הכוכבים לא הסתדרו למרים בנימיני כשהייתה ילדה. "היו לי חיים די קשים ולא הבנתי למה נפל בחלקי כל זה", היא מספרת, וחוזרת לשנים הראשונות של חייה כילדה דתייה מקיבוץ יבנה, הכי רחוק מהאישה שהפכה להיות: האסטרולוגית המפורסמת בישראל והכוהנת הגדולה של התחום. "עד שהכרתי את האסטרולוגיה הייתי קצת מבולבלת", היא מסבירה. "בבית הילדים היה מאוד קשה. בתקופה הזאת היה מותר לכולם להרביץ לילדים חופשי על הבר. לא רק למטפלות, לכל אחד. גם חברים בקיבוץ - אם משהו לא מצא חן בעיניהם, יכלו להחטיף סטירה לילד. זה היה בסדר. בלילה היינו לבד, והיה מפחיד. תנים מייללים ודברים שמפחידים ילדים. פחדתי נורא. הייתי ישנה עם שמיכה על הראש מהפחד. ילד שיש לו מעמד לא טוב בבית הילדים חוטף גם מהילדים, גם מהמטפלות, גם מהמורים, מכולם, והמעמד שלי לא היה משהו בכלל".
אז היית מהילדים שחוטפים.
"כן, והרבה. כמעט לא היה עונש שלא השתתפתי בו. אני זוכרת שפעם אחת הכינו שם את החצילים הכי גרועים בעולם, טעם נורא ואיום, ולא הסכמתי לאכול אותם. המטפלת אמרה לכולם להחזיק אותי ואת הידיים שלי ולסתום לי את האף והאכילה אותי. ירקתי את החצילים לכל עבר. הייתי בת שבע, אז היא נתנה לי עונש להתקלח עם הבנים".
נורא.
״יום אחד החליטו שאני צריכה להישאר כיתה. הייתי ילדה חולמת כזאת, אבל לא הייתה כיתה מתחתינו. בעיה. אז מה עושים? שלחו אותי לגור בליפט - מעין מכולה, ארגז עץ ששמו בו רהיטים ועשו לו חלון ודלת ועטפו בנייר זפת נגד הגשם. גרתי שם לבד, ילדה בת שמונה. ערב אחד ישבתי על המיטה ופתאום נכנס נחש צפע, כי היו חורים ברצפה. נבהלתי כל כך וברחתי הביתה, רציתי לישון בבית אבל ההורים לא הסכימו. אבא שלי חזר איתי והנחש כבר לא היה, והוא אמר שאני יכולה להישאר שם. גרתי שם כמה חודשים. מי שהיה קצת חולם ולא בעניינים וקטן כמוני, היה לו קשה בקיבוץ".
אבל נדמה שבנימיני לא נוטרת טינה. "טראומות ילדות", היא אומרת בחיוך. אישה עדינה עם קול עדין, מספרת דברים נוראים כאילו אלה צחוקים מפעם, בלי כעס. "עד כיתה י"ב כולם בשכבת גיל שלי נשארו כיתה והגענו לצבא יחד".
איפה היו ההורים בכל זה?
"ההורים לא ידעו בכלל מה קורה. היה להם כל כך קשה, מה גם שאני לא סיפרתי כלום, חשבתי שאם אספר אולי אחטוף מכות גם מאבא. כל יום ב־16:30 היינו הולכים להורים עד 19:30, וכל היום הייתי מתגעגעת אליהם וסופרת את השעות עד שאראה את אמא שלי. אבל אין לי כעס עליהם. אני לא אומרת שלא היה קשה אבל אני אומרת לעצמי, 'בסדר, לי היה קשה וגם לאחרים'. אני שמחה בחלקי, תודה רבה לקדוש ברוך הוא שהמצב שלי לא יותר גרוע, אני מודה לו על מה שיש לי. אני לא ממורמרת אף פעם".
