"אם כבר מדברים על זה שרצחתי את בעלי השני", קרול בסקין אומרת והגבה שלה מורמת בהומור, "אז את בעלי הראשון, דווקא אותו הייתי צריכה לרצוח". היא מדברת מביג קט רסקיו סנקצ'וארי, המקלט לנמרים שלה בטמפה, פלורידה, על רקע וילון אמבטיה שמכוסה בסמל המסחרי שלה, חברבורות של נמר, כמובן. "בעלי הראשון היה נורא", היא אומרת, "לא רק שהוא היה מכה אותי, וסטירות וגרירות מהשיער, ומה לא, הוא גם אנס אותי בכל פעם שלא רציתי סקס. באחד מהאונסים האלו נכנסתי להיריון. הוא החביא את הגלולות שלי וככה נולדה ג'יימי, בתי היחידה. זו הייתה הדרך שלו להשאיר אותי איתו. ואני בכלל לא רציתי ילדים, לא חשבתי שאני מתאימה להיות אמא. וצדקתי, הייתי אמא איומה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- "טייגר קינג" נורמלית ושפויה ביחס לסרט הזה
למה את אומרת דבר כזה על עצמך?
"כי זו האמת, הייתי אמא מחורבנת. הנה, תשאלי את ג'יימי, שאני אקרא לה? היא בת 40 והיא מנהלת את המקלט היום. היא תגיד לך שמעולם לא בישלתי לה, או בדקתי שיעורי בית, או כל אחד מהדברים שאמהות אמורות לעשות. כי אני יודעת לעשות רק דבר אחד, להציל חיות בר. היא פשוט גדלה לי בין הרגליים. נדרשה להתבגר מהר מדי. ראתה גם דברים שהיא לא אמורה לראות".
היא כל כך לא נשמעת כמו הרוצחת המחושבת שציפיתי לה אחרי הסדרה "טייגר קינג", שאני מופתעת. בכל זאת, אישה שאנשים בכל העולם, כולל אחת, קים קרדשיאן, סבורים שהרגה את בעלה השני, ואז ביתרה את גופתו לחתיכות קטנות והאכילה בהן את האריות שלה. אבל בסקין נשמעת אפילו קצת תמימה. מיד אחרי שידור הסדרה, כשהיא הפכה לאישה הכי שנואה באמריקה, העניקה ראיון למה שהיא טעתה לחשוב שהוא התוכנית של ג'ימי פאלון. רק שאלו היו שני יוטיוברים אלמוניים שהצליחו לעבוד עליה. אם היא באמת הייתה המאסטר-מיינד הקרימינלי שהסדרה ההיא בנטפליקס עשתה ממנה, היא בטח הייתה מבררת איפה ג'ימי, ובעצם לא מתראיינת בכלל, שלא לדבר על מופיעה בסדרת דוקו.
"הם בגדו בנו, הבגידה הכי גרועה שיש", היא אומרת על צמד היוצרים של "טייגר קינג" ("חיות רעות" בשמה העברי), רבקה צ'ייקלין ואריק גוד. "הם אמרו שהם רוצים לעשות סרט על תעשיית החיות הגדולות. ואני חשבתי, נהדר, הם יראו איך לוקחים גורים מהאמא שלהם והורגים אותם כשהם גדלים בשביל סחר באיברים שלהם. ואז ראיתי פרומו שבו מתחוללת איזו מלחמה צהובה ביני לבין ג'ו אקזוטיק. תביני, אני מעולם לא דיברתי עם ג'ו. אני מכירה אותו כי אני רודפת אחריו, בדיוק כמו שאני רודפת אחרי כל האנשים הרעים שמתעללים בחיות, אבל לא פגשתי אותו אף פעם. אני לא אשכח את היום שבו הסדרה עלתה. ראיתי אותה עם הווארד בעלי בבינג'. היא הייתה כל כך מופרכת, שפשוט לא יכולתי להפסיק. לא כל כך כאב לי להיות שנואה בציבור, אחרי שנים של פעילות למען החיות את מתרגלת לזה. כאבה לי הבגידה של אנשים שליוו אותי חמש שנים. אני בטחתי בהם, ולרגע לא עלה על דעתי שרבקה ואריק, שראיתי אותם מזילים דמעה בשבילי, זוממים להוציא אותי רע".
