שישה ימים לאחר שיצא באישון לילה מהדלת האחורית של בית ''האח הגדול'', יהודה יצחקוב אזר מספיק אומץ כדי לצאת מדירתו שבחולון. על כיסא פלסטיק לבן, עם בירה ביד ומשקפי שמש הוא ניסה לעשות את מה שאנשים עושים בים: לתת לשמש להכניס את הנפש למצב צבירה של מרגריטה. "תעשה לחיים!" פקד עליו צלם פפראצי שלכד את הרגע והפיץ אותו למדורי הרכילות.
כתבות נוספות למנויים:
אבל יצחקוב בכלל הרגיש שהוא מתפרק. "הייתי במצב נפשי פסארה, הרגשתי משותק", הוא משחזר; "שיחקתי את המשחק, חייכתי, הצטלמתי אבל רק רציתי ללכת הביתה. הייתי שבור ולא רציתי שיראו אותי, אבל הבנתי שאני חייב לגרור את עצמי מהבית. לא רציתי שיגידו עליי, 'הנה עוד אחד שיוצא מריאליטי, מסתגר בבית כמו עכבר ומתחיל לקחת כדורים נגד דיכאון'. אני לא לוקח כדורים ולא נכנס לדיכאונות, אבל אני מודה שזו הפעם הראשונה בחיים שהרגשתי שמישהו הביא לי מכה מאוד חזקה באחורי הראש. ועברתי כמה קרבות בחיים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
מכה באחורי הראש נחשבת אסורה ברוב אמנויות הלחימה.
"נכון, כי כשמפתיעים אותך מאחורה אתה לא יכול להגיב, לא מבין מה קורה. אני בדרך כלל איש מחבק, חברים ומשפחה הגיעו אליי הביתה, אמא שלי רצתה לחבק אותי וזו הפעם הראשונה שלא הצלחתי לחבק בחזרה, הייתי אאוט, חוזר על המנטרה 'זה לא היה אמור להיגמר ככה'. הייתי בהלם קרב. זו הפעם הראשונה שהרגשתי שאני לא מצליח לאסוף את השברים. העולם לא הכין אותי לזה".
והעולם כבר הכין אותו לתסריטים מהסוג הקשוח. מי שגדל בשכונת תל גיבורים בחולון לאמא חד־הורית קשת יום, עם אבא שיוצא ונכנס מהכלא על עבירות שוד וסמים, ובמציאות כלכלית שבה נסיעה באוטובוס היא מותרות, התבגר עם סכין בין השיניים. שלושה חודשים בווילה עם בריכה בנווה אילן היו אמורים להיות מסיבת גן עבור יצחקוב בן ה־32, שבעשר אצבעות הוציא את עצמו מהשכונה וחילץ את אמו ואחיו מהבוץ הכלכלי. אלא שבניגוד לשני הפרויקטים הקודמים שלו על המסך - הסדרה הדוקומנטרית ''יהודה יוצא למלחמה'' (שתיעדה את מסע התבגרותו מגיל 15 ועד 20) והריאליטי ''המשימה: אמזונס'' (שממנה יצא בגיל 26 עם מיליון שקלים ביד לפני מס) - ב''אח הגדול'' הוא לא יצא כגיבור, אלא כנבל.
הוא התווכח, התלקח, הניע עלילה ורייטינג, ושבועיים לפני הגמר הגיע הסכסוך עם הנמסיס שלו לנקודת האל־חזור, כששיחרר בחדר האח איום מפורש כלפי רמי ורד ("אני אזיין את אמא שלו ואגרור את הראש שלו על הכביש") וסיים את דרכו בתוכנית בלי מחיאות כפיים. הוא נכנס לבית כמי שכבש פסגות כנגד כל הסיכויים ויצא ממנו כמי שלא הצליח לכבוש את זעמו.
היום, בתום חודשיים של שתיקה כמעט מוחלטת, הכעס כבר נעול, אבל עדיין מטלטל. "יצאתי מהבית בצורה משפילה", הוא אומר. "בנו לי נרטיב של בריון, הפכו אותי לאויב המדינה, לאיש אלים. עשו לי דמוניזציה, הפכו סיטואציה אחת בחדר האח לנרטיב המרכזי. אני יודע מה אמרתי, אני יודע מה חתכו, ואני יודע שהדברים שאמרתי בחדר האח, שהביאו להוצאה שלי מהבית, נאמרו בכעס גדול, ואחרי שגרמו לי להרגיש שהם נאמרים אוף רקורד".
