דניאל קרייג: "בונד הסתגל לתקופה ולא נשאר תקוע בספרים"
רגע לפני שהוא נכנס לנעלי ג'יימס בונד בפעם האחרונה, דניאל קרייג מככב במותחן השנון "רצח כתוב היטב" בתור בלש עוקצני. בריאיון משותף עם ג'יימי לי קרטיס, השניים מדברים על ההומור בסרט ועל הרלוונטיות שלו, ונזכרים בתפקידים האיקונים שלהם: "העבודה שלנו היא לא להישאר בעבר"
קבוצת אנשים נקלעת במקרה (או שלא?) לזירת פשע. מכרים או זרים, אוהבים או שונאים. כולם חשודים ולכולם יש מניע. לכולם יש גם בלש נודניק על הראש שיפענח את התעלומה ויצביע על האשמים. זהו התרחיש הבסיסי עליו נשענו סרטי Who done it? (מי עשה זאת?). בשנות ה-70 המותחנים הללו זכו להצלחה, במיוחד בסרטים שהוקדשו לדמותו של הבלש הבלגי הרקול פוארו מספרי אגאתה כריסטי. הסרטים התהדרו באנסמבל של שחקני איכות זוהרים - מאלברט פיני שלוהק לתפקיד הבלש וכיכב לצד אינגריד ברגמן, ג'ון גילגוד, שון קונרי, ואנתוני פרקינס ב"רצח באוריינט אקספרס" מ-1974, או סר פיטר יוסטינוב שנטל את המושכות עם בטי דיוויס, ג'יין בירקין, דיוויד ניבן ומיה פארו ב"רצח על הנילוס" מ-1978.
גם הבמאי ריאן ג'ונסון ("מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי") רצה להשתעשע עם אותן התבניות בסרטו החדש "רצח כתוב היטב" (Knives Out). לצורך כך הוא ליהק כמה מגדולי הכוכבים של ימינו - כריס אוונס, מייקל שאנון, ג'יימי לי קרטיס, טוני קולט ולקית' סטיינפלד. מעל כולם נישא דניאל קרייג, שמגלם את בנואה בלאן. גשש בלש חדש.
"גנבתי מכל הדמויות - הרקול פוארו, גברת מארפל, קוג'אק, גנבתי מכל בלש ספרותי שאפשר להעלות על הדעת. כל דמות שהייתה יכולה לשמש אותי - השתמשתי בה, וביחד עם ריאן העלנו קריצות אפשריות לפיטר יוסטינוב ולאלברט פיני", מספר קרייג בריאיון ל-ynet לרגל יציאת הסרט בארץ בסוף השבוע הקרוב. "אני מעריץ מותחני תעלומה כבר שנים רבות, אבל חוץ מזה, הסרטים הללו היו אירוע קולנועי של ממש. הצלחנו לעשות זאת גם עכשיו, ואני אוהב את זה. מי יודע מה יקרה עם זה עכשיו, ואם אנשים יבואו לראות את הסרט בקולנוע, אבל בכל מקרה מדובר באירוע. יש כל כך הרבה שחקני איכות בסרט וכולם מספקים את הסחורה. הכימיה עובדת. צריך לזכור שלפעמים זה התחרבש, וחלק מהסרטים לא עבדו למרות הכוכבים הגדולים שהיו בהם. אתה צריך במאי כמו ריאן שיפקח וישמור על הכיוון של הכל. לבמאי שעובד איתך יש משקל מהותי. אני אישית רוצה שינהיגו אותי".
"הכל היה בתסריט של ריאן, אפילו המבטא. עוד בהתחלה כשקראתי את הטקסט, הדרך שבה הוא כתוב, והעיצוב של הדמות עוררו בי מחשבות על וויליאם פוקנר, על טנסי וויליאמס, ועל ההיסטוריון האמריקני שלבי פוט שעליו ביססתי הרבה. האנשים הללו ידעו איך לדבר, ואימצו סוג חדש של דיבור ששואב השראה מאמנות הרטוריקה. זה משהו ששייקספיר אימץ וכך גם הדמות של בלאן. הוא ממשיך לדבר ואז לפתע הוא מזהה את התשובה. בדרך הוא יעבור את כל הנושאים והסוגיות".