בנימיני נולדה לרות ומנחם בר־דרומא, גרמנייה והולנדי, שעלו לישראל והתיישבו בקיבוץ. אחרי שירות צבאי היא המשיכה לאקדמיה למוזיקה, והפכה נגנית קלרינט מוכשרת שהתפרנסה מנגינה בתזמורת המשטרה, עד למפגש עם קורא בכף היד. "הלכתי עם חברה למישהו שעוסק בקריאה בכף היד וגם באסטרולוגיה. באתי ממקום מאוד רחוק מכל זה ופתאום נפתחו לי העיניים. אני זוכרת מה הוא קרא אז במפה שלי, והבנתי הכל. הרגשתי שאני מכירה את זה מאיפשהו. אמרתי שהוא חייב ללמד אותי. ככה התחלתי. וכשלמדתי אסטרולוגיה למדתי גם לקבל את החיים ואת עצמי, ושאני צריכה לקבל את עצמי כפי שהגעתי לעולם, ואז אני אוכל להשלים עם הכל, וזהו".
נקודת הפריצה הגיעה לא הרבה זמן אחרי. "בשנת 74' היה בנחלת שבעה בירושלים בית קפה, 'הגלריה הקטנה'. הציעו לי לקרוא שם בכף יד, שהם ישלמו לי 50 לירות וייקחו לעצמם עשרה אחוזים. שנה אחרי פנו אליי מהטלוויזיה, מהתוכנית של ירון לונדון, 'טנדו'. ניגנתי שם עם שלמה גרוניך יצירה של מנדלסון, היינו יחפים, זה היה נורא נחמד. יום למחרת השידור חיכו לי בבית הקפה מאה איש".
משם התרחבה הפעילות. "לבני אמדורסקי ודן בן אמוץ הייתה מסעדה ביפו, ובעלי באותה תקופה עשה דוקטורט והיה צריך לפרנס את הבית, אז אמרתי לו שהפרנסה עליי. נסעתי פעם בשבוע למסעדה, ועבדתי עד שתיים בלילה. היו באים לשם כל המי ומי, טייסים, זמרים, שחקנים הכי מפורסמים של אז". אחר כך בנימיני כבר התחילה לקבל אנשים בבית ובהדרגה נהפכה לגורו בתחום.
מאז 1980 היא כותבת טורי הורוסקופ בעיתונות. תחילה ב'העולם הזה', ומ־1989 ועד היום היא בעלת טור ההורוסקופ ב'ידיעות אחרונות'. לא קיבלה מכתבי תלונה מקוראים אבל מודה שגם היא טועה. "היו לאורך השנים אנשים שביקשו את הכסף בחזרה. מיד החזרתי", היא צוחקת.
ויש לה גם פינה ברדיו 103fm בתוכניתה של ג'ודי ניר מוזס. בנימיני מייעצת לה דרך קבע שנים רבות. "כשג'ודי התאלמנה מעמירם, בסוף 88', היא באה אליי ומאז אנחנו בקשר". עוד ברשימת המתייעצים הקבועים: ירדנה ארזי ויהודה פוליקר. "האמרגן של יהודה מצלצל אליי קבוע, הוא נותן לי תאריכים להופעות ואני עונה לו. יהודה אפילו לא צריך לצלצל בעצמו, זה כבר לא עובר דרכו כי מי שעובד איתו יודע מראש שזה צריך לעבור דרכי. הוא פונה בהחלטות החשובות. למשל לנסוע לחו"ל - אין מצב בלי לשאול אותי. ירדנה לא שואלת על תאריכי הופעות אבל אם יש משהו חשוב היא פונה. יש גם אחרים אבל אני לא רוצה לחשוף".
איך ההורים שלך קיבלו את העיסוק הזה?
