כשקיארה צ'פלין הגיעה לישראל לחגוג אצלנו את השנה החדשה, 2020, היא לא הופתעה מכך שברגע ששמעו את שם משפחתה, שאלו על הייחוס המשפחתי ותהו אם יש לה קשר לקומיקאי המפורסם בכל הזמנים. נכדתו של צ'רלי צ'פלין כבר מורגלת שמתחקרים אותה על השושלת המשפחתית. "האנשים בישראל הגיבו בצורה חיובית מאוד כשנודע להם שאני הנכדה של צ'רלי", סיפרה צ'פלין בריאיון טלפוני שערכתי איתה. "האם זה קשה להסתובב בעולם עם שם כזה? הרבה פעמים אנשים שואלים אותי אם זה קשה לחיות תחת כזה צל גדול, והתשובה שלי היא תמיד לא, ושאני למעשה בת מזל. אני מרגישה מבורכת. כולם אוהבים את סבא שלי, אז הם גם אוהבים אותי - גם אם לא עשיתי כלום - וזה דבר נהדר.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- אימרי ביטון: "אני גאה לשחק את הערסים. אני עושה לדימוי הזה טוב"
"סבא שלי עזב את ארה"ב בשנות ה-50 ועקר לשווייץ. גם אני גדלתי בשווייץ, ושם סבא היה מאוד ידוע, אז אף אחד לא עשה עניין מהייחוס שלי. זה לא היה דבר כזה מיוחד", מספרת צ'פלין, "אבל כשהתחלתי להסתובב בעולם, קיבלתי פתאום תגובות מרגשות ומשעשעות. כשהצטלמתי לסרט בקולקטה, הודו, גיליתי שיש שם בית קולנוע צ'פלין, פארק צ'פלין ובכל מקום היו דמויות של סבא. אמרתי לעצמי: 'וואו, אפילו בהודו יודעים מי זה סבא. זה פשוט מדהים'. מכיוון שהסרטים שלו היו אילמים, בכל העולם ראו והבינו אותם".
לצ'רלי צ'פלין היו 11 ילדים מארבע נשים. לשמונה מהם אחראית הרביעית והאחרונה במספר - אונה אוניל, בתו של הסופר והמחזאי האמריקני הנודע יוג'ין אוניל. קיארה, שנולדה חמש שנים אחרי מותו של סבא צ'פלין, היא בתו של יוג'ין צ'פלין, מהנדס קול ובמאי סרטים תיעודיים. "אנחנו המון בני דודים ומנסים לשמור על קשר כמה שניתן", מדווחת צ'פלין. "זה לא פשוט בגלל שאנחנו מפוזרים בכל העולם. אנחנו אולי לא מתראים הרבה, אבל כשאנחנו נפגשים אנחנו מתחברים מיד. יש לנו אותו חוש הומור".
מה עוד ירשת מהסבים שלך?
"שניהם היו טובים במיוחד במה שהם עשו. הכול הגיע בזכות משמעת עצמית ואמונה במה שהם עושים - ואת זה אני מנסה ליישם בחיי ובקריירה שלי. כשאתה אמן, אתה צריך שתהיה לך משמעת עצמית, במיוחד כשאתה סופר. זה מעט מוזר שמצד אחד אני נינה של מחזאי שכתב דרמות מאוד קודרות, ומצד שני אני נכדה של מלך הקומדיה".
אז מה את יותר? מצחיקה או טיפוס קודר?
"הייתי אומרת שאני יותר מצחיקה. בעצם, אני מרגישה שאני מעט מכל דבר - גם בגלל העובדה שאמא שלי היא אירית. האירים יכולים להיות קצת דרמטיים, אבל גם יודעים לכייף".
אם היית צריכה לבחור סרט אחד של צ'פלין ומחזה אחד של אוניל, מה היית בוחרת?
"המחזה שאני הכי אוהבת הוא 'מסע ארוך אל תוך הלילה', שהוא סוג של ביוגרפיה של סבא-רבא אוניל. זה מחזה גאוני. כשאני קוראת אותו או צופה בו על הבמה, אני יכולה להרגיש את השורשים והרקע שלי. קשה לי להחליט איזה סרט שצ'פלין ביים הוא הכי טוב. אני אוהבת את 'זמנים מודרניים', 'הדיקטטור הגדול', 'הקרקס', 'הילד'. קשה לי לבחור".
ובכל זאת?
"אם אני צריכה לבחור, אז 'אורות הכרך', בגלל שהוא גם מצחיק וגם תמיד גורם לי לבכות. זהו סיפור מאוד נוגע ללב".
התחפשת פעם בהלואין או בשיעורי משחק לצ'פלין?
"לא. לא עשיתי זאת אף פעם".
