סרטים פורנוגרפיים הם כבר מזמן חלק מחיינו, והיום אפשר לגלות שהם גם חלק מהחיים של הילדים שלכם. תעשיית הקולנוע המחתרתית הזו שגשגה מתחת לפני השטח בשנות ה-70 וה-80, וכיום היא כבר בכל מקום, במרחק חיפוש קליל בגוגל. למרות זאת, כשמדובר בדמויות הבולטות שמובילות אותה, קשה להדביק שמות לפנים, ולעכוזים. אפשר להבין את זה. חווית הצפייה בפורנו היא כמו ספיד דייטינג במסיבת סקס: נשים וגברים באים והולכים מול העיניים, עושים מה שעושים ומתחלפים. אין פה תצוגות משחק מהפנטות או מונולוגים קורעי לב. ובכל זאת, אם נתבקש למנות את השמות המוכרים בתעשייה, נזכיר ככל הנראה את צ'יצ'ולינה, ג'נה ג'יימסון, לינדה לאבלס, טרייסי לורדס, סשה גריי, מיה חאליפה, סטורמי דניאלס - כולן נשים, וחלקן יצאו לאור דווקא אחרי שכיסו את העור. ומה לגבי גברים? רק שם אחד עולה, והוא מהדהד בכל חדר חשוך של נער מתבגר: רון ג'רמי. הסמל הבלתי מעורער של קהילת הפורנו האמריקנית.
עוד כתבות למנויים:
איך קרה שגבר יהודי נמוך קומה (1.68 מטרים גובהו), שמנמן, שעיר ולא בהכרח נאה במונחי היופי המקובלים בתרבות המערבית הפך להיות נער הפוסטר של תעשיית הפורנו? אפשר לפתוח פה דיון על מגדר, פמיניזם, שוביניזם ומבני כוח בחברה שלנו, אבל אפשר לתמצת את התופעה שנקראת רון ג'רמי: קהל היעד העיקרי של תעשיית הפורנו הם גברים (נכון, גם נשים, ובכל זאת...). הגברים שצופים בתכנים המיניים הבוטים הללו אולי נושאים עיניים מהופנטות אל הנשים היפהפיות על המסך, ומכווננים את האישונים לעבר חיטובי גופן, אבל ככל שמדובר בנקודת ההזדהות שלהם, רוב רובם של הצופים לא יכולים לאמץ את נקודת המבט של הדוגמנים והשרירנים שמשתתפים בחגיגה. אלים מסותתים שמתנים אהבים עם נימפות ונימפומניות זה טוב למיתולוגיה היוונית, אבל לא ליומיום של הגבר האמריקני הממוצע (או הישראלי). רון ג'רמי ייצג אותו באופן הרבה יותר אמין, מהימן ובר הזדהות.
ותמצית של התמצית: רון ג'רמי הוא דמות קאלט יותר מאשר גיבור תרבות או מושא להערצה. ליצן. קריקטורה של עצמו, של גבריות ככלל.
אבל גבריות מתפרצת עלולה להיות פוגענית, כפייתית ונצלנית. הביטויים האלימים שלה בתעשיית הבידור היו ידועים מאז ומתמיד מתחת לפני השטח, אך כיום, בעידן תנועת המי-טו, מדברים על כך בכל מקום בתקשורת ואינטרנט, אפילו בלי חיפוש קליל בגוגל. וכך גם הקריקטורה של רון ג'רמי נראית הרבה פחות משעשעת כיום, לאחר שהושם במעצר בעקבות האשמות על תקיפות מיניות של ארבע נשים במהלך השנים האחרונות, שממש לא היו שנות השיא שלו. בגיל 67, ג'רמי נצפה בבית המשפט בלוס אנג'לס, כשהוא בשיא עליבותו. הוא התייצב בעבר מול טענות דומות ויצא כשידו על העליונה, אולם הפעם נראה כי מדובר בהסתבכות רצינית וקשה יותר, שמסמנת פרק אחרון ורע של חייו. לא מצחיק, לא סקסי.
