אבדה לתרבות הישראלית: היוצרת נעמי פולני, כלת פרס ישראל ומייסדת להקת התרנגולים, הלכה לעולמה בגיל 96. פולני לקחה חלק בהקמת הצ'יזבטרון, תיאטרון האהל, שירתה בפלמ"ח והייתה במאית הלהקות הצבאיות. פולני הותירה אחריה את שני ילדיה, יותם ואיה. הלווייתה תתקיים מחר (ג'), בשעה 11:30 בבית עלמין כנרת.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד לה: "הצטערתי לשמוע על לכתה של אשת הלהקות הצבאיות וכלת פרס ישראל, נעמי פולני ז"ל. נעמי שימשה במשך עשרות שנים כפנים של עולם הבמה הישראלי, והיוותה חלק משמעותי ומשפיע בתרבות וביצירה הישראלית מראשית דרכה ועד היום. האנרגיות והתשוקה לבמה שאפיינו אותה ייזכרו לעד. שמה ופועלה הגיע לכל בית בישראל, חצה דורות והגיע לכל בית בישראל. מורשתה ודרכה נצרבו לעד בהיכל הכבוד של התרבות הישראלית, יהיה זכרה ברוך".
הלכה לעולמה נעמי פולני - ריאיון עם גברי בנאי, שחקן וחבר
(צילום: ירון ברנר)
גברי בנאי, שעבד עימה רבות, סיפר בשיחה עם ynet: "את נעמי הכרתי עוד מהצבא, כחייל בלהקת הנח"ל. יוסי [בנאי] היה הבמאי שלנו, ואמר שנביא אותה. אחרי זה עבדתי איתה בתרנגולים, כשהצטרפתי לתוכנית השנייה. אני זוקף לזכותה את ההצלחה של הגשש [החיוור]. היא הייתה בית ספר של אדם אחד בכל מה שקשור לתיאטרון. היא הייתה קפדנית מאוד, לא ויתרה על פסיק. עבדתי איתה שנה על תוכנית, ועד שזה לא היה מושלם היא לא ויתרה. הייתי בשוק כשבישרו לי את הבשורה. היא אחת מאבני התרבות החשובות שלנו. נזכור אותה לעולמים".
גם רבקה מיכאלי סיפרה ל-ynet: "לא עבדתי איתה, אבל הכרתי אותה היטב כשראיינתי אותה. תמיד התפעלתי מהדיוק ומהעברית שלה. היא הייתה מזהירה, אחת בדורה. אין אנשים כאלה שיש להם ידע, כישרון ואחריות כמוה. היא ידעה לחבר את המנגינה לכוריאוגרפיה וביטאה את תמצית הישראליות. היא ידעה כל ניואנס וכל הברה. העברית שלה הייתה מדויקת. היא הייתה מוזיקאית בחסד. החיבור שלה לגיל אלדמע, סשה ארגוב וחיים חפר, שהיה חבר נהדר שלה, היו נפלאים. היא הייתה גם מלאת הומור. לפני 20 שנה הקליטה את 'קח את ליבי' וזה היה משגע".
"נעמי יקירתנו לא נפטרה צעירה, אבל עדיין זה חבל וכואב כי היא הייתה נפש יקרה", אמר שייקה לוי ל-ynet. "כמה חוש צדק, הגינות ויושר היו בה לצד הכישרונות הגדולים. נסעתי מדי פעם לבקר אותה רק כדי לשבת ולהקשיב למה שהיא אומרת. הכרתי אותה בתחילת השירות הצבאי שלי כשהתקבלתי ללהקת פיקוד גדנ"ע. נעמי הייתה הכוריאוגרפית כשד"ר זאב רביב היה הבמאי. היא הייתה בית ספר לאמנות הבמה. אני מכיר זמרים שרצו לעבוד איתה רק לספוג את הידע שהיא מעניקה. היא הייתה עולם ומלואו, מחנכת שאין כדוגמתה, וידעה להעניק לשחקן צעיר את מירב הכלים לדרך שאליה הוא יוצא. היא ידעה הכול, להאיר, להנגיש וללמד, להגיד מה כן ובעיקר מה לא צריך לעשות. היא כיוונה לכיוון היותר צנוע, אמרה שלעשות מה שיותר זה פחות טוב. היא גם הייתה מאוד קפדנית. שורה הייתה חייבת להיות שורה, ואסור היה לצאת ממנה או לנסות לבלוט. לא היה לה אח ורע. מותה הוא אבדה גדולה לתרבות ישראל".
