לירון ויצמן הבינה פתאום שגם היא חוותה הטרדה מינית. עד היום היא בדרך כלל דילגה על שאלות בנושא, אולי מתוך הדחקה. "קראתי ב־'7 ימים' מה דנה ספקטור עברה אצל גינקולוג ונזכרתי בבת אחת", היא מספרת, "הייתי חיילת, שלחו אותי לרופא נשים והלכתי במסדרון ארוך. פתחתי את הדלת, ישבתי אצלו, הוא עשה לי איזו בדיקה ואז אני זוכרת שהוא ליטף אותי בין הרגליים, בתנועה שלא אמורה להגיע מרופא נשים, וזרק הערה שאי־אפשר להגיד לעיתון".
כתבות נוספות למנויים:
איך הגבת?
"אני זוכרת רק שקמתי, הוא נתן לי איזה מרשם ויצאתי. ואני הולכת ושואלת את עצמי אם זה היה נורמלי. לא הייתי אז במודעות של הטרדות מיניות. בת 18, אמרתי, וואי איזה מוזר שהוא אמר לי את הדבר הזה. אבל לא תפסתי את זה כהטרדה מינית".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
והיום?
"ברור. היום מי שיעשה לי דבר דומה, זה הסוף שלו. ואף אחד גם לא יעשה לי את זה. אחרי שקראתי את ספקטור אמרתי, 'יואו, גם לי זה קרה'. וזה מוזר כי במשך כל תקופת מי־טו, שאלתי את עצמי אם עברתי הטרדה, ופרט להערות, מה שקורה לכל אחת, התשובה שלי הייתה לא. פתאום חזר לי הפלשבק הזה, שהוא לדעתי כל כך מודחק, אחרת אין לי איך להסביר את זה שלא זכרתי".
היא ניצבת בשפיץ של הפריים טיים, בין המגישות המצליחות על המסך, סוג של פריצת דרך אחרי שנים שבהן ההנחיה בטלוויזיה נשלטה על יד גברים כמו דן שילון, דודו טופז, ארז טל, צביקה הדר. ויצמן עברה דרך ארוכה, שנה באתר הספורט One ועוד 11 שנה ככתבת וכסיידקיק של גיא פינס, עד למעמדה הבכיר היום: מנחה מובילה בשתי תוכניות בידור בפריים־טיים של רשת 13: ''אהבה חדשה'', ו''האח הגדול'' לצד גיא זו־ארץ. למרות ההישגים, ויצמן נתקלת בהסגברה לא פעם, בהתנשאות מצד גברים, שבטוחים שהיא בתקשורת כדי לשעשע בעיקר את עצמה. "נלי תגר ואני מנחות ברדיו תל אביב תוכנית, בין שתיים לארבע, ואני מתה על השאלות האלה של 'איך את מסתדרת? כי זה בדיוק על הוצאת הבנות מהגן'".
מי שואל?
"כולם, מחברים ועד קולגות. תמיד מדהימה אותי השאלה הזאת, כי את הגבר לא היו שואלים. הייתה פעם אחת שדיברתי עם בכיר מאוד בתעשייה אחרת, לא מהתקשורת, והוא אומר לי, 'שמעתי שהתחלת להגיש תוכנית רדיו, אילו חמודות אתן, מה, בהתנדבות כזה?'"
ברור, חינם.
"למה השאלה הזאת? כי אנחנו נשים ועושות בטח דברים חמודים בהתנדבות. לארז טל הייתה תוכנית רדיו, גם לגידי גוב, מישהו נשאל כזו שאלה, מישהו שמע, 'יו ארז איזה חמוד אתה, זה בהתנדבות?' סיפרתי את זה לנלי והיא אומרת לי, 'סשן שלם עם הפסיכולוגית שלי באותו שבוע הקדשתי לדבר הזה'. אז אתה עדיין חושב, תראו איך מסתכלים על נשים".
את מרוויחה כמו שגבר במעמדך אמור להרוויח?
