נתחיל מהסוף: יהודה פוליקר לא מדבר עם גל אוחובסקי כבר 25 שנה. וזה דווקא התחיל יפה. הימים היו אמצע הניינטיז. הומואים היו ברובם בארון. פוליקר, כוכב ענק ואדם עם סוד, היה רגע לפני הוצאת האלבום "הילד שבך". הוא אולי נעל את הארון וזרק את המפתח, אבל הטקסטים שכתב שותפו ליצירה יעקב גלעד היו לגמרי באוויר הפתוח. מילות השירים רמזו על מה שהס מלהזכיר. לביתם של אוחובסקי ובן זוגו, הבמאי איתן פוקס, פוליקר וגלעד הגיעו כדי להשמיע את התוצרת. אבל אוחובסקי, עיתונאי מוזיקה מושחז, הוא גם פרסונה להט”בית והסמן הימני במלחמה ההיא נגד אמנים שסירבו לצאת מהארון. כשפוליקר התיישב על הספה בסלון הוא ציפה רק לביקורת מוזיקלית. הוא טעה. “האנשים הכי חשובים אז בשדה התרבות סלאש סלבריטאות היו הזמרים”, אוחובסקי נזכר בפרה־היסטוריה. “ופוליקר, יהודית רביץ וקורין אלאל היו שלושת האנשים המרכזיים שנמצאים בארון ושעליהם האחריות פתאום. עכשיו, הם אנשי אמת. אנשים ששרים את הדברים שכואבים להם, ואז מתראיינים פעם בשנה ולא אומרים את האמת. ואז אתה אומר, חברים, צריך לנשום עמוק ולצאת מהארון. לא יכול להיות שיש פער כל כך גדול בין החיים לבין השירים ומה שאומרים בראיונות. כי בחייהם הפרטיים הם לא הסתירו את זה. והפער הזה הוציא אותי מדעתי".
וזה מה שאמרת לפוליקר באותו ערב?
“אמרתי לו שהם כל הזמן מתחבאים ודי וזה אי-אפשר יותר. ואז הם אמרו, ‘אבל הנה, יודה לא שר יותר שירי אהבה על נשים’. אמרתי בסדר, אבל הוא צריך לעשות את הצעד. פוליקר עצמו לא דיבר. בטח לא על זה. יעקב אמר אחר כך, ‘תבין, זה מסובך לו. יש לו משפחה. ואבא ואמא’. אני תמיד אומר שזה לא האבא והאמא שיושבים להם על הכתף ולא נותנים להם לצאת מהארון. זה אתה יושב לעצמך על הכתף בדמות שלהם”.
המאבק הזה שאתה היית הפנים שלו, לטוב ולרע, הסתיים בהצלחה. יש משהו שהבנת לגבי עצמך היום שלא הבנת אז?
“אז יציאה מהארון נראתה לי משהו מאוד פשוט, כי אני הייתי מחוץ לארון. אבל היום אני יודע שמה שלא הבנתי לעומק — וזה ייאמר לגנותי — הוא כמה האנשים האלה מורכבים, וכמה העיכוב אצלם הוא פנימי. זה משהו שמגיע מהעומק של הנפש. ולא הבנתי כמה הסכסוך שלהם מול עצמם הוא קשה. ועדיין, תראי את פוליקר מאז היציאה שלו מהארון! הוא פורח. דווקא הלכתי להופעה שלו והוא ידע שאני שם”.
דיברת איתו מאז הערב ההוא אצלכם בבית?
“לא”.
כלום?
“כלום”.
אז לא היה קלוז’ר.
“לא. הוא גם לא הסכים להשתתף בסדרה שעשיתי. אני חושב שהוא עדיין נוטר לי. אבל בסדר, שלא יבוא”.
כמי שיצר לא מעט דרמות לטלוויזיה ובתוך הקהילה, אוחובסקי נכון לעכשיו הוא משהו אחר: יותר קומדיה רומנטית. גרסה נינוחה ונעימה למשתמש. אבל מילה אחת לא במקום תגלה שהברק, השנינות והנאסטיות המפורסמת עדיין שם. לאחרונה הוא חגג 61 שנות חיים תוססים. האיש שהמציא ודיברר לא מעט מהמיתוס התל־אביבי הנהנתני בימיו בעיתונות, ואחד מהאחראים להצלחה של המהפכה הלהט”בית בישראל, נהיה מבוגר אחראי. הוודג’ עדיין מתוח, הסניקרס מדויקות. אבל הגוף לא משקר. רק לפני חצי שנה מצא את עצמו בצנתור בבית חולים, ושם, הוא אומר, משהו קרה.
