זרות וחיזורים.
הרבה זמן חיזרתי אחרי נועה קולר, שתגיע אליי לארוחה הדו־שנתית למדור זה. גם אני, כמו רבים אחרים, התאהבתי לא רק ב"איריס", בת דמותה מהסדרה המדוברת 'חזרות', אלא גם בה עצמה ומבלי שהכרתי אותה. זה לא שהיא עשתה תרגילי התחמקות של מי שכוכבה דרך בפתאומיות ואין לה זמן לשטויות שלי, אבל לוחות הזמנים שלנו, בעיקר שלה, היו עמוסים ולא עלה הדבר. אבל אני חיזרתי בלהט ולא ויתרתי, מה שלא קורה בדרך כלל, עד שלבסוף זה קרה.
איך שהיא נכנסה אליי הביתה, ידעתי שאהבתי אליה מוצדקת. קולר היא הכי לא "כוכבת" שאפשר. תוך דקות ספורות פצחנו במחול משותף של מי שכמו מכירים זמן רב.
לארוחה הזמנתי גם את בננו המאומץ מייקל, שמשחק לצידה בסדרה 'קופה ראשית', והגיע עם בת זוגו הילה. החום בחוץ כבד, ולכן הכנתי ארוחה ללא בשר, שמבוססת בעיקר על דגים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בעלה של קולר, תום ויסמן, הצטרף מאוחר יותר, נסער מעט. המזגן ב'גרגר הזהב', החומוסייה המדוברת שלו בשוק לוינסקי התקלקל ומנסים לתקן אותו. הוא גבר רחב, סוג של זכר אלפא, שקט רוב הזמן, נטול כל גינוני ברנז'ה ונראה רחוק לגמרי מכל הטררם שנוצר סביב הכוכבת הכובשת שאיתה הוא חי.
"תגידו, מאיפה אתם מכירים?" אני שואל. "חברה הכירה בינינו ובתמורה נועה הכירה לה את בעלה", אומר תום.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
על השולחן כבר מונחת כיכר לחם עגולה עתירת חמאת מיסו ושום (המתכון שלה פורסם כאן לפני כמה שבועות), שהוגשה עם סלט עלים וקולרבי שנאפה אף הוא בחמאת מיסו ומרווה עד שהתרכך וקיבל את אותו מרקם ייחודי שיש לקולרבי אפוי, שניהם מדיפים ריחות מסחררים. אני מיד שואל את השאלה הראשונה הדחופה שאני, ואני מניח שעוד רבים כמוני, רוצה לדעת.
תהיה עוד עונה ל'חזרות'?
"כן", משיבה קולר, "אני רוצה שתהיה".
מה זה "רוצה"? עוד לא כתוב ועוד אין תחילת הפקה?
"לא, עדיין לא כתבנו, אבל זה יקרה".
יש לך כבר מושג לאיזה כיוון זה ילך?
"אני חושבת שכן. אני חושבת שהם איכשהו לא יהיו יחד, זה עדיין לא פתור לי איך ולמה, אבל אני רוצה להראות, איך אקסים נהיים חברים".
"בעצם להמשיך את הסיפור שלכם", משלים תום בעלה, שישב עד עכשיו שקט, את המשפט. באופן כללי תום קצת מטעה עם החזות הכאילו־אדישה שלא מודעת למה שקורה מסביב. מתחת לזה הוא ערני וקשוב לכל פיפס שקורה מסביב וככל שעובר הזמן אני מחבב אותו יותר ויותר.
7 צפייה בגלריה
''הבנתי שפתאום יש משמעות למה שאני אומרת וזה קצת הבהיל אותי''. נועה דריגס ובעלה תום ויסמן עם ישראל אהרוני ובנו מייקל
(צילום: שי נייבורג)
כמה זמן לקח לכתוב את העונה הראשונה?
"זה לקח די הרבה זמן עד שגיבשנו את הרעיון, אבל מרגע שהבנו שהסיפור הולך להתרחש בתיאטרון ‑ תוך שנה זה היה כתוב".
וכתבת את זה יחד עם ארז דריגס, שמשחק שם לצידך.
