ביקורת סרט - "ההונאה הגדולה": איך עושים כסף ב-1/1000 שניה
כדי לנצח במרוץ של חברות הברוקרים בבורסה לקבל מידע פיננסי ראשונים, מגוייסים המוחות המבריקים ביותר. ג'סי אייזנברג חוזר לתפקיד שפירסם אותו ב"הרשת החברתית" כחנון מחשבים, אבל ההפתעה האמיתית היא אלכסנדר סקארסגרד ("דם אמיתי"), שגורם לצופים לשכוח כמה טוב הוא נראה במציאות
מאחורי השם הגנרי "ההונאה הגדולה" (The Hummingbird Project) מסתתר סרט ששואף להיות דרמה בעלת אלמנטים סאטיריים, יצירה בעלת עומק וערך על המטרות שאדם מציב בפני עצמו, ועל התרבות הטכנולוגית-קפיטליסטית העכשווית. הוא שייך לקבוצה מכובדת ביותר של סרטים הפועלים בצומת של קפיטליזם וטכנולוגיה.
אלמנט הייאוש מאחורי המרדף ליעד הקפיטליסטי מזכיר את העיבוד של ג'יימס פולי למחזה של דיוויד מאמט "גלנגרי גלן רוס" (1992). אלמנט שני הוא של דמויות החושבות כמה צעדים לפני אחרים ופועלים כדי להנדס את המערכת לטובתם – כמו הגיבורים של סרט המשבר הפיננסי "מכונת הכסף" (2015) של אדם מקיי.
הסרט המוצלח ביותר באופן בו הוא משלב את העיסוק בצעד הבא של הטכנולוגיה, ובתכונות הלא סימפטיות המתגלות בתהליך השגת ההצלחה והעוצמה הוא "הרשת החברתית" (2010). סרטו של דיוויד פינצ'ר נראה כמקור השראה משמעותי לעבודת הבימוי של הקנדי קים נגויין ב"הונאה הגדולה", אך השוואה מפורטת של התכנים ומידת הליטוש הסגנוני הייתה גם מבהירה את הפער הניכר ביניהם.
נקודת דמיון בולטת היא נוכחותו של ג'סי אייזנברג בתפקיד הראשי. לפני ואחרי הרשת החברתית אייזנברג התמחה בתפקידי צעירים אינטליגנטיים, נוירוטיים ושאפתניים. "ההונאה הגדולה" ללא ספק נבנה על פרסונה זו. אייזנברג עושה עבודה לא רעה, אבל יש תחושה חזקה שכבר ראינו את הדמות הזו.
העלילה אינה מבוססת על סיפור אמיתי, אבל היא נראית כאפשרית. היא מתרחשת בתחילת העשור, כאשר השימוש של הסרט בכותרות לציון תאריכים ספציפיים, יוצר תחושה של בדיה המבוססת על תחקיר מקיף. הרקע הוא מרוץ החימוש בין חברות ברוקראז' המנסות לקבל את המידע הפיננסי במהירות הרבה ביותר. המחשבים של החברה שתשיג את המידע לפני מתחרותיה יוכלו להקדים ולבצע כמויות אדירות של פעולות סחר ולגרוף כמויות דמיוניות של כסף. ההבדלים נמדדים במילישניות (1/1000 של שניה) ולשם כך מגויסים מוחות המבריקים, טכנולוגיות פורצות דרך מפותחות, ואף סכום לא נחסך בניסיון.
עוד ביקורות סרטים:
אייזנברג הוא וינסנט זלסקי היוזם תוכנית לחפירת מנהרה עבור סיב אופטי שתימתח בקו ישר ממרכז המידע האלקטרוני בקנזס, לשרתים של הבורסה הניו יורקית בניו ג'רזי. קו של 1000 מייל שצריך לעבור מתחת ודרך כל מה שבדרכו – כולל ביצות, שמורות טבע, הרי האפלאצ'ים ובתים של בני האמיש. השם המקורי של הסרט "פרויקט יונק הדבש", מתייחס למהירות פעולת נפנוף בודדת של הציפור הקטנה בכנפיה. נפנוף בודד הוא כ-16 מילשניות, כמשכו של חלקיק הזמן שייחסך ושעבורו נעשה כל הפרויקט ההנדסי האדיר.