"אמא שלי הייתה אדם מאוד פתוח, למרות שבאה מקיבוץ דתי והייתה יקית, היא קיבלה הכל. אבא שלי היה יותר שמרן, הוא אמר: 'מה זה השטויות האלה?' והפריע לו בפן הדתי, אבל לאט־לאט הוא קיבל את זה. הייתה תקופה שעבדתי ברדיו בתוכנית של אבי אתגר והוא היה מדבר על ספורט ורצה לדעת אם ישראל תפסיד או תנצח במשחק. תמיד צדקתי, בלי כוונה (צוחקת) ואבא שלי עוד אמר: 'איך את מעיזה? את לא מבינה כלום', ספורט היה אהבת חייו. עניתי, 'אבל אבא תראה, אני כל הזמן צודקת', ואז הוא השתכנע וקיבל עליו את האסטרולוגיה. כשהוא היה מאוד חולה הוא שאל: 'תסתכלי, מה את רואה בידיים?' הוא האמין בזה".
מה ראית?
"ראיתי די גרוע אבל לא אמרתי לו. לא רק זה, אחרי השבעה עשיתי סדר בכל מיני ניירות שהיו לי, ומצאתי נייר שכתבתי עליו שנתיים לפני, שאני רואה את אבא שלי במצב קשה. כתבתי שם ‘אוגוסט 86'’, וזה בדיוק מה שהיה".
איך חיים עם הידיעה הזאת? שאבא שלך הולך למות בעוד שנתיים?
"לא חושבים על זה. ראיתי, כתבתי, שמתי בצד ושכחתי. מדחיקים. לא אמרתי לאף אחד. למה להתעסק בזה? פעם אמא שלי ביקשה שאראה את המפה של אחי. אמרתי לה שהמפה קשה אבל לא נכנסתי לזה. זה היה קשה מדי. ראיתי שהוא בתקופה קשה אבל לא ידעתי שיקרה מה שקרה לו. יש דברים שאדם לא רוצה ולא מסוגל לראות. חודש־חודשיים אחרי שהיא שאלה הוא נדרס למוות, בגיל 53".
זה נטל נוראי לשאת.
"יש דברים שאי־אפשר להגיד להם לא, הם יותר מדי מחוברים אליך. ותמיד יש מה לעשות, תמיד אפשר לבקש מהקדוש ברוך הוא שינוי".
את אישה דתייה, איך זה מסתדר עם הדת? אסטרולוגיה היא לא עבודת כוכבים ומזלות?
"זה בתנאי שעובדים עבודת כוכבים ומזלות. למשל, אדם שמאמין בכוכב ונוס אז הוא מקטיר לו קטורת ומתפלל אליו - זו עבודה זרה. אבל לדעת איפה נמצאים הכוכבים ולפרש אותם, זה לא חטא, אף אחד לא אסר את זה. הדתיים לא עוסקים בזה, הם לא אוהבים לעסוק במשהו שיותר מדי קרוב לעבודה זרה, לדברים שלא ברור מי מחליט - הכוכבים או הקדוש ברוך הוא. אבל מי שברור לו מי מחליט, יודע טוב מאוד. הכוכבים הם המשרתים של הקדוש ברוך הוא, הם שליחים, הם לא עומדים בפני עצמם.
"היהדות היא כל כך ענקית, האסטרולוגיה היא רק פסיק לידה. זו עוד מערכת חוקים, כמו מתמטיקה. מוזיקה אגב עוד יותר דומה לאסטרולוגיה. שתיהן צריכות פרשנות. אם את תנגני רק תווים, איך זה יישמע? צריך פה להכניס רגש, פה פיאניסימו, פה פורטיסימו".
אגב, גם את המוזיקה בנימיני גילתה ברגע אחד כואב בקיבוץ. "תמיד אהבתי מוזיקה, אבל יום אחד בשיעור מוזיקה היה לי משעמם. המורה השמיע יצירה והפרעתי, אז הוא נתן לי סטירה. שכבתי על השולחן ובכיתי, ובסוף נגמר לי הבכי, אבל לא היה לי נעים להרים את הראש אז בינתיים האזנתי כבר ליצירה, 'מחול המוות' של סן־סנס. שומעים שם את המתים קמים מהקבר ורוקדים, זה היה מאוד יפה. היצירה כל כך מצאה חן בעיניי ובאותו הרגע הבנתי שאני של המוזיקה".