"אני חושבת שכן. תמיד יש מקום לשיפור. אבל לא, אין שוויון בין נשים לגברים בטלוויזיה. אני לא יכולה לדבר על המשכורת שלי מהסיבות הברורות, אבל אני יכולה להגיד לך שאני מכירה באופן אישי בטלוויזיה מקומות שהגבר הרוויח בין 20 ל־30 אחוז יותר מהאישה, כששניהם באותו מעמד. למה? ככה. אבל אני נמצאת במקום שאני שמחה בו, גיא זו־ארץ ואני מנחים שווים. אין את המנחה הבוגר והוותיק והמשתעשע והמתוק".
זה יחסית חידוש בטלוויזיה שלנו.
"נכון, וכשאני מסתכלת לפעמים בטלוויזיה, אתה רואה גבר בן 55־60 פלוס שמנחה לצד נערה בת 25. למה זה עדיין לגיטימי? האם אתה יכול לדמיין סיטואציה של אישה בת 55 שמנחה תוכנית טלוויזיה עם ילד בן 25? אם אני בת 55, לא הייתי מעוניינת להנחות עם בחור בן 25. זה לא אומר שתמיד חייבים להיות באותו גיל, גם גיא ואני לא. אבל כשהגבר בן 60 והמנחה שלצידו עשרות שנים פחות, ברור מראש שאין שוויון. בסוף אנשים מחקים את מה שהם רואים בטלוויזיה".
אבל אפשר לומר גם לגבייך את אותו הדבר, עובדה שהצמידו לך מנחים גברים. קודם את עפר שכטר ואסי ישראלוף. לאחר מכן את זו־ארץ.
"נכון, אבל יותר נחמד לעשות את זה ביחד. בעונה השנייה של 'האח הגדול' הייתי בחודש תשיעי ולא כל כך הגיוני להשאיר מנחה במצב כזה על הבמה. אם הייתי גבר, אולי היו משאירים אותי לבד, כי לא הייתי בחודש תשיעי, אבל אלה החיים וזו לא דוגמה טובה לשוביניזם בטלוויזיה. עובדה שבשבועיים האחרונים של העונה ההיא לא יכולתי לחזור".
אפשר היה לתת לך להנחות לבד עכשיו.
"אבל גובש צמד שהוא טוב. למה להוריד אם משהו עובד?"
איפה את מרגישה שאת עדיין צריכה להוכיח את עצמך?
"כל הזמן, אבל זה לא רק בהיבט של אישה מול גברים. יש בי משהו שלדעתי גורם לי להצליח. עשיתי דרך מעניינת וכיפית, אבל באמת ארוכה. אין לי את הדבר הזה של להסתכל על עצמי ולהגיד 'את טאלנט'. לפעמים חברות שלי אומרות לי, 'יו לירון, תקלטי איפה את נמצאת. תביני את מקומך בעולם'. אמר לי בכיר בתעשיית הטלוויזיה, 'הגעת לפריים־טיים מאוחר, פעם היו בונים בניינים מהכסף הזה'. אז אני משלמת שכר דירה. אבל לא מתלוננת. זה משאיר אותי רעבה, עם תשוקה, והכוח שלי, אני חושבת, זה שאני מאוד חרוצה".
אין גינונים של כוכבת?
"תן דוגמה".
המראה החיצוני לא מעסיק אותך יותר?
"אני מאוד בדואליות לגבי כל העיסוק הזה. אחד הדברים שאני אוהבת בלהתראיין זה שאני מקבלת מושג מהמראיין לגבי איך העולם תופס אותי. ישבנו גיא ואני לשיחה אצל הילה קורח, והיא אומרת לי, 'לירון, כמה זמן לוקח לך להתארגן לפני שאת יוצאת מהבית?' ו'יצאת פעם בלי פן מהבית?' אני הבן־אדם הזה שהמראה החיצוני שלו מעולם לא היה אישיו. ברור שאני אוהבת לשמור על אסתטיות וחשוב לי להתלבש טוב ואני מתאמנת. אבל אני לא עושה פן בכל פעם שאני יוצאת מהבית, אין לי פן בכלל בבית, אין לי בייביליס, השיער שלי פשוט חלק".