ואז?
"ואז הטלפון שלי התחיל לצלצל, והוא צילצל כל שלוש דקות בשלושת החודשים הבאים. ובכל שיחה אנשים שאגו וצרחו כמה שהם רוצים להרוג אותי ואת המשפחה שלי, להרוג לי את החתולים, ואני כזה, מילא אותי, אבל למה את החתולים?"
כשהסכמת לעשות את התוכנית לא ידעת שיש לך מה שיכול להיראות כ"שלדים" בארון? הרי עוד לפני השידור היו דיבורים כאילו רצחת את בעלך השני.
"ידעתי שזה יעלה, כי החבר'ה שסוחרים בחתולים כבר שנים קוראים לי רוצחת וגולדיגרית שגוזלת את כספי הירושה של הילדים של בעלי, אבל חשבתי לעצמי - למה שמישהו יקשיב להם? הרי הם חבורה של פושעים. ופתאום 'טייגר קינג' באה ונותנת לחבורת הפושעים הזאת מגאפון".
'טייגר קינג' היא אולי הסדרה התיעודית שהכי אפיינה את שנת 2020. היא שוחררה בעיתוי מוצלח במיוחד, ב־20 במרץ 2020, זמן שבו רוב מדינות העולם נכנסו לסגר ראשון, והתלקחה במהירות להיות סדרת הסגר המושלמת. אנשים בכלובים צופים בנמרים בכלובים. לפי מדד נילסן לא פחות מ־34.3 מיליון אמריקאים צפו בה רק בעשרת הימים הראשונים מאז עלייתה. היא הייתה גסה, שערורייתית ומוגזמת יותר מפלמינגו. אבל אם לחם ביתי היה הקומפורט־פוד של הסגר הראשון, טייגר הייתה הקומפורט־ווטץ' שלו.
סצנת מגַדלי, מַרביעי, סוחרי ואספני החתולים הגדולים באמריקה שמתוארת בה, מטורללת ושטופת יצרים במיוחד. גיבור הסדרה ג'ו אקזוטיק, הילי-בילי עם תספורת אלי אוחנה בלונדינית וסט שיניים רקובות, מנהל מעין גן חיות עם כ־500 נמרים, ועוד עשרות דובים, אריות ותנינים. הבחור, שיש לו לא פחות משני בעלים חוקיים ומאהב, מפתח אובססיה לבסקין. היא מצדה רודפת אחריו במטרה לגרום לו להפסיק להרביע חתולים גדולים כדי שיהיו לו כמה שיותר גורים מתוקים שילדים שבאים לבקר בחווה שלו יוכלו ללטף. ג'ו מצידו טוען שהיא כולה אישה צבועה שעושה בדיוק מה שהוא עושה, רק מה, משקרת ומקבלת טונות תרומות של רחמים. הוא מתעב אותה במידה כזאת שכל בוקר הוא משדר אוסף קללות ותיאוריות קשר עליה ועל בעלה שנעלם ולטענתו הפך בונזו לנמרים שלה. מערכת היחסים ביניהם הופכת אותם לצמד ממכר, כמו ביונסה וג'יי זי, כמו בוני וקלייד, רק ברעיל.
הסדרה עוקבת אחרי המאבק של ג'ו בבסקין, וכל זה על רקע שיחות עם אספני נמרים, כולם גברים, שבדומה לפוטין נראים כסובלים מבעיות אגו גברי, כזו שרק תמונה שלך בחזה חשוף כשאתה מחזיק טיגריס בנגלי יכולה להרגיע. יש שם הודי שמנהל כת של נשים, ברון סמים לשעבר, פלייבוי מלאס-וגאס ויותר מדי כובעי קאובוי מכפי שמתיר הטעם הטוב.
