הגבות הראשונות שהורמו כשרותם ישראל קיבלה החלטה מקצועית היו של רותי ברודו. זה קרה לפני שבע שנים בבראסרי, שם עבדה ישראל כמלצרית וכאחראית משמרת, ועל הפרק היה קידום לתפקיד ניהול המסעדה. אבל לישראל היה חלום אחר: לעבוד בערוץ הספורט. וכשבמקביל לאותו קידום נחשק, הוצע לה להחתים כרטיס בערוץ כעוזרת הפקה, היא לא היססה לרגע. "אמרתי למפיקה, 'מבחינתי תביאו אותי למזוג מים'", היא משחזרת, "זו הייתה החלטה אסטרטגית".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
תסבירי.
"הייתי כבר בת 26, גיל יחסית מאוחר להתחיל את החלום. במשך שנים בבראסרי הייתי שואלת אנשים אם יש להם קשרים בערוץ הספורט, ומבקשת מכל מי שהיה לו קונקשן להעביר את קורות החיים שלי. כשהגיע הטלפון מהערוץ, שאלו בזהירות אם בחורה בגילי מעוניינת בתפקיד של בחורות צעירות אחרי צבא. ידעתי שברגע שאשים את רגליי שם, החלום יתגשם. לרותי היה מאוד קשה עם זה שאני עוזבת, היא אמרה לי, 'אני צריכה אותך פה'".
ומאז את פרסונה נון גרטה במסעדות ובמעדניות בבעלותה?
"נראה לך? רותי ברודו היא אהבת חיי, אני מלא במקומות שלה. אבל הגעתי לצומת, וכשיש לי מטרה אני משיגה אותה".
אז כמה זמן מזגת מים בערוץ הספורט?
"ארבעה חודשים. עבדו על תוכנית חדשה של סלוצקי ודומינגז, 'בוקר ספורט', והבינו שחסרה להם מישהו או מישהי שיגישו פינת ספורט. אני זוכרת שאספתי קטעים לכתבות, ופתאום קוראים לי לחדר הישיבות ושואלים אותי, 'את רוצה מסך?' הבנתי שזה הרגע. עשיתי אודישן, אהבו אותו וככה זה קרה, לאט־לאט".
אם זו ההגדרה שלך ללאט.
(צוחקת): "את צודקת. אפשר להגיד גם 'מהר־מהר'".
בפברואר האחרון, אחרי לא מעט זמן מסך בערוץ הספורט כשדרית קווים ומגישה, תפקידים שהובילו אותה למשבצת הפרשנית בתוכנית 'נינג'ה ישראל' של קשת, רותם ישראל עשתה זאת שוב. היא החליטה לערוק לזכיינית המתחרה רשת, להמיר את רצועת הפריים טיים ברצועת הבוקר, ולהפוך למתחרה הישירה של הפרטנר הטלוויזיוני והחבר הטוב ניב רסקין. מהשבוע מצטרפת ישראל לתוכנית "העולם הבוקר" לצד אברי גלעד - מנחה תוכנית הבוקר של רשת ב־15 השנים האחרונות וחובב מדורות תקשורתיות. הילה קורח וטלי מץ, מגישות העבר שלצידו, נדרשו לא אחת בתורן לאזן את אמירותיו המבעבעות בשידור חי, ונדמה שגם ישראל השקולה תיאלץ להיפרד בקרוב מהחמימות של עמדת האו"ם. אפילו הטוקבקיסטים מודאגים: בין התגובות לידיעות על תפקידה החדש ניתן למצוא לא מעט קביעות כמו "אף אחת לא מחזיקה מעמד ליד אברי", "אברי יגמור אותך" ו"חבל עלייך". אבל ישראל לא מודאגת. "אברי גלעד הוא איש תקשורת מוערך מאוד, אחד האנשים החכמים והחריפים, ואני הולכת ללמוד ממנו הרבה. והוא בן־אדם טוב, אז כל הדיבורים האלה לא מגיעים אליי בכלל".