עכשיו מגיע אבל.
"אבל מצד שני, מאז שאני ב'אח הגדול' אז אני כן גם מתחזקת את הדבר הזה. אני מעלה לאינסטגרם כל ערב את הלוק שלי ואת המדידות, אז קשה לי לבוא ולהתלונן למה מדברים על העקבים שלי".
כשהילה קורח שאלה אותך על זה, כעסת? הרי ברור שלא הייתה שואלת גבר משהו דומה.
"לא התבאסתי ולא כעסתי, מכירה את הילה. גבר לא מעלה כל יום את הלוק שלו לאינסטגרם, למרות בעצם שגיא קצת כן. אתה יודע מה? עכשיו, כשאתה מעלה את זה, כן, קצת התבאסתי מהשאלה. ככה אני נתפסת בעיניכם? הבחורה שלוקח לה שעתיים לפני שהיא יוצאת מהבית ולא יכולה לצאת בלי פן ממנו, אוי ואבוי לי, איפה טעיתי בדרך".
איפה באמת?
"לא בטוח שתלוי בי. בתחילת דרכי היה לי שער למוסף 'זמנים בריאים' ב'ידיעות אחרונות'. ככתבת בפינס, תמונה נורא יפה עם בירה. בכותרת כתבו: 'הדוגמנית והמגישה לירון ויצמן'. הייתי מרוצה, למרות שבעיניי לא הייתי אז גם דוגמנית, אלא כתבת שרצה אחרי סקופים. יום אחד רותי רודנר, אשתו של גיא פינס, באה למשרד ואמרה לי, 'בחיים אל תיתני שיכתבו עלייך דוגמנית. את לא'. הסתכלתי עליה ואמרתי 'כן־כן', אבל לא באמת התייחסתי".
למה לא? הערה נכונה.
"כי כשהייתי צעירה, לא הייתי צריכה את החותמות שיש לי שכל, וכשקראו לי דוגמנית על שער של עיתון, הרגשתי שקיבלתי את החותמת שאני צריכה. היום, כשמדברים איתי על איך שאני נראית ועל הלוקים ועל הגוף, אני אומרת - מה הקשר אליי בכלל".
הגולשים דואגים שקר לך בצילומי 'האח הגדול'. גיא זו־ארץ עם ז'קט, את בלבוש לא ממש חמים.
"חושבים שאני מתלבשת לפי מה שקובעים לי, אבל אני לובשת את מה שאני קובעת, אחרי מחשבות עם הסטייליסט. בחיים לא אעלה עם משהו שאני לא שלמה איתו. מבאס אותי שאם גיא היה מתראיין עכשיו, הוא לא היה צריך לענות על זה ואף אחד לא היה שואל אותו. גם גברים בטלוויזיה עסוקים באיך שהם נראים לא פחות מנשים".
לא בטוח. למשל, הייתי שואל את זו־ארץ או את ארז טל אם כאנשי טלוויזיה הם חושבים על התערבויות פלסטיות במראה.
"זו שאלה אליי?"
כמובן.
"אני טבעית ולא משופצת, אבל נוור סיי נוור. נלי ואני כתבנו יום אחד ברדיו את השמות שלנו בגוגל. אחת התוצאות הראשוניות אצלי הייתה, 'לירון ויצמן ניתוח אף'. ואין כזה. מאיפה? זה לא בן־אדם אחד חיפש, לא שני אנשים, אבל לא עשיתי בחיים ניתוח אף. נורא מצחיק אותי שזה מה שאנשים מחפשים. אז אני רוצה לבשר שלא עשיתי ניתוח אף, מקבלת כמחמאה".