"כן, אני אוהבת לעבוד עם ארז בכתיבה. אנחנו טובים בזה יחד. אנחנו מפטפטים המון, ממציאים יחד את הסיפור, כותבים את החלוקה בינינו, ואז סביר להניח שאני אתחיל לכתוב את הדיאלוג והוא יערוך אותו, ייתן לי חזרה ואז מתחיל בינינו מין פינג פונג כזה. יש לנו כבר מין טכניקה כזו של איך אנחנו עושים את הדברים וזה עובד בינינו מצוין".
''חזרות'' עשתה את השינוי הגדול, את הפריצה הענקית שלך. מה זה עשה לך?
היא חושבת רגע לפני שהיא עונה. "פתאום הבנתי שאם אני הולכת להגיד משהו, אז יש לזה משמעות. הבנתי שפתאום יש משמעות למה שאני אומרת, ולא הייתה שום משמעות למה שאמרתי לפני זה, וזה קצת הבהיל אותי בהתחלה. מה, עכשיו אני צריכה לחשוב טוב לפני כל דבר שאני אומרת? אני הרי מפטפטת המון, בלי הפסקה, עכשיו אני גם צריכה לחשוב על זה? מה, עכשיו תיקחו ברצינות כל דבר שאני אומרת? ואז", היא עוצרת לרגע, "קרה כל הסיפור עם ארז, וזה דרש התייחסות שלי".
"הסיפור עם ארז" עליו מדברת קולר, הוא פרסום של התכתבויות בעלות אופי מיני בוטה בין דריגס לנשים שונות. דריגס התנצל ואמר כי הוא היה מכור למין וכי הוא נמצא בהליך שיקום. בעקבות הפרשה הוטל צל כבד על העונה השנייה של ''חזרות'', אך כעת קולר מבהירה – תהיה עונה שנייה, בשיתוף פעולה מלא של שניהם.
נועה, נבהלת כשהסיפור יצא?
"מאוד. הייתי מבוהלת ונסערת מאוד, מה יהיה, מה יקרה, מה אני אגיד, אבל היה לי גם מין קול פנימי כזה שאמר לי, 'את יכולה את זה. את כבר אישה בוגרת, תתמודדי עם זה, תעמדי מול זה באומץ ובפשטות'. זה בא לי בגיל טוב, אני בת 40. אם זה היה קורה לי בגיל 25, אני לא יודעת איך זה היה נגמר. אני לא חושבת שהייתה לי את הבגרות להתמודד עם זה אז. תבין, אני וארז פרטנרים לכתיבה וחברים ליצירה המשותפת, פעם לפני הרבה שנים היינו זוג רומנטי למשך כשנה וכזוג רומנטי זה פשוט לא עבד. היום אנחנו זוג ליצירה. מצד אחד אני גאה בו על איך שהוא התמודד והגיב בישירות ובאומץ לכל הסיפור, אבל אני גם אישה וגם אמא לבת, ככה שזה מורכב, כמובן".
ידעתם שזה הולך להתפוצץ?
"כן", אומר תום. "זה היה כמו פתיל שהתחיל להישרף לאט־לאט במשך שבועיים עד ליום של הפיצוץ הגדול".
ונועה ממשיכה: "וכאילו לא די, סביבו התפוצץ כל הדבר הזה, ואני הייתי הכוכבת. 'היפים והנכונים', 'הנשים המשפיעות'. והפער הזה שבו ארז לא יוצא מהבית ואני באור הזרקורים היה משונה ולא פשוט".
אז תהיה עונה שנייה ל'חזרות', ואת תכתבי אותה יחד עם ארז?
"ברור. אנחנו שותפים ליצירה וברור שזה יהיה עם ארז. אז היינו זוג ועכשיו אנחנו לא. אני לא מבינה איך בן אדם שהיה משהו משמעותי בחיים שלך יכול להימחק לך מהחיים פתאום, אני לא יכולה להבין את זה. אין מישהו שהיה משמעותי בחיים שלי שאין לי איתו איזה סוג של קשר".
"אני בהתחלה לא הבנתי את הקשר הזה" אומר תום. "מה יש לה לחפש עם האקס שלה. לקח לי זמן להבין ולהתרגל לזה שהוא האקס שלה ועכשיו הוא חבר שלה ושותף שלה לכתיבה ואני לגמרי בסדר עם זה".
