מה המשותף ליובל סמו, לאנטון צ'כוב ולדרור קונטנטו? אותה אישה העלתה אותם לכותרות. צ'כוב וסמו הסתדרו יפה גם בלעדיה, אבל קונטנטו, שתפר למירי רגב שמלת תחרה עוצרת נשימה לפסטיבל קאן לפני ארבע שנים, זכה בבת אחת להכרה כמעצב אופנה מסקרן ולחשיפה בארץ ובחו"ל. "עד היום אנחנו רבים מי עשה את מי", הוא אומר. "היא אומרת שהעליתי אותה למודעות של אנשים מעבר לפוליטיקה, ואני אומר לה שהיא הייתה קרש הקפיצה שלי ונתנה לי פרסום. היא מהממת ברמות, החיבור נוצר דרך חברים משותפים ואף אחד מאיתנו לא ידע איזה אפקט זה יעשה. במשך עשרה ימים הייתי השם הכי מחופש בגוגל”.
מה חשבת על שמלת ירושלים שלבשה? מתבלבלים לחשוב שגם אותה עיצבת.
“אני לא אכנס לזה אם היא פנתה אליי לפני לעשות לה את השמלה או לא. אני לא עושה – איך לומר את זה במילים הכי עדינות? – פרובוקציות פוליטיות דרך העיצובים שלי. אני בא לעשות אופנה, לא בלגן. לשים ירושלים על שמלה, זה סוג של בלגן. אם הייתי יכול לעשות ברמיזה איזה מחשוף בצורת אבנים, הייתי עושה. אבל את זה? לא”.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אתה ורגב בקשר מאז?
“נשארנו קרובים, בערבי שבועות אני מוזמן אליה עם בן זוגי. לא גיליתי לה שאני הולך ל’אח הגדול’, אבל אני מאמין שאם ההפקה תבקש ממנה להיכנס לבית היא תיכנס כמו גדולה בשבילי”.
חפרת בעמדותיה על הקהילה הגאה?
"איפה? מעולם לא הייתה לי טלוויזיה. אמרו לי את השם ועשיתי גוגל. לא ידעתי ימין או שמאל. יומיים לפני שעיצבתי לה נפטרה רונית אלקבץ ואמרתי לעצמי, 'דרור, דמיין שאתה עושה שמלה לרונית'".
מה בין מירי רגב לרונית אלקבץ?
"דמיינתי אישה חזקה שיודעת מה היא אומרת ומה היא שווה. לא רואה בעיניים".
גם הוא קצת כזה, לא רואה בעיניים. לא יודע לכתוב מיילים באנגלית, רישיון נהיגה הוציא לא מזמן, פגישה עם רואה חשבון מצריכה ממנו שלושה אדווילים, ולא למד מעולם אופנה. השמלות הראשונות ששירטט היו בדיעבד גם אלה שהראו לו את הדרך החוצה מהדת. הוא היה אז בן 18, בחור ישיבה שלמד בירושלים, בשלב שאוטוטו קוראים לך לשדכנית. "פיזית הייתי שם, אבל נפשית במקום אחר. הייתי מצייר סקיצות של שמלות בדפים של הגמרא. לא נשים עירומות, אלא שמלות על בחורות, כי אלו היו הפנטזיות שלי. יום אחד ראש הישיבה מצא סקיצה של בחורה בגמרא. על הסטנדר שלי הייתה הגמרא, ומתחת לדפים עיפרון. הוא עבר מאחוריי כשלא ראיתי, קלט מה ציירתי, התקרב אליי והרים את הספר, הראה את הדף לכולם. כל הבית מדרש משתתק ומסתכל עליי. והוא יוצא לי על החיים, עומד וצועק עליי מול 1,400 תלמידים, כולם צופים בנו כמו הצגה, דרמה לא נורמלית. הוא אמר שאני מביא גזירות לעולם, שמה שאני עושה טמא".
קפאת במקום?
"סתמתי את הפה, נבוך שיא, אבל לא הפכתי ללבן. תמיד הייתי חצוף, ידעתי שבתוך תוכי יש כוח מסוים שאני לא יכול לממש אותו. זה כנראה מה שגרם לי לא להסתגר ולהפסיק לאכול. פשוט הבנתי אותו. חייל לא יכול לבוא עם קוצים בלונדיניים לבסיס, ואני לא יכולתי לשבת בישיבה ולצייר נשים. אמרתי לעצמי אז, ‘דרור, תאסוף את עצמך. קורה פה משהו'".