ויצמן צריכה גם לקבל כמחמאה את הובלת ''האח הגדול'', אחרי שנחתה בתפקיד ב־2018 וזכתה לקונצנזוס של ביקורות חיוביות. היא גם אחת הכוכבות החדשות היחידות שהצליחו לגדול בטלוויזיה בשנים האחרונות, ועכשיו היא פותחת את העונה הרביעית שלה לצד זו־ארץ. ברשת, הגוף המשדר, מבקשים להחזיר את הרייטינג, הדיבור והיוקרה שאבדו להם עם ירידת העונה החזקה של ''הישרדות''. זה לא יהיה פשוט. ''האח הגדול'' נמצאת בדעיכה בעולם והמספרים הגבוהים לא מובנים מאליהם, גם לא בעידן הסגרים. "אני חושבת שזו עדיין מדורת השבט ואנחנו נלך איתה עוד הרבה שנים. העונה האחרונה הייתה מצוינת, תקוה גדעון, הראתה ש'האח הגדול' יכול לשבור סטריאוטיפים יותר ממאה פוליטיקאים".
ארז טל אמר שהפורמט מיושן ואז בקשת נפלו עם ''2025'', שלא חזרה.
"את ארז טל אני מעריכה ומעריצה והוא אומר מה שהוא צריך להגיד ומקבל דף מסרים מקשת כמו שאני מרשת. אין שום סיכוי שהוא יגיד לך משהו אחר. אני מבינה שהמתחרים רוצים לשדר ש'האח הגדול' היה אצלם מדהים, ואצלנו לא ובסוף יש את מבחן המציאות. יש את האנשים שרוצים בנפילתו, זה נכון, מה שגם מראה את הכוח של התוכנית. זה חלק מהמשחק".
נשמתם לרווחה עם הכישלון של ''2025''?
"מה פתאום? ממש לא. שמחה לאיד מאנשי טלוויזיה היא משהו שאני לא מבינה. הרבה חברים שלי עבדו ב־'2025' ואף אחד לא שמח כשפרויקט לא ממריא. זו תעשייה קטנה ואני בעד תחרות בריאה".
בקשת שיבצו את גמר ''הזמר במסכה'' על הראש שלכם בערב הראשון.
"אני כבר הבנתי שבמלחמה בין הערוצים אין חוקים. כל אחד מפתיע את השני. אתה לא יודע מאיפה לאכול את זה. היה לי ברור שאחרי המכה שהם חטפו הקיץ מ'הישרדות', הם ירצו לתת מכה בחזרה, ואם הייתי יושבת בהנהלה של קשת יכולתי להחליט אותו דבר. זה פשוט חבל, כי בוודאות זה יפגע בשתי התוכניות. למה לא לשדר שוב את דני קושמרו והלווייתן? בסדר, אנחנו מסתכלים על עצמנו ומנסים להביא את התוכנית הכי טובה שיש. ברור שאם שמים מפלצת מול מפלצת, כל אחת תקבל קצת פחות".
ב''הישרדות'' הלכו על עונה קשוחה מאוד, היו שאמרו אלימות רגשית, והצליחו. נראה את זה גם ב'אח הגדול'?
"יש משהו בריאליטי שבסוף קצת משקף את המציאות והמציאות שלנו היום, במדינה, היא מאתגרת. זו אולי קלישאה אבל אחד הדברים שהכי מטרידים אותי, הוא הפילוג שיש פה עכשיו בעם. ביידן בנאום הניצחון שלו אמר שהוא רוצה להיות נשיא מאחד ולא מפלג. הייתי רוצה לשמוע את זה גם מהפוליטיקאים פה. אז 'הישרדות' הייתה תמונת מראה לזה. ב'אח הגדול' יש חוקים ברורים. אם יש אלימות, הבן־אדם עף הביתה באותו יום. אבל העונה כן הולכת להיות אחרת. זה הולך להיות חצי בית של אנונימיים, חצי בית של מוכרים, והם הולכים להתחרות אחד בשני".
הפעם לא יהיה לכם קהל בהשקה.
