באוגוסט 1996 פורסם פסק הלכה מהפכני. "חייזרים הם פסולי גיור", הכריזו גדולי הדור בתגובה לחדשות המסעירות שהגיעו מנאס"א, ולפיהן זוהו ראיות לחיים חד-תאיים על גבי מטאוריט ממאדים שנמצא באנטרקטיקה. באותם הימים היה זה הסלע ALH84001, לא נגיף ה-COVID19, שעשה כותרות בכל העולם.
כתבות נוספות למנויים:
6 צפייה בגלריה
היו למושא ללגלוג ולביקורת. חברי הכת, מתוך "שערי גן עדן: כת הכתות"
(צילום מסך מתוך הטריילר)
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רבני ישראל נדרשו להתייחס לסוגיה הבוערת, וגם להרחיק את עצמם ממנה. יצורים שמימיים מחוץ להיכלה של תורה הם חור שחור בתפיסת העולם התיאולוגית, האידיאולוגית והסוציולוגית של הדת. בניגוד לשאט הנפש, ואפילו החרדה שחשו הפוסקים היהודים נוכח האפשרות של המפגש עם חייזרים וההתבוללות עימם, היו כאלה שייחלו לכך בכל מאודם: חברי קהילת "שער גן עדן" האמריקנית (Heaven's Gate) ראו עצמם כיישויות מן החלל החיצון בכסות אנושית של בשר ודם עלי אדמות. אחרית הימים מבחינתם הייתה עלייה השמימה באמצעות חללית או צלחת מעופפת כדי להתאחד עם חבריהם מכוכב אחר, אי שם בגלקסיה אחרת, טהורה ואופטימית יותר.
6 צפייה בגלריה
איבדו קשר עם המציאות או שדווקא מצאו חיבור פנימי? מתוך "שערי גן עדן: כת הכתות"
(צילום מסך מתוך הטריילר)
ואם להתבסס על דבריו של פרופ' חיים אשד, שעמד בראש תוכנית החלל הישראלית והתראיין בתחילת החודש ל"7 ימים", אותם חייזרים כבר מתהלכים בינינו, הם פשוט "ביקשו לא לפרסם שהם כאן, האנושות עדיין לא מוכנה".
סגידה לחייזרים מהחלל החיצון נשמעת לאוזניים כשרות וערלות, יהודיות, נוצריות ומוסלמיות כמו אמונה מופרכת ומטורללת, אפילו שמנגד מפורסמות פסיקות הלכה ואזהרות למניעת התבוללות איתם. בעוד אנשי הדת מתייחסים ברצינות לקבוצות אמוניות מתחרות ומזהים אותן כאיום ממשי, רבים אחרים רואים בהן תופעה נלעגת, שמתקבלת בביטול ומוגדרת ככת.
ואכן, חברי שער גן עדן היו לאורך שנים מושא ללגלוג ולביקורת, לא רק של כמרים ורבנים בארצות הברית אלא גם של התקשורת האמריקנית, סטנדאפיסטים וחובבי תרבות פופולרית - כת של תמהונים שאיבדו קשר עם המציאות.
(באדיבות HBO)
סדרת הדוקו "שער גן עדן: כת הכתות" (Heaven's Gate: The Cult of Cults), שעלתה לאחרונה לשידור ב-HBO מקס, חוזרת לכת שנוסדה באמצע שנות ה-70 במה שנראה כרצף של סיטואציות קומיות, והגיעה לקיצה יותר משני עשורים לאחר מכן בנסיבות טרגיות.
בניגוד לבדיחות ולמערכונים שנוצרו בהשראתה, הקולנוען קליי טוויל (שהיה אמון על הסרט התיעודי המצוין "גליסון") מתחקה אחר הקבוצה יוצאת הדופן וחוקר אותה לעומק וברצינות. אפשר לטעון שחברי הקבוצה איבדו קשר עם המציאות, אבל מבחינתם הם מצאו חיבור לאני הפנימי שלהם. מי שיהיה מוכן להתמסר באותה הרצינות כצופה, עשוי למצוא את עצמו נשאב להרהורים מורכבים יותר על כוחה של האמונה, שטיפת מוח מול אחריות אישית, כמו גם ההבדלים הנזילים בין דתות לכתות.
הנחת המוצא המקובלת היא שכתות, בניגוד לדתות, סובבות סביב אדם בשר ודם שטוען כי השכינה שורה עליו, מושך אחריו מאמינים תמימים ותובע את התבטלותם האישית בפני הקבוצה ובפניו כמנהיגה הרוחני. לא פעם הוא מנצל את התמסרותם לצרכיו הפרטיים - רכוש, כוח ולעיתים סקס. ראינו את הדינמיקה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב במקרה של ל. רון האברד (מייסד הסיינטולוגיה), צ'ארלס מנסון (מנהיג הכת הרצחנית) ולאחרונה גם קית' רנייר (מייסד נקסיום) - מקרים טורדי מנוחה מהעת החדשה.