ברגע השיא מתגלה שג'ו הזמין רוצח שכיר שיחסל את בסקין. הוא מושלך לכלא ל-22 שנה, ובטוויסט קארמה אכזרי, נאלץ להעביר את גן החיות שלו לניהולה של הנמסיס. כי בין כל התביעות שהבסקינים תבעו את ג'ו על אכזריות נגד בעלי חיים, הייתה גם תביעת זכויות יוצרים, בגין שם המקלט שלהם שגזל לטובת שם גן החיות שלו. הוא הפסיד ונאלץ לשלם להם מיליון דולר באמצעות העברת העסק שלו אליהם, כי הוא היה אז כבר אסיר מרושש.
זה סיפור מרהיב, ולצפות בו היה כמו לנהוג במכונית ספורט בהימלאיה, בכל שנייה מופיעה עוד תפנית לא צפויה שגורמת לך להפסיק לנשום ולוודא שמה, זה אמיתי מה שכרגע ראיתי? רק שבסקין טוענת שזו בדיוק הבעיה, זה לא היה אמיתי. "רבקה התקשרה אליי לפני כמה ימים. רצתה 'לטהר את האווירה'", היא אומרת. "ואני חשבתי, הוצאת אותי רוצחת מרושעת, מה שאנחנו צריכים לטהר זה לא אוויר, זה עננה של פצצת אטום. אבל רק אמרתי לה, 'אני לא מדברת איתך, ביי'. אני לא רבה, את כל הריבים עושה בשבילי הווארד, הגבר הכי מתחשב שהיה לי".
מה גרם לג'ו לפתח כלפייך כזה תיעוב?
"בפעם הראשונה שמעתי עליו ב־2004, הוא סיפר לעיתון על גורת אריה שנולדה עם נכות, דיבר באהבה וברחמים עליה, רק שכח להזכיר שהיא נולדה עם הפגם הזה בגלל הרבייה שהוא ביצע בין אריות מאותה משפחה שהוא מגדל בשבי. ביקשו ממני תגובה, והוא מאוד נעלב מדבריי, ומאותו היום התחיל לשאוג את השם שלי בערוץ היוטיוב שלו. לפעמים הוא היה מגיע לכאן, עושה הפגנות של איש אחד ובעיקר יורה בשלטים שלנו. אבל מעולם לא התייחסתי אליו, עד שהוא גנב לנו את השם. וזה כבר עשה לי נזק. אנשים היו מתקשרים אליי וזועמים, איך את מעיזה לגדל גורים ולהציע אותם בפינת ליטוף לילדים קטנים?"
בתחילת החודש בחורה שעובדת במקלט שלך ננשכה על ידי נמר ואיבדה חלק מהיד שלה.
"זה קרה למתנדבת שלי קנדי, היא לא חשבה לשנייה, ומעכשיו היא תשלם על הטעות שלה כל החיים. היא עבדה אצלנו חמש שנים, וכבר בדרך באמבולנס היא אמרה, 'זו אשמתי, בבקשה אל תעשו שום דבר לחתול'. אני לא מלטפת אף חתול כי אני זוכרת שהם יהרגו אותך בשביל שליטה טריטוריאלית. זה רק ממחיש את הנקודה שלי, שבעלי החיים האלו אינם חיות מחמד. אני לא מגדלת אותם בשביל לעשות כפיות איתם במיטה".
היא נולדה בטקסס, לאיש חיל האוויר ולמזכירה מהוגנת. בגלל חיי הצבא של אביה, המשפחה עברה ממקום למקום. במקום המגורים ה־14 קרה לה דבר נורא. "הייתי ילדה תמימה, מסוג הילדות שאומרות 'החברה הכי טובה שלי זו אמא שלי'. ואז הכרתי את סינדי, הילדה הכי פרועה שיש. יום אחד פגשנו בשכונה כמה בחורים שעבדו במרוצי סוסים. הם היו בני 20 פלוס, ואנחנו היינו בנות 14. הגענו אליהם הביתה. לא ידעתי שום דבר על סמים אז והם נראו לי נחמדים. באותו הערב סינדי באה לישון אצלי, ופתאום הציעה 'בואי נתגנב מהחלון ונלך לראות אותם', ואמרה שהיא תצטרף אליי כשהיא תסיים לדבר עם החבר שלה בטלפון. אז הלכתי לדירה שלהם וכשהגעתי לשם אחד מהם שלף סכין, והם אנסו אותי באיומי סכין אחד אחרי השני".
