם זק, שנתן את הנשמה ויקום מהכישלון הרבה יותר חזק".
"דבר אחד כן מסתמן להערכתי", היא מציינת, "נטייה לוותר על המותג '2025', גם אם איכשהו נראה תוכנית במאפיינים דומים שהולכת לעונה שנייה". וגורם בקשת מוסיף: "בחברה מאוד אוהבים את יורם זק, למרות שרואים בו את האחראי לכישלון של התוכנית. צריך לזכור שברגע שאבי ניר הבין שהוא מאבד את 'האח הגדול', הוא סגר חוזה יפה עם יורם, וגם עם ארז, לכמה שנים קדימה. יורם, בוודאות, ימשיך להוביל את העונה הבאה".
גורמים המעורים בהפקה מספרים כי בקשת שוקלים בימים אלה האם כדאי להמשיך במותג הנוכחי או לבצע שינוי שם, במטרה לסמן לצופים ולמפרסמים שיש פה משהו אחר. "אני חושב שתהיה בעיה לקשת אם תתעקש להמשיך באותו שם. לדעתי זו טעות", אומר פרסומאי בכיר שעובד מול קשת.
גורמים אחרים המקורבים להפקה מחזקים ומספרים שבימים אלה עובדים שם על הפקת לקחים לקראת עונה שנייה: "כל אספקט בתוכנית נשקל ונבדק. המנגנונים, הסט, אורך העונה, השידור החי. שינוי גדול יהיה בעניין של הרובוטים, אלמנט שלא עבד, ויש כמה אופציות".
אז מה קרה שם? הרעיון הראשוני לפיתוח מגה־ריאליטי חדשני נבט בקשת כבר בתחילת 2016, עם ההכרה באובדן של "האח הגדול" לטובת המתחרה רשת, כשאנדמול, מפתחת הפורמט הוותיק, נכנסה לשותפות ברשת. הבחירה הייתה כמעט אוטומטית: יורם זק, העורך הראשי הכל־יכול של "האח הגדול" בקשת, קיבל את המשימה, ואליו הצטרף ארז טל, המנחה של "האח", ומי שחתום על אחת ההצלחות הגדולות במכירות פורמטים ישראליים לחו"ל, השעשועון "הכספת". אחרי ישיבות ראשונות וסבבי רעיונות, לזק היה כיוון והעבודה החלה. בסך הכול הושקעו קצת יותר משנתיים של עבודה בפיתוח של "2025".
הפורמט, מספרים גורמים מעורים בתהליך, עבר שלושה שינויי כיוון עד לגיבוש הסופי. ההשקעה בתוכנית הייתה חסרת תקדים. 80 מיליון שקל, לפי נתונים שמגובים על ידי גורמים המעורים בפיתוח (אם כי בתעשיית הטלוויזיה מעריכים כי הסכום היה גבוה יותר). פעמיים בשבוע בממוצע היו ישיבות עם מנכ"ל קשת אבי ניר. פעם בכמה חודשים הייתה גם פרזנטציה לגורמים שדעתם חשובה, למשל מנכ"ל קשת אינטרנשיונל (KI) אלון שטרוזמן ואנשיו, ובעקבותיה בוצעו תיקונים. אותם גורמים מספרים כי לתהליך צורף גם עמית סטרטינר מחברת יולי־אוגוסט הפקות שהציע את הזווית הפיננסית לפורמט, וגם רינת לנץ כמנהלת פיתוח מטעם קשת, שאהבה את הכיוון.
בשלב כלשהו התחילו הבעיות. "אמרנו ליורם זק שהליהוק לא מספיק טוב", מספרת מקורבת להפקה, "לא הייתה פה אף דמות טראשית כמו אביבית בר זוהר שתסחב את העונה, אף דמות כריזמטית וחזקה כמו יוסי בובליל שהעיף את העונה הראשונה של 'האח'. יורם ענה שיש סיפורי חיים מרגשים לכל אחד ואחד מהם. בקשת סמכו עליו. בסופו של דבר יש לו ניסיון מצוין בליהוק עם 'האח הגדול'. הוא נחשב לגאון ריאליטי. אבל התברר שהליהוק כשל. אין אף דמות שפרצה החוצה".
