28 שנה שמרה נרקיס את הטראומה של חייה לעצמה. היא הייתה בת חמש כשזה קרה. סיוט של כל הורה. גבר שראה אותה בגן המשחקים ניגש אליה במהירות ולקח אותה לצד. "הייתי לבד עם חברות וחברים שם", היא נזכרת, "ואז מגיע בחור צעיר, לוקח אותי הצידה ביד ותוקף אותי מינית. הוא ניסה לכפות את עצמו עליי. הייתי ילדה, ולצערי לא התנגדתי. הייתי קטנה. לא ידעתי בכלל מה הוא רצה".
כתבות נוספות למנויים:
איך זה הסתיים?
"למזלי הוא לא הצליח ואיכשהו עזב אותי והלך. חזרתי הביתה, לא סיפרתי לאף אחד מה קרה, לא הייתה לי בכלל את ההבנה להגיד לאבא, 'מישהו לקח אותי לצד. עשה לי ככה וככה'. שמרתי שנים רבות את האירוע הזה בלי לספר. אבל זה היה בתוכי, חי שם, הדחקתי את זה. לא סיפרתי את זה אפילו לעצמי. מבחינתי המשכתי הלאה. כמובן שמאוחר יותר הבנתי שלא בדיוק הצלחתי".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
באיזה גיל הבנת שזה אירוע קשה?
"נזכרתי בזה, כמו בחלום, בגיל עשר. זה הידהד לי במחשבה פתאום. ידעתי שיש סוד שאני יודעת על עצמי, ועדיין לא עשיתי איתו כלום. היום אני יודעת שמה שעברתי שינה אותי ואת ההתנהגות שלי. פתאום רציתי להיות נורא בת־בן, טום־בוי כזה, כדי שלא יראו שאני יפה וייקחו אותי שוב לצד באיזה גן. אז אמרתי לעצמי בהתחלה, אהיה כזו שובבה, מגניבה. במשך שנים ניסיתי להיות משהו אחר".
למשל?
"התלמידה שעושה המון בלגן בבית הספר, כזו שמנסה למצוא את עצמה כל הזמן בחבורות שונות של חבר'ה. כי כשאתה קובר דבר כזה, הנפש משתנה מבפנים. לא ידעתי כל השנים מי אני בכלל ובכל פעם מחדש שמתי מסכה אחרת. פעם כמגניבה, פעם כזו שרוצה להיות בן, פעם כמארגנת של החבר'ה ואחר כך עם מסכה חילונית. בכל פעם חשבתי לעצמי שאני אהיה דומה לאנשים אחרים רק כדי לא להסכים ולגלות מי אני באמת ומה הדחקתי עמוק בפנים. עברו 35 שנה. ואני עדיין יושבת פה מולך ומתפתלת כשאני מספרת על זה. זה עדיין לא נעים לי".
לפני שבע שנים התחילה טיפול רגשי שגרם לה לדבר על מה שקרה. "זה קרה בפני המטפלת הרגשית שלי, יוכבד, שהפכה למנטורית שלי. היא מחסידות גור. עד אז רק רמזתי לחברות קרובות בניואנסים על מה שקרה. לא פתחתי באמת, וגם המשפחה שלי לא ידעה על זה".
ומה קרה עם תחילת הטיפול?
"לפני הכול יצאו לי שם המון כעסים. על השם, על ההורים, כלומר איך לא שמרו עליי מפני מה שקרה, והם איכשהו היו באזור אז. כעסים על עצמי כל השנים, למה לא עשיתי כלום ואיך לא התנגדתי. אתה רק מאשים את עצמך ואת כולם ושואל איך זה קרה לי ולמה. עברו עוד המון טיפולים עד שהייתי מסוגלת לבוא ולספר להורים שלי על מה שעברתי ולבטא את הכעס גם כלפיהם".
איך?