אבל מה בנוגע לישו, למוחמד או למשה רבנו? האם יש הבדל מהותי בין מחוללי הדתות המונותאיסטיות ובאי כוחם בכנסייה, במסגד ובבית הכנסת לבין מנהיגי כתות, או שמא מדובר בהגדרות שרירותיות?
מרשל הרף אפלווייט ובוני נטלס, שהקימו את כת "שער גן עדן", לא השתמשו באותם מבנים של ניצול ושליטה כמו בסיינטולוגיה ובנקסיום, בכנסייה הקתולית או בכנופיית הרב ברלנד. אפלווייט ונטלס היו אנשים רגישים עם דמיון מפותח ואמונה אדוקה בבלתי מתקבל על הדעת. הם הקימו את הקבוצה כדי לחלוק עם אוכלוסיית כדור הארץ את הידע שלהם על העולם שמעבר, לא מעמדת כוח כמנהיגים כוחניים בראש פירמידה נוקשה, אלא כמדריכים שמהווים חלק מרקמה אנושית אחת ושוויונית, שבתוכה הומות ישויות שמימיות מהחלל החיצון.
לפי תורתם, על מנת למזג בין ה"אני הפנימי" שבתוכם לזה שמעבר לאטמוספירה של כדור הארץ, יש להיפטר מהגוף הגשמי - וזה מה שקרה ל-39 חברי הקבוצה שנמצאו מתים ב-26 במרץ 1997 בהתאבדות קבוצתית. זו השורה התחתונה שצרבה את הכת בהיסטוריה האמריקנית, וזהו קו הסיום המוחלט שאליו צועד טוויל לאורך ארבעת פרקי הסדרה המרתקת.
זה לא פשוט להסיר את המשקפיים הציניות במהלך הצפייה בפרק הראשון של "שערי גן עדן: כת הכתות", שהופקה על ידי רשת CNN. איך אפשר להתייחס ברצינות לשני בני אדם שקוראים לעצמם "דו" (אפלווייט) ו"טי" (נטלס), ושמבשרים על אחרית הימים הקרבה ובאה בדמות צלחת מעופפת? איך עוצרים את הצחוק אל מול מראהו של גבר עדין ונעים הליכות, שמישיר עיניו למצלמה בעודו מזדהה כחייזר במעטפת אנושית ומסביר שיש אחד כזה חבוי בכל אחד ואחת מאיתנו? זה נראה מגוחך ומופרך.
ובכל זאת, מאז 1974 ובמשך יותר מ-20 שנה, הכת שייסדו משכה אליה צעירים משכילים שנטמעו בתוכה כליל. רובם הגיעו כהיפים מרדנים בחיפוש אחר משמעות, וחלקם נותרו מאמינים אדוקים ונאמנים שמוכנים ללכת עד הסוף - סוף מר, שלו העדיפו לקרוא "היציאה" (The Exit).
ההסברים המקובלים לתופעות הללו מיוחסים בדרך לכלל לכריזמה של מנהיג הכת ולהשתעבדות אליו מרצון או בכפייה, כמו במקרה של ג'ים ג'ונס (מייסד הכת "מקדש העם") ודיוויד כורש (כת הדיווידים). לא כאן. דו וטי לא כפו את עצמם על אף אחד, וגם לא איימו על אף אחד שרצה לעזוב. המניעים שלהם היו טהורים לכאורה, נובעים מכוח האמונה הכנה שבערה בתוכם בחיפוש אחר עתיד טוב יותר לעצמם ולאחרים. הרעיונות בקעו מראשם, וכל אחד היה רשאי להחליט עצמאית אם לשטוף בהם את מוחו.
ואכן, מאות צעירים אמריקנים הצטרפו לקבוצה לאורך השנים בחיפוש אחר משמעות גדולה יותר מהקיום הממשי על פני כדור הארץ. הם נשבו בעקרונות הדואליזם, המבחין בין גוף ונפש, חומר ורוח, בשר ונשמה. אפלטון ואריסטו דנו בכך, וכך גם בפילוסופיה הנוצרית והיהודית. הגרסה העדכנית של דו וטי לא הייתה שונה בהרבה, למעט הכריכה של הנשמה האנושית בקיומה החייזרי, בנפרד מגוף האדם.