מה זאת אומרת "אוף רקורד"? אתה מחובר למצלמות ולמיקרופון.
"בתוך חדר האח יש מעין חוק לא כתוב שברגע שיש ריב, האח הגדול קורא לך לחדר כדי להירגע, כשהדברים שנאמרים שם הם אוף רקורד, לא משודרים".
מבחינתך היית במרחב בטוח, שיחה פרטית בינך לבין העורך הראשי רועי עוז?
"כן. הוא גם אמר, 'עכשיו אתה מדבר עם רועי'".
מה הוביל אותך להוציא את המשפט הזה מהפה?
"אמרתי את זה אחרי עוד היתקלות עם רמי, אחרי שהוא ישב שעתיים בחדר האח ואז יצא אליי עם אצבע שלופה, כשאני ואלמוג על הספה. קדמה לזה התפרצות שלו עלינו בחדר השינה, אלמוג ואני דיברנו והוא פתאום קם מהמיטה וצעק, 'אפשר שקט פה?' למה אתה צועק? מאיפה אני יודע שאתה ישן? שאלתי אותו, 'למה אתה מדבר ככה? למה אתה לא יכול לבקש יפה?' והוא התחיל להתקרב אליי, אני התקרבתי אליו, קראתי לו תרנגולת, הוא שפך עליי קללות. רמי ידע שעניין ההורים רגיש אצלי, אז הוא שיחק על זה. הכניסו אותו לחדר האח ופה זה נגמר. כשהוא יצא אחרי שעתיים עם אצבע שלופה לא אמרתי כלום, זהבה אמרה, 'יהודה די' והכניסו אותי לחדר האח. אמרתי לאח שאני לא רוצה לדבר. במשך 40 דקות שתקתי, לא הבנתי למה הוא משאיר אותי בחדר, הוא אמר לי שהבית התלהט ושהוא רוצה שאירגע. התחלתי לשחזר את הסיטואציה, ואז יצא לי המשפט הזה".
התכוונת לאיום הזה?
"ממש לא, וזה משפט שאני מצטער עליו, משפט שלא הייתי רוצה שהילדים שלי, וילדים בכלל, ישמעו. אמרתי אותו כי רציתי שהאח יבין שאני מרגיש מאוים. זה כבר היה אחרי מספר פעמים שנכנסתי לחדר האח ושאלתי אותו, 'למה אתה נותן לרמי להתקרב אליי פיזית לפנים? למה אתה מביא אותנו למצב שיתלהט?' לשדר את המשפט הזה ולשים עליו זרקור, כאילו ככה אני מתנהג תמיד, זה מגוחך".
אתה חושב שאם רמי היה אומר משפט כזה לא היו משדרים אותו?
"רמי אמר דברים הרבה יותר גרועים, הבן־אדם הרים עליי שולחן בבית ולא שידרו את זה".
היית גורר את הראש של רמי על הכביש?
"ממש לא. אם אתה עושה במשחק כדורגל גליץ' או פאול אתה אדם אלים? לא. אין לי תיק אחד במשטרה, לא רבתי מגיל 15".
ואחרי שהמשפט הזה נאמר הבנת שדרכך בתוכנית הסתיימה?
"לא חשבתי שיוציאו אותי מהבית".
אבל האח הגדול ניסה לעצור אותך, אמר לך, "יהודה אתה עושה טעות, אני מבקש ממך להפסיק".
"במציאות זה לא נאמר, זה משהו שהוכנס בעריכה ב'וויס אובר'. במציאות הוא אמר לי, 'לך לסוויטה', חדר נפרד שהיה של משימות, זה לא רמז לי על מה שהולך לקרות. חיכו לי סיגריות וקפה. אחרי זמן שהרגיש כמו שעתיים נפתחה הסוויטה. עמדו שם המפיקה הראשית, היועצת המשפטית ומנהל ההפקה. והם מודיעים לי, 'אתה יוצא'. הייתי בשוק, אמרתי, 'אתם מכירים אותי, אתם יודעים מי אני, נתתי את הקרביים שלי, אני רוצה להשמיע את הצד שלי'. הבנתי שאין עם מי לדבר. הייתי בסערת רגשות, ובחוץ כבר חיכתה לי מונית. הפסיכולוג של התוכנית דיבר איתי, ובינתיים בן הדודה שלי הגיע כדי לנסוע איתי. נכנסתי איתו למונית והיה לי קשה. פתחתי את דלת המונית ויצאתי. רק אז הפגישו אותי עם רועי עוז. הוא דיבר, אני הקשבתי. ואני מת שיעירו אותי מהחלום הרע הזה".