בקשת הצליחו לרתום כמה מהמפרסמים הגדולים במשק לטובת חסויות במיליוני שקלים, והפורמט עולה לאוויר. הרייטינג בפתיחה היה סביר יחסית, 21.1 אחוז. אבל שם זה בעצם נגמר. אחוזי הצפייה הידרדרו למספרים נמוכים מאוד, בוודאי נוכח ההשקעה הכבדה, תוך ביקורות קשות מסביב. גם העובדה ש־"2025" ניצחה לא פעם את המתחרים, לא סיפקה לאף אחד בחברה כדור הרגעה של ממש.
"ידענו שהשבועות הראשונים יהיו מטלטלים", מספר גורם המעורה בהפקה, "אתה עולה עם משהו מורכב, והיה ברור שנידרש לתיקונים תוך כדי תנועה, כי למעשה עלינו בלי פיילוט. היה גם חורף קשה וכתוצאה, המקום היה מוכן ברגע האחרון ולא נעשתה שום חזרה אמיתית על איך בעצם מתנהלים החיים בתוך העיר, כדי לבדוק זוויות צילום למשל, להרגיש את השטח, להריץ כמה שיותר.
"לפני 'האח הגדול', לדוגמה, היינו מכניסים ניצבים, נותנים להם לשהות שם ובודקים איך זה מצטלם ואם יש בעיות. במקרה של '2025' היו יומיים בלבד לניסיונות כאלה במקום שבועיים־שלושה. התוכנית עלתה כשהגורמים המעורבים הגיעו עם הלשון בחוץ".
כפועל יוצא, מספרים גורמים בהפקה, נדרשו שינויים כשהתוכנית כבר הייתה באוויר. "הוספנו המון תאורה", אומרת מעורבת בהפקת התוכנית. "בשבועיים הראשונים, גם בגלל מזג האוויר, התמונות שהתקבלו היו מאוד חשוכות והכול נראה קודר ומדכא. אם היה לנו עוד זמן, זה לא היה קורה".
לדברי גורמים בקשת, לא הוקצב מספיק זמן גם לעבודה על התוכנית הראשונה. "זו תוכנית מאוד חשובה לעונה והיא גרמה נזק מאוד גדול ולמעשה דנה אותה לכישלון", מסבירה אשת צוות בתוכנית. "תוך כדי השידור, הרגשנו כמה זה ארוך ומתיש - וכמה קשה לצופים להתחבר. למשל, הצופה לא הצליח להבין למה למתמודד שנכנס יש דילמה בין לקחת את הכסף שניתן לו או להעביר אותו הלאה ולהכניס לעיר מישהו שהוא לא מכיר. זה היה ארוך ולא ברור.
"בכלל, השבועיים הראשונים היו מסובכים. בקשת הריצו כל הזמן קבוצות מחקר לגבי התוכנית והמסר מהן היה דומה: מסובך, מסובך, מסובך, לא מבינים את הפורמט. אז עשו ישיבות איך מפשטים, איך הופכים את התוכנית ליותר נגישה".
תני דוגמה.
"בימים הראשונים המתמודדים היו צריכים לקנות את הבגדים של עצמם והיו כמה שקנו פיג'מות. אתה פותח את הטלוויזיה ורואה אנשים בפיג'מות בסביבה חשוכה וקודרת. זה לא כיף. באיזשהו שלב ניתנה הנחיה לא להסתובב בפיג'מות. אלה דברים שהיו מתגלים אם הייתה הרצה כמו שצריך".
גורמים שמעורבים בפיתוח הפורמט לא מתרגשים יותר מדי מהדברים, שלשיטתם נלמדו היטב בשלבי הסקת המסקנות לאורך העונה. "כשיצאנו לדרך לקחנו בחשבון שיידרשו שינויים בזמן אמת. חלק נעשו במהלך העונה, חלק נבצע בעונה הבאה", הם מסבירים.
