ממש היום לפני עשור נפל דבר: איגי וקסמן ועתי שולברג התאחדו. היא: זמרת עם פאסון מעושן וסמל של דור הרוקסן והניינטיז בתל־אביב. הוא: יוצא ריאליטי יפה כמו אפולו, צעיר ממנה ב-12 שנה, שהיה אחראי – בקופרודוקציה עם ליהיא גרינר - לסצנת הסקס הראשונה שצולמה לייב בבית 'האח הגדול'. היום, כשהם חוגגים עשר שנים של זוגיות בורגנית, קל לשכוח שבזמנו היה נדמה שהם מתאימים כמו ליפסטיק ומקלחון.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
איחוד בין מה שעל הנייר הוגדר כקוליות ושיא הטראש הביא ללא מעט דחקות. מה לא אמרו עליהם: שזו מזימת יח"צ. שמה הוא עושה איתה. שמה היא עושה איתו. שהיא מבוגרת בשבילו. שהוא צעיר בשבילה. שזה עניין של ימים. עכשיו, עם שני ילדים שזכו לטבול בבריכת הגנים המשותפת, הם יכולים לצחוק בחזרה על כולם. "אני הייתי צעירה רווקה הוללה", נזכרת וקסמן איך הכל התחיל. "כבר הייתי מבוגרת, בת 39, אבל ידעתי שכשאני אמצא את האחד יהיו לי ילדים. לא הייתי בסטרס".
איפה את מאתרת אותו?
"ראיתי את 'האח הגדול' בגלל מרב בטיטו (בת דודתה של וקסמן ועיתונאית ב'ידיעות אחרונות' - גב"ח) והוא נראה לי נורא חמוד. וחתיך. אחר כך צילצלתי לבטיטו ואמרתי לה 'תביאי את המספר שלו'. היא הייתה מזועזעת. אמרה לי מה, הוא ילד. אמרתי לה 'לא שאלתי אותך, תביאי את המספר'. וכמובן אני חסרת הבושה צילצלתי לבחור שלא פגשתי מעולם. אמרתי לו זאת איגי וקסמן. אני אשמח לשתות איתך בירה".
עתי, מה אמרת לה?
עתי (נבוך): "וואו. שאני בזוגיות".
איגי: "שהוא יוצא עם מישהי. ייבש לי את התחת. ואני כזה נחנקת ואומרת לו, 'אוקיי, שיהיה לך בהצלחה, אם אני אתקלט מתישהו אזמין אותך'. ואז כמובן אמרתי לעצמי חתיכת ילד קטן, מה יש לי לעשות איתו בכלל? והמשכתי בענייניי. חצי שנה אחר כך תיקלטתי ופתאום חשבתי אולי אשלח לו הודעה. והוא אמר 'אני אשמח'. אני רוקדת שם ואז הוא הגיע. בחיים לא יצאתי עם מישהו כזה. רק עם רוקרים רזים. והוא נכנס כזה שרירי והייתה מלא הילה סביבו וכל הבנות מסתובבות אליו בסלואו מושן ואז הוא ניגש אליי ואמר רק 'היי, אני עתי'. ואני כזה היייי. זהו. מאז אנחנו יחד. ישר התאהבנו".
עתי, מה אתה זוכר?
עתי: "אני מקבל טלפון מאיגי וקסמן ואני לא מבין מה היא רוצה. כאילו אני מבין מה היא רוצה אבל..."
איגי (בחוסר סבלנות): "תיתי, הסיפור שלי יפה. מה אתה עכשיו מוריד".
עתי (מתגונן): "אבל זה מהצד שלי. אני בתקופה מטורפת אחרי 'האח הגדול'. הרגשתי ניצוד על ידי בנות. לא הייתי מעורב יותר מדי. זה היה מוזר כי עד אז הייתי אדם של קשרים ארוכים. סטוצים זה משהו שלא ממש עשיתי. ועכשיו מצאתי את עצמי בכל מיני קשרים קצרים כאלה. מנסה להבין מה האינטרס של בחורות שפונות אליי. נורא הפחיד אותי הכל. רואים בך פלקט. המראה שלי והכל טוב וסבבה, אבל כשמישהי שניגשת אליי בגלל שאני חתיך (במלעיל) זה לא עושה לי את זה. יש מי שיוצא מהתוכנית והולך על זה עד הסוף. אני הייתי צנוע".