“הבנתי שאני אדם מבוגר. קודם כל בגלל שכולם מסביבי נורא נבהלו. אז אני מאוד מבוגר. באמת. מה זה אומר על מקומי בקהילה? אם אתם חבר’ה בני 30 ואני בא איתכם להפגנה, אז זה יפה שסבאל’ה בא. ופתאום נופל לך האסימון. שאתה הסבא. או שאתה רואה בעיתון שיש פרויקט שהשלמתו תיקח 20 שנה ואתה אומר אם זה ייקח 20 שנה אז מה זה מעניין אותי? זה לא עליי!”
גם סדרת הדוקו "המהפכה הגאה" שיצר עם הבמאי לירן עצמור (תשודר ב"כאן" החל ממוצ”ש ה־30 במאי) היא לא ספציפית עליו, אבל אוחובסקי מורגש בכל פריים. הוא באמת היה שם בכל צומת משמעותי, מה שגם מעניק לו את היכולת להודיע שכן, בסוף ניצחנו. הפרק הראשון מוקדש לצה”ל, שמתפקד כמנוע צמיחה של הקהילה, כמקום שמכיל ומקדם להט”בים, כולל היוזמה הנוכחית לגייס טראנסיות. הפרק השני מתאר איך המהפכה הגאה קיבלה את החותמת הסופית כחלק אינטרגלי בחברה הישראלית רק כשהתקבלה על ידי המהפכה המזרחית. הפרק השלישי מוקדש לנראות של הקהילה בתקשורת, ובעיקר לאותה סוגיה של יציאה מהארון ואאוטינג. אותה סוגיה שאוחובסקי הפך לנער הפוסטר שלה. “בגדול זו סדרה שבאה להרים ובאה לתעד את הצלחתנו או לפחות חלק מהצלחתנו. וזה מדהים כמה שיציאה מהארון ואאוטינג הם דיון שלא קיים היום”, הוא מרוצה. “אנשים בני 30 לא מבינים בכלל למה הוא היה כל כך חשוב כי הוא נגמר. כי יש מסה קריטית של אנשים מחוץ לארון”.
איך היית מגדיר את השלב הנוכחי?
“בעשור האחרון היה מהפך גדול שקשור בהרבה דברים: בכמויות וביציאות הגדולות מהארון שיצרו מסה קריטית ומודלים להזדהות לילד מהפריפריה שרואה טלוויזיה - ברגע שנהיה טום באום ואוריאל יקותיאל ב’מירוץ למיליון’ ומתחילים הדיבור בנקבה והפרסומת ‘באתי נדלקתי’ עם מיקי בוגנים, ובסוף יש ממשלה עם שני שרים הומואים ויו”ר ועדת כנסת הומו. קואליציה עם שלושה בכירים הומואים! זה הרבה מאוד ממה שיש להרבה מיעוטים בישראל.
“לפני 15 שנה כל הקהילה והדיון הקהילתי התנהל מאחורי הקלעים. אבל בעשור האחרון יש לקהילה רחוב. יש אנשים עצבניים. יש צעירים שמבעירים צמיגים. יש אנשים שחוסמים את עזריאלי. העובדה שאנחנו יכולים לעשות ילדים שברה את תקרת הזכוכית האחרונה”.
ויש את כל סיפור הפונדקאות. אנשים התקוממו.
“הפספוס בחוק הפונדקאות הוא לא על הפונדקאות עצמה - זו הייתה הזדמנות נהדרת להסביר שאנחנו משפחות. רק כשזה הגיע לשלב שאומרים לנו, ‘אתם לא יכולים להביא ילדים’ ישראל יכלה להתחבר לזה שבעצם אוסרים עלינו את הדבר הכי בסיסי”.
יש מי שטוען שהיא סחר בגופן של נשים עניות. שיש פה בעיה מוסרית. איפה אתה בדיון הזה?
