השנה הייתה 2003 בריגה, בירת לטביה. אפילו אסטרונאוטים בחלל התיישבו לראות את תחרות האירוויזיון של אותה שנה וקטע שלהם הוקרן בפתיחת התחרות. על הבמה עלו נציגים משלל מדינות ושרו על חלומות, על שברון לב ואפילו על שנות ה-80. בין אלו עלו על הבמה גם חמש רקדניות עם עניבות אדומות ונוצצות, שירדו במהלך הנאמבר וחשפו גופיות שחורות שעליהן המילים Sagapo ,je t`aime ,I love you ו-Ti Amo. לא, זה לא היה שיר גנרי של אסטוניה, רומניה או גרמניה - זה היה ליאור נרקיס שלנו עם השיר "מילים לאהבה" (Words for Love).
20 שנה אחרי כבר בוודאי שכחתם ששלחנו את הזמר האהוב לתחרות. אולי גם הוא מעדיף לשכוח שסיים במקום 19 מתוך 26 מדינות - בימים בהם עוד לא הומצא הקונספט של חצאי גמר. אז כשכולם עוסקים בהצלחות כמו Toy או "דיווה", או מתרפקים על כישלונות משעשעים כמו "שמייח" או "שירו" של שרה'לה שרון (שסיים מקום אחד לפני האחרון) - הגיע הזמן לתת כבוד גם לשירים שב-50 השנים של ישראל בתחרות כבר הספקנו לשכוח שקרו. אז אם אתם מעריצי אירוויזיון מושבעים - אזהרת קריאה: הכתבה הזאת לא בשבילכם.
שנות האלפיים ה"שמייחות"
אם הספקתם לשכוח מי היה נציגינו לשנת 2003 בתחרות הזמר הגדולה בעולם, אולי גם את מה שקרה בשנים שלפניו או אחריו. בשנת 2002 הייתה זו שרית חדד עם השיר "נדליק ביחד נר" (Light a Candle). "לפעמים נראה שהמחר / לא יביא כל נחמה לבכי ולצער / והלילה הארוך נמשך בלי הבטחה / והאפלה חדה כתער / אז בואו ונדליק ביחד נר", שרה חדד על מסר מאחד, כיאה לכל שיר אירוויזיון שמכבד את עצמו.
במסגרת הנוסחה הקבועה הפזמון היה כמובן באנגלית, ולצידה של חדד עמדו שלוש זמרות ליווי עם תנועות גנריות, שתי כנריות, ועל הלחן היה אחראי לא אחר מאשר צביקה פיק המנוח. למרות שבאותן שנים היא כבר הייתה הקרם דה לה קרם של המוזיקה הישראלית - עם תואר זמרת השנה ולהיטים כמו "הייתי בגן עדן" או "חברים בכל מיני צבעים" - חדד נאלצה להסתפק במקום ה-12.
בשנת 2004 מפיקי האירוויזיון המציאו קונספט חדש - חצאי גמר. כיאה לישראל, לא צלחנו את חצי הגמר הראשון בהיסטוריה של התחרות, כששלחנו את דוד ד'אור והשיר "להאמין". השיר, שהוא כתב יחד עם עופר מאירי, נבחר בקדם פרטי שנעשה למוזיקאי ושבו התחרו ארבעה שירים סך הכול. כך עלה ד'אור על הבמה באיסטנבול עם קול אופראי, שיר שהוא חצי בעברית חצי באנגלית ושלושה זמרי ליווי שהכוראוגרפיה שלהם לא הייתה מביישת את מופע סיום י"ב מחזור ל"ד בנס ציונה.
זה בא לי פעם בשנה
ואם בשנות האלפיים עסקינן, זוכרים את מסיבות יום ההולדת של התקופה? עוגת שוקולד מתפוררת עם סוכריות צבעוניות? רבע פיתה עם חומוס מהסופר או שוקולד פרווה? ואז - כבים האורות, נדלק זיקוק שעלה שקל במכולת והרדיו-טייפ מתחיל לנגן: " Happy Birthday to You / חלומות יתגשמו / אם נחגוג ונרקוד עד הבוקר". אז כן! גם השיר הזה היה נציגנו באירוויזיון.
כך דקה לפני המילניום, בשנת 1999, עלתה לבמה להקת עדן. הלהקה הוקמה שנים ספורות לפני כן על ידי האחים אדי וגבריאל בטלר, מקהילת העבריים מדימונה, יחד עם רפאל דהן ודורון אורן. "יום הולדת" הגיע למקום החמישי בתחרות, והפך מאז לאחד השירים הכי מושמעים בכל בית בישראל. אדי בטלר אפילו ניסה לשחזר את ההצלחה ב-2006 עם שירו "זה הזמן", שהגיע למקום ה-23 בתחרות - שני מהסוף.
כשנשק יום הדין לא עובד
עם 50 שנה ברזומה האירוויזיוני שלה, ישראל יכולה "להתהדר" במספר פעמים לא קטן של אי-הצלחה. בעוד לפעמים הציפיות להגיע לגמר מראש לא היו גבוהות, היו שנים שאי ההעפלה לגמר ממש כאבה לנו.
טיפקס תמיד היו ותמיד יהיו מהלהקות האהובות בישראל, ולכן שליחה שלהם לייצג אותנו בתחרות נשמע רעיון מבטיח במיוחד. אחרי קדם פרטי, שכלל ארבעה שירים, הוחלט לבסוף שאלו יעלו על הבמה עם Push the Button ("כפתור אדום" בתרגומו לעברית), שכתב והלחין האחד והיחיד - קובי אוז. אבל השיר שייצג אותנו ב-2007 היה כישלון חרוץ ולא עלה לגמר. הקהל האירופי כנראה לא ידע איך לעכל את הלהקה מלאת האנרגיה וההומור ששרה בעברית, אנגלית וצרפתית בתלבושות מטופשות, בשיר שהיה מעין בלגן אקלקטי של ראפ, מטאל ושיר עם.