"אתה חבר שלו?" אני מתעניין. "לא באמת", הוא עונה בכנות, "הוא חמוד ואני מעריך אותו מאוד, אבל אנחנו סתם לא חברים ואני ממש בסדר לגמרי עם החברות שלו עם נועה".
נועה, את לא חוששת מסינדרום האלבום השני?
"חוששת, זה טבעי, אבל לפחות יש לי כבר אומץ לכתוב את העונה השנייה, למרות שלפני שכתבתי מילה אחת יש כבר באוויר מין סוג של דיאלוג עם התקשורת והקהל והשאלה המרחפת היא 'האם הסיפור הזה ייכנס לעונה השנייה?'"
האמת, מחכה לכם משימה מעניינת ואני מניח שלא פשוטה, במובן הזה, הרי ברור שאי־אפשר להתעלם מהסיפור.
"וממילא קצה הסיפור כבר נמצא בתוך הסדרה בעונה הראשונה", אומר תום.
"שמע", אומרת קולר, "זה באמת מסובך ומורכב כי יש כל כך הרבה דרכים לספר את הסיפור וברור שהציפייה לעונה השנייה תהיה גדולה יותר בעיקר כי כולם רוצים לראות באיזה אופן הנושא הזה יטופל. וזה האתגר שלפנינו".
תום, כפי שהוא מעיד על עצמו הוא חומוסאי בנשמה. "אני משוגע על חומוס", הוא אומר בפשטות, "נוסע בכל הארץ לאכול חומוס בכל מקום שרק אפשר. זה בדם שלי. הייתי מורה, הייתי נגר (הוא עשה את כל הריהוט בביתם שבשכונת שפירא, כולל את המטבח – י"א), אבל בעיקר אני אוכל ועושה חומוס".
נועה, את אוהבת חומוס?
"עכשיו, מחוסר ברירה, אבל אני לא הייתי בקטע קודם", היא מודה.
השיחה גולשת לאובססיה הלאומית, חומוס: מסוגי החומוס השונים ועד לטכניקות ולגישות השונות, עד שאני מגיש את המנה הבאה: סלט של תפוחי אדמה מבושלים, עטופים ברוטב קטיפתי שכולל מיונז, חרדל, מיץ ליים, שמן זית, דבש ותבלינים והסלט משובץ בפיסות של סלמון מזוגג בחרדל, דבש וליים, והכל מנוקד בבצל ירוק קצוץ שנותן את הרעננות המתבקשת וכף של שמנת חמוצה ליד, שלא יחסר.
"את מבשלת?" אני שואל. "שום דבר", היא עונה בפסקנות. "לא יודעת לבשל כלום. זאת המחלקה של תום. ואוי ואבוי אם אני נוגעת לו בסכינים שלו. פעם הייתי אופה. המון עוגות. ואז נהיינו שמנים אז הפסקתי לאפות. אין לי יכולת לעמוד מול מאפה שיוצא מהתנור. פשוט אין לי. פתיתים אני עושה טוב, ככה שזה יוצא גושים גדולים ודביקים כאלה. ומה אני אומר - הילדים שלי מתים על זה אז הכל בסדר".
"כן", מאשר תום, "לפני כמה זמן ביקשתי וקיבלתי מיקסר ואז גם אני התחלתי לאפות, בעיקר עוגיות ובאמת השמנו שנינו, אז הייתי מביא עוגיות לבית קפה הקטן ליד החומוסייה עד שהפסקתי לאפות ונתתי את המיקסר לבית קפה שאני שותף בו".
אז נועה, מה את עושה בימים אלה?
"כל מיני דברים, שיחקתי בסרט, אבל אני בעיקר כותבת. זה הדבר שלי עכשיו. אני כותבת משהו שהוא לא 'חזרות'".
את כותבת גם תפקיד לעצמך?
"כן, יש בזה תפקיד עבורי".
זה קל לך לכתוב תפקיד לעצמך?
"כן. זה קל לי. אני כותבת על דברים שאני מכירה, שהם עולמי פחות או יותר. אלה תפקידים עם מנעד יחסית צר. כדי להרחיב את מנעד המשחק שלי, אני צריכה לשחק דמויות שאחרים כותבים".