"הגעתי אליהם יום אחד ואמרתי, 'אמא, אני רוצה שתדעו אילו מחירים אני משלמת על מה שעברתי'. סיפרתי, בכינו כולנו - וזה היה יום הריפוי הכי גדול בחיים שלי. נפגעת מינית כמוני הולכת בעולם בהרגשה שהיא תמיד אשמה במשהו, ואז היא מתביישת לספר. הרגשתי שאני צריכה לשמור סוד שלא יגלו. אחרי הרבה טיפולים הבנתי שלא עשיתי שום דבר רע".
אבל הסיפור לא מסתיים כאן. במהלך השנים היא הבינה שהאיש שתקף אותה נמצא במעגל של מכרים משותפים. היא חיכתה לרגע המתאים כדי ליצור קשר. "ערב לפני הופעה אזרתי אומץ והתקשרתי אל אותו בחור שפגע בי, ביקשתי שיפגוש אותי. הצעתי שיגיע לדירה של מכרים שהוא מכיר כדי שנוכל לדבר כמו שצריך. כמובן שהיו שם עוד אנשים. הסתכלתי לו בעיניים, אמרתי לו שאני זוכרת את מה שעשה, שזה כואב לי עד היום".
קשה לה לדבר על זה. היא לוקחת נשימה ודומעת. "הוא אמר לי שהוא לא זוכר את המקרה. אמרתי לו, לא נורא, אני זוכרת את זה. באתי להגיד לך שתסתכל לי בעיניים ותבקש ממני סליחה. הוא עשה את זה, ראיתי את הכאב שלו וראיתי את הפחד שלו בעיניים, את המסכנות שבו".
לגמרי לא מובן מאליו להתייחס דווקא להיבט הזה.
"אני יודעת, אבל פתאום ראיתי מעבר למה שמובן מאליו: שהוא לא בן־אדם אכזר במהות שלו. הסתכלתי לו בעיניים חזרה ואמרתי לו, 'אף על פי שזה היה נורא מה שעשית, אני סולחת לך ובזה משחררת את הילדה הקטנה שבי ואין בינינו יותר שום קשר. אני מוכנה להגיד לך שאני סולחת - אבל בשבילי, כדי שאוכל להקים בית מחדש ואולי להביא עוד ילדים'. ככה נפרדו דרכינו. הוא לא אמר הרבה".
פרשת יהודה משי זהב הציפה מחדש את הזיכרונות האלה?
"כשהתפוצצה כל הפרשה מאוד כעסתי. אמרתי, אם יש פגע כזה בחברה ובכל יום שעובר לא זורקים אותו לצינוק והוא פוגע בעוד ילד, השם ירחם. זה עלינו האחריות, על החברה שלא זרקה אותו הצידה".
החברה החרדית, יש להדגיש.
"זה לא בדיוק ככה. נכון, חברה טובה שלי, חרדית, מספרת לי שבחברה החרדית יש לא מעט שידעו על מה שעשה יהודה משי זהב. היא בעצמה עבדה בזק"א, סיפרה לי שגם שם דיברו על מה שעשה ואפילו התלוננו עליו בפני המשטרה, אבל לא שמעו אותם, לא יצא מזה כלום. חברים מספרים לי שעוד כשהיו קטנים בתלמוד תורה, הרב היה אומר להם לא להתקרב אל יהודה משי זהב, כי זה שיקצה. היא אמרה לי, 'נרקיס, ניסו להתלונן על יהודה משי זהב, הנפגעים, חרדים שידעו, רבנים, ובכל פעם זה נסגר מחדש, המשטרה החזירה אותם חזרה'".
ועדיין יש טענות שלפיהן לא מעט אנשים במגזר החרדי ידעו על הסיפורים - ולא הוציאו.
"אבל אם כן מנסים להגיד מה קורה, להוציא למי שצריך ורואים שלא מטפלים בזה פעם אחר פעם אחר פעם, מה יעשו? תשמע סיפור. פנתה אליי אישה גרושה שבעלה מתעלל בשני ילדיה, פוגע בהם. בכל פעם הם חוזרים עם סימנים של מכות. בכל פעם לא מקשיבים לה כשהיא מתלוננת. כבר הייתה על סף ייאוש, אמרה לי, 'אני הולכת אלף פעם למשטרה, לעוזרות סוציאליות, לגופים שמטפלים בכאלה דברים ומחזירים אותי הביתה'".