מבחוץ זה נראה שאברי הוא מרכז התוכנית, בעוד המנחה שלצידו מתחלפת.
"הילה קורח הנחתה לצד אברי עשר שנים! עשר שנים!"
וטלי מץ?
"אבל למה העזיבה שלה קשורה לאברי, למה זה בהכרח אברי?"
אין קשר?
"ברור שלא".
יצא לך לצפות ב"עולם הבוקר" לפני שהגיעה ההצעה?
"זה לא בהרגלים שלי לצפות בתוכנית בוקר, גם בחופשת הלידה לא צפיתי, כי אני מהאמהות האלה שאין אצלן טלוויזיה עם הילד. אבל פה ושם יצא לי לצפות, ומהרגע שהודיעו לי שאני מצטרפת, אני צופה בה יותר".
יש אמירות של אברי שעשו לך משהו כצופה?
"שמתי לב שמאוד חשוב לו לדייק. לדוגמה כשדיווחו על הטרדה מינית ושכחו להגיד את המילה 'לכאורה', הוא הסב את תשומת ליבם לכך. הוא איש של אמת".
האמת שלו יוצרת סערות. את חושבת שהוא נהנה מהן או שהבאזז לא נעים לו?
"אני אישית חושבת שהוא לא מתעסק באש שזה גורר. הוא אומר את מה שחשוב לו וממשיך הלאה".
גם את בן־אדם כזה שלא חשוב לו מה אומרים עליו?
"אם אגיד לך שלא אכפת לי מה אומרים ומה יגידו, זה יהיה שקר, אבל אני לומדת שתמיד יהיו כאלה שיחשבו עלייך טוב וכאלה שלא וזה בסדר גמור".
יש לך קווים אדומים או דברים שיכולים להקפיץ אותך באולפן? להוציא אותך משלוותך ומאיפוקך?
"גזענות, יש לי בעיה עם הכללות על אוכלוסיות".
ביוני האחרון הוא אמר, "המצב הקבוע שלהם (הערבים) זה זעם. לא סתם יש כל פעם יום זעם. תמיד כעס. אין בפלטה, בארגז הכלים הרגשי, שום דבר אחר חוץ מכעס וזעם. ראית פעם הומור, חיוך, אהבה, נתינה, קבלה?". איך היית מגיבה לזה בשידור?
"הייתי אומרת לו שאין פה מקום להכללה. צריך להיזהר מהדברים האלה, זה שיח שרק מפלג".
כלומר על האמירה הזאת שלו היית מתפוצצת?
"כדי שישמעו אותי אני חייבת להתפוצץ? ממש לא. אפשר להגיד את הדברים באמירה מספיק עוצמתית בלי להתפוצץ. חלק ממערכת היחסים שלי ושל אברי תהיה לתת קונטרה. שנינו יודעים שזה יעשה טוב לזוגיות הזאת".
כשעורכת הדין כנרת בראשי שאלה בתוכנית "מה בני גנץ חשב כשהוא נכנס לממשלת אחדות עם נתניהו?" אברי ענה, "מה הנערה חשבה כשהיא נכנסה לחדר מלון?"
"באותו הרגע הוא היה שומע ממני שזו השוואה גרועה".
כשטראמפ אושפז בבית חולים עם קורונה הוא אמר ש"באיזשהו אופן, היה מגיע לו למות. זה היה אות ומופת לכל אזרחי העולם אם הוא היה מת".
"הוא אמר את זה על דונלד טראמפ?"
זה ציטוט.
"הייתי מנסה להבין למה הוא אמר את זה. אם חלק מהדברים שהוא יגיד יגרמו לי אי־נוחות, אני אגיד, אבל בנועם, לא אחרחר ריב. לב ליבה של התוכנית תהיה הכימיה ביני לבין אברי. בכל זאת יש הפרש גילים, זה יהיה החלק המעניין".
ומה יקרה אם תקבלי ממנו בשידור פליק על היד, כפי שקיבלה טלי מץ כשניסתה להוציא מידיו ספר?