נהוג להניח שהקהל המאסיבי של צופי ריאליטי מורכב בדרך כלל מגילאי 40־45 פלוס, בעלי השכלה ממוצעת. "לפי קבוצות המחקר של קשת, האנשים האלה לא הבינו מה אנחנו רוצים מהם", מספרים גורמים ב־"2025", "התברר שרואי חשבון, למשל, מאוד אוהבים את התוכנית, אבל מה זה עוזר לנו?" לדברי גורמים בהפקה, זה היה דווקא חלק מהפתעה נעימה שהביאה "2025" ובכך גם קנתה לעצמה עונה נוספת וגם מעניינת מאוד גורמים בחו"ל. "נכון, לא קלענו לאותו גרעין ריאליטי קשה", הם אומרים, "אבל התברר שבתוכנית צופה קהל בעל השכלה מעל הממוצע, שלא מגיע בדרך כלל לתוכניות האלה וליווה את העונה בנאמנות, כולל רכישה של הערוץ המשדר בלייב".
מקבוצות המחקר שבחנו את התוכנית התברר גם שהצופים לא נהנים מהצבתו של הכסף במרכז הריאליטי שלהם. "התעסקות בכסף מבאסת את האנשים. יש את הצרות היומיומיות, חשבונות הבנק, עכשיו אתה מגיש להם באסקפיזם גם חשבונות כספיים של אחרים?" תוהה גורם בענף הפרסום, "הצופה יושב ונכנס לענייני הכסף שעל המסך וחושב, 'רגע מה קורה אצלי בחשבון העו"ש'. זה היה לשים לאנשים בפנים את הבעיות שלהם".
וגורם בתוכנית מוסיף: "הצלחנו אחרי חודש להקליל את העניינים, כשהעיר נהייתה פחות קודרת וגם כשדיברו במושגים של 'מועמדים להדחה' ולא עסקו יותר מדי בכסף. אבל הסוסים כבר עזבו את האורווה והיה מאוחר מדי".
נוכח נתוני הרייטינג העגומים נאלצו בקשת לשנות את תדירות התוכנית על המסך. "דיברו אצלנו על ארבע תוכניות בשבוע", מספרת מעורבת בהפקה, "היו על זה הרמות גבה. ארז טל, למשל, חשב שיורם זק אדם סופר־מוכשר ומקצוען אבל שהוא לא יצליח לייצר שלוש תוכניות איכותיות בשבוע. התוצאה הייתה שליורם לא היה את הזמן הדרוש לעשות פיין־טיונינג, לספר את הסיפור. נוצר צוואר בקבוק. הריאליטי שהגיע לשידור היה ברמה לא טובה, מאוד לא מאפיין את יורם. בהמשך, מספר התוכניות ירד לשלוש בשבוע ובסוף לשתיים".
לא מעט גורמים הקשורים בתוכנית משרטטים את אותה תבנית כישלון: זק התעקש לקחת הכול עליו, לבד. הצלחה הייתה מכתירה אותו שוב כגאון הריאליטי של המדינה. זה לא קרה. "יורם הוא צנטרליסט וסוליסט", מסביר גורם בהפקה, "ב'האח' זה עבד ולכן בכירי קשת נתנו לו את המושכות גם הפעם. ארז טל, בסופו של דבר, כיבד את הרצון של יורם ונזהר לא להתערב במהלך התוכנית. לא הייתה ביניהם תקשורת שוטפת על מה עושים. כשהמצב נהיה פחות טוב והיה ברור שיש בעיה, יורם כן ניסה להקשיב, אבל האיש היה מותש ובילה לילות שלמים מול מסכים, אז כמה אפשר לדבר איתו? כאן ליורם לא היה מספיק זמן. זה בא בפשרות על איכות התוכנית שראיתם".
גורמים המעורים בפיתוח הפורמט מדברים על זק באורח אחר לגמרי. "יורם זק ניהל את הסיטואציה ביד רמה. ערך את התוכנית, ביצע השינויים שניתן היה לבצע תוך כדי תנועה, ותוך כדי - ניהל ישיבות הפקת לקחים", הם מסבירים, "לא היה לרגע אחד כאוס. הכול היה מסודר, גם אם בקצבים גבוהים".