עמירם ספקטור, שעבד עם פולני בתרנגולים ובלהקת הנח"ל, סיפר ל-ynet: "אני בהלם. אני מדבר איתך וממש בוכה. נעמי הייתה האמא שלנו, אדם משכמו ומעלה. מגדולי התרבות שכאן. כל כך נהניתי לעבוד איתה. דיברתי איתה לפני שלושה שבועות ותכננתי לקפוץ אליה ולצערי זה לא יצא. מותה השאיר לי חור בלב. מה שהיא עשתה בתרנגולים ובלהקת הנח"ל - איש לא ידע לעשות. היא הייתה פרפקציוניסטית והנחילו את זה לנו ובהמשך גם לגשש החיוור. היא שמרה על חוש ההומור והחיוניות. הייתי מרותק לשיחה איתה, שיחות שנמשכו שעות. דיברנו על הכול - על אמנות והיסטוריה, והיא הובילה אותי תוך כדי שיחה למחוזות שלא האמנתי. היא הייתה מורתי חברתי, האישה שהערצתי. לא היה ולא יהיה אמן כמותה".
דליה גוטמן, חברתה הקרובה ולשעבר מנהלת התוכניות של ערוץ אחד, ומנחת הפודקאסט "באות בזמן": "למרות שכמעט מלאו לה 97, ומדובר בגיל יפה, בכיתי. היא הייתה כבר חלשה נורא. אמרתי לה שנבוא בסוף השבוע לבקר אותה, והיא אמרה, 'אם אני עדיין אהיה'. נעמי הייתה כוריאוגרפית דגולה ומוזיקאית ענקית. היא עשתה את כל העיבודים הקוליים של כל האנסמבלים שאיתם עבדה. סשה ארגוב, שהלחין את מיטב הלהיטים לתרנגולים, העריץ את היכולת המוזיקלית שלה. הוא שינה לחנים לפי הבקשות שלה. בעיניו היא הייתה גאון. היא הייתה אמן דגול מרבבה. כישרון חד פעמי שלא כהה עד יומה האחרון".
"נעמי פולני יצרה את רוח הלוחמים ומתה בדיוק כשאנחנו כל כך צריכים את הרוח הזו. אתגעגע אליה", ספדה לה השר בני גנץ ברשתות החברתיות ושיתף סרטון של מפגש ביניהם.
פולני, ילידת 1927, נמנתה עם חשובי היוצרים בתחום אומנות הבמה והזמר העברי, ולאורך השנים הייתה מזוהה בעיקר עם להקת התרנגולים, שאותה ייסדה ושבה שימשה כמפיקה, מנהלת מוזיקלית ובמאית.
פולני נולדה בתל אביב, והייתה נכדתו של ד"ר חיים חיסין, רופא תל אביב הקטנה וממציא התרופה למלריה. היא התחנכה בגימנסיה הרצליה, ועם תום לימודיה הצטרפה לפלמ"ח - ללהקת הצ'יזבטרון. לאחר שירותה הצבאי פנתה לשחק בתיאטרון האהל ובתיאטרון הקאמרי. באותה תקופה התיידדה עם נועה אשכול, מורה לריקוד ובתו של לוי אשכול, שהייתה נשואה אז להרברט ברין, מוזיקאי ומורה למוזיקה. בני הזוג היוו עבור פולני מקור לימוד והשראה לתנועה וקומפוזיציה.
ב-1957 התמנתה פולני לשמש כבמאית הלהקות הצבאיות. במסגרת זו עבדה עם להקת גייסות השריון, להקת הנח"ל, פיקוד הצפון והגדנ"ע. שנתיים מאוחר יותר, כאשר כמה מבוגרי הלהקות (בהם יהורם גאון, חנן גולדבלט וחברי שלישיית "הגשש החיוור") השתחררו מהצבא, נעתרה לבקשתם להקים עימם להקה - וכך נוסדה להקת התרנגולים בהנהגתה של פולני. היא שימשה בה כמפיקה, מנהלת מוזיקלית וכבמאית.
בהדרכתה של פולני קבעה הלהקה נורמות חדשות בתחום המוזיקה הישראלית הקלה, הן בהופעותיה המלוטשות, בעיבודים הקוליים המורכבים שביצעה ובשימוש בעברית מדוברת בשירים. לא מעט משירי הלהקה הפכו לאבני דרך בתרבות הישראלית, ביניהם "יוסי ילד שלי מוצלח", "כשאת אומרת לא" ו"שיר השכונה". מאוחר יותר, ב-1966, ניסתה פולני לשחזר את הצלחת התרנגולים עם הרכב חדש - חמציצים, אולם זה לא זכה לאותה מידת הצלחה של קודמו.