יהודה לוקח פאוזה. לא רק המלצריות שולחות מדי פעם מבט אלכסוני; גם יושבי בית הקפה בצפון תל־אביב לא מצליחים להסתיר את פזילתם מאחורי האספרסו. 90 יום בסלון הישראלי עושים את שלהם. אבל יצחקוב לא שם, בסלבריטאות. הוא עדיין חי את הערב שהחזיר אותו לימים שבהם נאבק בסטריאוטיפ של ההוא מהשכונה. "עשו לי דמוניזציה, זה דבר שקרה לי בצבא, שחשבו שאני ארחי פרחי ומהר מאוד הובלתי את המחלקה וקיבלתי מצטיין מחלקתי, באוניברסיטה היו בטוחים שאני עובד בקפטריה או שהיו שואלים אותי 'איפה מדפיסים דברים?' לא הבינו מה אני עושה שם. אני מבין שאני קשה לבליעה, אני רגיל. חלק מהדבר הזה גם גורם לי להתקבל לריאליטי, הדיסוננס של זה שמדבר עם הידיים אבל יש לו תואר בהנדסה".
הפכת מהר לפייבוריט, אבל אז איבדת את זה.
"כי אם יהודה מרים את הקול זה 'יהודה צועק' ואם אני מדבר עם הידיים אז אני מאיים, מה שלא אומרים על אנשים אחרים".
הופתעת שאת רמי לא הוציאו מהבית?
"אני חושב שכל עם ישראל הופתע".
אתה לא מסיר מעצמך אחריות?
"אני לוקח אחריות מלאה. אבל האם אדם שאומר משפט אלים בסערת רגשות הוא אדם אלים? תיקים במשטרה על אלימות היו למתמודדים אחרים. כן, אמרתי משפט שאני מצטער עליו. אני לוקח עליו אחריות ומצטער שילדים ראו את זה. במשך שנים אני מרצה לילדים ובני נוער, אני מלמד אותם לא לוותר על עצמם. חרה לי שאותם ילדים שמעו אותי אומר משפט כזה. אבל שידרו את זה כי רצו לרכוב על הרייטינג".
פורסם שאתה תובע את ההפקה על סך שלושה מיליון שקלים.
"ממש לא. אני לא חושב שבהפקה ישבו ואמרו, 'אנחנו רוצים לדפוק את יהודה. דברים התגלגלו ככה. ברגע שהם ראו שאנשים יוצרים עליי שיח מסוים, הם לא יכלו להוציא אותי במבי".
לא היית במבי.
"אני לא במבי, אם הייתי במבי לא הייתי מגיע לאן שהגעתי".
גל גברעם אמרה עליך פה בראיון, "הוא מאוד אלים רגשית. ראיתי בן־אדם שרק מחפש איפה לפגוע. אם הוא היה מתנהג בחוץ כמו שהוא מתנהג בבית הוא כבר מזמן היה עצור במשטרה".
"אם היא חושבת את כל הדברים האלה, למה היא הזמינה אותי ליום ההולדת שלה?"
הגעת?
"ממש לא. אם יש משהו שגל מומחית בו, זה להבין מה נכון להגיד בסיטואציה. הטרנד היה לא לאהוב אותי, והיא הצטרפה".
לא אמרת לה, "תהיי יפה ותשתקי"?
"אמרתי".
נו.
"והיא אמרה לי פסיכופת. אנחנו בתקופת מי־טו אז כל משפט שתגיד לאישה נתפס כאילו אתה אלים כלפי נשים".
ליאור כלפון אמר, "למונית לא הייתי עולה איתך".