את קשת מוביל כבר 17 שנה המנכ"ל אבי ניר, האיש המשפיע ביותר על הטלוויזיה מאז תחילת המילניום והאחראי הראשי להצלחות הגדולות ביותר שעלו על המסך שלנו. ניר ראה ב־"2025" תוכנית שתוכל למצב את קשת שוב בליגה משלה, הרבה מעל המתחרות. בקשת מספרים כי היה מאוד מעורב מההתחלה. "הוא למעשה הקריב את הלו"ז שלו לטובת '2025'. בא לשידורים החיים, לישיבות שאחרי, ופעמיים בשבוע היה שומע מה קורה", מספר גורם מההפקה.
"לזכותו ייאמר שגם כשהיה ברור שהדברים בתוכנית לא הולכים טוב, הוא לרגע לא בא בטענות או נזף. אבי היה חלק מכל הפיתוח ויצא מאוד מרשים בהתנהלות פה, על רקע הכישלון". אלא שתוך כדי תנועה צצו חילוקי דעות מהותיים בין ניר לזק. "יורם לא רגיל לעבוד בצוות ולא רגיל שמנסים לדחוף לו רעיונות שהוא פחות אוהב", מספרים גורמים המעורים בתוכנית, "מצד שני, לא היו לו פתרונות אחרים. הוא ניסה להתגמש וראית אותו מתפתל בישיבות עם אבי. בסופו של דבר, היו כמה רגעים שבהם יורם לא היה מוכן לשמוע על רעיון חדש, אבל לא היה לו רעיון אחר. זה הגיע פעם אחת לזה שאבי התעצבן, ואף הרים את הקול, בניגוד מוחלט לנעימות שמאפיינת אותו. הייתה ישיבה אחת עם יורם שאבי אפילו עזב - וזה אף פעם לא קורה. בשבועות האחרונים אבי הפסיק להגיע לתוכנית אבל תמיד שלח מישהו מטעמו, לרבות חיליק שריר הסמנכ"ל. בגמר אבי כן היה וגם היה מרוצה מהתוצאה על המסך. ההתנגדות של יורם לקבלת רעיונות מאחרים הלכה ודעכה ככל שהגענו לסוף".
על מה היו חילוקי הדעות?
"לדוגמה, אבי נורא רצה לראות את אודטה כדי לפתור את הבעיה של בני 45 פלוס, והגיע למסקנה שהיא יכולה לעזור. יורם מאוד התנגד ולא הבין למה צריך להכניס את אודטה, אבל לקראת הסוף אמר, 'נו שיהיה'. התברר שאבי צדק והיא אכן הביאה לטיפוס ברייטינג". גורמים שהיו מעורים בפיתוח הפורמט מספרים שהיחסים בין ניר לזק מצוינים כשהיו, ושבמהלך העונה "נערכו ישיבות הפקת לקחים מסודרות בהשתתפותם, יחד עם סמנכ"ל התוכן חיליק שריר".
"יורם לא ממש קרא מה כותבים מסביב ומה אומרים", אומר גורם בתעשיית הריאליטי. "הוא לא קלט בהתחלה עד כמה המצב חמור ונראה שזה היה הבסיס לבעיה בדיאלוג שלו עם אבי ניר, שניסה לקבל החלטות מהר. יורם ענה, 'רגע, ננסה עוד שבוע למשוך. זה קאסט טוב'. כך ב־'2025' איבדו זמן יקר לשיפורים".
וגורם בקשת מוסיף: "זק רצה לעלות מדרגה אישית מבחינתו לעומת 'האח', וכך גם בחר לסגת מליהוקי הטראש. המוזיקה שנבחרה הייתה יותר קולנועית, הפריימים ניסו להתחכם. באיזשהו שלב אמרנו לו, 'למה הכול קודר, למה אין אפקט קומי?' אז יצא שיורם עלה מדרגה, אבל לכיוון הלא־נכון, לכיוון היותר איכותי ואמנותי כביכול. שילמנו מחיר מאוד גבוה בלהתחכם במקום לתת לקהל משהו פשוט ובוטה בפנים".