צ'פלין (38) מחלקת את חייה בין ניו יורק להולנד. סוג של "מולטי טאלנט" - שחקנית, זמרת, דוגמנית, מעצבת אופנה, מפיקה ופעילה חברתית. בעקבות מפגש עם ואריס דירי, בת לשבט נוודים סומלי שהפכה לדוגמנית-על וללוחמת למען זכויות אדם הניצבת בראש המאבק במילת הנשים (סיפורה הונצח בסרט "פרח המדבר"), צ'פלין החלה לנתב חלק נכבד מהזמן ומהאנרגיות שלה לפעילות הומניטארית ביבשת השחורה. "פגשתי את ואריס בכנס נשים, שבו שתינו נשאנו דברים. הסיפור שלה והעבודה שהיא עושה מאוד ריגשו אותי. אמרתי לה שאשמח לסייע, והגענו למסקנה שהדרך הטובה ביותר היא באמצעות חינוך. כך הפכתי לנשיאת קרן 'פרח המדבר'".
בינואר האחרון חנכה צ'פלין בית ספר בסיירה לאון. "העוני שם נוראי ו-70% מהאוכלוסייה לא יודעים קרוא וכתוב. הנשים נכנסות למעגל של נישואים ולידת ילדים בגיל מאוד צעיר, אז חשבנו שדרך חינוך נוכל להעניק לנשים כלים שבאמצעותם הן יוכלו לשנות את החיים שלהן".
בזכות פועלה וכמובן הודות לשורשים ולייחוס שלה, ענקית הקפה האיטלקית לוואצה בחרה בצ'פלין לשגרירה המקדמת את לוח השנה של החברה. עבודות של בכירי הצלמים בעולם מפארות את הלוח, ואילו צ'פלין תרמה לו טקסט. "הפרסומת החדשה של לוואצה נוצרה בהשראת 'הדיקטטור הגדול', וזה יצר למעשה את החיבור שלי לפרויקט. אני אוהבת את הסרט הזה מאוד והוא כל כך מלא משמעות. לוואצה יצרה יוזמה נהדרת. אני נרגשת ומוחמאת להיות חלק מהפרויקט של הלוח, במיוחד שהוא נקרא 'האנושיות החדשה'", אומרת צ'פלין ומוסיפה: "זה מאוד רלוונטי השנה, במיוחד עם כל מה שקורה בתקופת הקורונה. אני חושבת שאנחנו חייבים כל הזמן לנסות להיות יותר טובים. לעשות טוב גורם לי להרגיש טוב. בטקסט שכתבתי אני תוהה מה צ'רלי צ'פלין היה חושב על העולם כיום ועל העוולות החברתית שקורות בו. סבא הוא המלאך השומר שלי, אבל לא רק שלי - הוא של כולם".
רגע לפני הקורונה, צ'פלין הספיקה כאמור לחנוך את בית הספר באפריקה וגם לבקר בישראל. "התרשמתי מאוד מתל אביב. עיר מאוד מלאת חיים ואנרגיה. נהניתי מהאנשים ומהאוכל. נסעתי לירושלים עם מדריך, וזאת הייתה הנאה גדולה. ראית את המקומות הקדושים וההיסטוריים, וזה היה מאוד מרשים".
ואז הגיעה המגפה.
"כן. אחרי שהתרוצצתי ברחבי העולם, פתאום לא נסעתי לשום מקום. השתקעתי אצל משפחתי בשווייץ. לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה חמור - הייתי בטוחה שהקורונה תעבור תוך שבועיים. חשבתי שהיא עשתה טוב לטבע ושהעולם צריך להאט את הקצב. כמה שהמצב מתסכל, חשבתי שהוא טוב לכולם - אתה מתחיל לחשוב יותר על מה שקורה. זה זמן לקחת צעד אחורה ולחשב מחדש".
בזמן הסגר צ'פלין לא רק חישבה מסלול מחדש - היא עשתה בינג' של "הכתר" ו"תוכנית הבוקר", הפיקה סרט חדש ("אסור לי לדבר עליו, הצילומים יצאו לדרך בעוד כמה חודשים") ואפילו הוציאה שיר, "Not easy but crazy", שאת הקליפ שלו ניתן לראות ביוטיוב. "אני באה ממשפחה מוזיקלית. לא הרבה אנשים יודעים שסבי הלחין את כל המוזיקה והשירים של הסרטים שלו. אבי היה מהנדס קול באולפן בשווייץ ועבד עם דיוויד בואי, קווין והרולינג סטונס. השיר החדש שלי הוא אומנם פופ דאנס, אבל אני אוהבת הרבה סגנונות. בעיקר זמרות כמו ליידי גאגא".
Not easy but crazy
את גם אושיית אופנה.
"כשהייתי בת 16 עקרתי לפריז כדי לדגמן. כיום אני עדיין מדגמנת פה ושם, אבל זה לא העיסוק העיקרי. אני יותר מתמקדת בעיצוב - לאחרונה עיצבתי נעליים, ועכשיו אני עובדת על בגדים מפשמינה".
איך היית מגדירה את הסטייל שלך?
"בין קז'ואל לסקסי. כשאני הולכת על השטיח האדום אני אוהבת להיות מאוד זוהרת, אבל בחיי היומיום אני יותר רוקנ'רול".