"אני אתן לו פליק בחזרה".
ישראל, 33, שנראתה לאחרונה גם כפרזנטורית של ועדת הבחירות ("נראה לי שבחרו בי כי אני משדרת אמינות, ואני גם קצת הבת של השכן, לא מרגיזה אף אחד"), נולדה בחולון, בת זקונים למנהלת מרפאת שיניים ולעובד בבית דפוס. פְלאייר פרסומת למבחנים לבית הספר לכדורסל שהונח בתיבת הדואר המשפחתית כשהייתה בת שמונה, הוביל לעשור על המגרש כקלעית, מסלול שקטעה ישראל בעצמה, הוכחה שכבר אז ניחנה בחשיבה אסטרטגית. "הבנתי שהכישרון שלי לא יכול להפוך אותי לכדורסלנית ברמה מספיק טובה, וגם הבנתי שאני רוצה לעבוד בצד שמסקר את המגרש".
כבר בגיל 18?
"כבר בגיל 12. כילדה הייתי יושבת מול הטלוויזיה ואומרת לאמא שלי 'אני אהיה המגישה הזאת'. ידעתי שאעבוד בתקשורת".
אחרי שירות צבאי כמ"כית ומדריכת קליעה בבה"ד 12 ("רציתי שירות צבאי רציני, זו הסיבה השלישית שפרשתי מכדורסל") התחילה ללמוד תקשורת ולעבוד בבראסרי. ההבנה שאחרי חלומות יש לרדוף התקבלה שנה לפני השיחה המכוננת ההיא עם ברודו. "זו הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי", היא חושפת וקולה נסדק. "אמא שלי חלתה בסרטן המעי הגס. הגעתי לבית של ההורים לביקור. אמא שלי סיפרה לי שעשתה בדיקת קולונוסקופיה. מצאו גידול, הרופא עשה ביופסיה, והיא חזרה תקינה. אבל הרופא לא היה רגוע. שוב קולונוסקופיה, שוב ביופסיה, והפעם התוצאה שונה. ההתעקשות של הרופא על בדיקה נוספת הצילה את אמא שלי".
פחדת?
"אמרתי לה, 'נילחם וננצח'. לא חשבתי שהיא הולכת למות. ויש בדיקות, וניתוח בבטן להוצאת הגידול ואז הבנה שיש גרורות לבלוטות, כלומר סרטן שלב 3. אני זוכרת הכל, את שעות ההמתנה, את הרגע שהיא יצאה מהניתוח ואני הפרצוף הראשון שהיא ראתה, את הלילה שישנתי איתה בבית חולים, אם אפשר לקרוא לזה לישון. אחרי הניתוח המשכנו לאונקולוגית מומחית באסף הרופא, ואני אומרת לגיא (בן זוגה) 'ממי, אתה נשאר בדירה בתל-אביב ואני חוזרת לגור עם אמא'. העתקתי את חיי לחולון לחצי שנה".
היא לוקחת אוויר. המילים יוצאות לאט, כאילו תקועות בתוך בית החזה. לא פשוט לרותם ישראל להשיל מעליה את חליפת אשת התקשורת האסופה ולחשוף את רותם האדם. "במקביל לגילוי של הסרטן, ההורים שלי התגרשו, ואפשר להגיד די בדחיפה שלי", היא אומרת. "קרה איזה משבר אמון מול אבא שלי, ומתוך הבנה בעבור אמא שלי ובעבור כולנו, אמרתי לה שהדבר הנכון לעשות זה להתגרש".
חתיכת פוזיציה להיות בה כבת מול הורים.