נורא.
"אז בסוף מה צריך לעשות? קומבינות עם נרקיס כדי שאני אתקשר לכל מיני אנשים שיכולים למשוך בחוטים כדי להציל את הילדים? אז בחייך. ובמגזר החילוני אין כאלה השתקות? זה קל למישהי שעוברת פגיעה מינית ישר להתלונן? כמה נשים צעירות לא מעיזות להגיד לאבא ולאמא ולאחים שעברו דבר כזה? תראה כמה קשה היה לילדים להתוודות על הפגיעה המינית שחוו מיהודה משי זהב. זה לא פשוט, בטח מחרדי או חרדית ששומרים על צניעות".
שנה וחודשיים אחרי הקורונה, הקריירה של נרקיס פורחת. מה שהתחיל ב־2017 עם אלבום בכורה מפתיע משום מקום - ''בוא נדבר אמת'' - שהודהד בין השאר בגלגלצ וכבש גם את שאר תחנות הרדיו, קיבל ווליום מוגבר באלבום שני מצוין, ''עולם חדש'', שיצא באוקטובר האחרון ובו אירחה את מירי מסיקה ואת רביד פלוטניק. הקורונה קטעה יומן עמוס של הופעות, אבל נרקיס לא הפסיקה להופיע בחצרות גם בחודשים הקשים של סגירת הבמות. עכשיו היא מוציאה שיר חדש שהפיק ינון יהל, ''הולכת איתך'', סינגל ראשון מהאלבום השלישי. בין לבין, הגיעה לאחת מפסגות הקריירה שלה, כשזכתה להופיע בטקס המשואות, "לפני חצי שנה אמרתי לאנשים סביבי שאני רוצה להיות בטקס המשואות, כיוונתי לזה מאוד. זה היה מדהים. אחרי האירוע חזרנו הביתה, חגגתי עם חברות ומשפחה ופתחנו שמפניות".
נרקיס בטקס המשואות
מכאן הייתה קצרה הדרך של נרקיס וכיסוי הראש להגיע ל''ארץ נהדרת''. "אמרתי לעצמי שמי שעושים עליו דמות ב'ארץ נהדרת', כאילו אומרים עליו, אתה על המפה. זה הגניב אותי ושמחתי, ובהתחלה זה הצחיק אותי, למרות שהגזימו עם המטפחת. אבל אז ראיתי את המערכון והתאכזבתי".
הוצגת בעצם כסוג של הומופובית.
"אין קשר בין מה שעשו ממני ב'ארץ נהדרת' ומה שיוחס לי בתוכנית אליי כנרקיס האדם. נכון, עשו ממני הומופובית, וזו עוד דוגמה לסטיגמה של הדתי, שכנראה איכשהו אמור להיות הומופוב. הרבה חברים שלי הם הומואים ואני חולה עליהם והם עובדים איתי, מלבישים ומאפרים אותי. לקחת זמרת דתייה ולהגיד שהיא הומופובית זה לפעול מתוך חשיבה סטריאוטיפית. למה? באיזה קטע? נפגעתי".
מה היו התגובות למערכון?
"קיבלתי פידבקים מהקהל שלי, חלק מהם לסביות או הומואים, שכתבו דברים בנוסח: 'נרקיס, נכון שהם סתם הסתלבטו, אין בזה אמת, נכון?' זוג של שתי נשים שאלו אותי את זה והסבירו שהן מתחתנות עם שיר שלי. אמרתי להן, 'הכול בסדר אין שום קשר. תתחתנו ותשלחו לי את הווידיאו של החופה'. אני דמות עם הרבה גוונים, גם הריינג' הדתי שאני חיה בו רחב. באה 'ארץ נהדרת' וצימצמה אותי".