איגי: "תיתי, אין מה לפרט! תתקדם!"
עתי: "ואז אני חושב איגי וקסמן! סקס אפיל! רוקנרול! היוש! ואז אמרו לי היא קצת מבוגרת ממך. ואמרתי אז מה? לא הבנתי".
מי הוריד לך?
איגי (מתפרצת): "זאת אמא שלו! היא סיפרה לי".
עתי (נבוך): "טוב, זאת אמא שלי!"
איגי: "עכשיו היא שבויה שלנו (בסרקזם). היא גם בגילי, לא? עד היום כותבים בטוקבקים 'היא בגיל של אמא שלו'. 'הוא יוצא עם אמא שלו?' די לא סיימתם עם הבדיחה הזאת? חאלס".
אוקיי. בוא נמשיך.
עתי: "אז אני נכנס לבר והיא כולה מתקלטת בעשן. שיא הקול. שותה בירות כמו פיראט. היום שתי בירות והיא שיכורה".
איגי: "נהייתי עולב".
עתי: "אבל אז היא לא ראתה בעיניים. יצאנו משם בדהירה על הטוסטוס שלה".
איגי (צועקת): "תיתי! הפואנטה של הסיפור!"
עתי: "הגעתי לדירה שלה ומאז לא יצאתי משם".
איגי: "לא, הוא חייב לפרט".
עתי: "מה, לא עשיתי לך ארוחת בוקר?"
איגי: "עשית. ואני זוכרת שחשבתי מי עושה ארוחת בוקר? מי עושה לי ארוחת בוקר? מי בכלל אוכל בבוקר?"
עתי: "כי קמת באחת בצהריים כל יום".
איגי: "הוא פתח את המקרר והזדעזע. אמר מה זה, אין כלום. אולי פסטרמה וגבינה צהובה. אבל הוא הכין ארוחת בוקר! הייתי בהלם. אפילו היו שם עגבניות חתוכות! עכשיו, מי ידע שיש לי בכלל עגבניות?"
טוב, עד אז מה שהכינו לה זה רסיסים של בקבוק גולדסטאר מהלילה על צלחת.
איגי: “לא לא אל תגזימי”.
עתי: "מאז לא נפרדו דרכינו".
איגי: "טפו חמסה".
עתי: "וארבעה חודשים אחר כך היא נכנסה להיריון".
איגי (נובחת באהבה): "ועכשיו עדיף שתשתוק".
הדינמיקה ביניהם היא אירוע מרהיב — גם כי כל דבר הוא סיבה להסתייפות מילולית, אבל בעיקר בגלל שהדברים הם לא תמיד מה שהם נראים. ממבט ראשון וקסמן היא האדונית. המחליטה. המוציאה והמביאה. אישה עם ציפוי פיברגלס סביב הלב. שולברג, מנגד, הוא המפשר והמתפשר. זה שממלא אחרי ההוראות. במבט שני מתגלית האמת היפה: וקסמן היא ילדה שנעה על המנעד שבין פינוק לפגיעות. שולברג הוא המבוגר האחראי. הציפרלקס שלה. הפה של וקסמן אולי מדבר מלוכלך, אבל איך ששולברג נכנס, באיחור ובהנגאובר, תווי פניה מתרככים. היא עדיין משחקת אותה באד אס, אבל וקסמן של 2020 היא כבר מזמן עיר ואם בישראל. לא שותה. לא מעשנת. רק הליפסטיק האדום נשאר כאנדרטה לימים ההם של הרוקסן, כשהיא הייתה נסיכה ושולברג היה ביסודי.
את התשלובת הזו אפשר לראות עכשיו ב'זוג מנצח VIP' שעלתה השבוע (משודרת בראשון ובשני ברשת 13). לצד ליהוקים מפוהקים כמו מני ממטרה ופרלה דנוך, וטראש מזוקק בצורת בן זיני וטיילור מלכוב שנפרדו באופן מכוער רגע אחרי הצילומים, או יחיאל ואביבה חזן, ההורים של הענק הרוחני אורן חזן — וקסמן־את־שולברג הם מה שמלהקים מכנים "יציאה": יפים. אינטליגנטים. מצחיקים. עם תועפות של הומור עצמי. גם במציאות הם קופסת הפתעה: אך פעם לא ברור מה וקסמן תגיד עוד רגע ואיך שולברג ינטרל את הפצצה (וקסמן: "חם לי פצצות! אני בגיל המעבר כפרה, איפה הפיפי פה?") הם קוראים אחד לשני תיתי, ואיכשהו אפילו זה מחליק בגרון, ובניגוד למקובל בז'אנר, מסתמנים כדמויות שמסתירות אמיתות קצת יותר מורכבות מחצ'קון מתחת למייק־אפ. אבל כשהגיע הטלפון מהפקת התוכנית "אמרנו ישר ברור שלא", היא נזכרת.
