"לימדו אותי, שברגע שאתה מראה לכלב חולשה, אז כלב נושך. אז נסגרתי ונסגרתי, עד שיום אחד זה התפרץ החוצה, באלימות שהסתיימה ביריות וברצח. נשפטתי למאסר עולם. התחלתי לעשות חשבון נפש עם עצמי והגעתי להבנה שכל הדפוסים השליליים שצברתי בחוץ היו דמיון אחד גדול" (מ', מתוך "מדברים על אלימות").
אין לו קול רדיופוני, לא ניסיון מול המיקרופון או עברית רהוטה - ובכל זאת מ', אסיר בן 32 שמרצה כבר שמונה שנים בכלא, עשה את הבלתי ייאמן והפך לשדרן רדיו. את המונולוג הזה, יחד עם עוד עשרות שיחות על החיים בכלא, התמודדויות עם התמכרויות, אלימות ובדידות - הוא והקולגות שלו משתפים מדי יום בתחנת רדיו קטנה שמשדרת 24/7 במעגל סגור לכל בתי הכלא בארץ. מחוץ לכלא לא תוכלו להאזין לה. השם: "רדיו פוקוס".
האזינו לאסירים
כבר שלוש וחצי שנים ש"רדיו פוקוס" באוויר, אומנם מאחורי הסורגים אבל מתפקדת כתחנה לכל דבר. יש עורכים, מפיקים, מגישים וצוות טכני – כולם אסירים שבמסגרת תוכנית השיקום שלהם עברו הכשרה מקצועית והפכו לאנשי רדיו. מילים כמו "ליינאפ" ו"תחקיר" לא זרות להם, גם לא רייטינג. להפך – פה הוא משחק לטובתם.
הרעיון של רדיו שיקומי נולד במוחה של אשת התקשורת קרין עובדיה ראפ - תוך כדי נסיעה שגרתית באוטובוס. "קראתי באותה נסיעה מחקר שסיפר ש-70% מהאסירים סובלים מהפרעות קשב וריכוז וניסיתי לחשוב באיזו דרך אפשר לייצר אצלם מחשבה חיובית, שהיא חלק מתהליך האימון - ואז חשבתי על רדיו", מספרת עובדיה ראפ, שלמדה בין היתר אימון לטיפול בהפרעות קשב. היא חקרה מודלים דומים בעולם, ובשיתוף עם שב"ס, עמותת טופז וביטוח לאומי – יצאה לדרך.
את התחנה מנהל מאז הקמתה טל שמידט (36). הוא אמנם אזרח, אבל מסוגל להזדהות עם צוות האסירים שלו. "בדיעבד הבנתי שגם אני שוקמתי על ידי הרדיו", הוא מספר, "אמא שלי נפטרה בגיל צעיר, הייתי ילד בעייתי, מקלל מורות ומבריז, ורגע לפני שזרקו אותי מהתיכון, מישהו אמר 'תנו לו להיכנס לרדיו'. נכנסתי לתוכנית רדיו לנוער ב'קול הנגב' והתאהבתי. התחלתי לשדר בכיתה ט' ומהר מאוד הבנתי שיהיה לי הרבה מה להפסיד".
בהמשך למד תקשורת במכללת ספיר, המכללה שמלווה את "רדיו פוקוס" מיומו הראשון ומכשירה את האסירים לעבודה במקצועות הרדיו, ואחרי עשור בתחנת "קול הנגב" החל לנהל את המיזם בכלא איילון. "הגיוס למחזור הראשון של הרדיו היה הכי מאתגר", הוא עונה לשאלה איך בוחרים אנשי צוות לתחנה שכזו. "כשהודענו לאסירים שעומדת להיפתח תחנת רדיו בכלא, הם חשבו שזה יהיה רדיו מגויס, רדיו של משת"פים, והיה קשה לשכנע".
אסירים מכל בתי הכלא בארץ יכולים להגיש בקשה להשתתף בתוכנית - נכון לעכשיו אסירות עדיין לא משתתפות בה ורק מאזינות לתחנה (אך המטרה היא לשלב גם אותן בהמשך). תנאי הסף כוללים פרק זמן של לפחות שנה עד לשחרור וכן, צריך לדעת גם קרוא וכתוב ברמה בסיסית. אסירים שמכחישים עבירה או לא מוכנים לטפל בעצמם, לא יתקבלו. מי שעומדים בתנאים הללו נדרשים לעבור פרוצדורה מודיעינית, ולאחר מכן מגיעים לריאיון. "לא מדובר בריאיון עבודה מקצועי", מסביר שמידט. "אנחנו מחפשים אנשים שיש להם קודם כל מוטיבציה, עולם פנימי וסקרנות. חשוב לי שהבן אדם ירצה גם לעשות רדיו וגם להשתמש בו כדי להתקדם בשיקום שלו".