היא נולדה בשנת 1981 באשקלון למשפחה דתית וגדלה בגוש קטיף, במושב נצר חזני. אביה, משה, עסק בחקלאות. אמה, אביבית, גננת. היא הבת הבכורה למשפחה בת ארבע בנות ובן. למדה באולפנת גבעת וושינגטון, שירתה בפלחי"ק גבעתי, כתומכת לחימה. אחרי הצבא נסעה לטיול בדרום אמריקה וחזרה להתנתקות. לפינוי מהבית. "יומיים אחרי הגירוש כבר חתמתי על חוזה שכירות בשינקין, גרתי בתל־אביב שנתיים עם חברות. איך שקרה הגירוש אמרתי, יאללה ביי לדת, כי זה יצר אצלי משבר אמונה גדול. תמיד פזלתי לעולם החילוני והייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש. אמרתי לכולם, אני הולכת להיות תל־אביבית למהדרין".
שם גם נפתחה הדלת הראשונה למוזיקה. "אחד החברים שלי הלך למפיק מוזיקלי בשם דני מועלם, אבא של הזמרת יסמין מועלם, שחיפש זמרות. לא שרתי אף פעם, ואותו חבר שמע אותי בדירה מקשקשת עם גיטרה. הגעתי לדני, ובשיא הביישנות שלי אמרתי, אני ממש לא יודעת לנגן ולשיר, אין לי מושג למה אמרו לך שאני זמרת. ואז שרתי בית ופזמון והוא אמר לי, 'מעכשיו את באה לפה פעם בשבוע ואני מקליט אותך'. הוא עשה איתי אלבום שלם, באנגלית. היו גם חומרים בעברית אבל לא קרה עם זה כלום. רק לדני ולי יש את האלבום הזה".
ב־2007 הגיעה לצפת. "הכרתי מישהי שהיו לה חברות במדרשת 'נווה הדסה'. באתי לטיול והתאהבתי. בית על צל ההר, חברות מגניבות שחזרו מניו־יורק. הרגשתי שאם יש מקום בארץ להתבלבל בו, זה צפת. התחלתי להתקרב לתורה מחדש. זה היה תהליך של חצי שנה כי היה קשה להתנתק מהעולם החילוני. החלטתי להישאר בצפת, עבודות מזדמנות. חתכתי מהעולם של המשחק והמוזיקה".
היא התחתנה בשנת 2009 עם מכר מעברה שחזר לארץ מארצות־הברית. גם הוא התחיל להתחזק. הם התחתנו מאוד מהר. ושנה אחר כך נולד בנה הראשון. בפעם השנייה שנכנסה להיריון עברה לידה שקטה בחודש השישי. "זה היה נורא ואיום. חזרתי מטיול, כנראה התאמצתי מדי, הלכתי לבדיקה שגרתית והרופא הפנה אותי ישר לבית חולים. הייתה ירידת מים בחודש שישי, כאב לי מאוד. אמרו לי שאין דופק. ישבתי בחדר, בכיתי, התחננתי לרופאים לבדוק אם אפשר להציל. הם עשו כל מה שהיו יכולים, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. עברתי ממש לידה עם צירים והכול, חוויה מאוד כואבת שרק אמא יכולה להבין. ואז, אחרי שנה, נולד לי הבן הקטן משה".
אחרי שבע שנים של נישואים, בני הזוג התגרשו. "היו ניסיונות מרובים למצוא דרך להסתדר אבל זה לא קרה. לא הייתי במקום האמיתי שלי אז. העדפנו להיפרד, נשארנו בקשר טוב והוא אבא טוב לילדים".
היא עבדה כמורה בבית הספר ''ניצני קטיף'' בניצן וגם כגננת ביישוב. אל המוזיקה חזרה בשנת 2016. "התחלתי שוב לנגן בגיטרה. באותו זמן קניתי אלבום של צח דרורי, 'כיוון הרוח'. חיפשתי אותי בפייסבוק וכתבתי לו הודעה. ביקש שאשלח חומרים שלי ואחרי שקיבל ענה, 'אני חייב לעשות לך אלבום'. נגנבתי מזה שבן־אדם שאני כל כך מעריכה מציע להפיק לי אלבום. מאז אני כבר רק במוזיקה".