בסוף פברואר צורף יואב צפיר לעזור ל־'2025' בשידורים החיים. "תבין, יורם היה מגיע לשידור חי כשהוא לא ישן כמעט שתי יממות". מספרת אחת המעורבות בתוכנית. "היו פעמים, לא אחת ולא שתיים, שהתוכנית מתחילה לרוץ ויורם עדיין לא הספיק לסיים לערוך את הריאליטי של אותו פרק. כלומר, החלק הראשון היה באוויר והוא עוד עובד על החלק השלישי. ב'האח הגדול' זה גם קרה, אבל רק פעמיים־שלוש בעונה. פה זה קרה כמעט תמיד. מתחיל שידור חי שדורש את תשומת הלב שלו ואין אף אחד בקונטרול שצריך לנהל, כי יורם בכלל בחדרי עריכה".
מה ההשלכות לדוגמה?
"נגיד, ארז וקורין עולים לשידור ומובילים לקטעים שלא ראו. אז התסריטאים היו הולכים לראות במהירות ומספרים להם בקצרה מה קורה. בדרך כלל, כמובן, צופים בקטעים המוכנים מראש. ברגע שאתה צריך להוביל לקטע שאיש לא ראה ותסריטאי הציץ וראה קטעים של חדר עריכה, זו בעיה. לפעמים זה לא נורא, ולפעמים אתה מפספס משהו כי לא ראית. הכול נובע מהרגע האחרון והכול היסטריה. היו פשלות בסיסיות, למשל, מורישים למישהו כסף וזה לא מצולם.
"אחרי שיואב צפיר הגיע ראו איך בכל זאת מתפתחת שפה כלשהי. צפיר הוא תותח שידורים חיים וליהוקו מלכתחילה היה מרים את התוכנית. יורם יודע לספר סיפור, ומבחינתו תשומת הלב העיקרית הלכה לשם. פספוס".
על כך תוהים גורמים המעורים בפיתוח הפורמט אם המצוטטים בכתבה מבינים איך עובדת טלוויזיה שמנסה להיות מעודכנת ככל האפשר. "עריכת תוכנית והבאת הקלטת רגע לפני שידור - עניין שבשגרה", מסביר גורם בהפקה, "מי שמספר אחרת, לא מבין טלוויזיה, בטח שלא את תעשיית הריאליטי".
ואיך זה נראה מבפנים? מתמודדת בתוכנית מספרת: "לא ידענו לאן אנחנו נכנסים, לא ידענו מה המשחק. הם שמרו על סודיות וראו את הבלבול שלנו בעשרת הימים הראשונים, מה עושים, איך מכניסים כסף, איך לוקחים לנו כסף".
למה זה לא עבד לדעתך?
"זה פורמט יותר מורכב מאשר ריאליטי אחר וכל ההתחלה צלעה כי לא הבינו את המשחק עצמו ולמעשה חיכו למשהו מרתק שיגיע, אבל זה לא בא.
"אני חושבת דווקא שהפורמט טוב, אבל אנשים לא הבינו את המשחק. נגיד, לא היו בהתחלה בכלל עימותים בינינו, לא היה הרבה מה לספר, הכול היה בקטע של עזרה אחד לשני, אבל זה לא המשחק, וזה בטח לא עוזר לייצר רייטינג. אני חושבת שלמדו עלינו את הפורמט וככה זה נראה. אמרו לנו גם שהעונה תהיה שלושה חודשים, אפילו לכיוון ארבעה חודשים, ובסוף זה היה חודשיים וכמה ימים. בזמן כזה לא תמיד מכירים היטב את הדמויות".
בינתיים, השוק הבינלאומי עדיין לא פתח את הדלתות, אבל בהחלט יש התעניינות. בקשת אינטרנשיונל מנסים בצורה אינטנסיבית למכור את הפורמט, אומר גורם בתעשייה, "ויש גם משלחת שמגיעה לארץ בקרוב מחו"ל, אבל זה לא נמכר עדיין".
גורמים בהפקה מספרים כי "משלחות כתבים ונציגי ערוצים היו על הסט וממשיכים לבקר בו. עולם התוכן של התוכנית מסקרן, במציאות שבה בשוק רווי פורמטים כבר קשה לחדש. בחו"ל מכוונים לקהל החזק בתוכנית: משכילים, גברים, צעירים. כוח שיווקי חזק".
