"מצולמים": היצירה הכי שאפתנית ומרשימה של "מה קשור" עד היום
הפארודיה בהשראת "מחוברים" מבשרת על עליית מדרגה בקריירות של ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף. בפורמט החדש, שמעלה את המחשבה "איך לעזאזל לא עשו את זה קודם", הם מצחיקים כהרגלם, מספקים אמירות פוליטיות מפתיעות, ואפילו - תאמינו או לא, מצליחים לרגש
תחילה, לשורה התחתונה: "מצולמים", הסדרה המוקומנטרית החדשה של מה קשור (משודרת בימי ג'-ד', 20:15 ב-HOT3), מהווה עליית מדרגה משמעותית עבור השלישייה הכה מוכשרת הזאת. זה לא שחבריה לא הפגינו את יכולותיהם בעבר בתוכניות כמו "הישראלים", "עם סגולה" ו"אנחנו במפה", אלא שהאכסניות הללו לא תמיד עשו איתם חסד. כפרפומרים, ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף כמעט תמיד מתעלים מעל החומר שעומד לרשותם. והנה, "מצולמים" היא מה שקורה כאשר יכולות הביצוע של המה קשורים פוגשות את החומר המתאים: קסם.
זה מתחיל מהפורמט, שיותר מכל דבר אחר גורם לך לשאול את עצמך: "איך לעזאזל לא עשו את זה קודם?": פארודיה על "מחוברים". כמה פשוט, כמה מתבקש, וכמה שברוך, מיכאלשווילי וישראלוף נולדו לעשות בדיוק את זה. זו הרי הפורטה שלהם - הם עושים דמויות, והם עושים זאת בכישרון ובטוטאליות של מתי-מעט בבידור הישראלי. אלא ש"מצולמים" מעניקה להם פחות דמויות לעבוד איתם ממה שהם רגילים, כך שבאופן טבעי, יש להם יותר מקום לפתח את הדמויות הללו. וזה ניכר.
כל אחד מהם מגלם שתי דמויות עיקריות: ציון ברוך הופקד על אלילו לוטטי, זמר ים תיכוני מצליח שהסתבך עם מס הכנסה, ומני גוזלן, גיי שעובד בצ'יינג' (וגביית החובות) של בן זוגו (בגילומו של אורי גבריאל!); ישראלוף מגלם את סוכן הביטוח לירון ברדה שחווה סוג של משבר ועוזב את אשתו (בגילומה של פאולה רוזנברג!) וילדיו, ואת המהמר הכפייתי קובי הצ'יטה, שגר עם הוריו בגלל חובות ההימורים שלו. מיכאלשווילי, בינתיים, לקח לעצמו את שיר ונטורה, רווקה שמנהלת מכון יופי וכבר מתה/נשרפת למצוא את האחד, ואת שמשון אשכנזי - מספר 38 ברשימה הארצית לליכוד, תודה.
והנה הקאץ', אלוהים יודע שלא ציפיתי לו, ואני בספק אם יש מישהו שכן: אפילו אם על הנייר זה נראה כמו עוד שבלונה לתוכנית מערכונים של מה קשור, "מצולמים" אשכרה מצליחה לרגש. כן, לרגש, גם בגלל האופן שבו ברוך, מיכאלשווילי וישראלוף עושים את הדבר שלהם, וגם בגלל הכתיבה המדויקת לה אחראים השלישייה יחד עם אורי כץ (שגם ביים), רשף שי ונטלי מיכאלשווילי (אחות של).
הדמויות פשוט עובדות, ולא רק זה אלא שבכולן מסתתרים מכמנים בלתי צפויים של עומק ואמוציה. בתחילת הפרק הראשון הקוסמטיקאית שיר ונטורה אולי תולשת את הגבה של אניה בוקשטיין ("למה בלי תור, אניה?") בסיומת קצת מתבקשת למפגש שלה עם האקס שהגיע להזמין אותה לחתונתו, אבל עד סופו היא תקנה אתכם לחלוטין עם משאלת היומולדת שוברת הלב שלה: "אלוהים, בבקשה, תעשה שעד שנה הבאה אני עם בטן וטבעת". זה שזכר האלפא מיכאלשווילי הוא שמגלם אותה הופך ללא רלוונטי כשהוא עושה את זה באופן כה משכנע.
ויש גם את זה ש"מצולמים" פשוט מבוצעת נכון. גם ברמת הבימוי שמדמה באופן מוצלח מאוד את החוויה הייחודית של "מחוברים", וגם ברמת בניית התסריט וחשיפת הקונפליקטים. בפרק השני, למשל, מובא סיפורו של קובי הצ'יטה. אנחנו יוצאים איתו להרפתקאותיו המיניות ונחשפים לנסיבותיו הפתטיות, אבל רק בסוף הפרק מבינים את הסיבה, מבינים שהאיש חולה ומחלתו היא שמושלת בו. זה אפקטיבי לאללה ברמת ההזדהות עם הדמות, שבידיים אחרות - ובלי הניואנסים שמוסיף ישראלוף (אלוהים, אנא עשה שיבואו לו רק דברים כאלה ולא דברים כמו "גוט טאלנט") - היה יכול להסתכם כעוד לוזר חסר תקווה, ותו לא.
וזה לא הכל: אפילו אג'נדה פוליטית תמצאו פה, כפי שמוכיח דיאלוג מבריק ומפתיע בחריפותו בין הליכודניק שמשון אשכנזי ובין נהגו /עוזרו הפרלמנטרי העתידי /אחיו (יגאל עדיקא הנפלא), בסוף הפרק השני: "היום פוליטיקאי נמדד לפי מה שאין לו. אין לך השכלה? הצלחת. אין לך אידיאולוגיה? מצוין. כך תוכל להצביע תמיד עם הקואליציה. אין לך מצע? נהדר. ככה אין לך מחויבות לשום דבר".
עבור רם לנדס ועמי טיר, שני הבוסים של "מחוברים" ומי שיחד עם המה קשורים ואורי כץ יצרו את "מצולמים", מדובר בהרחבה נכונה וסופר-מנומקת של המותג שלהם, והחבירה לשלישייה היא פשוט הברקה. עבור ברוך, מיכאלשווילי וישראלוף, עם זאת, מדובר על השלב הבא בדרכם המקצועית, לא פחות.
לפעמים קשה לזכור שהם בביזנס הזה, מול העיניים שלנו, כמעט שני עשורים. במרוצת הזמן הזה כל אחד מהם כבר הוכיח מה הוא מסוגל לעשות כשהוא טס סולו, אבל כשלישייה, "מצולמים" הוא הפרויקט השאפתני והמרשים ביותר של מה קשור עד כה, וחתיכת הבטחה לסדרת דרמה פר אקסלנס מאת שלושתם, מתישהו בעתיד. איזה יופי.