שהוא?
"ראש הישיבה חידד לי שאני לא שייך לעולם הישיבות. שם התחילה הדרך שעברתי מהעולם שלהם לעולם שלי".
היום קונטנטו (34) הוא מעצב אופנה אחוז תזזית, גיי עם שפם של סלבדור דאלי - עבודת סלסול של מספר דקות לכל צד, עם ספריי מקבע - שמדבר מהר, לפעמים בלשון נקבה, כמקובל ב"עולם שלו". הלביש רבות ונוצצות, בהן אשת ראש הממשלה, שחקניות וידועניות, ומעצב לכלות שמלות עמוקות שסעים. והוא גם אבא שקם להכין כריכים ולקחת את הבת שלו שילת (11) לבית הספר הדתי. חרדי לשעבר, אבל לא כזה שמחורר בהווה את הדת עם שפיץ של עקב סטילטו. קונטנטו, שנכנס לעונה החדשה של 'האח הגדול' (התוכנית משודרת בימי ראשון, רביעי, חמישי ושבת ב’רשת’), הוא סרט לכל המשפחה, והכי חשוב: הגיע בלי אג'נדה על ביבי. לא מובן מאליו בעונה הזו, ולכן גם לא מפתיע שהוא בין הדיירים האהובים בבית.
הראיון מתרחש בזום, ממעמקי הבידוד לפני הכניסה לבית 'האח'. הוא שרוע בטרנינג על המיטה במלון, מכניס במבות לפה בזו אחר זו. אחת לדקה נעשה מודע למצלמה ונבהל מהסנטר הכפול. אשת הפקה מוודאת שהוא בסדר, אבל קונטנטו לא מורגל להתפנקות. "סיעודית עשו אותי פה! סיעודית!" בשעות המתות, הוא מאייר סקיצות של שמלות כלה, שיישלחו לצוות שלו בסטודיו כשהוא ייכנס לבית.
בבית ילדותו בבת־ים, המשפחה חזרה בתשובה כשהיה בכיתה ב'. אביו שהיה מלטש יהלומים הפך למשגיח כשרות, ואמו שטיפלה בו ובשלושת אחיו שלחה אותו לחוג חזנות. בכיתה ד' מצא את עצמו בבית ספר חרדי. "הבית השתנה. מלהיות אדם של טברנות, אבא התחיל לקום לפני הנץ, ללמוד בשתיים בלילה את דף היום. ההורים התחברו לקהילה של חוזרים בתשובה, וכילד אתה פשוט מדביק את הקצב. בכיתה ח' כבר עליתי לישיבה קטנה שהתנהלה בפורמט של פנימייה, מצאתי את עצמי עם חליפה, כובע, פאות, לא לומד שום מקצוע ליבה".
וכמה היית שונה אז בנוף?
"כולם בישיבה לבשו שחור־לבן, ואני שחור־לבן ובורדו. תמיד הייתי דוחף את הטוויסט שלי. לא מזמן יצא לי להסתכל על תמונות מאז, החברים בישיבה לבשו חולצות מכופתרות וסריגים, ואני לובש שם גולף דק ועליו שם את החולצה המכופתרת. הולך עם כולם, אבל נגד כולם. עדיין לא היו לי את הכוחות להתנגד באמת".
ובבית?
"האחים שלי היו סטרייטים מאוד, שנייה לפני קידוש משחקים כדורגל, ואני לפני ארוחת שישי קוטף לאמא חמציצים. לא הייתי הדמות הגברית שאבא שלי ייחל לה, אבל הוא אף פעם לא נתן לי להרגיש רע. גם בחוץ לא הציקו לי. הכוח שלי תמיד היה בפה שלי, כשהאש התקרבה אליי ידעתי להגיד את הדבר הנכון, שיזיז את הפוקוס ממני ומהנשיות שלי, ויגרום לאנשים להתעלף מצחוק".