"תראי, אמנם הייתי בת 25, אבל גם בגיל עשר הייתי מאוד בוגרת. המטפלת שלי, שאליה אני הולכת מאז, מגדירה אותי כילדה הורית, וזה נכון. בסיטואציה הזאת מול ההורים, כשאמא שלי במקום שברירי רגע אחרי גילוי הסרטן ובמקביל יש משבר בבית ואבא עוזב, אכן תיפקדתי כמבוגר אחראי. זו מי שאני. לא תפסתי את זה כמשהו קשוח, בדיעבד אני מבינה שכן. כבר כילדה הייתי מנסה לפשר בריבים בין ההורים, אבל זה לא שהיו כל היום ריבים. תמיד הייתי ילדה שדואגת ועוזרת לאמא שלה, נותנת לה להישען עליי כשקשה, גם בדברים הקטנים. ואז המחלה הארורה הזאת הגיעה גם לבית שלי".
היית שם כשהתרחש המשבר בין ההורים?
"כן. זה קרה לפני שאמא התחילה כימותרפיה, ואבא שלי יצא מהבית, עבר לדירה אחרת בחולון. הקשר שלי איתו מורכב היום, אני לא רוצה לדבר על זה".
היו רגעים של שבירה?
"הגענו לטיפול הראשון באסף הרופא ועוד מעט מחברים את אמא שלי לכימו, ופתאום אני שומעת מהמסדרון את הרופאה שואלת 'איפה ציפורה ישראל?' וקוראת לנו לחדר שלה. זו הפעם הראשונה שנאלמתי דום, ידעתי שמשהו לא בסדר ולא נערכתי לזה. תביני, אני הבת החזקה, אמא שלי יודעת שהיא יכולה להישען עליי לא משנה מה, ופתאום היה היפוך. אמא שלי תפסה לי את היד, אמרה לי 'תירגעי', והלכנו לחדר של הרופאה, שם כבר בכיתי את חיי, כי היא אמרה שבבדיקת הפט סי־טי רואים משהו שנראה כמו גרורה בריאות. זו הייתה הנקודה היחידה שנשברתי, לא הצלחתי להפסיק לבכות. זה היה בכי של פחד, הבנה שזה כבר לא סרטן שלב 3 אלא סרטן שלב 4. היה פה היפוך תפקידים, אמא שלי תפסה אותי ואמרה 'יהיה בסדר', עניין של כמה דקות ואז התהפכנו חזרה, היא בכתה ואני הרגעתי. הרופאה אמרה שאמא שלי צריכה לעבור ניתוח בריאות, ואחריו לשמחתנו גילינו שזה היה שפיר וחזרנו לנקודה הקודמת. הטיפול במחלה ארך כשנה, ועברו כבר החמש שנים, שאחריהן הסיכוי שהסרטן יחזור פוחתים. אבל הפחד של אמא שלי שהסרטן יחזור קיים כל הזמן".
מה עשתה השנה הזאת לקשר שלכן?
"הקשר שלנו תמיד היה חזק, אבל השנה הזאת גרמה לי להעריץ את אמא שלי ממש, ולהבין כמה היא אישה חזקה שבמקביל לפרידה מאבא שלי היא התגברה על המחלה הזאת כמו שדה. היא לוחמת".
ומה השנה הזאת עשתה לך?
"זו אולי קלישאה, אבל היא חישלה אותי, גרמה לי להאמין שאני יכולה להתמודד עם הכל. היא גם גרמה לי ללכת לטפל בעצמי. הבנתי שזה בסדר מדי פעם לבקש עזרה, לא לקחת הכל עליי. ומעבר לכך - השנה הזאת גרמה לי להבין שאני רוצה לעשות בחיים את מה שאני אוהבת".
את עדיין בטיפול?
"כן, אני לא קוראת לזה טיפול אלא שיחות. יש לי פסיכותרפיסטית מעולה שאני הולכת אליה פעם בשבוע-שבועיים, עשיתי הפסקה בחופשת הלידה אבל אני מתכננת לחזור לזה".
בשיח הפנים-תעשייתי מדברים על העזיבה של קשת לטובת רשת כצעד אמיץ, אולי אמיץ מדי. נוסף לפרטנר כזה דומיננטי, זו גם קפיצת ראש מ־23.3 אחוז רייטינג (בפרק הגמר של הנינג'ה) ל־3.8 (בממוצע בתוכנית הבוקר). "'נינג'ה' זו הגשמת חלום, אבל עוד לפני שהגיעה ההצעה מרשת חשבתי על הצעד הבא ותמיד דיגדג בי הרצון להתקדם לאקטואליה".