מחריד. ואיפה סינדי הייתה אז?
"כמובן לא הגיעה, אבל לא חשבתי על זה. הדחקתי הכל, הפסקתי לתקשר עם אנשים, עד שכמה שנים אחר כך, פגשתי שוב את סינדי, היא הייתה צריכה את עזרתי, ופתאום נפלט לה שהיא מכרה לשלושת הגברים האלו את הגוף שלי תמורת כסף לסמים. פשוט הביאה אותי להיאנס בשביל כסף".
אחרי האונס, היא כבר לא הייתה אותה ילדה. "הסתגרתי בעצמי, ובגלל שלא הרשיתי לעצמי לספר מה עובר עליי, כעסתי מבפנים ונכנסתי למלא מריבות מטומטמות עם אמא שלי. יום אחד ברחתי מהבית עם איזה בחור, תפסתי איתו טרמפים וישנו מתחת למכוניות חונות".
בגיל 17 היא עבדה כזבנית בכולבו בטמפה, וכדי להרוויח כסף, גם גידלה חתולי בר. ואז היא התאהבה בבוס שלה בכולבו, מייקל מורדוק, שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות. "הוא היה בעל נוראי", היא אומרת, "הוא קינא לי ברמות מפחידות. בכל פעם שהייתי חוזרת הביתה, הוא היה בודק את מד המרחק באוטו כדי לראות אם באמת נסעתי לאן שאמרתי. לפני כמה זמן הסתכלתי על חתולת בר, בובקט, במקלט שלנו. בנינו לה כלוב ענקי, יותר מ-300 מ"ר, אבל בשביל חיית פרא אין דבר כזה כלוב גדול מספיק. באותו הלילה היא לא הפסיקה לרוץ במעגלים בכלוב, אחוזת אמוק. וזה נגע במשהו אצלי, כי ככה הרגשתי עם בעלי הראשון. כאילו שאני בכלא, נחנקת, לא יכולה לנשום".
קראתי שהאביוז הזה נגמר כשזרקת עליו תפוח אדמה.
"לילה אחד הוא חזר הביתה באחד ממצבי הרוח האלימים שלו, ואני ראיתי איך עוד שנייה הוא מסובב לי את היד. זו הייתה ההתמחות שלו, לסובב לי את היד אחורה חזק עד שהיא תצא מהמפרק אבל בלי להשאיר חבורות, שאנשים לא יידעו. ומשהו פקע בי, תפסתי את הדבר הראשון שהיה לידי, תפוח אדמה, זרקתי אותו על הפרצוף שלו וברחתי מהבית, אפילו בלי נעליים. ואני מבטיחה לך, תפוח האדמה הזה היה הדבר הכי אלים שעשיתי לגבר".
היא כמובן מתייחסת לבעלה השני, דון לואיס, שהיא מואשמת ברציחתו. הם נפגשו באותו היום שבו ברחה מהגבר האלים ההוא. שניהם היו נשואים, ובמשך שנים ניהלו רומן עד שהתחתנו למגינת ליבם של ילדיו ואשתו מנישואיו הקודמים. "התאהבתי בו מיד", היא אומרת, "ונשארתי מאוהבת בו עד הסוף. אף אחד בעולם לא ידע להתייחס לאישה יפה כמו שדון ידע, לפנק במיטה וגם מחוץ למיטה, ואת זה היית שומעת גם מעשרות הנשים האחרות שהוא גרם להן להרגיש כמו האישה היחידה בעולם, עד כדי כך הוא היה כריזמטי".
לפי אחת התיאוריות רצחת אותו כי נמאס לך מהבגידות שלו.