למנה העיקרית אני מגיש פילה של דג ים, שהושרה בתערובת של סאקה, מיסו לבן וג'ינג'ר למשך הלילה.את נוזלי ההשריה צימצמתי בבישול ארוך, הוספתי חמאה ומיץ ליים ויצקתי למחבת שבה נצרבו וניצלו הדגים מעט מהרוטב, כך שהדגים יקבלו זיגוג עדין. את הדג הנחתי על צלחת ובה אוסף של סוגי פטריות שנצרבו מעט וזוגגו אף הם ברוטב העדין והעשיר. בצלחת גם הונח בוק צ'וי חצוי לשניים שבושל זמן קצר על אדים.
פה ושם נועה ומייקל מפטפטים, שלא לומר מרכלים מעט על ההפקה של 'קופה ראשית', עוד תוכנית שהפכה כבר לסוג של קאלט ובו נועה היא חלק מאנסמבל השחקנים המצוין, והם עוברים לדבר על כתיבה שמייקל חוטא בה בסתר.
הופתעת מההצלחה שלך ככותבת? זה שאת שחקנית כולם ידעו, אבל אף אחד לא ידע שאת כותבת והדבר הראשון שכתבת הוא הצלחה גדולה.
"הכתיבה עבורי היא לא אפיזודה. שמע, בסיכומו של דבר תהליך הכתיבה ובניית הסדרה של 'חזרות' לקח הרבה שנים. זה תהליך ארוך ומורכב. אבל אני רואה את עצמי ככותבת, ואני רוצה להמשיך לכתוב. למדתי כתיבה, עשיתי המון סדנאות כתיבה והיום יש לי ביטחון בכתיבה יותר מאשר פעם. זה מאוד קשה לכתוב ולכן בעיניי הכתיבה בשניים היא טובה לי יותר, יש בזה הפריה הדדית, אתגר, פידבקים, ביקורת וזה עובד לי יפה".
"אוקיי", אומרת נועה, "אני אוהבת חידונים טיפשיים: אם אתה צריך לוותר לנצח על עגבניות או תפוחי אדמה -על מה אתה מוותר?"
"על עגבניות", אני עונה ללא היסוס וכולם פוקחים עיניים תמהות על הבחירה שלי. "מה?" אני אומר, "ירקות יש המון, ולתפוחי אדמה אין שום תחליף ראוי".
"על קפה או על תה?" ברור שאני מוותר על תה.
את הקינוח - אפרסקים צלויים בחמאה, וניל ומייפל ועליהם ערימת קרם מסקרפונה אני מגיש לבסוף, קינוח שהולם את הארוחה הקלה יחסית, כי חם מאוד כאמור. האפרסקים מוצקים, אך רכים וספוגי חמאה ומייפל, והקרם הלא־ממותק משלים אותם יפה. האוכמניות הטריות נותנות את המגע הרענן.
חלמת פעם שתהיי ככה כוכבת?
"לא", משיבה קולר בכנות, "אף פעם לא חשבתי ככה".
למה?
"בפשטות? כי חשבתי שאני לא מספיק יפה. חמודה כזאת, כן. מין החברה הטובה והנחמדה של הדמות הראשית, זה מה שחשבתי שאהיה. חברותיי למחזור שנעשו כוכבות, וקיבלו תפקידים ראשיים בטלנובלות, היו רזות, יפות, והכי חשוב - היה להן שיער חלק וארוך. שום דבר מאלה לא היה לי ונועדתי כאילו להיות 'החברה הטובה'".
אז איזה כיף זה להיות פתאום כוכבת מוערכת.
"כיף, אבל יחד עם זה באים החששות, איך אהיה יותר טובה בפעם הבאה. אני יודעת שזה תהליך ארוך ולצד האמביציה שלי, יש לי גם הרבה סבלנות. אני מקווה שיגיע לי תפקיד מעניין טוב, ואם לא, אז אני בינתיים מתרכזת בכתיבה. נחכה ונראה".
