למה ישראלים קוראים פחות ספרים? פרופ' אריאל הירשפלד באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
הספרייה הלאומית מפרסמת הבוקר (ג') את נתוני הוצאת הספרים בשנת 2020, "שנת הקורונה", לקראת שבוע הספר העברי שייפתח מחר. בין הנתונים הבולטים: ירידה של כ-2,000 ספרים לעומת השנה הקודמת וזינוק בהיקף הספרים הדיגיטליים. בנוסף, לראשונה, מספר ספרי השירה המקוריים שהתפרסמו היה גדול יותר ממספר הרומנים המקוריים.
"שנת 2020 הייתה שנה יוצאת דופן בכל תחומי החיים, ומגפת הקורונה השפיעה מאוד גם על ענף ההוצאה לאור בישראל" נכתב בדו"ח. "את האתגרים חוו כל העוסקים בתחום – סופרים, חוקרים, מעצבים ועוד עשרות בעלי מקצוע המתפרנסים מהוצאה לאור של ספרים – ורבים נפגעו באופן משמעותי בשנה שחלפה". ואכן, הביטוי הבולט לפגיעה בענף המו"לות מתבטא בירידה משמעותית במספר הספרים שהתפרסמו. בשנת 2020 נרשמו בספרייה הלאומית רק 6,487 ספרים, ירידה דרמטית ביחס ל-8,225 ספרים שיצאו לאור שנה קודם לכן.
87 אחוזים מכלל הספרים (בכל הסוגות) שהתפרסמו בישראל ב-2020 הם ספרי מקור, שנכתבו בעיקר בשפה העברית. מדובר בנתון גבוה במעט ביחס לשנים קודמות. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ בולטת השפה האנגלית (עם 74 אחוזים מהספרים, גידול ביחס לשנה שעברה מכן). השפות הבאות בתור הן צרפתית, גרמנית וספרדית (עם שישה אחוזים או פחות מכך לכל שפה). מבחינה סוגתית, מציינים בספרייה הלאומית כי מגפת הקורונה כמעט שלא פגעה בסוגת הפרוזה והשירה, ולמעשה חלה עלייה מסוימת במספרים הכותרים בסוגות האלה. וישנה עוד מגמה מפתיעה: בספרות המקור העברית, שיעורה של השירה עלה ל-45 אחוזים מכלל סוגות הספרות היפה. הפרוזה ניצבת על 42 אחוזים והסיפורים הקצרים על תשעה אחוזים.
בספרייה מציגים גם ניתוח של הספרים לפי התמות שבמרכזם, ובהקשר זה, לא מפתיע שהנושא הנפוץ ביותר שזיהו הוא "משפחה", עם כשליש מהספרים. נתון דומה זוהה גם בקרב ספרים לילדים ולנוער. עם זאת, בקרב הספרים למבוגרים ישנו הבדל משמעותי: הרומן הרומנטי היווה 12 אחוזים מהפרוזה שפורסמה ב-2020 והספרים הארוטיים כשלושה אחוזים
הסוגה שנפגעה בצורה הקשה ביותר בשנת הקורונה, על פי הדו"ח, היא סוגת ספרי העיון. "ככל הנראה תרמו לכך סגירתם הזמנית או הקבועה של מוסדות מחקר רבים, חוסר הנגישות למקורות מידע מודפסים, אילוצים בשל שינויים בדפוסי כתיבת מחקרים וחששות של כדאיות כלכלית של ההוצאות לאור בזמן מגפת הקורונה", מנמקים שם. תחום מדעי היהדות הוא הנפגע הבולט ביותר, עם ירידה של 33 אחוזים במספר הספרים בתחום בין 2019 ל-2020. לצד זאת, התפרסמו ב-2020 לפחות 69 ספרים מודפסים שהנושא המרכזי שלהם הוא משבר הקורונה, בהם 25 ספרי ילדים, 25 ספרי יהדות והלכה, שמונה ספרי שירה ופרוזה וספר אחד לילדים בערבית.
דו"ח הספרייה הלאומית בוחן גם את השינויים שנרשמו בדרכי הוצאת הספרים, מכירתם ושיווקם. לפי הדו"ח, "לצד סגירת חנויות הספרים הפיזיות, פרחו מאוד אמצעי השיווק הדיגיטליים ומשלוחי ספרים. ספרים רבים שכתיבתם הושלמה לא הודפסו והפצתם נדחתה לשנת 2021. מאידך, הוצאות הספרים המסחריות הגדולות המשיכו להוציא כותרים בכמות הדומה לשנים קודמות, אם כי מורגשת גם ירידה במו"לים הגדולים". במצב זה, "הנפגעות העיקריות הן ההוצאות לאור הקטנות ומכוני המחקר. בנוסף, אנשים פרטיים רבים פנו השנה, הרבה יותר משנים קודמות, לגייס כסף להוצאת ושיווק ספריהם באמצעות מיזמי גיוס המונים. רובם גם העלו את ספריהם במיזמים דיגיטליים".
על אף שטרם נקלטו בספרייה הלאומית כל הספרים הדיגיטליים שיצאו בשנת 2020, מזהים שם גדילה משמעותית בתחום. מתוך 799 הספרים הדיגיטליים שנקלטו, כ-69 אחוזים מהספרים היו ספרי עיון. 16 אחוזים מהספרים הדיגיטליים שיצאו ב-2020 עוסקים במישרין בקורונה, ורבים מהם הינם ספרי מחקר ומדיניות יישומית של גופי מחקר. במקביל, 388 ספרים מוקלטים (שהוקלטו על ידי "אייקאסט ספרים מוקלטים") נקלטו בספרייה הלאומית במהלך 2020, ורובם יועדו לקהל הבוגר.