המוח באופרציה הוא אנטון (אלכסנדר סקארסגארד) האחיין של וינסנט. אנטון מבריק אבל ככול הנראה על הספקטרום. הוא מעדיף לעבוד לבד עם המחשב שלו, ולחפש את הדרכים שיאפשרו לקצר עוד יותר את זמני העברת המידע. הוא מועסק בחברת ברוקראז' המנוהלת ע"י בוסית מזרת אימים בשם אווה טורס (סלמה הייק), שמנסה להגיע לאותה מטרה של חיסכון בזמן. בתחילת הסרט אנטון מתפטר, אבל ברור שאווה לא מתכוונת לעבור על כך בשתיקה, וכאישה חסרת מעצורים היא עוד תיצור קשיים שיאיימו על הפרויקט.
לסקארסגארד יש תפקיד משונה, אך הוא מחלץ ממנו את המיטב. כשחקן נאה וחסון הוא מגלם דמות מאוד לא צפויה. עם משקפיים, קרחת, טון הדיבור לא נחוש, הליכה הכפופה. וחולשות המרמזות על מבנה נפשי פחות קונבנציונלי. ההופעה שלו בסרט היא תשובה לשאלה איך אפשר היה לגרום לקלארק קנט להסתיר את זהותו של סופרמן. ברגע נדיר של סיפוק אנטון מתחיל לרקוד במה שנראה קצת כמו הומאז' לריקוד המיתי של לס גרוסמן (טום קרוז) בסיום "רעם טרופי".
כדמות המרכזית וינסנט נושא על כתפיו את הניסיון של הסרט להיות תוכחה כנגד האופי המופשט, כמעט אבסורדי של הפרויקט. השם הישראלי "ההונאה הגדולה" רומז שיש כאן מעשה נוכלות שאותו מבצעות הדמויות, אבל זה כלל לא ברור. הניסיון לפתח טכנולוגיה להשגת יתרון מהותי לא מוצגת בסרט כבלתי חוקית. ההסתרה של הפרויקט היא פועל יוצא של תחרות ולא, עד כמה שניתן להבין מהסרט, עבירה על החוק. למרות שלא מדובר על פעולה לא חוקית, ברור שהפרויקט מצביע על מנטליות בעייתית וחוקי משחק מוטים באופן מטריד במערכת הקפיטליסטית.
העלילה משתמשת בכמה אלמנטים כדי לנסח את התוכחה. המרכזי שבהם הוא אירוע בריאותי שהופך למרכזי. מבלי לציין מהו היבט זה, אפשר לראות בו סוג של דימוי בוטה למדי לעמדה של היוצרים לגבי המנטליות הקפיטליסטית המוצגת. בנוסף, יש שתי סצנות החורגות מהבועה של האנשים המעורבים בפרויקט ובהן מוצבת באופן ישיר עמדת התוכחה. בראשונה אנטון מדבר עם מלצרית בקנזס ומסביר לה את הפרויקט – והיא מעוררת בו מחשבה על היבט אנושי שנותר מחוץ לחישוביו. בשניה ויקטור מנסה לשכנע איכר אמיש סרבן שיקבל כסף עבור חפירה מתחת לאדמתו. אלוהים, טבע, צניעות – סט ערכים נגדי שהסרט מעלה כחלק מהביקורת.
למרות ש"ההונאה הגדולה" מדשדש לפרקים, הצפייה בו מוצדקת למי שמתעניין בנושאים אלו. הופעתו על המסכים בישראל קצת מפתיעה. בארה"ב הוא זכה להפצה מאוד מוגבלת וסך כל רווחיו מהקרנות בקולנוע הגיע לאזור החצי מיליון דולר. הוא מעניין מספיק כדי לראותו אך לא בהכרח בקולנוע.