“את רוצה באמת לדבר על זה?”
במקביל לסדרה יעלה בדיגיטל של הערוץ מוצר משלים, בשם "המהפכה הגאה שלי", שיציג את סיפורי היציאה מהארון של פרסונות כאסי עזר, עברי לידר, נדב אבוקסיס ועוד. “והכי מדהים הסיפור של אורנה בנאי”, הוא אשכרה מתרגש, “עד עכשיו כשאני חושב עליו יש לי מחנק בגרון. בגיל 16 ההורים שלה הסבירו לה שזו סטייה ושהיא יכולה להשתלט על זה. כששאלתי אותה, ‘איך היה לעמוד מול המראה בגיל 14 בבאר־שבע?’ היא אמרה, ‘לא עמדתי מול המראה אלא מול ההורים שלי’ וסיפרה את הסיפור הזה שכמובן אני התחלתי לבכות והיא התחילה לבכות. זה סיפור קורע לב”.
חטפת המון אש בגלל שהיית בחזית הדבר הזה. יש משהו שאתה יכול להגיד לעצמך היום וואלה, הגזמתי?
“זו לא ממש חרטה. בדיעבד יש לי אי־נוחות כל פעם שאני חושב על יהודית רביץ. בתקופה ההיא כל המיליה שלי בתקשורת היה נגדי. אמרו, מה אתה עושה להם? אתה נכנס להם לחיים הפרטיים? ונורית גלרון אמרה בזמנו ב־’7 לילות’ שהיא לא מבינה מה גל אוחובסקי רוצה מיהודית רביץ. ‘מה אכפת לי עם מי היא שוכבת?’ ואז כתבתי שגלרון לא מבינה שזה לא העניין עם מי היא שוכבת. זה עניין של חיים. זו הייתה תקופה שהיה לי מאוד קשה. החברים הסטרייטים חשבו שאני אגרסיבי מדי. ואני הבנתי שהעולם רוצה אותנו קצת בארון. יותר שקטים, מתורבתים ושלא יהיו מצעדי גאווה עם תחתונים”.
הקורונה הותירה אותו ואת בן זוגו בכור המצרף: לא מספיק עניים כדי לקבל סיוע, לא מספיק עשירים כדי להתעלם. “מצד אחד זה מלחיץ כי אין עכשיו הכנסות ואיתן גמר סרט שאמור לצאת לבתי הקולנוע ולהימכר להפצה בעולם מתישהו וזה עכשיו זמן לא טוב. ומצד שני אני לא בתחתית שרשרת המזון. יש אנשים שסובלים הרבה יותר. מסובכים כלכלית הרבה יותר. וגם עונים להם בבנק יותר לאט. אז אני אומר, תירגע, אתה לא הכי מסכן".
לכל אחד מהם קריירה נחשולית בתחומו, כמו גם תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה הגאה המקומית. פוקס יצר כמה מהדימויים האיקונים של הקהילה הישראלית בסרטים כמו "יוסי וג’אגר" ו"אפטר", ובסדרת הטלוויזיה "פלורנטין", שהציגה לראשונה נשיקה של שני גברים בפריים־טיים. אוחובסקי, לצד קריירה כעיתונאי וכעורך, תיפקד גם ככותב וכמפיק בחלק מהפרויקטים של בן זוגו, כיכב כשופט ב’כוכב נולד’ ובמקביל הוא מרצה בארץ ובעולם ומחזיק טור במאקו, שם הוא מדסקס בחינניות נושא קריטי בחייו שמכונה הוא עצמו. “מגיל מאוד צעיר ידעתי שאני נמשך לבנים. וגם סידרתי לעצמי את הראש, שזה יהיה רק תחביב. לא מקצוע (צוחק) תזכרי שזה היה בחדרה. אין טלוויזיה. אין פורנו. אין מאיפה לקבל מידע”.
אבל גם בלי דימויים או ידע מוקדם, אוחובסקי נתן לטבע לעשות את שלו. “כשהייתי בן 12 הניסיון המיני הראשון שלי היה עם ילד בשכונה. הסתכלנו בעיתון שנקרא ‘בול’ עם תמונות מפוקסלות של ציצים ואיכשהו הבנתי מה קורה, ואמרתי לו בוא קצת ניגע אחד בשני. אני רק זוכר שזה קרה הכי בתמימות. אני לא בטוח שהילד שהיה איתי הבין שזה לא בסדר”.