"רצח כתוב היטב" שביים וכתב ג'ונסון נוצר כחלק משיתוף הפעולה הפורה והמתמשך שלו עם המפיק הישראלי רם ברגמן. במרכזו משפחה עשירה שמתמודדת עם מותו של הפטריארך, מחבר ספרי מתח מצליח בשם הרלן ת'רומבי (כריסטופר פלאמר) בנסיבות מסתוריות. בני המשפחה מזומנים לחקירה ומופתעים לגלות כי ייתכן ומדובר ברצח. על הרקע הזה נחשפים היחסים המעורערים שחולקים בני המשפחה, אי האמון, העוינות, החשדות וגם תאוות הבצע. האצבעות המאשימות מופנות אחד לשני, וגם הסכינים נשלפות. הבלש הפרטי בנואה בלאן, אותו מגלם קרייג, מתבונן בהם מהצד וגם מבפנים בעיניים בוחנות ולשון חדה כשהוא מנסה לדלות מידע ולפתור את התעלומה. הוא מאמץ לצדו את מרתה (אנה דה ארמס), המטפלת המסורה של המנוח, שהיא במקרה גם בת מהגרים. היא אולי זרה לאמריקה ולמשפחה, אבל הדמות שלה היא האותנטית ביותר ולו רק בגלל הנטייה שלה להקיא בכל פעם שהיא משקרת. ממש פוליגרף אנושי.
בניגוד לקרייג שמעיד על עצמו כמעריץ של סרטי ה"מי עשה זאת", קרטיס בת ה-61, המגלמת את בתו של המנוח, לינדה דרייסדייל, מודה כי מעולם לא נמשכה אליהם. "אף פעם לא האמנתי להם, תמיד הגבתי אליהם באדישות. הכוכבים הגדולים גילמו דמויות גדולות מהחיים, ואני תמיד אמרתי לעצמי 'אהה...'", אומרת השחקנית הוותיקה, "בסרט הזה אהבתי שהוא נטוע במציאות הפוליטית ובמציאות הכלכלית. במרכז העלילה יש אישה אמיתית שנמצאת באבל גדול על האדם שהיא העריכה ואהבה. הסרט מבוסס באמיתות של מעמד והגירה. הכל מתבשל בהומור, וזה טעים". קרייג מסכים כי דווקא הדמות הצנועה והתמימה שמגלמת דה ארמס היא הלב של הסרט: "כל הדמויות בולטות במציאות מוגברת, בעוד שהתפקיד של אנה הוא רגשי ביותר. היא מניעה רגעים יפהפיים ובלעדיהם אין לנו סרט. אפשר ליהנות, אבל לא יותר".
"זה הכל תלוי בתסריט, וכשאתה מקבל תסריט טוב כמו זה, אתה אוחז בו בשתי ידיים. במהלך הצילומים מעט מאוד השתנה ביחס לטקסט המקורי, אולי סצנה אחת או שתיים של אלתור או כיוונון מוזר פה ושם. אבל חוץ מזה מדובר במימוש של התסריט שקיבלתי מריאן חודשיים לפני הצילומים, וזה מה שרואים בסרט", אומר קרייג, "מה שמעניין הוא שהצילומים התנהלו כאילו מדובר בהפקה עצמאית, ובמידה רבה הם היו כך, שוטים בחללים מוגבלים בתוך לוקיישן בודד. זה היה אחד התענוגות הגדולים של הקריירה שלי. זו הסיבה שבגללה אני קם בבוקר לעבודה - לשתף פעולה ולעבוד עם אנשים מוכשרים ויצירתיים. לכן זו אחת העבודות הכי טובות בעולם. בגלל זה אני אוהב את זה. זו פריבילגיה כי עכשיו אני מפורסם יותר משאי פעם הייתי, אז אני יכול לבחור על מה לעבוד ועם מי לעבוד. ואז מתכנסים ביחד ואתה נמצא במצב של סירה קטנה ומושלמת של כישרון, כולנו ידענו למה נכנסנו ומה אנחנו רוצים לעשות".
