מה צריך לעשות כדי לצלם סרט עלילתי? הכול תלוי בהכנה מראש - התסריט, ההפקה, הליהוק, איתור לוקיישן, תיאום עם הקייטרינג ועמידה בלוח הזמנים. ומה בנוגע לסרט תיעודי? ובכן, אפשר וכדאי להיערך מראש, אבל כשהמציאות מכתיבה את העלילה ללא תסריט, בסופו של דבר הכול תלוי בכאן ובעכשיו, ובמה שהעדשה תצליח לקלוט ממנו. העדשה של הבמאית האוסטרלית אמה סאליבן קלטה, מבלי לשים לב, רוצח.
בדוקו שלה Into The Deep תיעדה סאליבן את מה שהפך לפרשה שזעזעה את העולם - הרצח של הכתבת השבדית קים וול בתוך צוללת. רק במקרה, ממש בלי כוונה, סאליבן הייתה שם בזמן אמת בקיץ 2017 לצורך צילומי סרט על פועלו של פטר מדסן, הממציא והיזם הדני שהואשם ברצח.
סאליבן הגיעה לדנמרק כל הדרך מהצד השני של העולם בעקבות מלגה שקיבלה ממנהלת העיר ארהוס, שהוכרזה כ"בירת התרבות" של האיחוד האירופי ב-2017. בעיצומו של התחקיר לקראת שני סרטים קצרים שעליהם עבדה (ושעסקו באוצרת מוזיאון מקומי ובאי הפסטורלי פיור) היא נתקלה בקטע יוטיוב מהרצאת TED Talk שנתן מדסן, והסקרנות שלה התעוררה. היא ביקשה להיפגש איתו. בחילופי המיילים בין השניים ובשיחות ההמשך היא גילתה על היוזמה היומרנית שמוביל הממציא הפעלתן לשגר רקטה בייצור עצמי שלו, ולצאת איתה לגיחה מחוץ לאטמוספירה. העדכון הזה שיגר גם את הפרויקט החדש של סאליבן, שנועד ללוות ולתעד את מדסן וצוותו במרוץ החלל הפרטי שלהם. הצילומים יצאו לדרך ב-2017, מתוך כוונה להשלים את הסרט (שהיה אמור להיקרא Rocket Man) ולהפיצו בבתי הקולנוע באזור באוקטובר אותה שנה.
"כשלמדתי על משימת החלל החובבנית של מדסן, זיהיתי הזדמנות לספר סיפור על קבוצה של אנשים שעובדת יחד כדי להשיג משהו גדול יותר מסך חלקיה", משחזרת סאליבן בריאיון ל-ynet, "גיחות לחלל זה משהו שבלעדי בדרך כלל לממשלות ולארגוני ענק, כך שהתאגדות של מהנדסים מתמחים ומתנדבים, בהובלת אדם נלהב שרצה להיות האסטרונאוט החובב הראשון אי פעם, נראתה לי כמו סיפור ראוי. מלכתחילה זה היה אמור להיות דיוקן של פיטר מדסן - אדם פשוט שהיה מוכן לסכן את חייו ברקטה מתוצרת בית. בסרט קיוויתי לחקור מי הוא באמת ומה מניע אותו".
סיפורו של מדסן, אדם מוכר וידוע בדנמרק, זכה גם לתמיכה מטעם העיר ארהוס, אולם עם הדיווחים הראשוניים והבלתי נתפסים על מעורבותו ברצח קים וול הכריזו ראשי קרן התרבות המקומית על הפסקת ההפקה, וסאליבן הסכימה למסור את החומרים לרשויות החוק כחלק מהראיות המרשיעות נגד מדסן.
כך הופסק פרויקט של חודשים, שבמהלכם ליוותה סאליבן את מדסן ואת שותפיו הצעירים בזמן בניית הרקטה והצוללת, שממנה היו אמורים לפקח על שיגור מעל הים הבלטי באוגוסט 2017. שעות של ריאיונות עם הממציא, שבהם שוחח מול המצלמה על המניעים שלו לפעול נגד הממסד ובעיקר נגד מועדון החלל מקופנהגן שהתנכר לו, וגם וידויים אישיים על חייו הפרטיים. כפי שהמתנדבים אומרים אחרי הדיווחים על מעללי הבוס שלהם, הוא לא רק הרג את הקורבן שלו, הוא הרג גם את כל מה שהוא חי בשבילו. על הדרך נראה שהוא הרג גם את הסרט. אבל דווקא המקרה המזעזע הזה הפך את החומרים לחשובים, מעניינים, אולי קצת מציצניים ובעיקר נדירים מכדי שלא להתגבש לסרט.