אתה הבנת?
“הבנתי שזה לא מה שכולם עושים. וגם הבנתי שאני מתרגש מזה באופן שאני אמור להתרגש מילדות. ושאני לא מתרגש מילדות. יש ילדים שלאורך הדורות חשבו שהם פגומים בגלל זה והתאבדו. אני אמרתי יהיה בסדר. גל יסתדר (צוחק). שאני אגדל ולאט־לאט אדע מה לעשות עם זה”.
בריאות נפשית מפליאה. ועדיין היה לך ברור שלא מדברים על זה.
“ברור. הבנת שאתה צריך באיזה אופן להסתיר את זה. מה ההבדל בין להט”בים לכל מיעוט אחר בעולם? שלהט”בים כשהם מגלים בגיל שלוש־ארבע את הדבר הזה, באופן אינסטינקטיבי הם מבינים שהם צריכים להסתיר את זה מהקרובים אליהם ביותר: אמא, אבא האחים. היום רואים דור של אנשים צעירים שלא עברו את המסע הפסיכולוגי שאני עברתי. אני לא ידעתי כלום”.
תגדיר כלום.
“עד גיל 22־23 לא ידעתי איך זה עובד באמת. פיזית. לא הבנתי את הבייסיק. (צועק) כי לא היה מי שיסביר! הייתי כמו חרדית שהולכת להתחתן. אם את מחזירה אותי לגיל 20 ושואלת מה אני יודע על מין את משתינה מצחוק. חשבתי שסקס בין גברים זה משהו שעושים בכלא. אני זוכר סצנה מצחיקה אחת בתור הומו צעיר בתל־אביב בדייט עם מישהו ואני שואל, ‘זה לא קצת דוחה?’ ותוך חמש דקות מצאתי את עצמי בחוץ במדרגות! ולא הבנתי למה! רציתי לצלצל אליו למחרת ולשאול אם קרה משהו”.
בפרק על סיפור האהבה בין המהפכה המזרחית ללהט”בית, חוץ מהצדעה לדנה אינטרנשיונל, אוחובסקי מתאר את הטקס הקדוש של הקהילה — המסיבות של עופר ניסים. והכל מתנקז להומו מסוג חדש: המזרחי והליכודניק לרוב, שבתוכו חיים בהרמוניה מגוון ניגודים: תפילין ועופרה ניסים כמסורת של שישי ישראלי, תמיכה בחוק הלאום ובמקביל דרישה לשוויון זכויות. “קרה כאן מהפך נורא גדול והומואים זה לא רק מרצ. אם ב־1980 היית ילד בשדרות שמבין שהוא הומו, היית משאיר פתק לאחותך ובורח לתל־אביב. היום אתה יוצא מהארון ואמא שלך אומרת מזל טוב ולוקחים אותך לתל־אביב עם סיר קוסקוס ואתה מוצא אנשים כמוך ונשאר ימני מסורתי וכשיש מלחמה אתה צועק מוות לערבים”.
אמיר אוחנה מוצג בסדרה כמייצג ההומואיות החדשה הזאת. ליכודניק, מזרחי. מצליח. קשה להבין איך מישהו שבא מתודעה של אחר מסוגל להילחם ככה בבג”ץ, המקום שאמור לשמור על הזכויות של הקהילה שלו.
“אמיר אוחנה הוא הומו שחי בשלום עם זה שיש לו בן זוג ושני ילדים והוא גאה בזה. יש רגע מדהים בסדרה כשאני הולך איתו לפריימריז וליכודניק מבוגר אומר, ‘אם הייתי הומו הייתי רוצה שהוא יהיה הבן זוג שלי’. כשליצמן יושב מולו בממשלה הוא לא יכול להסתכל לצדדים ולהגיד אין פה הומואים. ואחר כך נריב על דעותיו. ואני לא אוהב את דעותיו”.
התחושה היא שאם הוא הומו אתה מוכן לסלוח על המון דברים אחרים.