מצרכים:
1 קילו תפוחי אדמה צהובים ('גורמה' של דוד משה יהיו מצוינים לזה)
לרוטב:
1/2 כוס מיונז
1 כף חרדל
1/4 כוס שמן זית
מיץ מ־2 ליים
2 כפות דבש
4 שיני שום כתושות
מלח, פלפל גרוס
3 נתחי סלמון ללא עור, כ־250 גרם כל אחד
2 כפות שמן זית
מלח, פלפל גרוס
6 עלי מרווה
לתערובת הזיגוג:
1 כף חרדל
1 כף דבש
4 כפות מיץ ליים או לימון
עוד צריך:
עלי סלט
הכנה:
1. חותכים את תפוחי האדמה לרבעים ומבשלים במי מלח עד שהם רכים דיים. מסננים היטב.
2. מערבבים את חומרי הרוטב לתערובת אחידה.
3. ממליחים ומפלפלים את הסלמון, מדביקים שני עלי מרווה על כל נתח.
4. שמים את השמן במחבת רחבה וכשהוא חם, צורבים את נתחי הדג כ־3־4 דקות מכל צד, עד שהדג שחום מכל צדדיו.
5. יוצקים למחבת עם הדג את תערובת הזיגוג ומבשלים יחד, תוך הפיכת הדג עד שהוא מצופה יפה בתערובת. מקררים את הדג.
6. מפרקים את הדג בידיים לפיסות של כ־2־3 ס"מ.
7. שמים את תפוחי האדמה והסלמון בקערה, יוצקים את הרוטב ומערבבים בעדינות.
8. מניחים עלי סלט על צלחת ומניחים במרכז ערימה של הסלט.
מצרכים:
4 נתחי פילה דג ים (אני השתמשתי באינטיאס)
3 כוסות סאקה
3 כפות מיסו בהיר
1 כף ג'ינג'ר קצוץ דק
60 גרם חמאה
מיץ וקליפה מגוררת מלימון אחד
מלח, פלפל גרוס
לפטריות:
30 גרם חמאה
2 כפות שמן זית
2 שיני שום פרוסות
1 סלסילת פטריות שמפיניון טריות ומוצקות, פרוסות עבה
2 פטריות מלך היער קצוצות גס
1 סלסילת פטריות שימג'י
מלח, פלפל גרוס
הכנה:
1. מערבבים את הסאקה, המיסו והג'ינג'ר לתערובת אחידה. משרים את נתחי הדג בתערובת למספר שעות.
2. מוציאים את הדגים מתערובת המשרה. שמים את הנוזלים בסיר ומבשלים עד שנשארת כוס אחת בערך.
3. מוסיפים את החמאה ומערבבים עד שהיא נבלעת ברוטב. מוסיפים את מיץ וקליפת הלימון ומבשלים יחד עוד 2 דקות.
לפטריות:
שמים את החמאה והשמן במחבת וכשהם חמים מוסיפים אליהם את השום, השמפיניון ומלך היער, המלח והפלפל, מטגנים על להבה גבוהה תוך ערבוב כ־2 דקות. מוסיפים את פטריות השימג'י, ומערבבים. יוצקים מעט מרוטב המוכן למחבת, כ־3 כפות, ומבשלים דקה.
ממליחים ומפלפלים את פילה הדג. צורבים על מחבת עם שמן זית כ־3 דקות מכל צד. יוצקים למחבת עם הדגים כ־1/3 כוס מהרוטב המוכן ומבשלים יחד עוד כ־2 דקות.
מניחים תערובת פטריות על הצלחת, עליה מניחים את הדג, יוצקים מהרוטב ומניחים מעל מעט תלתלי בצל ירוק.
מצרכים:
4 אפרסקים גדולים, חצויים ומגולענים
40 גרם חמאה מומסת
1/4 כוס סירופ מייפל
1 כפית תמצית וניל
1/2 מכל מסקרפונה
1 מכל שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל
הכנה:
1. שמים בתבנית צלייה את החמאה, המייפל והווניל ומערבבים. מניחים את האפרסקים עם הצד החתוך כלפי מטה, מכסים בנייר כסף וצולים בחום של 190 מעלות כחצי שעה. מקררים מעט.
2. מקציפים את המסקרפונה, השמנת והווניל לקצף יציב.
3. מניחים 2 חצאי אפרסקים על צלחת, עליהם 2 כפות מהקצפת ומעט מנוזלי הצלייה של האפרסקים.