5 צפייה בגלריה
''תמיד הייתי דוחף את הטוויסט שלי''. דרור קונטנטו בכניסה לבית 'האח הגדול'
(צילום: האח הגדול)
בישיבה הירושלמית, זה לא עזר לו. הוא הועף משם לישיבת נושרים, ונשר גם ממנה אחרי חודש. "אני מספר להורים שהעיפו אותי, והם לא מוכנים לקבל אותי. אומרים לי, 'לך לבקש מהרב סליחה. תוכיח את עצמך ותתחזק, תמצא את עצמך'". קרוע מבפנים, באמצע שני עולמות, קונטנטו העביר שלושה ימים על חוף הים. "ישנתי בטיילת בבת־ים, קרוב לבית. העירו אותי אלה שעושים ג'וגינג. לא היה לי איזה חדר בבית שהייתי יכול לשים על עצמי את השמיכה ולהסתגר, ולא הייתי ילד שיודע ללכת מכות, לריב ולצרוח. אתה רוצה שקט מהעולם אז אתה בורח מהבית, ולאן תלך?"
ישועה זמנית הוא מצא בפנימייה לנוער בסיכון, בתפקיד אב הבית. "הייתי מעיר את הנערים בבוקר, מחלק להם כדורי ריטלין, ישן איתם בקומה ומשגיח שהם לא עושים בלגן בלילות. כמעט שנה החזקתי שם. הייתי מפנפן אותם ודואג לאיך שהם נראים. ימי שישי לפני בית הכנסת היו הזמן שלי, סירקתי אותם, תיקתקתי אותם, הלבשתי להם עניבות צבעוניות. אבל להנהלה זה הפריע שאני מעלה להם את המודעות האסתטית. אמרו לי שזה מנוגד לדת, ועזבתי. החיים החדשים התחילו".
קונטנטו בן ה־19 יצא לעולם עם חבר טוב מהחינוך החרדי, "שני ילדים עם ביצים של בנות יענה, שמחליטים לפרוש כנף. בלי השכלה, כסף, או מושג מהחיים שלנו. הזייתי. שקל לשקל הייתי חוסך בישיבה – הייתי מספר את כולם, 12 שקל נתנו לי על ראש – ופתחתי עם זה חשבון בנק. עברנו לגור יחד בתל־אביב בדירת חדר של 35 מ"ר, ישנים על מזרן זוגי שפרסנו בלילה ובבוקר מעלים אותו חזרה כדי שיהיה מקום לזוז. זה היה ברחוב העלייה פינת מטלון, היום זה אזור, השם ירחם, ולפני 15 שנה עוד יותר, היו שם רק נערות ליווי ועובדים זרים. שנינו עדיין לבושים בשחור־לבן, לא עושים כלום, לא מבינים כלום, סטרייטים לחלוטין. הוא באמת סטרייט ואני לימים יצאתי מהארון, אבל אז כל נושא הנטיות לא שיחק תפקיד. מצאתי עבודה בקסטרו בקניון איילון, התחלתי לשלב עם המכנסיים השחורים מהישיבה טישירט שחורה, או את המכופתרת הלבנה לבשתי עם ג'ינס. את הכל הייתי קונה במדרשוק בתחנה המרכזית, מכור לבסטות".
לחברת ילדות שלו הגיעה השמועה שקונטנטו הרים את הראש מהגמרא ועבר לתל־אביב. היא באה לבקר עם חברה, והדאבל דייט הזה הלך רחוק. "היא הפכה לבת הזוג שלי והחברה שלה הפכה לבת הזוג של החבר שלי. היינו שני זוגות בלתי מנוצחים. להורים שלהן הן סיפרו שהן הולכות לישון אחת אצל השנייה. הרגשנו על גג העולם. עברנו לדירת גלריה עם קומה לכל זוג, עדיין באזור פח והן לבושות כמו חרדיות בבית יעקב, מכופתרות עד למעלה וגרביונים מעל 40 דנייר. מה שנקרא, כל הלילה גילינו סודות של הגוף. חצי שנה אחר כך הסיפור שלנו התפוצץ, המשפחות גילו".
איך בכלל מצליחים להסתיר?