בנימיני אישה מבריקה וחדה. ברור שהיא יודעת לקרוא אנשים עוד לפני שהיא ניגשת אל המפות. פעם הייתה מכינה אותן ביד, והיום היא משתמשת בתוכנות בשני המחשבים שבמשרדה. תקופה מסוימת הייתה פחות דתייה, אחרי הגירושים חזרה אל הדת לגמרי ("מעולם לא הטלתי ספק, תמיד האמנתי. נולדתי עם אמונה חזקה"). היום היא לא בזוגיות. יש לה שני ילדים וחמישה נכדים. בתה כתבה את ההורוסקופ של עיתון ‘מעריב’ במשך עשר שנים. "עכשיו היא רק במוזיקולוגיה".
הדירה שלה בירושלים נראית כמו מסיפור אגדה. המון פרחים וכמה מפות אסטרולוגיות על הקירות. קצת אחרי שקראה לי בכף היד עם זכוכית מגדלת ענקית היא שולפת מהמדף במשרד קופסת פח קטנה ויפה. אני תוהה בחשש מה היא תשלוף משם, אבל אלו רק סוכריות M&M's.
"אני שפן הניסיונות הראשון, לפני הכל", בנימיני מחייכת. פעם למשל, ראתה במפה שלה שתתחתן במזל טוב, אבל גם שתתגרש. "אז למה התחתנתי איתו? אם רואים שמתגרשים זו לא סיבה לא להתחתן. בזכות זה נולדו לי שני ילדים. לבן אדם יש גורל מסוים, מסע מסוים שבו יקרו דברים כאלה ואחרים. בגלל זה לבטל את כל המסע? כאלה הם החיים, אז זה שאתה יודע או לא יודע לא משנה את החיים עצמם. להפך, אני חושבת שטוב לדעת".
יש דברים שקשה לדעת.
"נכון, 'מוסיף דעת מרבה מכאוב'. למשל מוות זה דבר שאי־אפשר להתמודד איתו ולכן אני לא מדברת על מתי בן אדם חס וחלילה יחזיר את נשמתו לבורא. אני גם לא מסתכלת על זה. גם אם מישהו ישאל אותי, אסרב לענות. אגיד: 'תשאל את הקדוש ברוך הוא'. מחלות? לא מתעסקת גם עם זה, אבל אם אני מזהה משבר גדול לגוף, אני שולחת אנשים ללכת לרופא. אסטרולוגים לא יכולים לקחת אחריות על כזה דבר".
היא נולדה במזל שור, "אבל לפי המפה, המזלות שמרכיבים את המזל שלי הם גם סרטן ומאזניים". כדי להכין מפה אסטרולוגית תצטרכו שנת לידה, שעת לידה מדויקת ומקום, היא מסבירה.
המפה, לדבריה, יכולה להגיד גם איפה מתאים לבן אדם לגור - יעני משנה מקום משנה מזל. "אכן! יש ארצות שהאנרגיה בהן לא טובה לך. יש כוכבים שמראים שאם מישהו נוסע למקום מסוים, אולי חלילה תקרה לו תאונה. או להפך, יהיה לו הרבה מזל. אני יכולה אפילו להראות לך על עצמך", היא מציעה.
זה הרגע שבו המוח שלי מתחיל להתבלבל. כל הדרך לירושלים תהיתי, אני מעוניינת בזה? יש דברים נסתרים, למה לגעת? האמת, אני אפילו לא מתקרבת להורוסקופ בעיתון.