"ובמסיבת הסיום הוא אמר לי, 'דע לך שגם לי וגם לך עשו עוול ואני מצטער על מה שהיה', אמר, 'בוא נעשה תמונה לילדים שלי'".
הרבה דיירים אמרו עליך דברים קשים ואז התנצלו.
"בפורמט כזה ותחת לחצים אנשים יכולים להרגיש דברים ואחר כך הם מבינים שהפרספקטיבה שלהם לא הייתה נכונה. ליאור אמר לי שהזכרתי לו נער קווקזי מהילדות שלו שהיה מתעלל בו, אז אוטומטית הוא קיטלג אותי כבריון".
אז יש פה סטיגמות? גזענות?
"אנשים לא רגילים לראות בן־אדם שגם קצת מדבר עם הידיים בצורה וואחשית, עם 'כפרה' ו'נשמה' ו'מאמי', אבל גם יכול לעבוד בהיי־טק ולדבר ברומו של עולם. זה קצת מקדים את זמננו".
השם שי חי נזרק לא אחת בהקשר שלך.
"הוא התקשר אחרי שיצאתי מהבית. ניסה לחזק, לעודד אותי".
אמרו שאתה החיקוי שלו.
"אני לא חיקוי של אף אחד, נשמה".
מאחורי כל המלחמות של שועל הקרבות הוותיק הזה מסתתרת זירה אחרת. יהודה יצא למלחמה על הלב של אמא שלו, גיטלינה. שמונה חודשים לפני שנכנס לתוכנית ניתק מגע עימה ועם שני אחיו, נתן (23) ונוי (21), לאחר שהבין שעל אף שכיסה את כל חשבונות החשמל, לבית של משפחת יצחקוב לא נכנס מספיק אור. "כשזכיתי ב'אמזונס' אמרתי, יופי, אני מוציא את המשפחה מהבלגן. הייתי בטוח שברגע שאני אסגור את כל החובות, כמעט רבע מיליון שקל, דברים יירגעו", הוא מספר, "חשבתי שאראה חיוך אצל אמא, שמשהו אצל האחים שלי ישתחרר, כי זה כבר לא בית שמפחדים על חשמל ושאין לאמא 20 שקל לתת. אמרתי לאמא שלי, 'בואי למסעדה, בואי נטוס לחו"ל, בואי נרגיש אחד את השני', אבל ראיתי שהיא מצולקת".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אחי היה בחדר ישן עד תשע בערב, אחותי הסתגרה בחדר חשוך כי יש לה חרדות מהחיים הלא־פשוטים, ואמא שלי מעשנת ומשחקת במחשב וזה היה מכניס אותי לדאונים. מה עוד צריך לעשות בשביל להוציא את העגלה הזאת מהבוץ? אמרתי לאמא שלי, 'אין הבדל בינך לבין נרקומנית, זה שאת משחקת 'באבל' בחדר במשך שמונה שעות וטוחנת סיגריות זה מבחינתי כאילו את בסטלה של הרואין. אני לא מרגיש אותך, הבית מת'. אמרתי לה, בואי נצא למסעדה, והיא לא רוצה. לא ראיתי את אמא שלי אוכלת איזה עשר שנים, היא אף פעם לא רעבה, יש לה פיברומיאלגיה, מחלה אוטואימונית שיש סברה שהיא נגרמת ממתחים נפשיים. היה לי קשה להכיל את זה רגשית. חודש לפני הקורונה החלטתי להתנתק, חשבתי שאולי אם הם לא יראו אותי זה יגרום להם להתאפס על עצמם".
"שתביני", הוא ממשיך, ומשהו בחזות המחוספסת שלו נסדק, "אני חייב להרים אותם, להוציא אותם מהחרא. אבל אמא שלי היא כמו כלב קרבות שכשבאים ללטף אותו נכנס למצב תקיפה. היא חרדה על הבוילר, על תשלומי חשבונות. ואז הגיעה ההצעה ל'אח הגדול' והבנתי שיש לי הזדמנות שאולי המשפחה שלי תשמע אותי. אבל זה לא הסתיים כפי שרציתי, כל כך רציתי סוף אחר. לצאת רגיל, גם אם במקום השמיני. הבנתי שבעטתי בדלי של עצמי, שנייה לפני הסוף".
איך הקשר איתה היום?