"בנקודות שאתה נדחק לפינה, יוצאים ממך כוחות הישרדותיים. אחד שורד בלי אוכל, אחד שורד כשהוא מסתיר את האהבה שלו. אבל כמה אפשר לשקר? גרמנו לדרמה גדולה בבת־ים, עד שהבנות החליטו שהן הולכות איתנו וכל זוג עבר לבית משלו".
שנה אחר כך הציע לחברת הילדות נישואים. "כשאני הייתי בן 13, היא הייתה בת 11, הזיזה את המחיצה ושלחה לי נשיקות מרחוק. התארסנו ועל פניו הייתה תחושה שהחיים הסתדרו לנו. את כל הפנטזיות שלי על אופנה הייתי מגשים עליה, היא הייתה הדתייה המושקעת ביותר בבת־ים. דואג שהעגילים שלה יתאימו לכיסוי ראש שיתאים לגרב. הקשר עם ההורים שלי התחדש, כי מבחינתם הנה, דרור מתחתן עם בת ישראל קדושה והוא חזר למסלול".
לא היו משקעים בגלל שנתיים של התפקרות?
"אמא חלתה באותה תקופה בסרטן, דבר שהכחשתי. היא לא הייתה במצב לבדוק איפה אני, אבל כשבאה לעזור לי לארוז לפני המעבר חזרה לבת־ים, היא הסתכלה מסביב ואמרה לי, 'אני לא מאמינה שפה הבן שלי היה גר. איפה הייתי בתור אמא?' לי אין שום כעס על ההורים שלי. הם נתנו לי מה שהם יכלו".
היית שלם עם הרעיון של להתחתן?
"גרנו יחד כמעט שנה, הכי לא נהוג אצל חרדים. אהבתי אותה באמת ובתמים, היום אני מבין שאהבה לא כל כך בריאה. כשאני מסתכל על עצמי עכשיו, אני מבין שפינטזתי על מקומות שלא היו שלי, ודי לחכימא ברמיזא. כוח ההרגל שיחק כאן תפקיד חזק, גדלנו יחד והכרנו שנים".
איך עברה עליך החתונה?
"יש לי חברה שהייתה בחתונה ועד היום היא בחיי. היא סיפרה לי שחנתה צמוד לחופה כדי שאם ארצה לברוח, היא תהיה הראשונה לחלץ אותי. כנראה שהיא ידעה עליי דברים עוד לפני שידעתי על עצמי. הישיבה הייתה מעורבת, הריקודים היו בנפרד. נראיתי זוועה, לבשתי חליפה לבנה מחרידה. אולי רציתי להיות כלה". הוא נעצר לרגע, משתהה. "החתונה שלי היא אחד הימים שהייתי רוצה לשכוח. קשה לי לדבר עליה. הלאה".
הבת שלו שילת - הוא קורא לה "שושו" - נולדה כשהיה בן 23. "כעסתי שההיריון הגיע כל כך מוקדם, רציתי קודם להתבסס כלכלית, אבל כך זה קרה, והתברר שאלוהים הכי אהב אותי, נתן לי את הדבר הכי יקר לי בעולם. היום אני לא מבין איך היא לא ילדה לי רביעייה, ופטרה אותי מפונדקאות בעתיד", הוא צוחק. את שנת הנישואים השנייה הם לא סיימו, וכששילת הייתה בת שלושה חודשים נפרדו.
"עבדתי כמו חמור, הכנסתי 6,000 שקל בחודש, ואני לא מאושר. לשנה עברתי לעבוד אצל מישל שאטו, שעיצב חליפות לגברים, עשה את כל העונות הראשונות של 'רוקדים עם כוכבים'. יום אחד הייתי אמור לסגור את הסטודיו בשבע וחצי, אבל יצאתי בשבע ועשרה. הוא התקשר לשאול איפה אני ועניתי שבסטודיו, הוא אמר לי שאני לא, כי הוא פה. יום אחרי הוא העיף אותי, והתביישתי הרבה יותר משהתביישתי מול הרב שצעק עליי בישיבה. זה הזיז בי משהו, הסתכלתי במראה והבנתי שרע לי מול עצמי, התחלתי לראות את החריצים בחיים שלי".
מה הם היו?