"שטויות, גיליתי על הבגידות שלו רק כששכרתי בלש פרטי כדי לנסות למצוא אותו אחרי שנעלם. הבלש חזר עם רשימה ענקית. מתברר שהיו יותר מ־24 נשים. כן, לדון היה תיאבון מיני כמו של אחד הנמרים פה, ושתדעי שהם עושים את זה בקצב של ארנבות. הוא היה חתיכת מכור לסקס, אני יודעת איך לבחור אותם, נכון? אבל גם לי יש ליבידו גדול. חשבתי, אז הוא ג'אנקי של סקס כמוני, איזה כיף. רק שמהר מאוד הוא התחיל לנסוע לקוסטה-ריקה בכל פעם שהיה לי מחזור, ובדיעבד הבנתי שזה היה כדי לבקר איזו אישה שהוא בוגד בי איתה. ועדיין, הוא היה כזה מקסים, מין פורע חוק שאת יודעת שהוא יביא לך צרות, אבל לא יכולה שלא למות עליו".
דון עסק בנדל"ן, ובסקין הצטרפה אליו, עד שהם עשו מספיק כסף כדי לפתוח את המקלט לחתולים גדולים, חלומה הגדול. אבל יום אחד, באוגוסט 1997, הוא פשוט נעלם כאילו בלע אותו הקוגר. "הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה מוקדם בבוקר. הוא עמד בדלת, ואמר שהוא חייב לקרוא למוסכניק שיתקן את הטנדר כדי לנסוע לשדה התעופה. בצהריים, המזכירה התקשרה אליי בפאניקה, שהיא לא מוצאת את דון, ואמרתי, שטויות, ראיתי אותו הבוקר. רק כשהוא לא הגיע בלילה, התחלתי לחפש אותו. יומיים אחרי זה הגיעה שיחת טלפון מהמשטרה - מצאנו את הטנדר של דון ריק ונטוש ליד מסלול הטיסה".
מה חשבת שקרה לו?
"תראי, בעלי תמיד היה מוזר, אבל בשנה-שנתיים האחרונות הוא נהיה עוד יותר מוזר. דון הטיס את המטוס בעצמו, ובלי שהיה לו רישיון טיס. שום דבר לא הניא אותו מזה, אפילו לא העובדה שהמטוס שלו התרסק לא פחות משלוש פעמים. בפעם השלישית נהיה לו נזק מוחי. השכל שלו הפסיק לתפקד כמו שצריך. הרופאים איבחנו התחלה של אלצהיימר, אבל הוא סירב לטפל בזה. הוא התחיל להתנהג מוזר. יום אחד נסענו באוטו, והוא עצר ליד איזו חנות, ופתאום אני רואה אותו משלשל את המכנסיים וכורע מאחורי החנות, פשוט עושה קקי ברחוב.
“אני חושבת שביום שבו הוא נעלם הוא פחד שעומדים לעלות עליו שהוא טס בלי רישיון, אז הוא החליט לטוס מתחת לרדאר, ויש סיכוי שהטיסה הנמוכה מדי גרמה לו להתרסק, ופשוט לא מצאו את שיירי המטוס בוואדי עם סבך השיחים שלמטה או במים. ויש לי עוד תיאוריה, הוא היה מעורב בדברים רעים. כאיש צעיר, הוא ישב בכלא כי ששדד תחנת דלק. הוא אהב לגנוב. היה מסוג האנשים שנכנסים למסעדה וגונב את כל הסוכרים, אולי גם סכו"ם מכסף, פשוט כי דיגדג לו באצבעות. ובאותה תקופה הוא היה מעורב בעסקים מפוקפקים עם המאפיה הקוסטה־ריקנית. יכול להיות שהם רצחו אותו".
כמה זמן לקח עד שלחששו שזו את?
"לג'ו זה לקח בדיוק שלושה ימים לשדר בפודקאסט שלו שאני רצחתי את דון והאכלתי בו את האריות, או התנינים, אני כבר לא עוקבת. ומה שהיה אירוני זה ששמעתי את זה בעודי בוכה את עצמי לדעת על הספה בבית, במשך שנה כל מה שעשיתי זה לבכות. לא התייחסתי לזה ברצינות עד שראיתי את המזכירה שלנו אן מקווין משתפת את התיאוריה הזאת ב'טייגר קינג'. לא יכולתי להאמין, היא הייתה החברה הכי טובה שלי 17 שנה".
מה שסיפק זרדים למדורת השמועות זה שדון הוציא נגדך צו הרחקה ממש לפני מותו.