הרצון של נרקיס לשיר לכולם ולעשות לפעמים גם פופ מעודכן גורם לפעמים גם להתנגשות מול העולם הדתי. כך למשל קרה עם הקליפ לשיר ''כל מה שקורה'', שהרגיש שלוקח השראה מביונסה וגרר גל תגובות שחלקן לא ממש היו אוהדות. "לא חושבת שהייתה שם השראה מביונסה. היה קשה לקהל החרדי יותר לראות אותי מוציאה שיר עם ביטים ויושבת עם אקססוריז מוגזמים. חטפתי על זה ביקורות".
"כל מה שקורה"
לפעמים נרקיס גם בצד השני, זה שיורה ביקורות. באוגוסט האחרון היא פירסמה פוסט תקיף באינסטגרם נגד שירים של סטטיק ובן־אל וגם של איתי לוי וסטפן. "'בנות חמות כמו עוגיות?' אתם רציניים?" כתבה, "זה המסר הלוהט שלכם (סטטיק ובן־אל)? 'הזמנתי שף ואנטרקוט/ בקבוקים בכמויות לא יהיו פה חברים/ אחי הזמנתי רק בנות' (איתי לוי וסטפן) - מה המסר כאן? אפשר לכתוב על אהבה ותשוקה מבלי להוזיל אותנו. תפסיקו להעלות תכנים על גבול הפורנו שמעבירים מסר דפוק לנערות שהן לא מספיקות איך שהן כדי להיות חלק מפנטזיה לא אמיתית שבסופה 30 גברים אונסים נערה אחת".
"שילמתי על הפוסט הזה מחיר", היא מחייכת, "רציתי לעבוד עם ג'ורדי, אני בקשר איתו כבר הרבה זמן. אבל אחרי הביקורת שלי, האנשים שלו אמרו שלא נעבוד ביחד 'כי נרקיס יצאה עלינו בחדשות'".
אז נסגרו דלתות גם עם יוצרי השיר ''רק בנות''?
"לא בהכרח. רון ביטון כותב איתי שירים עכשיו והוא כתב את השורה 'הזמנתי רק בנות'. אמרתי לו, 'לא אכפת לך שככה יצאתי עליך? אמר לי, 'לא. תצאי עליי בכיף, אני לא כותב שירים לאוניברסיטה'. אמרתי לו, כל הכבוד. איתי לוי חמוד וכבר הופעתי איתו אחרי. אני באמת לא חושבת ששורות כאלה מגיעות כי האנשים האלה חושבים ככה, אלא מרצון לעשות את השיר מגניב יותר ולקבל יותר תשומת לב. אז אני ועוד הרבה כמוני אמרנו הפעם, וואלה, לא מגניב".
האסון בהר מירון, והמחדל שמלווה אותו, החזיר את נרקיס לתחושות שחוותה בהילולה לפני 13 שנה. "תשמע, מצד אחד אתה מגיע להתעלות רוחנית בכזה דבר, אין מה לומר. מצד שני, כבר אז זה היה המוני לי מדי ומלחיץ מדי. מה שקרה כואב לי מאוד. התעוררתי ביום שישי לחדשות ולא הפסקתי ליבב. בלתי נתפס שאנשים הלכו לחגוג ויוצאות 45 גופות. העליתי שתי תמונות של שני בחורים נעדרים כדי לעזור, ולצערי הרב אחרי שלוש שעות הורדתי כי שניהם נמצאו הרוגים. הלב נשבר".
זה גם לימד אותנו שוב שבישראל לא יודעים לקחת אחריות.
"בממשלה נדמה שאף אחד לא לוקח אחריות על שום דבר. לפעמים בא לי להגיד לממשלה, 'צאו מהחדר ותשאירו אותנו לבד, אנחנו יודעים להסתדר'. שנה שלמה הופעתי כמעט ערב־ערב בבתים, בחצרות, על גגות, ראיתי אנשים בעיניים, וכל פעם מחדש יצאתי ואמרתי לעצמי, איזה עם מדהים יש לנו. אנחנו הישראלים הרבה מעבר למה שאנחנו מספרים על עצמנו".