"פנטזיות על לעשות אמנות, פנטזיה על דברים שנתפסו כאסורים. הילדה נתנה לי את החותמת שאם עד היום פחדתי לקחת אחריות על עצמי כי חשבתי מה יגידו, פה אני כבר צריך לקחת את האחריות גם בשבילה. אני זוכר את היום שהיא נולדה, לא נכנסתי לחדר הלידה, אבל כשהילדה יצאה ושמעתי את הבכי מבעד לדלת, ירדתי על שתי הרגליים ובכיתי את חיי מהתרגשות. לא האמנתי שיש לי ילדה. התרוצצו לי מיליון דברים בראש, על כל מה שחלמתי בתור ילד. החלומות על האופנה, על גברים. ופתאום אני נשוי, ויש יצור שיצא ממני".
ואז אתה מבין שמרווח ההזדמנות להיות מי שרצית, הולך ומצטמצם?
"שילת נתנה לי כוח לעמוד על שלי, עזרה לי לגבש יותר את האישיות שלי. כי כשהסתכלתי עליה הבנתי איזה אבא מגיע לה, ואוטומטית הייתי צריך לשנות בחיים שלי דברים. לא רציתי שהיא תראה אותי כמו שהייתי, ותגדל במסגרות שבהן היא הולכת אחרי הזרם".
הנישואים התפרקו. גירושים חבריים, על סנדוויץ' ארומה מחוץ לרבנות. גם בזכות העובדה שהארון עוד לא היה שם. "לא התגרשתי כי רציתי להיות עם גברים, אלא כי היה לי רע בשגרה ההיא. גרושתי לא הבינה שאני גיי בהתחלה, היו שמועות, אבל שנתיים אחרי הפרידה עוד דאגתי לטייח את זה ולהסתיר את זה. בנישואים עצמם מעולם לא בגדתי עם גבר או שיקרתי לה לגבי זה. באנו שנינו מבתים שלא עושים דברים כאלה, לא היה לי אומץ".
ומה נשאר ממערכת היחסים עם אלוהים?
"אינסוף של ערכים, אבל לא שומר שבת. שרימפס לא אוכל, אבל סטייק ופירה חלבי אני יכול לאכול אם לא מגלים לי שיש בו חלב".
קונטנטו נפתח שוב אל העולם, הפעם על אמת. חודשי השנה עוד היו מסודרים לו בראש כתשרי־חשוון־כסלו, הוא לא ידע לקרוא תלוש משכורת ולא זיהה את הלוגו של שאנל, אבל הסתובב ברחובות תל־אביב עם חלומות גדולים. מעצבי אופנה שראו את הכיפה ושמעו על דמי המזונות, סגרו לו את הדלת על החלומות. "אבל תמיד הייתה לי אינטואיציה של מכשפה. אמרתי, אני אתחיל לעבוד עם בדים כי שם הכל מתחיל. התחלתי לרכוש ידע בחנות בדים בנחלת בנימין. קניתי מחשב נייד, פתחתי פייסבוק וגיליתי את צ'אט תפוז ואטרף (אתר היכרויות לקהילה הגאה – ט"ג). נפתח לי".
לא הרגשת פער בינך לבין כל המעצבים האלה?
"הייתי חבר של כולם, כל היום צועק ושר. יום אחד הגיעה לחנות מעצבת שהיום אני יותר מפורסם ממנה, היא אמרה לי, 'אנחנו המעצבים, כשאנחנו נכנסים למוד השראה אנחנו צריכים שקט'. אמרתי, 'אין בעיה. אני אהיה בשקט'. ובלב שלי אמרתי, אני אראה לך מה זה ‘אנחנו המעצבים'. הנה, אני מוכיח שבלי כל פוזת המעצב ובלי ההשראות, ובלי כל החרטבונה, אפשר להיות מי שאתה רוצה. אין אף אחד שאני מרגיש לידו עכשיו חוסר ביטחון".
נכנסת לעולם שאתה לא מכיר עם אפס רגשי נחיתות.
"איזה רגשי נחיתות? הרגשתי ג'יזל, כפרה. הולך עם גופיות, מחובר לווקמן שלי, הולך עירום בבית, נפתחו לי הצ'אקרות. פעם ראשונה בחיים בלי אמא, רב, אישה או בוס על הראש".