עתי: "אני בדיוק אכלתי פסטה".
איגי: "מה אתה מקשקש. כאילו הוא זוכר. מציעים לנו מלא דברים, אבל אני אף עם לא עזבתי את הילדים ללילה עד אז. הינקתי את לילי (הגדולה) עד גיל שלוש ואת אורי עד גיל ארבע. הפסקתי להניק רק כדי לצאת לתוכנית! אחרת זה היה ממשיך".
אז הנסיעה לברזיל הייתה תהליך גמילה כפוי?
"סוג של הצלה (צוחקת) אני לא צוחקת. להיניק זה ממכר. עזבי שכשאורי גדל הוא הלך עם הציצי עד עזריאלי והיי, זה מחובר אליי. תחכה! בשלב מסוים, באמצע הציצי, זה כבר נהיה 'אמא מה יש לאכול לצהריים, סטייק?' ואז אמרתי, 'בוא, תפסיק לאכול ציצי'. זה היה כבר סתם מזמוז. גם לא שיש מה לאכול אצלי. זה היה יותר ברזייה. התוכנית סיימה את זה".
ומה שיכנע אתכם? כסף? מינקת?
"גם כסף. גם פתאום אמרנו שזו חוויה כל כך חד־פעמית וכל כך מופרכת שאנחנו חייבים ללכת עליה. בחיים לא היינו לוקחים ברייק של חודש חופש מהילדים. זה משהו שהסבתות בחיים לא היו נותנות לנו לעשות אם לא היה תחת הטייטל של 'עבודה'. אפילו האני־מון לא היה לנו כי התחתנו וישר נולדה לילי. מצד שני זה נשמע לי מלחיץ. בחיים לא גרתי עם שותפים. בטח אני אריב איתם. וגם לילי לא הסכימה שנלך. בסוף פשוט הודענו לה שזו עבודה והיא נשארת עם הסבתות".
אז איך פתאום החלטתם?
"זו גם השגרה. שדי. כל יום לקום־להחליף-לקחת לגן־לבית ספר־לעשות אוכל, כל הדבר הזה".
עתי: "היא היניקה כל ילד עד גיל 20 ואני מתמקד בקריירה. וכל מי שנשוי מכיר את זה, את המוות האיטי הזה. מה, מה את מסתכלת עליי ככה?"
איגי: "אני אספר לילדים שאמרת את זה!"
עתי: "מה כפרה? זה נכון. אין מה לעשות".
בוא נרחיב מה קורה לזוגיות אחרי עשור ושני ילדים?
"ככל שמתקדמים בציר הזמן בזוגיות עם ילדים אתה חייב לעבוד בזה שעות נוספות. התחזוק כל כך אקוטי ואתה נכנס לשגרה מסוימת ולחלוקת תפקידים כי לנהל את הבית זה לנהל עסק. הסקסיות נעלמת. אתה מתעסק בקקי ובפיפי של החיים. במה שחייבים לעשות ולא במה שרוצים לעשות. ואז הכי קל לא לתקשר לעומק אלא רק מעל פני השטח. בדיעבד התוכנית עשתה לנו טוב. שנינו היינו צריכים את זה ולא ידענו".
איגי: "האמת שבכלל לא חשבנו על התוכנית. חשבנו על עצמנו. רק כשהגענו אמרנו יש עוד אנשים ויש משימות הכי אמא'לה ואם אני לא אצליח אני נפסלת".
עתי: "אבל לפני הנסיעה היו לה המון דברים שעיצבנו אותי".
איגי: "סליחה?! אתה מתבלבל".
עתי: "היא הייתה תקועה בהרבה מקומות".
איגי: "בניינטיז?!"
עתי: "היא הייתה קשורה לשגרה שלה בשלשלאות והדבר הזה פשוט פתח לה את הצ'קרות. פתאום ראיתי אישה לגמרי אחרת".