היא מתגוררת כיום ביישוב באר גנים שנמצא בין אשקלון לאשדוד. לא מצאה אהבה בשנים האחרונות, אבל כן מרגישה בשלה יותר לזוגיות. "מאז שפרקתי את מה שעברתי, יותר קל לי להתקרב לגברים. הבחירות יבואו עכשיו ממקום בריא ושלם, קודם לא. היה לי קשה לבטוח בגברים, לא נתתי להיכנס ללב שלי, שמרתי עליו חזק. היום הלב שלי פתוח".
מתי התאהבת בפעם האחרונה?
"בא לי להיות מאוהבת ואני בדרך לשם. יש לי קראשים מדי פעם, כל כמה חודשים יש קראש על איזה מישהו, אבל אז זה לא נתפס עד הסוף".
מתחילים איתך?
"הרבה מתחילים איתי באינסטגרם, מנסים להגיע דרך אחותי המאפרת, רוצים להכיר לי. באינסטגרם מתחילים איתי ממש צעירים ואני עונה, 'מאמי, אתה יודע שאני גדולה ממך ב־20 שנה ויש לי שני ילדים?' זה מצחיק ונורא מחמיא לי, אבל אני לא אלך עם זה לדייט עכשיו. זה צריך להיות מישהו מיוחד בעיניי. עם זיקה למסורת. אני בעצמי מנהלת אורח חיים דתי שמאוד פתוח. אני שומרת שבת, ברור, ומי שעובד כל השבוע השבת היא ברכה עבורו. אבל אפשר לעשות שבתות גם על יאכטה ובבתי מלון ולשמור".
דייטים ושמירת נגיעה - איך זה משתלב?
"בזכות זה שאני מגוונת, אתה יכול למצוא אותי יושבת בבר עם מישהו חילוני עם קעקוע ושותה ויסקי עם קרח ונמצא שפה משותפת כי יש לנו עולמות דומים. להגיד לך שאחר כך הוא יהפוך להיות זה שיושב בראש השולחן ועושה קידוש לבנים שלי? לא בטוח בכלל".
אבל במקרה כזה של דייט מוצלח השלב הבא יכול להיות נשיקה.
"אני מאוד אוהבת מגע ומאוד כיף לי בקרבה של אנשים, וזה חסר לי. אני כן מגששת בעצמי בסוגיה הזו, והגבולות מאוד דקים. אולי בעוד חודש תשמע ממני משהו אחר בנושא, אולי אני ארשה לעצמי. אני כל הזמן בוחנת את עצמי ואם ארגיש כיף ונכון ושאפשר להושיט יד, אז אושיט יד. אולי בדייט מתקדם יותר. אני מחכה לגבר הזה שבזכותו אני אגיד שנייה לשמירת הנגיעה ואשמח לחיבוק, כי חיבוק זה הדבר שהכי חסר לי בעולם".
היו שמועות על קשר רומנטי עם הסופר והדייר שהשתתף ב''אח הגדול'', אסיף אלקיים.
"הכרנו לתקופה קצרה. הוא מתוק, ואנחנו חברים".
וצעיר ממך בכמה וכמה שנים.
"אמרתי לך, אני מזמנת צעירים כנראה. אולי כי אני באמת מרגישה שהתחלתי את החיים שלי מחדש ומרגישה צעירה ברוח שלי. אפילו הילדים שלי אומרים, 'אמא, את צריכה להתבגר'. יש לי שילוב של בגרות וילדה גם יחד. כנראה שזה מה שמרגישים ממני גברים".
שמעתי שיש לך חלום לייצג אותנו באירוויזיון.
"הייתי רוצה לייצג את המדינה שם, אבל יש עניין של חזרות בשבת, שלא הצליחו להתגבר עליו. זה מה שקרה עם להקת שלוה וכאב לי עליהם. הלוואי שזה ישתנה. בזמן האחרון חשבתי שזה יכול להיות מאוד מעניין בשבילי".
פורסם לראשונה: 07:40, 07.05.21
