שתף קטע נבחר

 

"ביום שהאדמה רעדה": הולכת על בטוח, וזה מבאס

דרמת המתח החדשה מבית היוצר של "בשבילה גיבורים עפים" מושקעת מאוד ומתהדרת בקאסט מכובד, אך הטקסטים שהשחקנים מדקלמים צפויים ומשעממים. סמדר שילוני חושבת שאם רק היו מעיזים יותר והולכים על בטוח קצת פחות, "ביום שהאדמה רעדה" הייתה יכולה לרגש באמת

רעידת אדמה בצפון הארץ חושפת שלושה שלדים שעד היום היו קבורים בשמורת טבע. מבדיקות מעבדה משטרתיות עולה המסקנה התמוהה – השלדים חולקים את אותו DNA עם שלושה אנשים חיים – עובד בשמורה שאיבד את אשתו לפני מספר שנים, אסירה המרצה עונש מאסר על רצח ואמן חושים מוכר. זוהי נקודת המוצא של "ביום שהאדמה רעדה", דרמת המתח החדשה שעלתה אמש (ד', 21:00) בקשת. כיאה לדרמת מתח, מרגע זה והלאה נערמים עוד ועוד פרטים לא מוסברים שאמורים להתקבץ בסופו של דבר לכדי מארג אחד, בשאיפה מנומק דיו, שיסגור את הסיפור.

 

באדיבות קשת

באדיבות קשת

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

אם השיר הזה נשמע לכם מוכר זה אולי כי נקודת המוצא הזאת מזכירה קצת את "כפולים", דרמת מתח אחרת של קשת שזכתה לבאזז ואחוזי צפייה נאים, אם כי - לפחות לפי פרק הפתיחה הכפול -"ביום שהאדמה רעדה" לוקחת פנייה נחמדה לכיוון הפנטזיה. על פניו מעדן חזרה לשגרה קלאסי לאחרי החגים לכל מי שצמא לקצת אסקפיזם שאינו מערב מנדטים סוררים או ארוחות משפחתיות.

  

ביום שהאדמה רעדה (צילום: ניתאי נצר)
מתוך "ביום שהאדמה רעדה"(צילום: ניתאי נצר)

הטלוויזיה הישראלית התחילה לפני עשור בערך לייצר דרמות מתח מקוריות שאינן רק חיקוי חיוור לאלו של הגויים. למעשה, הן היו מוצלחות עד כדי כך שהגויים עצמם אימצו אותן בחום. הייתם חושבים שעבר מספיק זמן כדי שניגמל מיניקה מהשד האמריקני ונבין שמה שיש לנו פה מזין לא פחות, אבל כמו בסדרה הקודמת שלו, "בשבילה גיבורים עפים", גם כאן התסריטאי והבמאי, עומרי גבעון, שוחק את המוצר של עצמו.

 

עוד ביקורות טלוויזיה:

 

למרות היותה מושקעת מאוד הפקתית, ולמרות שהיא נהנית מקאסט מכובד של שחקנים כמו נדב נייטס ושלום מיכאלשווילי ומצילומים יפהפיים, "ביום שהאדמה רעדה" מבצעת נסיגה למקום הבטוח והדי צפוי מראש כשזה מגיע לדמויות ולדיאלוגים. גבעון מצליח לקחת ציר עלילתי מעניין וסיפור מצוין, ולהשמים אותו עם טקסטים דלילים ודמויות דקיקות. יהיה מי שיטען שדרמת מתח לא זקוקה לדמויות עגולות מדי אבל למען האל הטוב, חווית הצפייה שלנו ראויה ליותר מדיאלוגים שנשמעים כאילו הם נכתבו על ידי בוט של סדרות מתח, או לבחירות תסריטאיות שהן ברירת המחדל של הז'אנר (למשל שניים מהגיבורים – החוקרת הראשית ומנכ"ל בחברת תקשורת – מטפלים בקרובי משפחה שמאושפזים בתרדמת כלשהי בבית חולים. למה? לא ברור).

 

ביום שהאדמה רעדה (צילום: ניתאי נצר)
שחקנים טובים שמקבלים דיאלוגים רדודים. "ביום שהאדמה רעדה"(צילום: ניתאי נצר)

"ביום שהאדמה רעדה" היא מוצר שתפקידו הוא לבטח את הגוף המשדר, בעידן הפוסט-פיצול. ככזה הוא אמור ללכת על בטוח, להביא את המספרים הנכונים לטבלאות ולמחזר נוסחה בלי להתחכם יותר מדי. היתרון: סביר להניח שגם היא תצליח מאוד, ממש כמו האחות הגדולה שלה. החיסרון: כמו בכל מערכת יחסים שהכל בה צפוי, תצטרכו למצוא את המעוף והריגוש שלכם במקום אחר.


ביום שהאדמה רעדה (צילום: ניתאי נצר)
תהיה מוצלחת כמו "בשבילה גיבורים עפים"?(צילום: ניתאי נצר)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ניתאי נצר
מתוך "ביום שהאדמה רעדה"
צילום: ניתאי נצר
לאתר ההטבות
מומלצים