מי שנכנסה לתמונה היא חברת הסטרימינג נטפליקס, שבתמיכתה הושלם הסרט והוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס האחרון תחת שמו החדש Into The Deep (השם Rocket Man נזנח, ולו רק בגלל הדרמה על חייו של אלטון ג'ון שיצאה לאקרנים אשתקד תחת אותו שם). המיקוד של הסיפור עבר מהפעילות היזמית של מדסן לפרשת הרצח. הסרט קופץ בין זמנים לפני ואחרי הרצח, ומשלב ריאיונות עוכרי שלווה עם הממציא, שיכלו אולי לרמוז על כוונותיו הזדוניות, תיעוד של עובדי הסדנה שנהו אחריו כדי להגשים חלומות מטורפים בתחום המדע והטכנולוגיה, ומצאו עצמם המומים נוכח פנטזיות הזוועה שמימש על הצוללת שהם עזרו לבנות, וכן סקירה של חקירת המשטרה והמשפט שאליו נגררה גם סאליבן עם החומרים שתיעדה. כך הפך הדיוקן הסימפטי של היזם השאפתן והנמרץ מדסן לפרופיל של גבר עם תאווה בלתי מרוסנת לכוח, שליטה ומיניות אלימה, שהפכו אותו בדיעבד לרוצח חסר רחמים.
"אחרי שהתברר שהוא רצח את קים וול, הכול השתנה. בנקודה הזאת קיבלתי החלטה מודעת לעבור מהניסיון להבין מיהו הבן אדם לחוויה של האנשים שסבבו אותו במעבדה, והסתנוורו מחבר שהם האמינו בו. אנשים שהיו חלק ממשהו חיובי, ונגררו בעל כורחם למשהו מזעזע", אומרת הבמאית, שמספרת כי במהלך השיחות ביניהם נתקלה לא פעם בשיגעון הגדלות של מדסן, שצץ גם על המסך. לעיתים נדמה כי ההופעה שלו בסרט והנכונות שלו להיחשף ולהיות בוטה ונוקב נובעים מהנרקיסיזם שלו. במבט לאחור נראה כאילו הוא מנסה לתמרן את המצלמה ואת הבמאית שמאחוריה לצרכיו.
"אני לא יכולה להגיד מה הוא חשב בנוגע לסרט בכל רגע, ואיני מומחית בנוגע לפסיכולוגיה שלו, אבל ההתרשמות שלי הייתה שפעמים רבות היה קשה לצלם אותו כי הוא חש צורך להיות בשליטה, ואז הוא היה משנה את האישיות שלו מול המצלמה", אומרת סאליבן. "שישה חודשים אחרי שהתחלנו לצלם חוויתי יותר מהנטיות הנרקיסיסטיות שלו, והייתי צריכה לשנות את הדרך שבה תיעדתי אותו. התחלתי לצלם יותר את האינטראקציות שלי איתו, במיוחד כששנינו היינו נינוחים אחרי ריאיונות. אני מבחינה שברגעים הללו הצלחתי לקלוט את הגרסה שלו שהכרתי מחוץ למצלמה. הרגעים הללו היו המשמעותיים יותר בצל השינוי הדרמטי בסיפור".
היום שבו הכול השתנה היה יום חמישי, 10 באוגוסט 2017. מדסן יצא לים יחד עם העיתונאית השבדית שביקשה להתלוות אליו לריאיון בתוך הצוללת שבנה. סאליבן צילמה אותו שעה קלה לפני כן לריאיון אחרון, שבו הוא נראה חסר מנוחה לאחר ביטול אירוע השיגור של הרקטה שלו, שהיה אמור להתקיים בשבדיה - אירוע שלו ייחל ושלקראתו התכונן במשך חודשים. ברגעים אלה היא קלטה ממנו ציטוטים לא בהירים, שבהם הוא מסביר מדוע נאשם ברצח צריך לשקר בבית משפט. על ההקשר הנפשע של דברים אלו אפשר כמובן לעמוד רק בדיעבד.
"ביום שבה הצוללת נעלמה, יום שתועד בסרט, כולם היו מודאגים בנוגע לשלומם של מדסן והנוסעת שאיתו", נזכרת סאליבן. "דאגנו שהם לכודים מתחת למים, שחסר להם חמצן או שהם טבעו. אני זוכרת שבתחילת אותו היום חשבתי לעצמי: ייתכן שכך הסרט שלי ייגמר. ואז הגיעה תחושת הרווחה המיידית כשהצוללת נמצאה, ואז הבלבול שהופיע במהרה בעקבותיה, כשהדיווחים החלו לזרום בנוגע לכך שהוא חי וקיים, אבל לא היו שום עדכונים בנוגע לעיתונאית שהייתה איתו. בשלב הזה התחילה להתעורר בי חרדה. מהנקודה הזאת ואילך, כל פיסת עדכון הפכה להיות מרעה לנוראה באופן בלתי נתפס. התפקיד שלי היה ללוות את הסיפור, ובימים הללו עשיתי מה שיכולתי כדי להתמודד עם ההלם שלי, ולהמשיך לתעד את מה שקורה סביבי".