"אנחנו מתחילים לשקם את הקשר, ואני מקווה שהבית יהיה יותר שמח".
היא גאה בך היום?
"אני בטוח שכן. גם אם היא לא יודעת להראות את זה".
אחרי שיצאת מהבית היא פתחה מימון המונים בשביל דירה משלך.
"זה בולשיט אחד גדול! קיבלתי פתאום הודעות על זה, הופתעתי מזה, אמרתי לה, 'אמא, מה עשית?' היא אמרה שלא היה לה יד בדבר, והסבירה לי שקמו הרבה קבוצות תמיכה בווטסאפ, ואוטומט כל דבר ששלחו לה היא הפיצה לכל הקבוצות. הייתה מעריצה שרצתה להביע את הערצתה וכתבה את הדבר הזה, אמא שלי לא קראה את ההודעה אפילו ואוטומטית העבירה אותה לכל הקבוצות וזה יצר סיטואציה כאילו היא מבקשת עבורי תרומות. ביטלתי את זה ישר, אני לא צריך שום דבר, אני ברוך השם מסודר".
מבחוץ זה נראה שמגייסים כסף מילדים שמעריצים אותך.
"נראה לך שהייתי עושה דבר כזה? יותר מזה, תיכננו לעשות לי מסיבת מעריצים. לא ידעתי מזה, גיליתי את זה דרך הרשת, אמרתי שאני לא מוכן לדבר הזה, וביטלו את זה".
המעריצים שלך, שחלקם כינו את עצמם "צבא האריות", חיכו לליאור כלפון ביציאתו מהבית. צעקו לו, "תביאו לנו את הפחדן".
"והעליתי פוסט שאני נגד זה. נציגים מהקבוצה הגיעו אליי הביתה ונתתי להם הוראה לא לפעול בדרך הזאת, זו לא הדרך שאני מאמין בה".
אביך יצר קשר מאז התוכנית?
"אני בנתק עם אבא שלי כבר 12 שנה. כשהייתי ב'אח' הוא היה בקשר עם אמא שלי, אבל הבטיח שברגע שאצא הוא ינתק מגע".
למה?
"קשה לו להסתכל לי בעיניים, הוא רואה את הפספוס. הוא לא גידל אותי".
אתה חי בתחושת פספוס?
"אדם שנולד עם יד אחת אף פעם לא מרגיש ביד שחסרה לו. נולדתי לאמא, אף פעם לא היה לי אבא. היו רגעים שאמרתי, 'איפה המניאק הזה, למה אתה לא פה?' הוא ישב על שודים מזוינים בארה"ב, פרץ לבתים, נכנס לקזינו עם שטרות מזויפים. אני לא יודע איפה הוא היום".
עכשיו הוא עם אלמוג חדד בת ה־25 מראשון־לציון, ואפילו כבר הרים לה מסוק. אלמוג נכנסה בכניסת הדיירים השנייה, הפכה לזוגתו בבית האח והתאחדה איתו בחוץ. "בינתיים ממש טוב לי. ישנים אצלי, גרים ביחד אבל לא באופן רשמי. אנחנו לוקחים את הדברים לאט".
יש אהבה?
"אהבה היא דבר שבונים אותו, אבל כן יש לי רגשות מאוד גדולים".
עוד לא אמרתם?
"עדיין לא, אבל אצלי זה לוקח זמן, תהליך של חודשים. אני מאוד בוחן. לא שהיא במבחן, טוב לי, כיף לנו ביחד, היא מבינה אותי ואני אותה, אבל אני גם בן־אדם שחי בכדור הארץ ויודע שדברים שקורים מהר גם מתפרקים מהר".
הזוג הנוסף של הבית, גל גברעם ותום חיימוב, סיפרו בראיון שזוגיות בבית האח זה משחק מקדים ארוך, אין סקס.
"לא עשיתי סקס, גם נשיקה לא הייתה לנו כי אלמוג רצתה לכבד את אבא שלה שהוא דתי. ביום שיצאה מהתוכנית חיכיתי לה בבית ההורים שלה, וכשהיא באה לא ידעתי אם תהיה נשיקה, אבל הייתה, וזה היה מגניב. היא שאלה אותי אם אני רוצה לצאת ולמרות שממש לא רציתי אמרתי לה, 'מה שתרצי, עכשיו זה הזמן שלך'".