רונלד ג'רמי חייט נולד במרס 1953 בקווינס שבניו יורק להורים יהודים ממוצא רוסי ופולני. אביו ארנולד היה רופא ואימו הייתה עורכת ספרים, שאף שירתה במהלך מלחמת העולם השניה בשורות הצבא האמריקני בתפקיד מתורגמנית. היא הלכה לעולמה בגיל צעיר יחסית ממחלת הפרקינסון. כילד, רונלד תמיד נלחם על תשומת הלב של הסובבים אותו, כך לפי בני משפחתו. מאז ומתמיד חלם להיות שחקן, לא מקצוע שמשפחות יהודיות ממעמד הביניים נוטות לטפח. כשרון הגיע לפרקו כגבר צעיר הוא למד משחק, ואף הופיע פה ושם בהפקות תיאטרון קטנות בניו יורק. בשלב זה אביו השלים עם העובדה שבנו כבר לא יהיה רופא או עורך דין, אך המליץ לו ללמוד מקצוע אחר שיאפשר לו להתפרנס. כך מצא עצמו רונלד בלימודי הוראה. בהמשך השתלב כמורה במערכת החינוך המיוחד, אך לא החזיק מעמד והתפטר. מבולבל ומובטל, הוא חיפש לעצמו משלח יד חלופי במקביל לעבודתו כשחקן.
ההסבה התעסוקתית המפתיעה של ג'רמי הגיע באופן בלתי צפוי דרך חברתו, ששלחה תמונות עירום שלו למגזין "פלייגירל" (המקבילה הנשית למגזין העירום "פלייבוי"). הנתונים הטבעיים שלו בלטו ללא בגדים, והעורכים זימנו אותו לצילומים. משם הדרך לתעשיית הפורנו הייתה קצרה. זו הייתה אמורה להיות חלטורה בדרך לפריצה הגדולה ככוכב קולנוע, אבל כמו באין-ספור גרסאות שונות ומשונות של הקלישאה ההוליוודית - גם רונלד נתקע בדרך למסך הגדול על קלטות וידאו שחוקות. עם זאת, ההצלחה שלו בתחומי הפרינג' של הסרטים הכחולים הייתה אדירה ויוצאת דופן, עד כדי כך שאביו דרש ממנו לשנות את שמו. "אם אתה רוצה להיכנס לעסקי העירום המטורפים הללו, ניחא. אבל אם אתה מתכוון להשתמש שוב בשם המשפחה שלנו, אהרוג אותך", סיפר. כך הפך רונלד ג'רמי חייט לרון ג'רמי - שם הבמה שאימץ לעצמו, ושהפך לאייקון שגור בפי כל. אחרים הכירו אותו כ"קיפוד" (Hedgehog), כינוי החיבה שרמז לשיער הגוף שלו.
בריאיון ל"ג'ואיש טלגרף" סיפר ג'רמי כי על אף שבני משפחתו לא היו מרוצים במיוחד מתחום העיסוק שבחר לעצמו, הם השלימו עם כך. "הם ידעו שאני עושה מה שקראתי לו 'סרטי עירום'. גם סבתי רוז ידעה על כך, היא חשבה שאני מתפשט כדי להשתתף בהם, אבל היא לא ידעה את התמונה המלאה. כולנו חשבנו שעדיף לא לספר לה במה בדיוק מדובר", סיפר ג'רמי, שהצהיר כי מן הראוי שהעם הנבחר כולו יראה בו סיבה לגאווה. "לפני שנים היית רואה רואה ספורטאי יפה תואר משיג את הבחורה, וזה היה צפוי. אף אחד לא חשב שנעבעך יהודי קטן כמוני יוכל לעשות זאת. כך גברים יהודים הסתכלו עליי וחשבו: 'היי, יש תקווה לכולנו'. זה מצחיק שככל שעליתי במשקל הייתי מבוקש יותר. אני מניח שהמפיקים חשבו שהצופים יוכלו להתחבר גם למישהו שמנמן".