"זה מגוחך. במסגרת המשונות שלו דון התחיל לאסוף טונות של ג'אנק, היה עומד בחצר ו'מתקן'. יום אחד כשהוא נסע לקוסטה־ריקה, החלטתי לנקות את החצר, כי הזהירו אותי שפקחים של משרד הבריאות בדרך. אחד העובדים התקשר אליו, 'אשתך זורקת לך את הרכוש'. הוא רתח, וכשחזר ניסה להוציא נגדי צו הרחקה. אבל אני הרי אשתו, זכותי לנקות את הרכוש שלנו, אז השופט לא קנה את זה".
שאלה היפותטית: אריות או נמרים יאכלו בשר אדם שנותנים להם?
"חתולים גדולים שחיים בשבי אוכלים את מה שהם רגילים אליו. אם, למשל, אני רוצה להחליף להם את המזון מבקר לחזיר, אני צריכה במשך שבועות לתת להם יום־יום חתיכה קטנה של חזיר בין הבקר כדי להרגיל אותם לטעם. ולכן לא סביר שתזרקי להם קוביות של בשר אדם והם יבלעו אותן בלי בעיה. גם בטבע הם לא מי יודע אוהבים לאכול בני אדם".
הילדים של דון ואשתו לשעבר, גלדיס קרוס, טענו שרצחת אותו בגלל תאוות בצע. שידעת שאת היורשת שלו. הם תבעו אותך אחרי שידור הסדרה.
"הילדים שלו זה סיפור עצוב. דון כעס שהבנות העידו נגדו כשאשתו רצתה יותר כסף, ורצה לנקום. אני שיכנעתי אותו להקים קרן נאמנות על שמם, שבה היה כל רכושו מלפני שהוא פגש אותי, וקרן על שמי, עם דברים שאני עשיתי וזה רק צודק שיישארו אצלי. כשדון נפטר, אפילו הזמנתי אותם לקחת את כל החפצים שהם רוצים, ופתאום עכשיו, כשהלכתי ל'רוקדים עם כוכבים', שעה לפני שעלה הפרק הראשון, הם עלו עם שלטי חוצות וביקשו מכל מי שיודע משהו על הרצח של אבא שלהם למסור מידע. הם חשבו שיהיה לי קשה לרקוד עם מה שכתוב שם, אבל אני מתחשלת מכל מה שלא הורג. הילדים ויתרו על התביעה, היחידה שעדיין תובעת אותי היא המזכירה לשעבר, אן".
בסרט ההמשך ששודר בערוץ דיסקברי עשו הכל כדי להוכיח שאת הרוצחת. טענו שדון בכלל לא עלה למטוס.
"היו בבעלותנו 178 אקרים שקראנו להם החווה, והיה לנו שם בית ישן. כל הפרמיס של דיסקברי היה להגיד שהוא בטוח נרצח בבית הישן הזה, שהם כינו בית האגם, ושאני האכלתי בו את התנינים. הם מסוגלים להמציא דברים, האנשים האלו! כל פעם מחדש אנשים אומרים לי, מה את אומרת על התיאוריה הזו, ואני כבר יודעת שהנה עוד דבר שהומצא בחמש שניות שאני צריכה משום מה להתייחס אליו ברצינות. הבעיה שאין לי שום דרך להוכיח שלא רצחתי את דון, אין די־אן־איי, אין גופה".
על הכל היא מדברת בקול שלו. זה נראה כאילו שאין לה רגשות, או שהיא משקרת. ממש כמו ברגע ההוא ב"טייגר קינג" שבו נשאלה אם רצחה את בעלה. היא אמרה משהו כמו בוודאי שלא, ונשמעה כאילו היא משוחחת עם ספק החציר על חשבוניות. יש רק דבר אחד שגורם לה לדמוע: הבת שלה. "הבת שלי לא ראתה פריים מהסדרה, אבל ראתה מה עושים לי, ונסגרה כמו אגרוף. הנה, עכשיו רוצים לעשות דוקו שיראה את הצד שלי, והיא אמרה לי 'תשכחי ממני, אמא, אני לא מדברת'. כמה נורא, להיות בת 40, ולא לבטוח באף אחד".
מה שלא ברור לי זה איך את בוטחת באנשים, ועוד אחרי שגילית שג'ו הזמין בשבילך רוצח שכיר.