פחות מ־20 שניות אחרי, וחצי פרוסת עוגה שאפתה, כמובן שאני אומרת כן. "את יודעת את שעת הלידה המדויקת?" היא שואלת. אני עונה - 15:10. בנימיני מהססת. "זה מה שאמא שלי אמרה לי", אני מבטיחה, ובנימיני מודיעה שהיא לא סומכת על אמהות. לכי תמצאי עכשיו תעודת לידה רשמית מברית־המועצות לשעבר. בהיעדר אלטרנטיבה החלטנו לנסות ולסכם שאם התשובה לא תמצא חן בעיניי, יהיה תירוץ טוב. בנימיני מקלידה את הנתונים בתוכנה במחשב. היא רואה במפה שאני חרוצה מאוד ובעלת ראייה קדימה, "וגם צודקת. כדאי לשמוע לעצות שלך". כמובן שביקשתי את זה גם בכתב. אחר כך היא ציינה שעברתי כמה משברים רגשיים. בכל מקרה, "תל־אביב בראש המפה, מקום מעולה בשבילך", היא מכריזה. "לונדון יכולה להיות טובה אבל רק לתקופה, ואחריה כדאי לחזור, יש שם כוכב של דברים לא צפויים".
השאלות השכיחות ביותר של מי שבא אליה לייעוץ: אהבה/זוגיות, כמובן, במקום הראשון. "גם אנשים בזוגיות, כשאתה מתחתן השאלות רק מתחילות", היא צוחקת. אחר כך מגיעות השאלות על עבודה, כסף, ילדים. "כשאתה מקבל מפה אסטרולוגית זה כמו לקבל מפת דרכים, תתחיל לתכנן. דרך לא יעילה? מסוכנת? זה בדיוק זה".
כמה את מתכננת בעצמך את היומיום שלך לפי האסטרולוגיה?
"כל הזמן. אני עושה לי מראש מפה לכל השבוע. לא רק לעצמי, לכולם. זוכרת את כל כוכבי השבוע בעל פה ויודעת מה קורה. כשזה יום לא מתאים, אני משנה תוכניות, לא עושה משהו כשיש מצב לא טוב. גם אם ראיתי את זה ברגע האחרון - מבטלת. הלכתי פעם לקנות ריהוט ובחרתי משהו, וקלטתי שלא בדקתי אם יש ירח שחור. אז בדקתי ואמרתי, 'סליחה, יש ירח שחור, אחזור מחר'. לא קניתי".
יש אנשים שקוראים את ההורוסקופ בעיתון ומזלזלים. נניח כתוב למישהו שהיום כדאי לו להימנע מעימותים. זה די גנרי ויכול להיות רלוונטי כל הזמן.
"מי שמזלזל, הכל בסדר, זה ממש לא מפריע לי. זה עיתון, מי שרוצה לרפרף ולהעביר את הזמן, בסדר. זה לא דוקטורט. זה מאוד כללי, אבל עובדה שזה מחזיק מעמד".
הוכחות? קשה לשכנע אותה לתת אבל בסוף היא מתרצה. "מישהו שאמרתי לו ביולי שהבורסה תיפול ושיוציא את הכסף, שלח לי את זה בווטסאפ להראות שאכן כך היה. זה נחמד כששולחים הודעות כאלה. או למשל מישהי שאומרת נגיד, 'אני לא אתחתן', ופתאום היא מתחתנת ויש לה ילדים והכל. יש כאלה שבאים אליי כמו לפסיכולוג, קובעים שכל שלושה חודשים באים לשעה ויושבים ומנקים את הראש וטוב להם. יש כאלה שבאים רק כשמופיעות צרות, וזה עוזר להם".
חתיכת אחריות.