ג'רמי חדר לעולם הפורנו ב-1979, עת היה בן 26. הוא עבר ללוס אנג'לס, ובתקופה זו היה בשיא תפרחתו, שהיה גם שיא פריחתה של התעשייה כולה, שנים ספורות לפני שרשויות החוק בקליפורניה הכריזו עליה מלחמה. אומנם על פי החוק היה מותר להקרין "סרטים כחולים", כפי שנהוג היה לכנותם בעבר, וכן להפיצם כעותקים לצפייה ביתית, אבל מלאכת היצירה של סרט פורנו הייתה אסורה ונחשבה לשידול לזנות, שכן השחקניות והשחקנים היו מקבלים תשלום על עמלם. ג'רמי עצמו מצא עצמו מסובך עם החוק לא פעם, עד להכרעה התקדימית של בית המשפט לטובת מפיק סרטי הפורנו הרולד פרימן לאחר שנתבע על ידי מדינת קליפורניה ב-1988. הקריירה של ג'רמי נמשכה בשלב זה ביתר שאת גם בגרסה המבוגרת יותר, כבדת משקל יותר אך יעילה לא פחות.
הנוכחות הפיזית של ג'רמי הותירה אותו אהוב ופופולארי גם כשהוא הופיע כגוץ שמנמן, שעיר ולא כל כך צעיר. למכון כושר הוא לא הולך, גם לא למספרה. ועדיין ג'רמי נתפס בתעשייה כסוס עבודה, ולא רק בגלל החלק של העבודה. בסרט הדוקומנטרי שעשה עליו סקוט גיל "כוכב פורנו: האגדה של רון ג'רמי" מ-2001, המפיקים והבמאים שעבדו איתו העידו כי ג'רמי לא היה רק מצויד היטב באיבר מין ארוך, הוא היה גם בעל יכולות מיניות יוצאות דופן. כמו שאומרת אחת מהשחקניות ששיתפו איתו פעולה על הסט: "אי אפשר לזייף זיקפה, ולרוני תמיד יש אחת". כך למשל סופר שהוא התייצב להפקה אחת שבה נדרש לקיים יחסי מין עם 14 נשים מול המצלמה. ג'רמי לא התרגש והתחיל למלא את המשימה, שאותה השלים אחרי ארבע שעות. הכול הלך חלק, הרבה בזכות התזמון המדויק של ג'רמי. על פי גברים ונשים שחלקו איתו צילומים בעבר, יש לו יכולת נדירה לתזמן את האורגזמה שלו בהתאם לתזמון של הצילומים - סוג של כוח-על בתעשייה.
4 צפייה בגלריה
רון ג'רמי עם כוכבת הפורנו מארי קארי. פרטנריות למקצוע מספרות על כישורים יוצאי דופן
(צילום: epa)
ג'רמי מעריך שלאורך חייו קיים יחסי מין עם כ-4,000 נשים, מול המצלמה ובחייו הפרטיים. אבל לא פחות מתיאבון מיני, לג'רמי היה גם תיאבון לאוכל. הזלילות הפרועות שלו הפכו לבעיה בריאותית לא פשוטה עבורו. מילא האסתטיקה האישית, גם הבריאות שלו הפכה להיות רופפת יותר ויותר. החשש ממגפת האיידס פיתח אצלו מודעות לסכנות של מין לא בטוח, מה שגרם לו להגביל את הפעילות המינית היומיומית שלו ומצד שני לאמץ שגרת בדיקות על בסיס שבועי, אבל ככל שמדובר באוכל, היצר הבלתי נשלט תרם בוודאי לאירוע מסכן החיים שכמעט שהכריע אותו.
בפברואר 2013, רגע לפני חגיגות יום ההולדת ה-60 שלו, ג'רמי הובהל לבית החולים במצב אנוש בגלל מפרצת באבי העורקים. ניתוח חירום שביצע הצוות הרפואי הציל את חייו, וכמה שבועות לאחר מכן הוא אף הצהיר כי קיבל אישור לחזור לקיים יחסי מין. במקרה של ג'רמי המשמעות של לחזור לקיים יחסי מין זה לשוב לשוק העבודה, ואכן מאז חזר לפעילות מלאה בין הסדינים בביתו, בהפקות שונות ומשונות מול המצלמה וגם, לא נשכח, בפרסומות ובהופעות אורח בסרטוני תדמית למיניהם - חלק מהביזנס.