אז לא היו לך לבטים?
"ברור שהיו, בעיקר מהמקום הרגשי. היה לי כיף בנינג'ה, אבל תוכנית בוקר היא דבר יציב. זה לעסוק בסיפורים אישיים, לראיין אנשים, שזה משהו שמאוד רציתי לעשות".
אקטואליה בתוכניות בוקר היא לפעמים גם לראיין את חדווה הצפרית על תוכי מזן חדש שבקע בספארי.
"אין לי שום בעיה עם זה. אני רוצה להרחיב את ההתנסות שלי כמגישה".
יכול להיות שההחלטה לעזוב נבעה מהתחושה שבנינג'ה לא הבאת את סך היכולות הטלוויזיוניות שלך?
"זו לא רק התחושה, זו עובדה. הייתי פרשנית מעולה, הייתי מנחה מעולה לצד רסקין, אבל עובדתית לא מראיינים שם אנשים".
רותם אחרת מראיינת שם אנשים. אולי קצת נמאס לך להיות צלע רביעית אחרי רותם סלע, אסי עזר וניב רסקין שהם טאלנטים עם תוכניות משלהם?
"ממש לא הרגשתי רביעית במספר, הרגשתי שאנחנו ארבעה שמובילים. רואים את זה גם בזמן מסך. אבל יש נקודות כאלה בקריירה שאת אומרת, 'אם אני לא לוקחת את זה, האם הצעה כזו תגיע שוב?'"
בקשת לא ניסו להציע לך תוכנית אקטואליה כדי להשאיר אותך?
"זה לא שלא היה ניסיון, אבל הייתה הצעה קונקרטית שקיבלתי, וכשהודעתי על ההחלטה הייתה באסה, אבל כולם איחלו לי בהצלחה".
גם רסקין?
"ברור. אנחנו חברים טובים ועברנו כמה גלגולים במקצוע. לפני הנינג'ה עבדנו יחד בערוץ הספורט, הוא שידר כדורסל ואני הייתי שדרית קווים. בגיל ההתבגרות הקשבתי לאין־ספור שידורים של רסקין, ופתאום בשידור הראשון שעשינו יחד הוא קרא לי ואמר, 'תקשיבי לי טוב, את תגיעי רחוק'".
מה את חושבת על תוכנית הבוקר שלו, "חדשות הבוקר"?
"אחלה תוכנית".
רסקין התחיל שם סולו, ועם הזמן הצטרף פאנל מתחלף של נשים מסביבו, למשל מעיין אדם וסיון קליין, שאחראיות על החלקים הרכים. שמעתי התייחסויות אליהן כ"נערות רסקין".
"זה זלזול לכנות אותן ככה, וזה לא פייר. יושבות שם בחורות אינטליגנטיות שאומרות את דעתן והן חלק אינטגרלי מהתוכנית".
אבל גבר אחד, סמכותי, שסביבו חבורת נשים צעירות ויפות שהן הסיידקיק, זה לא קצת צורם?
"זה הפורמט, וכנראה שהם הצליחו לבנות שם משהו שעובד. אם היה שם משהו שגורם להן להיראות כנערות רסקין, הן לא היו נשארות שם".
ועכשיו את הופכת למתחרה הישירה.
"שנינו מבינים שיש חיים אישיים שבהם אנחנו חברים טובים, ויש מקצועי. אני הולכת לתת את הראבק שלי בתוכנית".
יום ממש טוב שלך בתוכנית עלול להיות יום רע של התוכנית שלו ולהפך. החברות שלכם תשרוד?
"אם את שואלת אותי, ברור".
ומי תחליף אותך בנינג'ה?
"ראיתי בפרסומים שמות כמו ירדן ג'רבי ושר פיטנס וטליה סלנט וענת הראל. שמות מעולים".