"מהותי. אני לא חנן בן ארי או עומר אדם, אבל רגילה לעשות את הקיק־אוף של העונה מול מאות אנשים, קהל שקרוב אליך וצורח ובלגן".
איך היה לעבוד על ''אהבה חדשה'' במקביל ל''אח הגדול''?
"צילמנו את 'אהבה חדשה' ו'האח הגדול' במקביל. אמרתי לעצמי שיהיה לי חודש אינטנסיבי ואני אעמוד בזה, לא ממש הבנתי שזה לסיים באחת בלילה שידור חי של 'האח', ולקום בחמש בבוקר ליום צילום של 'אהבה חדשה'. איך זה עובד יחד? זה לא ממש. כמובן שבמהלך הצילומים קרסתי, סטרפטוקוק, חום גבוה, והמשכתי לעבוד כי זה חלק מהעניין. היה איזה שידור של 'האח'. אני עומדת על הבמה וקולטת שאני רואה את האותיות בפרומפטר מטושטשות, לא הבנתי מה אני קוראת. זה אגב בדיוק הרגעים שאני אומרת לעצמי - לירון, הנחית את 'האח הגדול' כשאת כורעת ללדת, מה זה כבר חום גבוה וכמה אותיות מטושטשות?"
''אהבה חדשה'', תוכנית ריאליטי־שידוכים שהובילה, נחשבת להצלחה של רשת, על אף שלא ניצחה בקרבות הרייטינג - גם כי הצליחה לעורר דיבור ברשתות החברתיות. בישורת האחרונה של התוכנית, ויצמן לא יישרה קו עם החוקים הבלתי־כתובים של אנשי הריאליטי - כלומר, מה שקורה שם נשאר שם - וחלקה עם עוקביה מחשבות טעונות. זה קרה כשאחד המשתתפים, אורן בן שמשון, פגע בדבריו בנעה כסיף, מארבע הרווקות בתוכנית. "יש רגעים, כשהמציאות מצליחה לחדור פנימה ואין סיכוי להישאר אדיש", כתבה ויצמן. "ישבתי מול נעה כסיף ונועה יונני, והבנתי שעבר עליהן ערב קשה מאוד. אחד הגברים פגע בהן בעוצמה, בלי סיבה. בתוך הצילומים, עם עשרות אנשי צוות מסביב, פתאום ראיתי רק את האישה הפגועה שעמדה מולי, את נעה.
"הרבה פעמים נשים, גם כאלה שמחשיבות את עצמן חזקות ומצליחות, גם אני, נאלמות דום מול גברים. גברים כאלה, שרגילים לשלוט ולהשפיל. אז לכל הנשים, שהן ללא ספק המין המועדף עליי (אפליה מתקנת! סבבה?), גבר שמדבר אליכן לא יפה, משפיל, מקטין ומסרס, לעולם לא יהיה באמת גבר".
חתיכת נאום, ובצדק, אבל התברר שאורן בן שמשון הורשע בעבר באיומים.
"צריך לשאול את ההפקה, אני לא בבדיקות של הדברים האלה. אני לא הייתי מול הבנים בעבודה שלי. את חלקם הכרתי רק בפרק האחרון. עם אורן היה סיפור אחר שנגע לי באופן אישי. הוא ישב מול נעה כסיף והטיח בה כל מיני עובדות, במירכאות, עם כמה גברים היא הייתה, וכשהוא לקח אותה לצד הוא אמר לה, 'תביאי טישו, כי את הולכת לבכות'. זו הייתה שיחה שלא היה כיף לצפות בה".
ונגעה בך.
"אני לא מכירה הרבה גברים שיכולים לכופף אותי מהר, אבל בסוף גם אישה חזקה יכולה לעמוד מול גבר, כנראה בגלל תכתיבים של עשרות שנים, ופתאום הוא זורק לך הערה שיכולה לכווץ אותך, ואת לא יודעת מה לענות בחזרה. יש גברים, עדיין, ורבים, שמעיזים להגיד כל מיני דברים לנשים. כמו, עם כמה גברים שכבת. למה זה העסק שלך, למה זה אישיו, זה עסק עם כמה נשים גבר שוכב או על זה הוא מקבל מחיאות כפיים?"