“אני מתעסק קודם כל במאבק של הקהילה שלי. וכשאני בא למאבק שלי אני מודד דברים אחרת. הנה סיפור קטן על אוחנה: לפני חצי שנה הייתה דרמה קטנה עם חוש”ן שפתאום משרד החינוך לקח להם כסף. הוא כבר היה שר ותוך 24 שעות סידר את זה. בעניין עם בג”ץ יש בעיה ואני לא אוהב את הסיפור שהוא מספר לעצמו שבג”ץ לא הביא אותו עד הלום. אבל זה דיון לגיטימי. אתה לא יכול לבוא ולבטל את אמיר אוחנה בגלל זה. להגיד לך שיחסיו עם משפחת נתניהו הם חלום חיי? לא. אבל זה לא ענייני. כשאני בודק אותו בתור הומו? הוא אחלה הומו. זה הכל. כשאני מסתכל על שני ההומואים בממשלה, הדרך של אוחנה מבחינה הומואית הרבה יותר ישרה. ועם זאת, הוא יריב פוליטי. וביבי נתניהו, תגידי עליו מה שאת רוצה, הוא זה שלפני ארבע שנים שלח בבחירות סרטון לקהילה ואמר, ‘תצביעו לי, יש לי את אוחנה, הוא הנציג הכי טוב של הקהילה שלכם’”.
הוא לא עשה את זה בגלל שהוא בעד הומואים. הוא גם עשה פנייה דומה למסעדנים. הוא חשב על קולות.
“זה משהו שאת יכולה הכי לזלזל בו. אני לא מזלזל בו. בין 35 המנדטים שמצביעים לו יש חצי מיליון אמהות שכאשר הן שומעות אותו אומר, בואו תצביעו לי ואני גם מאוד גאה למנות שר הומו — זה מחזק אותן כשהן באות מול הילד ההומו שלהן”.
וכשידידך אייל גולן אומר ששני שקי החבטות הכי גדולים במדינה זה הוא ונתניהו, זה נשמע לך תואם את המציאות?
“הדבר היחיד שאני רוצה להגיד על אייל גולן הוא שבפרשה הזאת יש תתי-גוונים של גזענות. יש לי תחושה שאם זה היה אשכנזי זה היה נגמר אחרת. כמו שאמר לי מישהו מלהקה ישראלית מאוד מצליחה: רק שלא יתחילו לנבור במה אנחנו עשינו כשהיינו צעירים. ואני לא רוצה להיכנס למה שאייל גולן עשה או לא עשה. הפרשה הזאת מתגלגלת ותמיד יש מי שמבעיר אותה לא רק ממקום של שמירה על בנות ישראל המסכנות. יש כאן גם עניין של להיכנס בו. הוא איש שאני אוהב הן כאדם והן כזמר. ואני אפילו לא אומר שעושים לו עוול. אני אומר שבפרשה הזאת יש אלמנט קטן של גזענות”.
קורע מצחוק וגם יודע את זה. אמן טריוויה על הספקטרום שבין מוזיקה, פרטי רכילות ומהדורות נדירות של סניקרס של אדידס. שלא לדבר על יכולותיו לספר סיפור. למשל איך גנב למוריסי בושם בזמן ראיון. “נסענו אני וליאור אשכנזי לפגוש אותו בסוויטה במלון נורא עתיק כזה. עלינו והתחלנו להסתובב. הולכים למקלחת ומרוקנים סבונים. ואז באמצע השולחן אנחנו רואים קופסת בושם מסדרה יוקרתית של קום דה גרסון. וליאור אומר לי, ‘קח את זה’. ואז באה המנהלת שלו וצעקה עלינו, אל תעשו ככה ואל תסתובבו ככה. ואז היה ראיון של שעה וחצי. וכשאנחנו באים לצאת המנהלת חוזרת וצועקת, ‘תגידו, ראיתם את הבושם שלו?’ 20 שנה ועדיין הבקבוק בחדר העבודה שלי”.