"הסימן לכך שהסרט הזה עובד ומצחיק, היה העובדה שגם על הסט במהלך הצילומים הכל היה מצחיק, וזה מכוח התסריט. בחלק מהסצנות התפקענו מצחוק. זה לא שהכרחנו אחד את השני לצחוק, זה פשוט קרה כי היינו כל כך אמיתיים. ידענו שזה עובד כי היינו מסתכלים על ריאן וראינו אותו מצחקק מאחורי המוניטור. אבל אתה אף פעם לא באמת יודע איך זה יראה על המסך. כצופה אתה לא פעם רואה איך שחקנים מאלתרים ומנסים להצחיק בכוח. יש לי חברים קומיקאים והם בעצמם אומרים שלהצחיק זו משימה בלתי ברורה".
קרטיס מסכימה ומודה כי חלק מההנאה נבעה מכך שהשחקנים לא נדרשו להתאמץ כדי להצחיק. "זה כיף לעשות משהו מהותי שאתה לא נדרש לדחוק אותו למעלה בכוח, וגם לא להפיח בו חיים כל הזמן. כשאתה רואה קומדיות שבהם שחקנים מגזימים, זה בגלל שאין להם ביטחון בחומרים עצמם", אומרת השחקנית שפרצה בצעירותה ב"האלווין" של ג'ורג' קרפנטר, אך התנסתה גם בקומדיות כמו "משנה מקום, משנה מזל" לצד אדי מרפי, ו"דג ושמו וונדה" לצד ג'ון קליז. "כשיש לך בסיס מהודק ומדויק זה משחרר אותך מלפצות על זה באמצעות דיבור, וזה מה שקורה בקומדיות שאינן מצחיקות. אני לא רוצה לזלזל בסרטים של אנשים אחרים, אבל זה המצב. ג'ון קליז כתב את 'דג ושמו וונדה' בסגנון הצנוע שלו, וזה היה פשוט קורע. הוא היה מאוד ספציפי, ואז כשחקן אתה לא צריך לכפות את עצמך. אתה פשוט שם. זה מאפשר לך להירגע".
"הרעיון של עצמאות ואי תלותיות הוא הגרעין של הכל", מסבירה קרטיס, "יש מסורת ארוכת שנים שקובעת שתלותיות היא תכונה בריאה, ומצד שני עד כמה היא אינה בריאה. לכן הדמות של הרלן אומרת להם, לכל אחד ואחד מהם: 'התנהגתי באופן שפוגע בכם, אתם צריכים לעמוד בזכות עצמכם'. הוא למעשה אומר להם שהוא היה צריך לעשות זאת כשהם היו צעירים יותר. וגם דון ואני אומרים זאת לבן שלנו, שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו. זה הכל רקוב מלכתחילה".
במקביל לקידום "רצח כתוב היטב", קרייג מתכונן לסרט הבא שלו בתפקיד ג'יימס בונד בסרט "לא זמן למות", שייצא באפריל 2020 וצפוי להיות האחרון שלו. בסרט תוצג לראשונה סוכנת 007, ובראייה לאחור נראה כי קרייג הביא לדמות האיקונית מטען שונה, רציני ואפל יותר, ושובינסיטי פחות, ביחס לקודמיו. "בונד תמיד השתנה, ותמיד בתנועה. זה משהו שהדמות מחייבת, ולכן היא שרדה כל כך הרבה זמן. הדמות הסתגלה לרוח התקופה ולא נשארה תקועה בספרים המקוריים", אומר השחקן, "באופן אישי רציתי לנסוך מציאות בתוך הסרטים הללו. אלו היו עדיין סרטי בונד, ואסור היה לשכוח שמדובר בסרטים שאמורים לבדר, למתוח להלהיב, אבל מצד שני רציתי לוודא שבכל צעד בדרך הזאת אנשים מרגישים משהו. ובכל הנוגע ליחס הגון כלפי נשים, זה עניין מתחייב מטבעו. כל עוד זה תלוי בי, אי אפשר היה אחרת".
במחווה ג'נטלמנית בריטית אופיינית, קרייג מזכיר שקרטיס חזרה לאחרונה לתפקיד האיקוני ההוא מ"האלווין" של 1978, עם הרימייק המדובר של דיוויד גורדון גרין אשתקד. "ג'יימי דיברה בעבר על לקחת הפסקה ולגדל ילדים והיא מעולה בכך. תמיד אפשר לעשות פרסומות לטלוויזיה - זו החלטה עסקית נהדרת וזה מאוד חכם. אבל עכשיו היא חזרה בגדול עם להיט ענק כמו 'האלווין', וזה מבריק. זה נפלא, אי אפשר לכתוב את זה".