איך המשפחה הגיבה לפריצה הגדולה שלך?
“חלקם עיקמו פרצוף, כי ככה הסיפור שלי התגלה, העובדה שאני גיי צפה על פני המים בלי שום רמיזות. נחשפתי ולא עניין אותי כלום. אמרתי, ‘זה הקרש קפיצה שלי וכל עוד אני לא פוגע באף אחד אחר, אני אומר כל מה שעולה לי לראש’. ברוך השם הכל עבר”.
הידיעה שהדת אוסרת על כך, גרמה לו לדחות את המפגשים הראשונים עם גברים כמה שאפשר. "אבל אל דאגה, הדבקתי מהר את הקצב. צברתי יופי של קילומטראז'", הוא צוחק. "אני יודע היום שאם אלוהים לא היה אוהב אותי, הוא לא היה נותן לי ככה להצליח. לשכב עם גבר זה תקין וטוב, תלוי באיזו חברה אתה מסתובב. הבנתי מיד שאלו החיים שאני שייך אליהם. העובדה שיש לי בת שמרה עליי מכל הסקס בלי חשבון והסמים שראיתי שאנשים עושים. ידעתי שאני צריך שגרה".
שילת גדלה בין מכונות התפירה וישנה אצלו בבית בתל־אביב, כשתוך כדי כך היא מתחנכת בחינוך דתי. "היא הולכת עם חצאית ואפילו טייץ מלמטה, כדי שאם תקפוץ זה לא צנוע שיראו לה את הרגליים. אליי היא באה בסופ"שים ובאמצע השבוע. נתתי לה מסגרת הכי נורמלית שאפשר, גברים היא פגשה בסך הכל שניים כשאלו היו מערכות יחסים רציניות ואחרי גיל שמונה. היא לא הבינה שזה בן זוג של אבא, אלא חבר. בגיל שבע שושו באה איתי בפעם הראשונה למצעד הגאווה, נהנינו מזה כפסטיבל. ולפני שנתיים עלתה איתי בשבוע האופנה על המסלול וצעדה איתי לאורכו. זה היה היום העוצמתי בחיי. אני שרוף על האוויר שיוצא לה מהנחיריים".
איך זה נראה מהצד של הגברים?
"פסלתי ופסלו אותי הרבה גברים בגלל האבהות. כמה הומואים בני 30 עם ילדה בת עשר יש בתל־אביב? בגיל הזה הם רק מתחילים לחשוב על הפונדקאות. אבל אני סופר־זוגי. לא אהיה הומו בן 50 עם כסף שנדבקים אליו ילדים. אני רוצה שולחן שישי עם כמה ילדים. לא הכל מתחיל ונגמר בתאוות הרגע".
השבוע הוא עורר בבית ‘האח’ מיני־סערה, כשמצלמות הבית קלטו אותו ואת הדייר יהודה יצחקוב - סטרייט - מתגופפים מתחת לשמיכות. בן הזוג שלו דניאל פחימה מיהר להגיב לתקשורת שהוא לא מקנא ולא מתרגש, ושיער שדרור ראה ביהודה את הילדים שדאג להם כמדריך בתקופתו בפנימייה לנוער בסיכון. לפי קונטנטו של לפני הכניסה לבית, פחימה באמת יכול להיות רגוע. “אנחנו בזוגיות מהממת של שנה, אבל שנה בקורונה היא כמו חמש שנים. בחודש הראשון שלנו הייתי מאושפז לשבועיים ודניאל לא עזב את המיטה שלי דקה, אני לא יודע אם הייתי יכול להכיל דבר כזה”.
אצילי.
“אמרתי לו, ‘מטומטמת, מה את עושה? תברחי! אני בבית חולים, אני כבר חצי מת. את לוקחת סחורה פגומה!’ אבל מאמי, הוא ראה את הפוטנציאל ושם עליי את כל הז’יטונים. זו לא סחורה שפוגשים כל יום. יש לו חיבור מדהים עם שילת ואני באמת רואה איתו עתיד”.