כמי שמודע למעמדו, אוחובסקי בורר את מילותיו בקפידה, בעיקר כשמגיעים לבעיות הפחות פוטוגניות של הקהילה ב־2020, אלו שאף אחד לא מעוניין לדבר עליהן. תופעות כמו עלייה תלולה בשימוש בסמים קשים, כמו ג’י ומתאמפטמין (ג’ינה וטינה) והטרנד של מסיבות כמסקס (סקס על סמים קשים, שנמשך ימים ארוכים), נחשבות למשהו שדיבור עליו מחוץ למעגלים מסוימים הוא ירי בתוך הנגמ"ש. אבל בדיוק בשביל נושאים כאלה, הוא אומר, צריך שתהיה עונה שנייה. “בסמים החדשים לא נגעתי מעולם. לא ג’ינה, לא קיי, לא טינה. עד גיל 40 כמעט לא ידעתי איפה עושים קוק! בתקופת הפינגווין הייתי מהסתומים שלא ידעו שיש קוק. הייתי נורא תמים!
“ברור שהשימוש בסמים מסוכנים אצל צעירים הומואים זו בעיה. ושתדעי לך שבקהילה אנשים נורא ערניים לזה. יש על זה דיבור גדול. כשהייתה תחושה בתל-אביב שיש כאלה שלא מבינים שבקורונה צריך להפסיק את זה, מלא אנשים התחילו לכתוב פוסטים. ואנשים הפסיקו. אבל זה דיון בעייתי לכתבה הזאת”.
יש תחושה שיש נושאים שלא מוציאים החוצה. זה מין ארון שעדיין קיים.
“אני חושב שאת אומרת את זה ממקום של כזאת סטרייטית מגבעתיים. צר לי. באמת”.
בעולם שבו אפילו סטרייטים מודים בהכנעה שמונוגמיה פשטה את הרגל, אוחובסקי את פוקס מתחזקים זוגיות פלומתית כבר מעל לשלושה עשורים. לפני עשר שנים הם נפרדו לשלושה חודשים בגלל משבר שנבע מעבודה משותפת, ובהמשך ניתקו מגע מקצועי מתוך החלטה שהזוגיות חשובה יותר. לפני שלוש שנים עברו טיפול זוגי מוצלח. “אני החלטתי שאני צריך טיפול ורציתי פסיכולוג הומו. מצאו לי מישהו מדהים. אחרי שלושה חודשים הוא אמר לי, אנחנו מדברים הרבה על העבודה שלכם. תביא פעם את איתן. ואז החלטנו לחזור לעבוד יחד. המטפל עשה משהו מדהים. לימד אותנו לדבר אחד עם השני”.
מה מחזיק אתכם כל כך הרבה זמן יחד?
“לנו היה ברור משלב מוקדם בקשר שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ושזו לא סתם אהבה. זה מין ביחדנס כזה. הדבר שהכי זיעזע אותי בשלושת החודשים שהיינו בנפרד זה שבכל פעם שהיו מזכירים לי משהו מהעבר שלי הייתי אומר רגע, עכשיו אני צריך להוציא אותו מהתמונות של כל 30 השנה האחרונות? אני חי עם האיש הזה 30 שנה. הוא החיים שלי. אין לי חיים אחרים. אני לא זוכר מי אני בלעדיו. ואני לא רוצה חיים אחרים. אם היו לנו ילדים לא היו שואלים את השאלה הזאת בכלל”.
ולכן יש את ההמצאה ההומואית שסטרייטים אימצו שנקראת "לפתוח את היחסים".
"כל זוג חי את חייו לפי איך שהוא רוצה. זה משהו פנימי שאומר לך שזה האדם שאתה רוצה לחיות איתו את חייך. שהוא האדם שאתה אומר לו כל ערב לפני השינה איזה כיף לנו ושאני אוהב אותו. והוא אומר לי שהוא אוהב אותי”.
כל לילה?
“כל לילה”.
רוב ההומואים שנמצאים בזוגיות ארוכה פותחים את היחסים בצורה זו או אחרת. מה גבולות הגזרה שלכם?
“המילים כן מונוגמיה לא מונוגמיה — אין לי עניין לדון בהן”.
אמרת שאיתן נורא דאג לך בצנתור. זה בטח מבהיל לקלוט פתאום שהאדם שהכי קרוב אליך עלול בשנייה לא להיות פה.
“נכון. אנחנו תמיד אומרים אחד לשני, ‘אם אתה תמות אני מת גם’ ואז השני אומר לו, 'די, שקרן, אתה תסתדר (צוחק). יהיה בסדר’”.
פורסם לראשונה: 08:01, 22.05.20