למה לא רצית לצאת?
"כי בתחושה שלי הייתי אויב המדינה, וחששתי שאני מושך אותה למטה. הרגשתי שאני הכלב האלים הזה שאף אחד לא רוצה לדבר איתו, חששתי שאם היא תהיה קרובה אליי זה יהרוס לה הזדמנויות, קמפיינים, לא רציתי למשוך אותה לחרא שלי. הרגשתי שאני במקום לא טוב תדמיתית ונפשית, והתייעצתי עם אמא שלה, שאמרה, 'אל תדאג, היא רוצה'. ואז הרמתי לה מסוק. חששתי שהיא תרגיש מחויבת, רציתי שהדברים יקרו באופן אותנטי ולא כי שלחתי מסוק, אבל אמא שלה אמרה שהכל בסדר".
חתיכת השקעה. 4,000 שקלים?
"6,000".
לפעמים אומרים "אני אוהב אותך" בלי להגיד. דיברת במסוקים.
"יכול להיות, קשה לי עם קיטש. אבל אני לא רוצה להגיד לפני שאני מרגיש את זה באמת, אני לא מוכר אשליות. אם יש דבר שאני חושב שבחורות תמיד העריכו אצלי ושבגללו הן תמיד נדבקו לי לתחת זה שאני שם דברים על השולחן".
ומה לגבי העתיד?
"חתונה היא דבר שמאוד מפחיד אותי, הקונספט של מונוגמיה קצת לא קשור לעולם המודרני אבל זה משהו שאני ממש רוצה שכבר יקרה לי. אני גם נורא רוצה תינוקת, מחכה לזה ממש. אמא שלי כבר לוחצת, אומרת, 'סבתא לא תחיה עוד הרבה זמן'. אבל אמא שלי גרושה שלוש פעמים, אני לא רוצה להתחתן כדי להתגרש, אני רוצה להרגיש שאני שם עד הסוף".
גם מתוכנית הריאליטי הקודמת יצאת עם בת זוג, שחר כספי.
"נכון, אני לא איש שמשחק משחקים".
פורסם שבזמן שהייתם זוג תקפת אותה, שזה נגמר בבית חולים. היא לא הכחישה. מה קרה שם?
"ביום ההולדת שלה התווכחנו, היא התעצבנה ודפקה עם הידיים על דלת זכוכית בבית שלנו. הזכוכית נשברה עליה והיא נחתכה ביד, דם השפריץ על כל הקיר. הזמנתי אמבולנס, לקחתי אותה לבית חולים ומשם נסענו לחגוג לה יום הולדת. היא לא אישרה ולא הכחישה כדי שיישאר ספק. אבל עובדה שכשג'וזי היה במיאמי היא הצטלמה איתו, והם שלחו לי את התמונה. אם הרמתי עליה יד, למה היא תופסת את ג'וזי והוא שולח את התמונה וכותב 'דש מהאקסית'?"
אלמוג הכירה את הסיפור הזה?
"היא הכירה ולא האמינה. היא גם מכירה את שחר דרך חברה משותפת".
תגיד, אתה מתחרט על ''האח''?
"ממש לא. אם אני מסתכל על התמונה הרחבה - חזרתי לקשר עם המשפחה שלי, יש לי עוד כמה שקלים בבנק, אני מקבל המון אהבה ויצאתי עם זוגיות. שבועיים אחרי כבר חזרתי לעבודה בחברת הסטארט־אפ, והתאוששתי. את תקרת הזכוכית שלי שברתי מזמן".
מהפקת ''האח הגדול'' נמסר בתגובה: "הדייר הוצא מבית האח הגדול לאחר שעבר על חוקיו ולאחר שקיבל אזהרה קודמת על התנהגות לא ראויה. הדברים ששודרו שיקפו היטב את אשר נעשה בבית. כל טענה אחרת היא שקרית ואינה נכונה. אנו מאחלים ליהודה הצלחה בהמשך".
שחר כספי מסרה בתגובה: "מחמיא לי שיהודה מבזבז את 15 דקות התהילה שלו עליי, אני לא מעוניינת להפוך אותן ל־16. בהצלחה".
תגובתו של רמי ורד לא נתקבלה.