לראות באישה שאתה מכיר כל כך טוב משהו חדש זה פוטנציאל סקס מצוין.
"לגמרי. המסלול שלנו היה כל כך מהיר. תוך שנייה התאהבנו בטירוף ברמת לא עוזבים אחת את השנייה וכל היום במיטה ותוך ארבעה חודשים היא הייתה בהיריון. מה שהיה חסר במשפחתיות הזאת שנכנסנו אליה זה את הפראיות, את המשהו המשוחרר הזה, ואיגי שהכרתי היא חיה רעה. בתוכנית פתאום היינו רק אני והיא בלי הילדים, והרבה דברים שגם איגי שכחה מהם חזרו לנו".
איגי: "גיליתי שכשנמאס לי ואני תופסת עצבים אני אומרת קומי ביי חמודה, לא מעוניינת לראות אותך יותר בחיים, צ'או".
ופתאום את בצד השני של העולם, לא בדיוק יכולה לברוח.
"בדיוק. היה רגע שהתחלתי ללכת לג'ונגל וצעקתי אל תלכו אחריי! ואני מסתכלת אחורה ובאמת אף אחד לא הולך אחריי. ואז אני אומרת לעצמי אוקיי חמודה את בברזיל. בתוך ג'ונגל. ויש פה כלא לא רחוק, אז אולי כדאי שתקפלי את הזנב ותחזרי אחורה שלא יבוא אלייך איזה אבו־ללה פתאום. הבנתי שלא צריך לברוח. זה נורא מבאס לגלות את זה בגיל 48".
אם היית מבינה את זה 20 שנה קודם מה היה שונה בחיים שלך? בקריירה?
"לא יכולתי להבין את זה לפני 20 שנה. הסיפוק שזה נתן לי היה אדיר. מספיק עם שברנו את הכלים ולא משחקים. תתמודדי כבר. כאילו, תתבגרי. תכף את בת 50".
בשנים האחרונות וקסמן עושה בעיקר את הבית. מתפרנסת מדי פעם מקריינות, קצת הופעות ועמוד אינסטגרם מניב. מי שמביא הביתה את הבייקון הוא שולברג, סמנכ"ל בחברת סחר בינלאומית, מה שוקסמן מגדירה כ"עבודה של גדולים". אם מישהו היה אומר לה לפני 20 שנה שההתמכרות הגדולה שלה בשנות ה־40 לחייה תהיה הנקה היא הייתה שוברת לו גיטרה על הראש.
שום דבר בביוגרפיה שלה לא ניבא שהיא תמצא את עצמה בתא משפחתי של אמא, אבא שני ילדים ושני חתולים (זצי ולופי). נולדה בקנדה בשם מיה לאם ישראלית ואב קנדי. כשהייתה בת שש האם עזבה את האבא וחזרה לישראל, לבית הוריה. את הסיבה לפרידה וקסמן חותמת רק ב"נמאס לה ממנו". בשכונת בקעה הירושלמית בסבנטיז, אם חד־הורית ממוצא מרוקאי הייתה מאורע אקזוטי. מההתחלה זה היה רק שתיהן. "אני זוכרת שבגיל 12 טסתי לקנדה לבת־המצווה שלי. הייתי שם עם סבא וסבתא והדודים ואבא ורק רציתי את אמא ואחרי שבועיים החזירו אותי לארץ. אמא שלי לא רצתה לבוא אבל הייתה אמא טובה מספיק כדי לתת לי לנסוע. היום כאמא אני בהלם שהיא נתנה לי לנסוע לשם לבד. בכלל, לי נתנו יותר מדי חופש".
חודש אחרי שחזרה מאותו ביקור בקנדה אביה נפטר. "לקחתי את זה קשה. לא ראיתי אותו מלא שנים. הוא מת נורא צעיר, בן 32. אם הוא היה חי איך הייתי רוצה שיכיר את אורי שנורא דומה לו. אני זוכרת רק שהוא היה נורא מצחיק. ואורי שלנו ג'ינג'י וגם הוא היה ג'ינג'י. חוץ מזה לא יותר מדי".
ואיך זה היה לגדול בלי אבא?
"זה לא היה מקובל. כולם ידעו שאין לי אבא. ואז כשהוא מת היה טייטל רשמי ועליתי בדרגה כי זה שיחרר אותי מהשאלות למה אין לי אבא".