6 צפייה בגלריה
פנו לתקשורת כדי להפיץ את הבשורה. מתוך "שערי גן עדן: כת הכתות"
(צילום מסך מתוך הטריילר)
מאפיין נוסף שנהוג לייחס לכתות הוא התביעה מהחברים לוותר על כל רכוש אישי לטובת הכלל. כך גם במקרה של "שער גן עדן", אלא שבניגוד למקרים אחרים, דוגמת הסיינטולוגיה, "טובת הכלל" אין משמעותה בהכרח "טובת המנהיג". דו וטי לא נטלו לעצמם כספים לשימוש עצמי, ואימצו לעצמם אורח חיים צנוע - צנוע יותר משל כמה מהכמרים, המטיפים, הרבנים והמקובלים שהפכו את דתם לתעשייתם.
חברי "שער גן עדן" מספרים כי הקבוצה כולה התנהלה על פי ערכים של שוויון. בני אדם אולי תחרותיים ועוינים זה את זה, אך לא החייזרים. "שער גן עדן" הייתה להם משפחה אינטר-גלקטית בלי בנים מועדפים, כזאת שדחקה בהם לנתק קשר עם בני משפחתם המקוריים. במקרה זה, הקשרים האסטרונומיים קיבלו עדיפות על אלה הביולוגיים.
המשפחה האלטרנטיבית הזו הלכה וגדלה והפכה לידועה בציבור. שלא כמו רוב הכתות המסוגרות והחשדניות, ולמרות הגיחוך שעוררו, חברי "שער גן עדן" הראו פתיחות לציבור ופנו לתקשורת הכתובה והמשודרת כדי להפיץ את הבשורה, במטרה למשוך עוד מצטרפים לקהילה המגובשת. לצורך כך צולמו בווידאו הרצאות שנשלחו בקלטות למגויסים פוטנציאליים, וגם האינטרנט, שזמינותו הייתה מוגבלת מאוד בשנות ה-90, אומץ כדי לתקשר עם קהל הגולשים עלי אדמות ומעבר לאטמוספירה. החייזרים לא שלחו אימייל, אבל טוקבקים משמיצים, מאיימים ולעיתים אלימים הגיעו בהמוניהם לאתר הקבוצה.
עוד הבדל בין קבוצת "שער גן עדן" לכתות אחרות הייתה סוגיית המיניות, שאיכשהו תמיד מבעבעת בקהילות הסגורות ולא פעם מגיעה לנקודת רתיחה הרסנית. ובכן, לא במקרה הזה. אין פה יחסי מרות או אורגיות פרועות. תשוקות מיניות המיוחסות לגוף האדם נתפסו כמכשול בדרך להארה הרוחנית שעליה עמלו החברים קשה כל כך. ממש כמו נזירים בודהיסטים או כמרים קתולים, החברים נדרשו לדכא את יצריהם לטובת הצביון הא-מיני של הקולקטיב.
אפלווייט ונטלס, שגדלו בבתים שמרניים, היו בשנות ה-40 לחייהם בעת הקמת הכת והיו חברי נפש קרובים עוד מימי המסע שלהם לפלוטו, אבל מעולם לא היו בני זוג רומנטיים. כשטי הלכה לעולמה מסרטן ב-1985, ליבו של דו נשבר - והכת כולה נשברה איתו. מותה היה חסר היגיון במציאות שבה הם חיו, אבל הם המשיכו להקדיש את עצמם לזכרה מתוך הבנה שיפגשו בה שוב בכוכבים.
אהבת דו וטי הייתה נטולת תשוקה, אבל הם מנעו מעצמם פעילות מינית גם עם אחרים ומעולם לא תבעו לעצמם טובות הנאה (אפלווייט, שהיה הומוסקסואל בארון, אף דחה מעצמו את אחד מחברי הקבוצה הנאמנים לאחר שהאחרון הודה בפניו כי הוא נמשך אליו).
אם בדרך כלל כתות מושכות את תשומת הלב בגלל הציפיות למיניות פרועה, פה קורה בדיוק ההיפך: אין עדויות של נשים או גברים על שעבוד מיני לטובת מנהיג הכת. השעבוד היחיד הוא למיניות עצמה, מה שהביא בשלב מסוים את הגברים למעשה בלתי נתפס: ניתוח להסרת אשכים. סירוס יזום. אחד מחניכי אפלווייט העלה את ההצעה כמהלך לדיכוי היצר. היו לו ביצים, וגם לחבריו - בהם אפלווייט. קשה להפנים זאת, אבל המנהיג הרגיש כאחד מתוך השלם, לא מעליו. אחרים, שלא הרגישו כמותו וכמו האחרים, עזבו את הקבוצה.