ויש את עניין זכויות היוצרים. בקשת, כמעט כמו כל מפתחי פורמטים על בסיס 24/7 בעולם, קיבלו בתחילת העונה מכתב מחברת אנדמול המתריע על העתקה אפשרית של 'האח הגדול'. הערכת גורמים מעורים בסוגיה: אנדמול תמשיך להתיש במכתבים אבל לא נראה שיש כאן עילה ממשית לתביעה.
ומעל הכול, מרחפת השאלה: האם ההשקעה הכלכלית הכבדה תפגע בתוכניות של קשת בעתיד? כאן התשובה שלילית. גורמים בהפקה המכירים את המספרים, טוענים כי היעדים של קשת ברבעון הראשון של השנה הושגו ברובם, וכי להחטאת תחזיות הרייטינג של "2025" לא תהיה השפעה ממשית על החברה. "עד סוף השנה תכסה קשת על הפסד התוכנית באמצעות פרוגרמינג נכון. לא יהיו קיצוצי כוח אדם", מסביר גורם בהפקה. גורמים אחרים בהפקת התוכנית גם מדגישים כי "2025" הובילה ב־18 מתוך 22 הערבים שבהם שודרה (82 אחוז), ומזכירים כי התוכנית ניצחה מותגים חזקים כמו "האח הגדול" (שלוש מתוך ארבע הפעמים ששודרו אחת מול השנייה) והסדרה "שנות ה־80".
"בוא נעמיד דברים בפרופורציה", הם מבקשים, "'2025' מדורגת במקום הרביעי מתוך עשר תוכניות הריאליטי בעונה הראשונה ששודרו מאז פיצול ערוץ 2. נכון, התוכנית לא עמדה ביעד הרייטינג שהוצב בחברה, 16־18 אחוז, אך המצב לא נוראי כמו שנדמה מהסיקור - 14.3 אחוז. כוח הפורמט עומד על 15 אחוז, ולאחר שינויים הכרחיים ניתן יהיה לעמוד ברף הרייטינג שהצבנו בעונת הפיילוט. בעבר בקשת הצליחו לבסס תוכניות בעונתן השנייה, למרות שנרשמה אכזבה בעונה הראשונה, למשל 'בייק אוף' ו'הכוכב הבא'".
אבל השלכות כלכליות מיידיות כבר קיימות בשטח: קשת תחזיר מיליוני שקלים לנותני החסויות בעיר, דוגמת בזק, רנואר, קפה לנדוור, שופרסל, איקאה, סמסונג, טמפו ובנק לאומי. "לא הייתה פה התחייבות למנגנון פיצוי במקרה של רייטינג נמוך", מספר בכיר בתעשיית הפרסום, "בקשת היו מאוד בטוחים בעצמם. הם לא סיפרו לנו הרבה, אבל עובדה שהמפרסמים הגדולים הלכו איתם. נפלה העונה ובקשת יצאו גברים. הם הלכו למפרסמים והבטיחו פיצוי למרות שלא היו חייבים. אני מעריך שבממוצע החזירו שליש מכספי החסויות".
הם התחייבו לרייטינג מסוים?
"מי שהציגו לנו פרזנטציה מטעם קשת דיברו על תוכנית שתעבור את ה־20, אמרו שזה פורמט שלא היה כדוגמתו, הבליטו את הנושא שזה גאון הריאליטי יורם זק יחד עם ארז טל המנוסה ועם רזומה שמלא בקבלות טובות, דיברו על משהו מושקע, גדול, פורמט שבנוי לעולם החדש והמעודכן".
מה עם עונת המשך?
"לא דיברו על העונה הבאה ובדרך כלל מדברים מראש כדי שנשקיע לעונה הבאה. אני לא מאמין שהם לא יעשו עוד עונה. בסוף זו החלטה של אדם אחד, אבי ניר, וההשקעה היא כל כך גדולה שהאפשרות לחסל את הפורמט לגמרי ולומר 'לא מנסים יותר' היא מאוד נמוכה. אני הייתי משנה את השם '2025', ואני יודע שיהיו בוודאות שינויים בפורמט. קשת יודעת לעשות טלוויזיה, היא לא שכחה גם אחרי ההרפתקה הזאת".
פורסם לראשונה: 23:51, 17.05.19