"אני מרגישה כל הזמן אחריות גדולה כלפי האנשים, זה מתח נורא לאסטרולוג. לעזור וחלילה לא לשבור. דבר ראשון שאני מסתכלת על בן אדם זה עד איפה אפשר להגיד לו ועד איפה לא. פסיכולוג לא יודע איפה לעצור, רופא לא יודע איפה לעצור, אבל אסטרולוג כן. צריך לחזק את הבן אדם, הוא בא להתעודד, כמעט על סף שבירה כשהוא מגיע לכאן, אז עוד להוסיף לו? אני משתדלת שאנשים ייצאו מכאן עם חיוך, שהדברים בהירים והאדם יודע מה לעשות, יש לו מפת דרכים. waze".
נשמע שיש כאן הרבה פסיכולוגיה חיובית.
"אחת המטרות של האסטרולוגיה היא להכיר לבן אדם את עצמו ולומר, 'זה יתרון וזה חיסרון', לעזור לבן אדם לקבל את עצמו. את יודעת כמה אנרגיה אנשים מוציאים כשהם הולכים נגד עצמם? ברגע שאין מישהו שמפמפם לך באוזן: 'אתה לא בסדר', ואין לך רגשי נחיתות, אתה יכול לעשות הכל. אני חושבת שהאדם לא צריך לשנות את האופי שלו בכלל אלא לדעת מי הוא, ועם זה ללכת.
“האסטרולוגיה נותנת מידע מהמון כיוונים: רגשי, שכלי, ציורי", היא מסבירה. "מישהו מפרש לך את המצב של הכוכבים ואיך הם ישפיעו. תחשבי שמישהו אומר שמחר יהיה גשם, אז אני יודעת שאני צריכה לקחת מטרייה ומעיל, ואני מצוידת ושקטה. לא שאני לא אצא מהבית, אבל אדע שיהיה לי יותר קל. אותו דבר האסטרולוגיה: באים ואומרים לבן אדם למשל שהשנתיים האלה בחייו מאוד קשות, אבל אחריהן הכל יסתדר ויהיה קל, אז הבן אדם מקבל תקווה, הוא יודע שלא כל החיים יהיו קשים".
האסטרולוגיה חווה בשנים האחרונות פריחה משוגעת בעיקר בקרב בני דור ה־Y. אפליקציות פופולריות בתשלום שממפות לך כל יום, עמודי אינסטגרם, סרטוני יוטיוב. הדור המבולבל, זה שהכללים של העולם השתנו בשבילו - עוד לפני שבאה הקורונה - ומחפש פנס שיאיר לו את הדרך בשוק עבודה חדש, ובעולם שבו תפיסות זוגיות משתנות, מצא בחלקו סט שלם של כוכבים שמדווח ומייעץ לו ישירות בפושים באייפון.
"כשהתחלתי לכתוב ב'העולם הזה', אורי אבנרי אמר לי שהכל על אחריותי. כל הנושאים, אפילו הגרפיקה. ופחדתי, חשבתי שהוא יפטר אותי תוך חודש כי לא ידעתי מה לעשות. התלבטתי על מה לכתוב אז לקחתי נושאים כמו 'מרקורי בנסיגה', ו'ירח שחור' ואף אחד לא הכיר את זה אז. אני הכנסתי את זה לארץ", היא מחייכת. "עכשיו כולם מדברים על זה. תמיד ידעתי שהדור הצעיר יותר יאהב אסטרולוגיה ולא יפסול אותה כמו הדור הקודם".
למה?
"כי יש כוכבים שמשפיעים על דור שלם - פלוטו, אוראנוס, נפטון. לפי המיקומים של הכוכבים האלה בשנות ה־80 ו־90 היה ברור שהילדים ייצאו מיסטיים. זה ילדים שזקוקים למיסטיקה, דור מחובר ורוחני יותר, חכם יותר. הרבה יותר משובח".
אולי זה כי העולם השתנה? לדור ה־Y אין יציבות, אין ודאות שמי שיעבוד יצליח לקנות דירה.
(צוחקת) "גם פעם לא ראו את האופק. זה עניין של מזל, זה לא שייך לדור. האסטרולוגיה אולי נותנת משהו להיאחז בו כשאתה מרגיש תלוש, אבל אנשים תמיד הרגישו תלושים וחיפשו ביטחון. אין פה חדש תחת השמש, משכנתה היא בעיה בכל התקופות".