ובכל זאת, השיר הזה, שהיה גדוש גם ברפרנסים לשירי עבר שלנו בתחרות (כמו "חי" של עפרה חזה), ייזכר בספרי ההיסטוריה של ישראל באירוויזיון. הוא עורר סערה תקשורתית בטענה שמילותיו רומזות לשאיפות הגרעיניות של איראן עם מילים כמו "טרור", "טילים" ו"מנהיגים מטורפים". בעקבות כך דווח כי ההפקה בודקת האם יש לפסול את "כפתור אדום" מהתחרות, אך טיפקס הכחישו את המסר ועלו על הבמה - למרות שאולי היה עדיף להם שלא לעשות זאת.
ואם חשבתם שזה כואב - אז ארבע שנים מאוחר יותר הקהל הישראלית התאכזב אפילו יותר. ב-2011 נשלחה לייצג אותנו בשנית הזוכה האייקונית שלנו, מי ששינתה את פני האירוויזיון בישראל ובאירופה - דנה אינטרנשיונל. "דינג דונג" נכתב והולחן בידי אינטרנשיונל בעצמה, אבל זה לא היה מספיק והזמרת אפילו לא עלתה לגמר.
כוכב נולד לאירוויזיון
כולנו זוכרים את המותג "הכוכב הבא לאירוויזיון", פורמט שסיפק לנו כמה גאוות גדולות בתחרות שבראשן המנצחת נטע ברזילי. אבל עוד לפני הימים הללו, ישראל כבר ניסתה את הפורמט הזה, כשבעונה החמישית של "כוכב נולד" הוחלט שהזוכה יהיה נציג ישראל בתחרות.
כשהוא עומד מול הזמרת הענקית מרינה מקסימיליאן בלומין (מנטש, כיום), בועז מעודה סיים כמנצח הגדול של העונה עם ביצועים מרגשים לשירים כמו "חומות חימר" ו"קול גלגל" וגרף 50 אחוז מקולות המצביעים בגמר.
אחרי סאגה קצרה של - כן להופיע בשבת או לא להופיע בשבת, שנגמרה בהחלטה להופיע בשבת, עלה מעודה לבמת אירוויזיון 2008 עם השיר "כאילו כאן" שכתבו - איך לא - דנה אינטרנשיונל ומנהלה, שי כרם. התוצאה הייתה אחד השירים הכי טובים ששלחנו לתחרות, למרות שהיום אנחנו כבר בקושי זוכרים אותו, שכיבד אותנו במקום התשיעי בגמר.
שנות הבצורת
בשנים 2011 עד 2014, ידעה ישראל שנות בצורת. עד שהגיע "הכוכב הבא לאירוויזיון" לגאול אותנו יחד עם נדב גדג' - מתמודד אחר מתמודדת נשלחו לתחרות ונותרו מחוץ לגמר. בין אלו שווה לשים לב לשני נציגים שהפיחו בנו לרגע תקווה: איזבו ומיי פיינגולד.
איזבו ושירם "זמן", שהוגדר כמעין פופ ים-תיכוני, הייתה נציגת ישראל באירוויזיון 2012. אין דרך אחרת להגדיר את השיר הזה חוץ מאנדרייטד, לראייה, אפילו השופטים בתחרות העלו אותו לגמר, אך הצבעות הקהל היו אלו שהפילו אותו. אגב, באותה שנה המנצחת הייתה לא אחרת מאשר לורין השבדית, שרבים מנבאים לה את הניצחון גם השנה.
גם במקרה של מיי פיינגולד ב-2014 רבים צפו שהיא תהיה לגאולה שלנו משנות הבצורת. הזמרת עם הקול הרוקיסטי החד-פעמי (ובדיוק כמו מעודה גם היא בוגרת "כוכב נולד") הייתה אמורה לעלות לגמר התחרות לפי טבלאות ההימורים - אך האדם מתכנן תוכניות...
קלאסיקה ישראלית
לצד כל השירים שהוזכרו עד כה, יש גם כמה שירים שאנחנו אולי לא זוכרים שייצגו את ישראל באירוויזיון אבל מסיבות אחרות לגמרי - השירים קיבלו חיים משל עצמם והפכו נכסי צאן ברזל בישראל.
מי בכלל זוכר ש"נתתי לה חיי" של כוורת התחיל ב-1974 בתחרות קטנה באירופה. זו הייתה הפעם השנייה של ישראל באירוויזיון ותזמורת חיה עוד הייתה דבר. כשחוקי התחרות לא אפשרו (ועדיין לא מאפשרים) ליותר משישה מתמודדים לעמוד על הבמה, יוני רכטר נחלץ לעזרה ושימש כמנצח התזמורת כדי לא להיספר. ישראל סיימה את הערב במקום השביעי מתוך 17 מדינות, כשבמקום הראשון הייתה כמובן להקת אבבא עם השיר "ווטרלו".
שנה לאחר מכן ישראל שלחה מוזיקאי צעיר ונחוש, שהיה כבר על המסלול הבטוח לטופ של המוזיקה הישראלית - שלמה ארצי. הזמר הישראלי עם השיער הארוך והחולצה המנצנצת, עלה על הבמה בשבדיה ושר את "את ואני". השיר הגיע למקום ה-11 מתוך 19 מדינות.
