זה נכון שיש לו בעיה קלה עם טיימינג וכנראה שמדובר במאחר כרוני, אבל מי אמר שלאלוהים אין חוש הומור? בערב פתיחת העונה התשיעית של "מאסטר שף"' ששודרה אמש (ד') בקשת 12, צייצה כבוד השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, את לבטיה באשר להכרזה על דג הלוקוס כעל דג מוגן - רעיון שקיבלה, כפי הנראה, בביקור האחרון שלה בטבריה. מעבר לידיעה המרגיעה שהפוליטיקאים שלנו מכלים את זמנם היקר בסוגיות החשובות באמת, אני גם קצת שמחה שהעונה הזאת של "מאסטר שף" כבר צולמה. כי מי יודע, אולי זאת ההזדמנות האחרונה לצפות בתוכנית בישול שתבשל לוקוס. מה שבטוח זה שזאת לא הממשלה האחרונה שמנסה להשתלב במשחק עם מתכונים יצירתיים למוח.
מתוך פרק פתיחת העונה של "מאסטר שף"
(באדיבות קשת)
בגלגולה הנוכחי מצטרפת "מאסטר שף" לשלל תוכניות הקורונה, כלומר אלו שצולמו לאחר שפרצה המגיפה, ושאחת לכמה דקות מעניקה לנו תזכורת נוגה לעולם החדש שנכפה עלינו. החל מהבחירה להביא את המתמודדים לשדה הפתוח כדי לבחור את חומרי הגלם שלהם (אם תגידו שזה לא מתוכנן, אז וואו, נפל לכם האסימון של החיים), דרך העליצות של השופטים כאילו הם עצמם יצאו מבידוד ארוך - מה שלא בלתי סביר בהתחשב במצב המסעדות הנוכחי, וכלה בנגיעות העגמומיות בסיפורים האישיים של המתמודדים. כולם אמנם תיעלו את הזמן הפנוי החדש לבישולים והתנסויות חדשות במטבח, אבל האסקפיזם הפעם הוא לא רק מנת חלקם של הצופים, אלא גם של השופטים, ובעיקר של המתמודדים.
קפסולת השופטים, שכוללת את אייל "עונג שהוא מוות" שני, חיים כהן, מיכל אנסקי ואהוב ליבי, ישראל אהרוני, מגיעה משומנת וזורמת מתמיד. יכול להיות שזה רק נדמה לי, אבל משהו השתחרר בדינמיקה ביניהם וגם העקיצות טובות הלב שמאפיינות אותם בדרך כלל העלו הילוך, במובן החיובי של המילה. אולי זה בגלל שאנחנו עדיין בשלב האודישנים, השלב המשוחרר יחסית בתוכנית, או שזאת באמת חדוות העשייה שחזרה אליהם אחרי שמיצו את שלל וריאציות ה"בואו תצלמו איך אני מבשל בבית ונקרא לזה תוכנית". אם הפרק הראשון הוא אינדיקציה למשהו, אז המתמודדים השנה הם אנשים עדינים עם סגנון ייחודי והסיפורים האישיים שלהם לא מעיקים יתר על המידה. העונה הקרה הנוכחית אולי לא תחסל את הנגיף, אבל בהחלט תשדרג את ההצטנפות בספה שלכם מול כל הפחמימות הנפלאות האלו, ומי יודע, אולי בסוף אפילו תקומו ותפיקו איזו חביתה.
בזמן ש"נינג'ה ישראל" מזריקה אדרנלין ללוח השידורים וממול, "האח הגדול" כבר מייצרת שערוריות, "מאסטר שף" היא לא הוויאגרה של הטלוויזיה, אלא יותר כמו כירבולית חמימה ומעט מרוטה שכבר למדנו להכיר ולאהוב. אין בה הרבה הפתעות או חידושים, אין שינויי פורמט מטלטלים ומאז הדרמה שטאטאה החוצה את רושפלד לא נאלצנו להתמודד עם אי נוחות בלתי צפויה כלשהי. היא לא תחרותית מדי, השופטים לא שיפוטיים מידי וסביר להניח שבשלב כזה או אחר יחצה את המסך דג מרוקאי. ובפראפרזה על הליין האהוב של חיים כהן (הגרסה הטלוויזיונית של אוכל מנחם), ובהנחה שלא ימרח יותר מידי כדי לדחוס פנימה עוד פרסומות - "מאסטר שף" היא כנראה אחד המוצרים המבוקשים ביותר בחורף הזה, אחרי דג לוקוס, כמובן.