היה מחסור כלכלי?
"אני לא רוצה לדבר על זה יותר. מספיק. יש דברים שהדחקתי".
וכמה החוסר באבא ניהל את בחירות בני הזוג שלך?
"בואי נודה שעתי הוא המבוגר האחראי. ברגע שמצאתי אותו קלטתי שסוף־סוף יש לי גב. הוא הכי לא הטייפקאסט שלי! אני רגילה לרוקרים שדופים. אבל ילדות בלי אבא מחפשות מישהו כזה להישען עליו ומהר מאוד פשוט ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו. מההתחלה. הייתי מאוהבת בו אבל זה היה הרבה יותר עמוק".
אגב רוקרים שדופים. עשו לך את המוות אחרי הפרידה מחמי רודנר. אמרו שאת אשמה בזה. שבגדת בו.
"חמי ואני חברים טובים היום. יש לו גם פטור מלא מלצפות בתוכנית".
בזמנו הוא כתב עלייך את אחד משירי הנקמה המיתולוגיים שנוצרו בעברית: בואי ניפרד... הו מתוקה שלי פישלת בגדול".
"אין קשר בין אז להיום. לא נפרדנו יפה אבל עברו 20 שנה. עברנו מסלול מאוד חזק יחד. אני תמיד שמחה לעבוד איתו. הוא אחד האנשים הכי יקרים לליבי ותמיד אני אוהב אותו. היום אנחנו מדברים לא על השיר ולא על היחסים שלנו שכבר לא רלוונטיים. מה שמצחיק זה שכל תמונה שאני מעלה עם חמי לאינסטגרם גורפת הכי הרבה לייקים. חמי סבבה עם עתי והכל טוב".
איזה מין אבא עתי?
"אני מקנאת בילדים שיש להם אבא כזה. הלוואי שלי היה כזה. הוא אבא חלומות שזה ממש מטריד שזה אמיתי. אבא כמו בסרטים שהילדים רצים אליו בסלואו מושן והוא מניף אותם והם צוחקים והשיער שלהם מתבדר ברוח. אבל מה זה עוזר לי, הוא יכול להיות אבא שלי?"
עתי: "אני אימצתי רוגע כקונטרה להרבה קרחנה שהייתה סביבי בילדות. ואני מביא לילדים את הצורה הכי מזוקקת של רוגע, של להיות שם ולהקשיב להם ולרצונות שלהם. כי אני סוחב איתי פצעים, שלא מקשיבים לי".
למשל?
"ההורים שלי נפרדו כשהייתי בן 15. אמא שלי תמיד הייתה עמוד תומך. אבא היה אדם מאוד סוער אבל עברתי איתו תהליך, הבנתי שאתה לא יכול לנצח עם כעס או עלבון או למה זה קורה לי. הם היו צריכים להיפרד הרבה קודם. גדלנו עם ריבים והרבה כעס. זה עיצב אותנו בכל מיני צורות ובמקרה שלי אני נמנע מעימותים".
אתה נראה הכי הילד של ארץ ישראל היפה. משפחה מושלמת.
"בגלל זה אני מדבר על פלקטים. ב'האח הגדול' ראו חתיך ששירת בנח"ל, ישר ברור שהוא אשכנזי מבית טוב. אבל באתי מבית שההורים התגרשו אחרי שנים של מריבות ונזרקתי מכל מסגרת אפשרית בלימודים".
שולברג נכנס לעונה השלישית של 'האח הגדול' על תקן נער פוסטר ישראלי וגרינר סימנה אותו מיד. היא ושולברג פצחו ברומן קצרצר ורותח, ששיאו בסצנה מתועדת במקלחת, שעוררה את מיצי הקיבה של הדיירים והצופים כאחד. חלק התקוממו על האקט, היו כאלה שהתלוננו על הארוס המקורנן שחיכה לה בחוץ. אבל במקום שבו גברים אחרים היו מנצלים את המומנטום, כששולברג נפלט מהבית הוא בעיקר רצה להיעלם.