תגידי, מה הסיפור עם מרקורי והנסיגות שלו?
"מרקורי הוא כוכב שמבטא את היומיום, וקודם כל את החשיבה, ואם מרקורי בנסיגה כללי המשחק משתנים.
כשהוא נמצא בנסיגה, וזה קורה כל שלושה חודשים, הכל הולך אחורה והדברים הולכים הפוך. במקום שאדם ילך קדימה הוא נהיה כבד. אגב יש אנשים שנולדים עם מרקורי בנסיגה: הם בעצמם כבדים, לא חושבים בקלילות, דוגמטיים, לא גמישים בשום כלום, אין להם דיפלומטיה במיל, והרבה פעמים הם אפילו לא יודעים לאיזה מגדר הם שייכים. זה אחד הגורמים שיכולים להשפיע".
אז מה לעשות כשמרקורי בנסיגה?
"זה יותר מה לא לעשות. נגיד עכשיו עשו בחירות. לעשות בחירות כשמרקורי בנסיגה זה טיפשי. למה לכם? איזו מין תוצאה תצא? זו כבר הפעם השלישית אז לפחות תשאלו אסטרולוג לפני. אני לא יכולה להגיד שמות אבל היה פוליטיקאי עם הרבה השפעה באיזו מפלגה, וכל פעם כשהיה להם פריימריז הוא היה בא להתייעץ באיזה תאריך לעשות כדי שהוא יזכה. נתתי לו, והוא זכה" (נקרעת מצחוק). בארצות־הברית טראמפ יזכה שוב. עשיתי לו מפה בפעם הקודמת ושבוע לפני הבחירות אמרתי ברדיו שהוא יזכה. יואב גינאי אמר לי בשידור לחזור בי כדי שלא תהיה לי בושה שבוע אחרי, כי הסקרים נגדו, אבל ראיתי שהוא יזכה וגם עכשיו אני רואה שהוא יזכה".
מה עם הבחירות שלנו?
"אני לא רוצה להיכנס לזה כי כל רגע הכל משתנה, זו שנה מטורפת מדי עם פוליטיקה כל כך לא יציבה. זה לא שזו שנת בחירות נורמלית, זה משהו אחר, המצב נורא שונה".
מה לגבי שלום עם הפלסטינים? יהיה?
"מה פתאום, איך אפשר? לפי המפה אין שום סיכוי. כלום. המפה של ישראל מאוד קשה, 15 במאי 1948 שעה 16:22, מאוד קשה".
לא שעה טובה להקים מדינה.
"ממש לא. לא התייעצו עם אף אחד לפני זה ואנחנו אוכלים את זה, חיים את זה. אולי תשאלי את האסטרולוג של אבו מאזן" (צוחקת).
אני שואלת מה דעתה על מי־טו ומתי סוף־סוף יהיה שוויון בין גברים לנשים - וגם כאן יש לה הסבר שקשור לכוכבים. "זו רק ההתחלה. אנחנו הגענו לעידן מזל דלי, שיימשך אלפיים שנה. זה עידן של שוויון, לכן גם המאבק הלהט"בי בולט. אוראנוס, הכוכב של הדליים, הוא דו־מיני, אין לו הבדל בין גברים לנשים. עידן דלי זה עידן של דברים שלא היו קודם, מהפכות. הדלי הופך, מורד, בלתי צפוי. אז המאבקים ימשיכו.
"העידן הקודם היה של דגים, זה הולך הפוך. היו בו מצד אחד את המוזיקה הכי יפה, פיסול, ציור. ומצד שני באו הדברים הכי איומים, מלחמות קשות מאוד. ואז פרץ עידן הדלי. הדלי הוא שוחר מדע, שוחר שוויון, כדור הארץ הפך להיות קטן יותר והכל השתנה. כל הגישה, המחשבים, הפלאפונים, התקדמות המדע זה הכל מזל דלי. מי יודע לאן זה עוד יתפתח".