בינתיים קונטנטו נזהר לא להתלכלך ב’אח הגדול’, או כמו שהוא אומר את זה לבנות הבית: “יש קלאס ויש קרקס, אני לא אפול לג’ורה שלכן על המורנינג”. הוא נכנס ללב של זהבה בן, ופחות של ג’וזי זירה. עד כה עמד בראש הקידוש, הפגין ביצועים מרשימים במשימת השעווה בבטן מבלי להוציא מילה, וההתפרקות הראשונה הגיעה כשהכניסו לו שמלה שתפר לבת שלו.
הקורונה שעצרה את ביזנס החתונות ושמלות הכלה, היא זו שבין היתר דחפה אותו לשם. "שיחררו הרבה פאלוס (כסף בז'רגון ההומואי - ט"ג), יש קורונה, אז נכנסתי", הוא מתפוצץ מצחוק. "סתם, אני באמת חושב שאני יכול לחזק אנשים בקבלה שלי. לא נכנסתי כדי להיות מפורסם. השם דרור קונטנטו כבר מספיק גדול בעולמות האופנה. אבל יו, איך אני נשמעת, מדברת על עצמי בגוף שלישי! הכי אני מפחד להפוך לנודניק ושיעלה לי מעצמי".
מותג משלו הוא פתח לפני כשבע שנים, ותקופה ארוכה שתפר מהבית ביפו לבת שלו, ואז לשכנה, ואז לבת הדודה של החבר, עד שהגיע למירי רגב והדלתות נפתחו לרווחה. האוטודידקטיות והקו המזוהה איתו עשו את שלהם ומילאו את החצר שלו בנשים עוצמתיות עם תעבורת לייקים צפופה. לשרה נתניהו עיצב שמלת תחרה שהחמיאה לה גם ליד מלאניה טראמפ בטקס בבית הלבן, למיכל אנסקי עיצב שמלה משובצת אבנים שעשתה רעש בקאן, את נסרין קדרי הלביש לשתי קיסריות, את לאה שנירר הלביש בלבן לחגיגה המאוחרת של נישואיה, וגם את נועה קירל, שירה האס, שרית חדד, עדן פינס ונוספות. "להלביש סלבס זה עולם של דמיונות. גם מי שנראית מתוחה וזוהרת היא לפעמים ממורמרת מבפנים. ואני פגשתי הרבה מאוד מרמרות, אבל לא אנקוב בשמות. בביזנס שלנו הכל נראה זוהר מבחוץ, דוגמניות, כסף, 20 אלף שקל שמלה, אבל איך זה באמת? בעונות טובות יהיה לי כסף בכיס ואני ארגיש כמו מלך, ואז אבזבז ולמחרת לא יהיו לי עשר אגורות. בקורונה, אתה מכניס פחות מהעובדים שלך. רק מנסה להחזיק את המקום".
קונטנטו הוא גם מחלוצי אופנת הפלאס סייז בישראל, מעצב שלא מפחד לנדוד מעל מידה אפס, ויעידו נטע ברזילי לה עיצב את שמלת הגמר ב'כוכב הבא לאירויזיון' וגם שמחה גואטה. "אני הכי אוהב גוף נשי עם קימורים. זה עושה לי את זה ברמות. אופנת גברים אני לא אעשה, גברים אני מעדיף להפשיט. הכלות הכי מרגשות אותי, אין אצלי מישהי שנכנסת לסטודיו ואני לא מתייחס אליה כאל דיווה".
כולל שרה נתניהו?
"שרה היא לא פלאס סייז, אבל הכי דיווה".
יצאת מזה יפה.
"היא הגיעה אליי דרך ניקול ראידמן. והייתי אצלה גם בבלפור".
נו, תעשה קצת מושיק גלאמין.
"לא אגיד לך שנכנסתי לאיזו וילה מפוארת, אבל התקרה גם לא נפלה עליי. אני מאחל לכל אחד לפגוש את השרה שאני פגשתי. ויאללה מאמי, אני הכוכבת פה".
היית מאמין עד כמה?
"תשמעי, אם היית אומרת לי שהיום יהיו לי 20 עובדים, בית ספר לתפירה ותדמיתנות, ואני מלביש כלות ואת האנשים הכי מפורסמים בארץ? הייתי אומרת לך חד וחלק כן. ולהגיד לך שאני בשיא שלי? חד וחלק לא. אני רק עכשיו התחלתי".