"לא הזדעזעתי. הוא תמיד היה ככה. כל לילה הוא היה קורא בערוץ היוטיוב שלו ללכת ולרצוח אותי, אבל לא הצליח לגרום לאף אחד להרוג אותי בחינם. אני לא שונאת אותו. אני רק רוצה שהוא יפסיק לגדל את החתולים הגדולים".
פורסם שג'ו ביקש חנינה מהנשיא טראמפ, ושטראמפ שוקל את זה.
"אני לא מבינה, הוא אפילו לא ישב חמש שנים, ולפי החוק אתה יכול לבקש חנינה רק אחרי חמש שנים ריצוי. אין לי מושג על מה טראמפ חשב כשהוא אמר שהוא ישקול את זה, אולי זו מין אחווה של גברים".
את הגבר השלישי שלה, בעלה הנוכחי, פגשה באירוע למען חיות. "הלכתי לטיפול אצל מהפנט, הייתי ממש שמנה ורציתי להבין למה. למדתי שאני בונה סביבי חומה של שומן כדי לגרום לגברים להתרחק בגלל ההתעללות שעברתי בילדות. שם החלטתי, שבפעם הבאה שאצא עם מישהו, זה יהיה מישהו שאני לא נמשכת אליו מינית. וככה הגיע הווארד, ומאז יש לנו את מערכת היחסים הכי טובה שהייתה לי".
"חכי רגע", היא אומרת וחוזרת עם שתי בובות, האחת שלה והאחרת של בעלה, כפי שהתלבשו בחתונתם, הוא כפרד פלינסטון ממשפחת קדמוני, כולל אזור חלציים מנומר, והיא עם הינומה תואמת. "אבל למה הבובה שלו מחוברת אל שלך ברצועה עם שרשרת?" אני שואלת. "כי בסוף הטקס קשרתי אותו אליי ברצועה כמו נמר", היא אומרת. "אבל זו לא מערכת יחסים שאני הדומינטריקס ששולטת, אני מתה עליו".
לאחרונה יצאת מהארון כביסקסואלית. איך הווארד קיבל את זה?
"לא יצאתי מהארון, פשוט שאלו אותי על הנטייה המינית שלי ועניתי בכנות, כן, אני נמשכת גם לנשים. בכל מקרה, אני במערכת יחסים מונוגמית כבר 18 שנה עם הווארד, אז אני לא חושבת שאני נחשבת ישות מינית יותר".
החיים שלך ממש השתנו מאז התוכנית.
"פעם הייתי סלב קטן כזה של אקטיביזם באזור שלי, היום אני סלב גדול. בפעם הראשונה שנָחַתִּי בהוליווד בשביל 'רוקדים עם כוכבים', ושמעתי צרחות בשדה התעופה 'קרול, קרול', לא יכולתי להאמין שאני מוכרת מעבר לגבולות האקווריום הקטן שבו אני גרה. הציעו לי הצעות, למשל לכתוב ספר על חיי, אבל נשבעתי לעצמי שעד שאני לא מוודאת שהנמרים בטבע בטוחים אני לא כותבת שום ממואר".
קים קרדשיאן התחפשה לך בהאלווין.
"אוי, זה היה כל כך מצחיק. ראיתי בזה מחמאה, והיא כל כך מפורסמת שהיא יכולה במחי תחפושת אחת לגרום לאנשים לדבר על נמרים שוב. אז לא הפריע לי שהיא רמזה שהיא מאמינה שרצחתי את בעלי, מה זה לעומת העובדה שהיא העלתה למודעות את זה שעוד שנייה לא יישארו נמרים בטבע?"
ואיך היה ב"רוקדים עם כוכבים"?
"העיפו אותי אחרי התוכנית השלישית כי אני רקדנית מזעזעת, אבל כולם היו כל כך מתוקים אליי. אולי בלב הם חשבו, 'הנה הרוצחת הזאת', אבל בפרצוף שלך אנשים הם תמיד נחמדים. חושדים שאני מפלצת אבל צועקים לי, 'היי קרול, אני מעריץ שלך, אפשר סלפי?'"