אסטרולוגיה זה מדע מבחינתך?
"המתודה שעליה היא נשענת היא מדע, אבל הפרשנות היא יותר אמנות. את לא יכולה להגיד לאדם שיהיו לו ילדים אם את רואה שאין לו, אבל יש פרשנויות שונות. לפעמים יש טעויות, אנחנו בני אדם. אולי בעתיד המחשבים יידעו לעשות את זה יותר מדויק".
אפשר גם פשוט לראות את זה כנבואה שמגשימה את עצמה.
"יש בזה אחוז קטן של אמת ואחוז גדול של לא אמת. כי עם כל הרצון הטוב שלנו, זה לא אומר שאם אמרנו משהו הוא יקרה. החיים והגורל יותר חזקים מזה".
"ממה שאני רואה מגפת הקורונה תימשך עוד בעולם וגם בארץ, זה לא הולך להיות דבר קצר במיוחד. זו מגפה ורואים את זה גם באסטרולוגיה. אבל אני לא רואה את זה בארץ בצורה קשה כמו שזה היה באיטליה למשל. בדקתי היסטורית, והמגפה של הדבר השחור - אני לא רוצה להשוות, אבל בכל זאת – התחילה ב־1345, נמשכה עד 1351 ושינתה את העולם. זו הייתה מגפה שהלכה וחזרה, וכמובן שהיא הייתה הרבה יותר גרועה, הרגה 35 מיליון סינים והגיעה לאיטליה דרך סחר והתפשטה בכל אירופה. חצי אירופה מתה אז, זה שינה את כל העולם".
ואיך זה קשור לקורונה?
"מה שהיה אז מבחינת מחזור הכוכבים זה צמידות בין סטורן ויופיטר. הם נפגשים כל 20 שנה, אבל כל 238 שנה הם משנים יסוד, וברגע שמשתנה יסוד זה הופך למסוכן, וזה מה שקורה עכשיו. היה ברור ששנת 2020 תהיה שנה מאוד קשה שתשנה את כללי המשחק בעולם, יש לה כוכבים מאוד בעייתיים. בייחוד שני הכוכבים הספציפיים שכשהם הופיעו יחד בדרך כלל פרצו מלחמות עולם. הם הופיעו יחד במלחמת העולם הראשונה וגם במלחמת העולם השנייה. בארץ במלחמת תש"ח, במלחמת יום כיפור, במלחמת סיני ב־56' ובמלחמת לבנון. גם במלחמת וייטנאם - זה אותם הכוכבים. כשהם באים, זה תמיד מפחיד. אני חשבתי שתהיה מלחמת עולם אבל זו מלחמה אחרת, הקורונה".
אז מה מצפה לנו?
"הגל הגדול אצלנו התחיל ב־11 במארס ועד 26 במארס יידבקו הכי הרבה. זה ימשיך אבל יירגע לדעתי ב־25 באפריל ואז זה יתחיל לרדת. יכול להיות שבדצמבר זה יחזור עוד פעם אבל ראיתי שבספטמבר ימצאו איזו תרופה נגד הווירוס, ונראה שזה יהיה בשיתוף פעולה בין ארה"ב וישראל. יהיו פה חולים כי המון נדבקו, אבל זה רחוק מלהיות כמו באיטליה".
יהיו הרבה מתים?
"אני לא יודעת, אני לא מבינה במוות".
ובכלכלה?
"הבורסה תמשיך לרדת, להתמוטט ולהתרסק לאורך כל השנה. יהיה עוד משבר פיננסי בספטמבר־אוקטובר, אבל יחסית הכלכלה בישראל תהיה טובה יותר מאשר הכלכלה העולמית. אנחנו נצא יחסית ממש בסדר מכל הקורונה".