5 צפייה בגלריה
''הייתי בשוק טוטאלי''. עתי שולברג וליהיא גרינר בתכנית 'האח הגדול'
(צילום: מתוך 'האח הגדול')
"אני זוכר בבהירות מפחידה שבלילה שיצאתי מ'האח הגדול' הייתי בשוק טוטאלי ואתה מגיע הביתה והשכנים שלי היו שם וכל מה שרציתי זה להיעלם ולהיכנס מתחת לשמיכה. והיה הכל חוץ מזה", הוא אומר. "אסי עזר הזהיר אותי שהרבה בעלי אינטרסים ייצרו איתי קשר ואמר לי, 'אתה עכשיו בפיק ותהיה מוכן לנפילה'. למרות שסירבתי למלא הצעות וסירבתי להרגיש בובה על חוט שמזיזים ממקום למקום, זה מטריד. יום אחד הלכתי לרכבת כמו אהבל ונכנסתי לתחנה ועפו עליי 20 דקות 'אתה זה שזיין באח הגדול'. לא צפיתי בעונה שלי עד היום".
למה?
"מין הדחקה כזאת. הרגשתי שאני קצת הולך לאיבוד. כשיצאתי משם הייתי במצוקה נפשית. זה היה טו מאץ' בשבילי, מה שהיה עם ליהיא. להתפרסם זה כיף ואנשים מכירים אותך וזה פותח דלתות, אבל החיסרון היה תשומת הלב המטורפת. אני לא אדם מופנם במיוחד, אבל היה לי קשה עם כל הדבר הזה. הייתי בן 27, ולא היו לי את העוגנים שיש לי היום".
ליהיא גרינר. איגי וקסמן. חשבת פעם מה משותף להן? נשים סופר־אסרטיביות, שלא לומר שתלטניות. בוסיות.
"אני מסוגל להכיל מורכבות ולהבין מניעים וגם לתקן פגיעות אצל אנשים פצועים. איגי ואני, שנינו ילדים פצועים, וראיתי בה משהו שמשתקף ונוגע בי. ילדה פאנקיסטית עם עבר כאוב שאני יכול אולי לנסות לתקן. אולי היה לי רצון לעשות קתרזיס לסיפורים של שנינו. ורציתי לתת לנו משפחה".
בזמנו גרינר אמרה שאתה "ילד ולא גבר". נגע בך?
"אני לא מתעסק בזה. אנשים אומרים המון דברים כל הזמן. אנחנו לא בקשר. אני יודע מה המניעים שלי ואנחנו עושים את הכי טוב שלנו".
אחרי שעשו את הכי טוב שלהם בתוכנית הם חזרו לריאליטי האמיתי. משבר הקורונה נפל עליהם בהפתעה בברזיל. "השגריר שם צילצל ואמר, 'אם אתם לא עוזבים תוך 24 שעות את ברזיל לא תוכלו לחזור לארץ. תארזו הכל!", וקסמן נרעדת. "עלינו על טיסה לקנדה וכשהגענו לשם ורצינו לעלות על טיסת המשך אמרו שרק מי שאזרח קנדי יכול לעלות. בסוף איכשהו דרך אביבה ויחיאל חזן סידרו את זה".
עתי: "זה היה קצת כמו סרט זומבים שהכל קורס מאחוריך ומי שניצל ניצל".
ואחרי הקתרזיס הזוגי שעברתם חזרתם למבחן הכי קשה שזה הקורונה.
איגי: "ובלי מרפסת".
עתי: "בחודש הראשון זה היה נחמד ממש. היינו יחד ונהנינו מכל רגע. ואז זה נהיה טו מאץ'. עבדתי מהבית וזה נהיה סיוט. ואז התחלתי לנסוע למשרד. המזל היה שביולי שעבר היו עוד פעם צילומים לתוכנית אז היה לנו ברייק".
וכלכלית, הייתם בלחץ?
איגי: "הייתה תחושה של סוף העולם".
עתי: "הייתה חרדה כלכלית. במובן הזה ההשתפות בתוכנית עזרה לנו מאוד כי נכנסו מזומנים שהשאירו לנו את הראש מעל המים בתקופה מאוד קשה".
איגי: "תיתי היה נוסע לעבודה ואני נשארתי עם ילד בן ארבע וחצי וילדה בת שבע ואני צריכה לבדר אותם ולבשל. אני! וגם לא לענות לטלפונים כי זה ישר צרחות. אי־אפשר לעשות כלום".
מה הייתה התחתית?