ויצמן נשואה לעורך הדין אורי סמיט, כיום מנכ"ל קניון עופר במעלה־אדומים, ולהם שתי בנות, הגדולה, קרני, בת חמש, הקטנה, אמי, בת שנתיים. חוץ מהנחיה היא גם פרזנטורית של תוסף הברזל 'ספאטון'. הקורונה תפסה אותה בדיוק בשיא של העונה הקודמת, ואת סמיט מתמודד עם הבעיות הקשות שחולקים הקניונים הסגורים, וגם עם הצורך לעבוד מבית שיש בו שתי קטנטנות ללא מסגרת לימודית. "ברור שזה קשוח, מהבחינה של הפרנסה התברכתי בעבודה, עולם הטלוויזיה עובד, עם המכה מענף הפרסום. גם העבודה שלי ברדיו לא הפסיקה למעט כמה ימים בסגר. וכמובן שאני לא צריכה להכביר במילים ולפרט על מה שעובר על הקניונים ועל אורי, וכמובן שהוא המון בבית".
איפה הנקודה שבה אמרת לעצמך, החיים משתנים?
"אני לא נמצאת בעבודה כזו שבשמונה וחצי בבוקר קמים והולכים למשרד. רגילה לשים את הילדות בגן, אורי יוצא מוקדם מאוד, דקה אחרי השעה שמונה ועשרים אני נכנסת הביתה, עושה לי עוד קפה, עוברת על האינטרנט, קוראת את העיתון. זה הזמן שלי. פתאום אין גנים, את כל הזמן בבית עם ילדות קטנות ובעל בזום עם אוזניות מבודדות ורעש בתוך חדר משחקים. ופתאום אני צריכה להעמיד שלוש ארוחות ביום, שלא לדבר על המדיחים. כמו כל אמא. זה היה מאוד מאתגר".
גם לזוגיות.
"אני מסתכלת גם בסביבה שלי, על זוגות שנשואים עשר שנים, שיש להם ילדים ורגילים לחיות בדרך מסוימת, את העולמות שלהם ביחד ובנפרד, והקורונה היא סיר לחץ. לא סתם הרבה הזוגות לא שרדו אותה".
היו רגעי משבר גם אצלכם?
"לא, אנחנו מאוד חזקים כזוג, ואולי גם לא היה משבר בזכות זה שאני עבדתי כמעט כרגיל. אבל לפני בערך חודש הרגשתי שאני בטירוף של עבודה ממש, הרדיו, 'אהבה חדשה', התחלנו לעבוד על 'האח הגדול' ובעלי עדיין מתמודד עם הקניון סגור, וזה מאוד מלחיץ, לא נעים, ויש לו המון עובדים בחל"ת. אמרתי אני נכנסת עכשיו לקרקס של 'האח הגדול', זה לא להיות בשבתות בבית, זה לא רק השידור, זה המון מסביב. קלטתי שאני עומדת להגיע לכל זה כשהבית לא בתקופה אידיאלית. חשבתי שנכון לעשות משהו".
אבל כולם לא בתקופה אידיאלית.
"אבל לא אצל כולם האישה הולכת לארבעה חודשים ושלום־שלום. אז כששמעתי שהצימרים נפתחים, הרמתי טלפונים, התקשרתי לאמא שלי, שמפחדת מהקורונה, ואמרתי שאני חייבת שהיא תיקח את הבנות לשני לילות. נסענו לצימר, הכי ספונטני. זה היה כמו חלום, כאילו חזרנו לגיל 25. לא טיילנו, לא לו"זים, הבאנו מדי פעם טייק־אוויי. הדלקנו את האח, מלא יין, צפינו בסדרות. כשחזרנו, אמרתי לו, 'איזה כיף זה שאני יוצאת ל'אח הגדול' ואתה זוכר שאני אחלה של אישה".