בישראל יש כ-10,000 אסירים פליליים - שיקום שלהם הוא רווח נקי לחברה. "פגשתי פה אנשים שבחיים שלהם לא נגעו במחשב, לא יודעים מה זה עכבר, מה זה מקש – הם יושבים למעלה מ-20 שנה בבית הסוהר ואין להם מושג טכנולוגי בשיט. אם אחרי שנה הם מצליחים לערוך לבד על מחשב, לעבוד עם וורד ווינדוז – זה כבר הישג", אומר שמידט.
אין חשש שהם יעבירו מסרים או אפילו ינסו לייצר מרד דרך הרדיו?
"מטעמי ביטחון והקפדה על שפה ותוכן - כל התוכניות מוקלטות מראש. לשמחתי עד עכשיו לא היו לנו בעיות צנזורה. אם יש מי שרוצים להעביר מסרים, הם יכולים לעשות את זה בטלפונים. הם לא צריכים את הרדיו. חשוב לזכור שלאנשים יש פה מה להפסיד. הרוב המוחלט של האסירים שהשתתפו ומשתתפים בה, מעריכים מאוד את המקום ומרגישים שליחות ואחריות".
אתה שואל אסירים על מה הם "יושבים"?
"אני לא שואל ובהתחלה הקפדתי גם לא לדעת. הרבה מאוד אסירים משתפים כבר מההתחלה, ואם הם מספרים שהם יושבים במאסר עולם – קל מאוד לעשות אחד ועוד אחד. גם לעצמי וגם לסטודנטים מספיר שעובדים איתם, אני ממליץ לשחרר את הרצון לדעת. אם תחפשו בגוגל מה הבן אדם עשה, רוב הסיכויים שתסתכלו עליו אחרת בפעם הבאה שתראו אותו. אני מאמין שהאסירים כבר נשפטו בבית המשפט, ואם אבוא כל יום ואשפוט אותם גם על מה שעשו, זה לא יהיה הוגן כלפיהם ולא נשיג בזה כלום".
רצועות השידור הפופולריות בכלא הן בין השעות 08:00-07:00 בבוקר ו-15:00 עד 20:00 - הזמן שבו האסירים חוזרים מהעבודה ופורשים לחדרים עד לרגע שבו נפתחות מהדורות החדשות. "רדיו פוקוס" משודר לאסירים דרך מקלטי הטלוויזיה הנמצאים בחדרים, וגם מאחורי הסורגים, מתברר, קשה להילחם בפריים טיים הטלוויזיוני. בבוקר, לעומת זאת, הרבה יותר קל.
אברי גלעד אולי לא יודע, אבל בזמן שתוכנית הבוקר שלו משודרת, רוב האסירים בכלא מעדיפים להאזין ל"מועדון בוקר" – תוכנית הרדיו שסוקרת בין היתר את הרגעים הלא פשוטים בכלא. במקום אייטם על איזה סנדוויץ' תכינו לילדים לבית הספר – הם שומעים שיחה על אופנת נעלי הספורט בכלא או מקבלים טיפים לחיים משותפים עם שכנים קרובים מדי.
תוכנית נוספת בשעות הבוקר היא "שיחון" –שמלמדת בצורה קלילה עברית וערבית. "זו יוזמה של אסיר שטען שמניסיונו הרבה בעיות באגפים נגרמות בשל קשיי השפה, מעצם העובדה שאנשים פשוט לא מבינים אחד את השני. הוא יזם את התוכנית שמצד אחד מאוד קלילה ומצד שני באה ללמד כמה שיותר סלנג ושפה פשוטה. בעקבות ההצלחה ונתוני ההאזנה הגבוהים, אסיר רוסי שהצטרף לצוות התחיל תוכנית שנקראת 'כן, דא', שהיא על אותו ז'אנר ומטרתה ללמד עברית ורוסית", מספר שמידט.
לוח השידורים כולו מורכב מיוזמות של האסירים, מתוכנית פופולרית במיוחד על זכויות אסירים ועד דמיון מודרך - הנושא שבו עוסק ג', שמגיש את התוכנית "השקט שבפנים". "נרשמתי בכלא לחוג של מדיטציה. החוג עזר לי מאוד מבחינה נפשית. הוא נתן תחושת רוגע ויציבות פנימית", הוא מסביר. "לא הגעתי מבית שדיברו בו על רגשות, זו הייתה משפחה גדולה שכל אחד בה רק רצה לשרוד, את הרגש פגשתי רק בכלא ותרגולים חיזקו את השקט אצלי. פתאום חשבתי איך להפוך את מה שעזר לי באופן אישי - למשהו שיכול לעזור לכל האסירים. לא לכל האסירים יש את הגישה לחוג מדיטציה ולכן רציתי להפוך אותו לרדיופוני".