כחלק מהתיעוד סביבה, סאליבן התרכזה בתגובות ההמומות של המתנדבים הצעירים שעבדו עם מדסן בסדנה ונשבו בקסמו, בהם גם בחורה צעירה שהייתה מיודדת איתו וראתה בו אדם מעורר השראה. במהלך השיחות עימה מתגלים צדדים אפלים מחייו הפרטיים של הממציא, שחיפש אחר הרפתקאות מיניות מחוץ לנישואים וביקש למתוח את הגבולות במערכות היחסים האישיות שלו. בין השאר נחשפים כמה סמסים ששלח מדסן לידידתו כמה ימים לפני הרצח, ובהם הוא מפרט תרחיש אלים שלפיו הוא קושר אותה בצוללת ומשסף את גרונה בסכין. "זה היה סתם, זו הייתה בדיחה", היא אומרת בהתחלה. ככל שהתמונה הולכת ומתבהרת בנוגע למה שאירע לקים וול בצוללת, גם היא מבינה שמדובר בביטוי להזיות הרצח שבראשו, וייתכן שהיא עצמה הייתה עלולה להיות קורבן שלו.
בחלקו האחרון של הסרט האישה הצעירה מתלבטת אם להתייצב כעדת תביעה, ובתמיכת סאליבן היא משתכנעת שיש לפעול על מנת להרשיע את מדסן. בשלב זה הבמאית הופכת לדמות פעילה על המסך, והיא מודה כי לא הרגישה נוח עם התפנית הזו שנכפתה עליה: "האירועים הכתיבו שאני אהפוך לחלק מהסרט", היא מסבירה. "צילמתי את מדסן לכל אורך אותו יום, וכשהחומרים שתיעדתי הפכו להיות חלק מחקירת המשטרה והתביעה, לא הייתה לי שום ברירה אחרת מלבד להפוך לחלק מהסרט. ובכל זאת ניסיתי לצמצם את הנוכחות שלי בסרט, כדי להשאיר את הפוקוס למאמץ הקולקטיבי של האנשים בסדנה".
סאליבן מספרת כי אף שבילתה עם מדסן שעות רבות ואפילו ביקרה בתוך הצוללת (ביקור מתועד שמראה עד כמה מרשים היה החזון שלו), היא לא הרגישה מאוימת מעולם. "היו כמה רגעים בודדים שבהם הרגשתי קצת לא בנוח להיות איתו לבד בסדנה, אבל התמודדתי עם הרגעים האלה בהתאם למה שנדרש מהתפקיד שלי. בסופו של דבר תפסתי אותו כבלתי מזיק", אומרת הבמאית, ומוסיפה כי היא משתדלת לא לחשוב יותר מדי על האפשרות שמדסן הביא גם אותה בחשבון בתוכניות הזוועה שלו. "לא הרהרתי בכך יותר מדי. אני מאמינה שכל הנשים סביבו היו בסכנה כלשהי. אני חושבת שמה שקרה היה שעת כושר עבורו לבצע פשע נגד האישה הראשונה שהזדמנה לצוללת שלו כשהיא איתו לבד. הוא היה מעין סלבריטי בדנמרק, ובמשך שנים עיתונאים רבים היו מגיעים לביקורים בצוללת שלו, כך שלא היה שום דבר יוצא דופן בביקור של קים וול. זה נורא שהיא לא חיה כיום".
את מרגישה אשמה על כך שאולי היית יכולה להבחין בסימנים מבעוד מועד ולמנוע את הרצח?
"כן. זה בהחלט משהו שאני נאלצת להתמודד איתו, וכך גם כל אחד מחברי הצוות שלו. האמת המרה היא שרק בדיעבד ניתן למצוא היגיון בכל מה שהייתי עדה לו. אף אחד לא יכול היה לחזות שזה מה שיקרה. כחלק מהחיפוש העצמי שלי, קראתי את ספרו של טים לוין Truth Default Theory, וזה הרגיש רלוונטי לחוויה הזאת. הוא מציע פרשנות שאנחנו כולנו פועלים מתוך הנחה שהאדם שמולנו הוא אמיתי וראוי לאמון. זהו המנגנון החברתי שלנו, ונדרש יותר מדגל אדום אחד כדי לשבור את ההנחה הזאת. היו לנו כמה שיחות מוזרות, וזה לא היה מספיק כדי שאחדל מלספק הסברים רציונליים לעצמי בנוגע להתנהגות שלו ואזהה את האזהרות. לגלות שאנחנו פשוט לא טובים בלחשוף הטעיות זה משהו שלא קל להשלים איתו, במיוחד כשהתוצאה היא פשע נורא".