ג'רמי מעדכן במצבו הבריאותי בדרכו הייחודית
מאחורי ג'רמי, מלפניו ומצדדיו יש כאלפיים סרטים, אבל אף אחד מהם אינו להיט יוצא מן הכלל. ועם זאת, כדמות הוא זכה למעמד-על בקרב הקהל - על המסך וכן בכנסי מעריצים. אבל למרות התהילה הזוהרת שלה זכה בנישת הפורנו, ג'רמי אף פעם לא נטש את החלום שלו לככב בהפקות קולנוע אמיתיות. ואכן, הוא הצליח להגשים את הפנטזיה של עצמו מדי פעם כשלוהק לסרטים הוליוודיים שונים, אלא שברוב המקרים ההופעות שלו התמצו בכמה שניות על המסך שהסתיימו לרוב במוות. בין הגיחות הקצרצרות שלו אפשר להזכיר את הקומדיה "אורגזמו" של טריי פארקר (יוצר "סאות'פארק"), Detroit Rock City של אדם ריפקין, "סטודיו 54" של מארק כריסטופר ו"להרוג את זואי" של רוג'ר אייברי. בנוסף שימש ג'רמי יועץ על סט הצילומים של הדרמה "לילות בוגי" של פול תומאס אנדרסון, וכן בצילומי הסרט הארוטי "תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים" של אדריאן לין, בכיכובם של מיקי רורק וקים בייסינגר.
בפרשה הנוכחית בה הסתבך, מעורבות ארבע נשים שהגישו נגדו תלונות על אונס ותקיפה מינית, שבגינן הוא עומד לדין כיום. על פי כתב התביעה, ג'רמי אנס את אחת הנשים בדירה בלוס אנג'לס ב-2014 כשהייתה בת 26, בעוד שאת שלוש הנשים האחרות (בנות 30, 33 ו-46) תקף בהזדמנויות שונות בבר בשכונת ווסט הוליווד. ג'רמי טוען לחפותו, ובשבוע שעבר צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אני חף מפשע בכל הסעיפים. אני לא יכול לחכות להוכיח את חפותי בבית המשפט! תודה לכולם על התמיכה". בינתיים יישאר במעצר עד לתחילת משפטו, בסוף חודש אוגוסט.
זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה נשמעות תלונות נגד ג'רמי על הטרדות מיניות. כבר ב-2017 פרסם המגזין "רולינג סטון" כתבה שבה נחשפו שורה של מקרים שבהם נחשד בהתנהגות לא הולמת בסביבת נשים, רובן שותפות לעבודה. כוכבת הפורנו ג'ניפר סטיל סיפרה כי הוא תקף אותה מינית במהלך צילומים למגזין ארוטי בשנות ה-90. "הוא יודע שאם מישהי היא כוכבת פורנו והיא אומרת שהיא נאנסה, אנשים לא ייקחו את זה ברצינות" אמרה בזמנו. ואכן, בדיוק מהסיבה הזאת ג'רמי עבר את הפרשה ההיא בשלום ועם הרס תדמיתי מינימלי. המנהל שלו דאנטה רוסקיוללי אף טען כי הלקוח שלו הציג בפניו הוכחה חד-משמעית לכך שההאשמות חסרות תוקף. עם זאת, הפעם ההסתבכות של ג'רמי עם החוק תהיה קשה להתרה, ואפילו המנהל נטש אותו: "אנחנו מקווים שההאשמות נגדו לא נכונות, אבל אם הן כן, אנחנו מקווים שהוא ייענש".
כמו הארווי ויינשטיין לפניו, גם רון ג'רמי הוא שם דבר בקולנוע האמריקני. הראשון היה מפיק-על של יצירות מופת הוליוודיות, השני הוא כוכב-על של סרטים כחולים. לאורך שנים ויינשטיין וג'רמי היו סמלים של שאפתנות, יצירתיות ופריון בזירת השואו-ביזנס, אבל אנחנו נזכור אותם כסמלים למפלתם של הגברים הטורפניים בתעשיית הבידור האמריקנית, ולא משנה אם מדובר בהפקות עם תקציב ענק או בצילומי סרטי פורנו עלובים. רון ג'רמי, שהעניק לאורך שנים רבות כל כך השראה לגברים קצת פחות יפים, חטובים או קשוחים כשהדגים איך לעשות זאת נכון, הוא כיום תמרור אזהרה עבורם, שמזכיר להם ולכולנו שמה שאנחנו רואים על המסך רחוק מאוד מן המציאות. אפילו אם אתה רון ג'רמי.