"כל הזמן הייתה תחתית. אי־אפשר היה לצאת מהבית. באיזשהו שלב קלטנו שיש לנו את הגג אז עלינו ושמנו מוזיקה ורקדנו. אבל הקורונה הוציאה ממני סייקו־על! אני לא יכולה להיות עם עצמי כל כך הרבה זמן. תמיד צריכה ללכת. ופתאום הייתי כלואה בבית. הוא הבין אותי אבל הוא היה חייב ללכת לעבוד כי הוא היחיד שמביא כסף. וגם אין לאן ללכת. בשלב מסוים הילדים הניחו לי. הם קלטו שאני מתחרפנת. הייתי נותנת להם לראות סרט והולכת לחדר עם עצמי. שרדנו את זה. אבל היה קשה".
5 צפייה בגלריה
''פתאום היינו רק אני והיא בלי הילדים''. איגי וקסמן ועתי שולברג בתכנית 'זוג מנצח VIP'
(צילום: באדיבות רשת 13)
את הצפייה בפרק הראשון של 'זוג מנצח VIP' הם העבירו בפיג'מות, לבד בסלון. וקסמן סירבה להפוך את העניין לאירוע חברתי. למחרת היא שמחה לגלות שהפידבקים דווקא טובים. "הייתה כמות פסיכית של תגובות ברחוב, עד כדי כך שלילי אמרה לי לא לדבר עם זרים. אבל הכל כרגיל. אני מקפלת כביסה כמו קודם".
אגב, מה חלוקת התפקידים בבית?
"תיתי עושה אוכל וקניות בסופר. אני? כל השאר. מסדרת מיטות. עושה כלים. מנקה. חוץ מזה אני בוועדים. בווטסאפים. אני עושה שיעורי בית. רבה כל היום עם העיריות. רק מחפשת לריב עם אנשים ולשחרר אגרסיות. בגלל שתיתי מביא את אורי בבוקר ואני אחר הצהריים, אני כמעט לא פוגשת אנשים".
עתי: "לאחרונה היא התחילה לאפות. גביניות. נהייתה אודטה. אבל זה כי כבר יצא לי עשן מהאוזניים. אמרתי 'די, את חייבת לבשל משהו!' כי היא מחכה לי כל יום כדי שאני אכין אוכל".
איגי: "תיתי מבשל מושלם".
מה הבנת בריאליטי על עצמך? על הזוגיות שלכם?
"שיש הנחה מוקדמת שכל אחד עושה לגבי בן הזוג שלו. לפעמים זה רחוק מהמציאות ואנחנו מגלים שאנחנו עושים עוול לבן הזוג ולעצמנו".
תנו דוגמה.
איגי: "ברגע שהוא הפסיק לגונן עליי עבדנו הרבה יותר טוב. אני למשל מפחדת מגובה. מרוב שהוא פחד עליי זה הפך אותי לעוד יותר מבועתת. ברגע שהוא נתן לי לנסות לבד זה עבד, בלי שהוא יגיד לי תנשמי פה, תעמדי פה".
עתי: "הרבה פעמים, כשמשהו לא נראה לה, היא לא יכולה להתמודד איתו ומראש אתה אומר אין סיכוי. אבל בתוכנית אין ברירה. זה צפוף וקשוח ויש דינמיקות בעייתיות ואתה צריך להרים את עצמך כל יום. התהליך שעברנו שם זה משהו שאין סיכוי שבטיפול זוגי רגיל היינו מגיעים לאותן תוצאות. חזרנו אחרים".
הייתם בטיפול זוגי?
"לפני שנתיים. אני חושב שכל זוג שהזוגיות חשובה לו צריך ללכת. זה נמשך חודשיים־שלושה וזה עשה לנו ממש טוב. אתה מקבע תפיסות על בן הזוג שלך ואוגר כעסים ולפעמים רק מישהו מבחוץ יכול להאיר את הנקודות האלה. סיימנו כשהרגשנו שאין לנו מה להוסיף. לקחנו מזה כלים והשתמשנו בהם".
איגי: "השתפרתי. גועל נפש מה שנהיה ממני. (לעתי): עברתי נושא והמבט שלך מחריד".
עתי: "האמת שחשבתי על משהו אחר לגמרי".
איגי: "בטח על מה בא לך לאכול".
עתי: "לא. חשבתי שאת לא סותמת ואת באוטוסטרדה".
בסוף היא תמצא חניה.
עתי: "לגמרי".
איגי: "לא, זה לא נגמר אצלי".
פורסם לראשונה: 06:52, 02.04.21