א' הוא כבר אסיר משוחרר, אבל בכלא זוכרים עדיין את הימים ששידר את "מסביב לעולם" – תוכנית שמוקדשת למסעות וטיולים בארצות רחוקות. לכאורה מדובר בפורמט אכזרי למדי בהתחשב בנסיבות, אבל נתוני ההאזנה הציגו תמונה אחרת. פריז, לונדון, ברצלונה ואפילו האמזונס – ברובם ביקר א' בעיקר בדמיון. "את המסע באמזונס באמת עשיתי", הוא מספר, "אבל שאר מסעותיי היו בעיקר מוויקיפדיה". גם היא, אגב, מוגבלת בכלא - לאסירים אין גישה לאינטרנט אולם באישור מיוחד הם יכולים להשתמש בגרסת ויקיפדיה אוף ליין. "ניסיתי לייצר חוויה של חופש כשהייתי בתא סגור. כשמישהו מצייר לך בדמיון מקומות אחרים – זה סוג של חופש".
טרנד תוכניות האוכל לא פסח על לוח השידורים בכלא. כשהשף חיים כהן הגיע להתארח ב"ויטמין סי", הוא ענה על שאלות המגישים ונתן מתכונים שכל הפרודוקטים שלהם זמינים בקנטינה. ב"על קצה המזלג", המשודרת בימים אלה, המתכונים מגיעים מהאסירים עצמם, וב"שידור חי" מכינים אותם במטבח הכלא. הרעיון הוא לקחת טרנד מבחוץ ולתת לו פרשנות רלוונטית לאורח החיים בכלא. כך גם קרה כשפרופסור קרסו התארח ברדיו - והסביר איך אפשר לפתור בעיה רפואית בגבולות בית הסוהר.
ויש גם מוזיקה ב''רדיו פוקוס''. למעשה התוכנית הפופולרית ביותר היא "השיר שלך" – שבה האסירים שולחים מכתבים למערכת ומבקשים להאזין לשירים. "בכלא אין ספוטיפיי ויוטיוב וכשמישהו רוצה לשמוע שיר, הדרך היחידה שלו היא לשלוח מכתב", אומר שמידט.
הפתעות גדולות אין מבחינת הז'אנרים החביבים על האסירים: "יש הרבה בקשות למוזיקת דיכאון, הרבה למוזיקה ערבית, הרבה ים תיכוני וכן, עומר אדם מושמע, אבל פה מעדיפים יותר את הדיכאון הקשוח בסגנון ראובן המלאך ושרית אביטן. חוץ מזה אנחנו היחידים בארץ שמשדרים גם שעה של מוזיקה יוונית ושעה של מוזיקה רוסית, ערבית ואמהרית - בעקבות דרישה מהאסירים".
לדבריו, התחנה גם מארחת שלל אמנים שמגיעים לריאיון וביצוע של שירים. "דנה ברגר, כנסיית השכל, עמיר לב - הם לאו דווקא אלו ששומעים באופן טבעי בבית הסוהר, אבל הם התארחו ושני הצדדים היו מוקסמים. היה פה אסיר ששמע רק אבי ביטר ומוזיקה כבדה בסגנון. אחרי חצי שנה ברדיו הוא דפק לי בדלת המשרד ואמר: 'שומע, יצא שיר חדש למתי כספי ואין לנו אותו'. ואני אומר לו: 'מה? אתה? מתי כספי?'"
בעקבות השידורים ברדיו המעמד של האסירים השתנה בכלא? הם הפכו לסלבס?
"מכירים ומזהים אותם. החבר'ה מספרים שהם עובדים במטבח ופתאום מישהו אומר להם 'אה, זה אתה ששמעתי אתמול'. הם מקשרים ומחמיאים".
לדבריה של עובדיה ראפ, אחוזי ההאזנה לרדיו פוקוס עומדים על 80.6 כמעט כל יום. מנתונים חלקיים ממחקר מקיף שנערך מטעם אוניברסיטת בר אילן, עולה גם כי 60.7 אחוזים מהנשאלים דיווחו שהם מאמינים למה שהרדיו מדווח.
הנתון הזה הוא משוב חשוב למי שעוסקים במלאכה וחושפים את האסירים לתוכן טיפולי וחינוכי במסגרת הרדיו. "תוכניות המוזיקה הן הממתקים, אבל האוכל האמיתי הן תוכניות הגמילה מסמים, שיש להם נתוני האזנה גבוהים", מבהיר שמידט. "ייצרנו פורמט בו אסירים ודוברים מבחוץ משמיעים את קולם, משתפים בהתמודדויות ונותנים מסרים מחזקים.
זוכרים את א' ותוכנית הטיולים שלו בעולם? בקרוב הוא יגשים את החלום האמיתי וישדר לקהל הרחב ברדיו של מכללת ספיר, שהחליטה לשלב אותו עם צוות השדרנים הקבוע שלה. יוזמי התוכנית שואפים שגופי התקשורת בארץ יצטרפו ויקלטו גם הם אסירים משוחררים בוגרי רדיו פוקוס. ואם זה לא יקרה - מספיק להאזין לווידויים והתובנות של האסירים כדי לדעת שבקצה הסקאלה, מישהו עושה עבודה טובה.