בנוסף, החברים אימצו קוד לבוש נוקשה: תספורות קצרצרות לגברים ולנשים, ותלבושת אחידה משעממת של טי-שירטים כדי להצניע את גופם ואת המגדר שלהם. כל אלה היו לדעתם חסרי משמעות. בכת הזאת אין הבדל בין גבר לאישה, ולכן גם האנטומיה חסרת חשיבות.
אין פלא, אם כך, שכשהשוטרים הגיעו למשכן המשותף של חברי הכת בסאן דייגו, הם דיווחו תחילה על 39 זכרים מתים - לפני שחוקרי המז"פ גילו שבעצם 21 מהגופות הן של נשים. בדיעבד, התברר כי החברים התאבדו בהשראת הופעת השביט "הייל-בופ" בשמי כדור הארץ ב-1995, והשמועות על עב"ם עצום שדהר בעקבותיו. היה זה הסימן שלו חיכו דו וחניכיו לאורך שנים רבות כל כך. הסימן לאחרית הימים על כדור הארץ, ולתחילת חייהם החדשים בחלל החיצון.
באמצעות סמים, שקית פלסטיק על ראשם ונעלי נייקי שחורות לרגליהם, הם הבטיחו את מקומם בגן העדן שבכוכבים. זו לא הייתה התאבדות מתוך ייאוש אלא מתוך תקווה. שער גן עדן נפתח בפניהם, והם הרגישו מוכנים לשגר את עצמם לעולם טוב יותר.
ההתאבדות ההמונית הגדולה ביותר שהתרחשה אי פעם בשטח ארצות הברית (ב-1978 הוביל ג'ים ג'ונס את 918 חברי הכת שלו למוות המוני בג'ונסטאון שבגיאנה) הייתה אירוע מזעזע, שטלטל רבים ואף שעשע אחרים. ואולם, מדהימות לא פחות היו הבחירות העתידיות של חברי הכת שפרשו ממנה. די הרבה מתוכם עזבו את המסגרת הנוקשה של הקבוצה וחידשו את חייהם כאזרחים עצמאיים בזכות עצמם, אולם חלקם המשיכו להאמין ברעיון המנחה של שער גן עדן.
לפחות שניים מהם החליטו להצטרף באיחור למשלחת, והקריבו את נפשם ימים ספורים לאחר מכן. הם דיברו על תחושת החמצה, אפילו קנאה, ורצון עז לחבור לחבריהם שהפכו לחברים מכוכב אחר. שוב, כוחה של האמונה גבר על כל ההסברים הסוציולוגיים האופייניים לכתות. בעיני המאמינים היה זה מות קדושים ברגע האחרון, כשאחרית הימים בפתח.
המקרה של "שער גן עדן" הוא תופעה ייחודית בנוף הכתות, שקרץ תמיד לאנשי התקשורת וליוצרי הטלוויזיה והקולנוע. אומנם אין פה ידוענים שנשבו בקסמם של גורואים, וגם לא הרפתקות מיניות ואלימות שמסעירות את הקהל, אבל עוצמת האמונה המוזרה והבלתי מתקבלת על הדעת שהביאה לסופם הטרגי של המחזיקים בה היא תופעה שלא ניתן להתעלם ממנה.
צפו בעדויות של חברי הכת לפני שהתאבדו
גם החיבור המוזר של הכת לסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא" תרם למעמדה בתרבות הפופולרית. קפטן ז'אן-לוק פיקארד וצוותו היו מודל לחיקוי עבור החברים, ובהשראתו מצאו הצדקה להמשיך בכל מאודם למקום שאליו לא הגיע אף אדם לפני כן בקצה הגלקסיה. העובדה שבין חברי הקבוצה ששיגרו את עצמם לעולם שכולו טוב נכלל גם תומאס ניקולס, אחיה של אבירת האנטרפרייז נישל ניקולס (שגילמה את לוטננט אוהורה בסדרת "מסע בין הכוכבים" המקורית), הוסיפה למסתורין המד"בי סביב הסיפור.
אז האם "שער גן עדן" היא כת, או שכך מגדירות אותה הנורמות החברתיות שנצמדות למדע או להלכה? במהלך הלמידה שלנו על התגבשותה של הכת - ובדרך לפתרון התעלומה של ההתאבדות ההמונית של חבריה - ההשוואה לנצרות, ליהדות, לאיסלאם ולבודהיזם עולה באופן טבעי. אבל כשאין מניעים ברורים של שליטה וניצול כמו בסיינטולוגיה, או היררכיה דכאנית כמו בנקסיום - כל מה שנשאר לנו כדי לספק הסברים למקרה חריג זה הוא כוח האמונה. אמונה סדורה, כנה וקנאית. אמונה שהביאה להתעלות רוחנית ולחורבן גופני. אמונה פרטית שהביאה ללכידות קבוצתית. אמונה אמיתית ביישויות דמיוניות.