קראתי שגם סטפני חזניוק, האקסית של יאיר נתניהו, הגיעה להיבחן לתפקיד.
"בחורה מוכשרת, יודעת לדבר, לא פראיירית. היא באה מרקע של ספורט לפני שהיא האקסית שלו. מאוד מסקרן אותי מי תחליף אותי. אם היא תרצה להתייעץ איתי, אגיד לה בכיף".
לפני שבעה חודשים נולד לה ולבן זוגה השף גיא בנדלר, תינוק בשם עומר, וישראל החלה לתרגל תפקיד נוסף, מסובך מפריים טיים, דרמטי יותר ממעברים בין זכייניות מסחריות: אימהות. הנייד מתפקע מתמונות של פולקעס מתוקים. "חברות שלי שהן כבר אמהות, אמרו לי לא פעם את המשפט, שאישה נולדת פעמיים - פעם אחת כשהיא מגיעה לחיים, ופעם שנייה כשהיא הופכת לאמא", היא מספרת בעיניים בורקות. "האימהות מדהימה. היא גם מאוד מאתגרת, מלמדת אותך דברים על עצמך שאין דרך אחרת ללמוד אותם".
מה למדת?
"שאני יותר רגישה ממה שחשבתי. ההיריון והאימהות הבהירו לי לא לזלזל בהורמונים. כל החיים זילזלתי בהורמונים, אמרתי ש'אני לא כזו'".
ואז גילית שכמו בשיר של פנינה, את "אישה אישה".
"בדיוק. אני מאוד אמוציונלית בכל מה שנוגע לעומר. והיו הרבה רגעי בכי, גם לא מוסבר. בכי של כאפה שהחיים מקבלים".
תארי לי רגע כזה של כאפה.
"אני בחורה שמאוד אוהבת להיות בשליטה, הכל אצלי תכלסי. אני מאוד אוהבת להיות מוכנה לדברים ולשלוט בדברים. עומר מלמד אותי שאני לא יכולה לשלוט על הכל ולדעת הכל".
ילדת בקורונה. שני מצבים לא פשוטים לזוגיות.
"דווקא הקורונה קירבה ביני לבין גיא. אנחנו עוד מעט עשר שנים יחד, והקורונה הייתה הפעם הראשונה שהיינו ביחד כל כך הרבה זמן. לאורך כל השנים גיא עבד הרבה שעות, אני עבדתי המון שעות, וזה היה גם סוד הקסם של מערכת היחסים בינינו – הגעגוע הבלתי נגמר. הקורונה הביאה פתאום את הביחד הזה, כיף".
אז לא חווית את הילד כפצצת אטום לזוגיות?
"פצצת אטום לא, אבל ברור שהוא הביא איתו אתגרים. אני שולחת לגיא הודעות כל הזמן שאני לא מאמינה איזה אבא מדהים הוא. הוא אבא מושלם".
בישראל כששומעים אמא מדברת ככה מיד פוסקים "יאללה, עוד אחד".
"אני עוד לא קונה מקלוני ביוץ. אני רוצה עוד את הזמן לעומר".
את הרצף של הקימה המוקדמת מדי תמשיכי עכשיו עם התוכנית.
"השעון שלי הולך להיות מכוון לארבע לפנות בוקר".
שעה שבה אי-אפשר להביא מטפלת.
"שלא תחשבי שלא תהינו איך נעשה את זה, כי גיא חוזר לעבוד במסעדנות וזה לעבוד בלילות. אבל לשמחתי גיא ואני מאוד מפרגנים אחד לשני. הוא זה שיהיה עם עומר בבקרים וייקח אותו לגן. אני גם נשארת בערוץ הספורט פעמיים בשבוע, מגישה את מהדורת החדשות של שבע, אז יהיה יום שבו אעשה גם את 'העולם הבוקר' וגם את 'חדשות הספורט'. אני בן־אדם שיכול להסתדר עם מעט שעות שינה, אז יאללה, ארבע לפנות בוקר".
פורסם לראשונה: 07:07, 30.04.21