בפברואר 2017 ביצעה פולני תיקון היסטורי כשהקליטה מחדש בהיותה בת 90 את הקלאסיקה שהלחינה "קח את לבי", לאחר שלא אהבה ביטוי גס ששורבב לשיר המקורי. נועם גילאור, ראש מערכת התרבות ב"קול ישראל", סיפר אז: "הגשתי את תוכניתי 'ציפור שיר' ברשת גימל, אותה הקדשתי לנעמי פולני, ואף השמעתי את השיר היחידי שהלחינה, 'קח את ליבי', למילים של חיים חפר. לאחר השידור התקשרה נעמי והודתה על המחווה אך ביקשה שלא אשדר שוב את השיר, ושאלה האם באפשרותי לדאוג לכך שלא ישודר בכלל. לטענתה שורבב לתוכו הביטוי 'לך לעזאזל' שלא הופיע במקור, ואינו ראוי להיכלל בו". בעקבות כך נולד הרעיון שפולני תקליט את השיר מחדש.
פולני נישאה לליאור ייני, זמר שהיה חבר בלהקה, ולבני הזוג נולדו שני ילדים. הם קבעו את משכנם בקיבוץ אפיקים ומאוחר יותר התגרשו. בסוף שנות ה-70 עברה פולני להתגורר במושבה כינרת. בין היתר, לימדה מוזיקה בבית החינוך המשותף בעמק הירדן וביימה חגיגות ואירועים שונים בהתיישבות העובדת. כמו כן, הוזמנה לעסוק בעבודה קולית וגופנית עם תלמידים וזמרים בביה"ס למוזיקה "רימון". בשנת 1998 הדריכה וביימה קבוצה של אמנים צעירים שהעלתה את מופע התרנגולים פעם נוספת. ב-2006 הגיחה להופעה קולנועית קצרה בסרט "מישהו לרוץ איתו". ב-2009 שיחקה בהצגה "איולף הקטן" מאת הנריק איבסן שעלתה בתיאטרון הבימה.
במרוצת השנים זכתה היוצרת במספר פרסים, בהם פרס הוקרה מיוחד מטעם אקו"ם בשנת 2007, על פועלה. "תרומתה של פולני לתרבות הישראלית בכלל ולזמר העברי בפרט ייחודית ולא תסולא בפז", נאמר בנימוקיהם. "נכון שעל השירים שהעמידה שמה אינו חתום, אך כל שורה בהם וכל תו מלווים בחותמה האישי. תרומתה לתהליך היצירה ממשי. היא צבעה את הלחן, המילים והעיבודים הקוליים המצוינים של שירים מאת חפר, וילנסקי וארגוב, בצבעים המיוחדים שלה. היו לה הברקות מוזיקליות ותיאטרליות שהפכו את השירים למה שהם.
בשנת 2019 היא הוכרזה כזוכה בפרס ישראל בקטגוריית התיאטרון והמחול. "פועלה התרבותי העשיר העניק לנו עשרות יצירות מחול, תיאטרון ומוזיקה. נעמי, שבמלחמת השחרור הייתה מכוכבות להקת הפלמ"ח, היא לוחמת תרבות אמיתית. נועזת, יצירתית וציונית", סיפר אז שר החינוך נפתלי בנט, ולכך התווספו נימוקי הוועדה שבחרה בה, שבהם אמרו כי "פולני יוצרת מקורית מזה שנים, פורצת דרך באישיותה ובתחומי עיסוקיה. במאית בקול, בתנועה ובעיקר בפיצוח משמעות המילים בעברית, המילים על הבמה, ומילות השיר העברי. היא גילתה, הנחתה וחנכה דורות של שחקניות, רקדנים ושחקנים רבים, ועשתה זאת בהומור נדיר, בשפתה הייחודית, ובהבנה עמוקה של אומנות הבמה שהיא הפכה לאמנות".
שנה קודם לכן, היא גם קיבלה פרס מיוחד מנשיא המדינה דאז, רובי ריבלין. עם היוודע זכייתה, אמרה בתגובה: "תודה רבה חביבי. אני פשוט נולדתי בזמן הנכון והזדמן לי כמובן להתלוות למתרחש, אני מודה לך ביותר".
בפברואר 2016 אמרה בריאיון לדליה גוטמן מ-XNET: "עכשיו תורנו, שורותינו מידלדלות. אנחנו ה'מתושלחים', אני בהיכון", והוסיפה בנימה מפוכחת: "אם אומרים 'את סלילת הכביש יסיימו בעוד שמונה שנים' אני יודעת שלא אהיה אז. ככה העולם מתנהל"
